בקשה למניעת פיטורי חבר ועד פעולה בהתארגנות ראשונית

בבקשה שלפניי לאיחוד הדיון בשתי תביעות, טוענת הלאומית, כי "מדובר באותם צדדים; לשני ההליכים קיים בסיס עובדתי ומשפטי משותף; הפלוגתא המרכזית בשני ההליכים הנה היתנהלות המשיבה בכל הקשור לפגיעה בהתארגנות עובדים ראשונה ופורצת הבאה לידי ביטוי בהפעלת איומים על ציבור העובדים באמצעות מנהליה והעברת מסרים בוטים כנגד התארגנות העובדים, פגיעה והתנכלות בחבר ועד הפעולה ופיטוריו בכסות פיטורי צימצום". בנוסף נטען בבקשה, כי מטעמי יעילות הדיון ומניעת החלטת סותרות יש להורות על איחוד הדיון בשתי התביעות.

...

המשיבה הוסיפה, כי הלאומית טענה לקשר בין התביעות רק לקראת סיומו של הדיון המקדמי בבקשת הצד שנערך בבית הדין האזורי בחיפה ביום 2.2.2020, ומכאן שבקשתה נגועה בחוסר תום לב, ומוצדק לדחותה רק מטעם זה, ואף להטיל הוצאות בגין כך. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בחומר שהובא בפניי ובטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי מן הראוי להורות על איחוד הדיון בתביעות מושא הבקשה שלפניי, וכי מקום הדיון בתביעות המאוחדות יהיה בית הדין האזורי לעבודה תל אביב.

על כן, על אף שהדיון בתביעה הראשונה נמצא בחלקו בשלב מתקדם יותר (לדברי הצדדים, הדיון בשאלת היציגות נמצא בשלב הסיכומים), מאחר שאיחוד הדיון כאן נוגע בעיקרו לשאלת הפגיעה בהתארגנות בצורות שונות, וביחס לעניין זה אף הדיון בתביעה הראשונה נמצא בשלב מקדמי - אני סבורה כי לא יהיה באיחוד התביעות משום הכבדה יתירה על בעלות הדין ולא יהיה בכך כדי לעכב או לגרום לסרבול ההליך.

סוף דבר - לאור האמור לעיל, ומתוקף סמכותי הקבועה בתקנה 6 לתקנות, אני מורה כי הדיון בס"ק 59698-01-20 יועבר מבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, לבית הדין האזורי לעבודה תל-אביב, ויתברר לפניו במאוחד עם תיק ס"ק 60746-07-19.

ליתן צו המונע מהמשיבה באמצעות מי מטעמה ו/או מנהליה בכל רמות הניהול השונות להתערב בהתארגנות ובכלל זה לשכנע, ללחוץ, לאיים או להביע עמדה כלשהיא הנוגעת למבקשת או לחברי הועד או להישתתפות של מי מעובדי החברה בצעדים אירגוניים.

המבקשת מוסיפה וטוענת כי הנסיבות מדברות בעד עצמן – כימעט כל אחד מחברי הועד או הפעילים המרכזיים בהתארגנות זומן להליכים משמעתיים ו/או פוטר ו/או אולץ לסיים את העסקתו בדרך זו או אחרת; עתוי ההחלטה בדבר ניודם של מר ברקוביץ, מר אלפיניש וגב' צבקטוב מתפקידם כמו גם פיטוריו של מר דרץ' נערכו כולם מיד עם שובם מהשביתה; המשיבה עקבה באובססיביות אחר העדרויות חברי הועד והלינה בגינם גם כשאלה נערכו באישור ומנגד איפשרה לחברי הועד הפנימי הצהוב לפעול בזמן עבודתם בפעילות כנגד ההתארגנות (החתמה על טופסי ביטול, הערכות לתביעה שהגישו, דיונים בהליך זה); המשיבה נהגה לתעד כל בירור במכתבים ולייצר ראיות רק ביחס לחברי הועד; המשיבה לא הוכיחה כי נהגה באורח שוויוני ביחס לעובדים אחרים ולהיפך, הוכח כי כשמדובר בפעילות נגד ההתארגנות היא היתנערה מנהליה והתנהלה בסלחנות ובהבלגה על עבירות משמעת (כך למשל בעיניין תקיפת יו"ר הועד מר שדה, חלוקת ותליית עלונים במקומות אסורים, שימוש במידע ורשימות פנימיות של המשיבה, היעדרות מהעבודה ונטישת קוי יצור לצורכי פעילות נגד ההתארגנות, שימוש במשאבי החברה, החתמת עובדים על טופסי ביטול על פסי הייצור).

המבקשת טוענת, כי חברי הועד הפנימי נקטו בצעדים מתוכננים כנגד ההתארגנות כבר בחודש נובמבר 2016 (תצהירו של אוריאל בן ברוך) במסגרת אספות העובדים הראשונות ובמסע ההחתמות שנערך אחריו וזאת עוד טרם הכריזה המבקשת על יציגותה; על כך נוספות פעולות המשיבה – זמונו של מר פוזיטקוב לשימוע; סילוקם של חברי הועד מחצר החברה וניהול מעקבים אחריהם; אספות עובדים שקיימו מר ישראלי ומר כהן; הודעתו של מר אייל מיום 23.11.17 שלפיה היתנהלות המבקשת פוגעת במפעל ובעובדים עצמם.

...

טענות הצדדים לטענת המבקשת, בחינת האירועים לפרטיהם ובהיבט התמונה הכוללת מביאה למסקנה כי המשיבה פעלה במסגרת תוכנית פעולה ומדיניות מוכתבת מ'למעלה' לפגיעה בהתארגנות ולסיכולו.

עת באים אנו לשום את שיעור ההוצאות ולאור היקף התביעה החריג שהעמידה המבקשת כנגד המשיבה (הן בסכום והן בהליכים לרבות במסגרת בקשות ביניים) ועל רקע כל האמור בפסק דין זה לענין התנהלות המבקשת וחוסר תום הלב בהתנהלותה, אנו קובעים כי על המבקשת לשאת בהוצאות המשיבה בסך של 300,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום.

"עד שיפוח היום ונסו הצללים" (שיר השירים, ד',ו') - אחרית דבר בקשת הצד - נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 300,000 ₪ וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

המשיבה טענה כי זמונו של מר אבו חמאד היה בשל שינוי לרעה בתפקודו והמבקש לא סתר גרסה זו. המשיבה הרימה את נטל ההוכחה גם בעיניין פיטוריו הענייניים וגם בכך שטענה כי המבקש פעל באופן לא שוויוני לעניין הפסקת עבודתו של המבקש מול הפסקת עבודתם של עובדים אחרים רק בשל היותו יו"ר הועד, בכך ניסה המבקש להשיג למר אבו חמאד את אותה "החסינות", אשר הפסיקה קובעת כי לא קמה לעובד רק בשל היותו חבר וועד/ יו"ר וועד או מי שמשתתף בהתארגנות ראשונית של העובדים.

המשיבה הוכיחה כי כל עניין המכונה היה מהלך טבעי של חיי העסק, אשר למרבה הצער, בסופו של דבר לא צלח וממילא אף עובד לא פוטר בגין מכונה זו. עוד טען המבקש כי יש לדחות את טענות המשיבה בעיניין השביתה, שכן המשיבה לא עשתה דבר על מנת להידבר עם המבקש ולמנוע את השביתה, ובכך אפשרה את השביתה.

...

סקרנו את השתלשלות ההתארגנות, ביחס להתנהלות שני הצדדים, ומצאנו כי המבקש לא הוכיח שהמשיבה הפריעה באיזשהו שלב להתארגנות הראשונית.

לפיכך נדחית הבקשה למלוא הצווים הזמניים והקבועים בעניין השבתו של מר אבו חמאד לעבודה.

נוכח כל הפירוט לעיל נדחית אף טענת המבקש להפרעה או נסיון לפגוע בהתארגנות ראשונית ע"י המשיבה.

דיון והכרעה בראש הדברים יאמר כי מלכתחילה לבשה בקשתו של מען צורה של בקשה בהולה למניעת פגיעה בהתארגנות ראשונית בדרך של העברת "מסר מצנן לעובדים המאורגנים בתואנות סרק של צמצומים", מניעת מידע, "סילוק דמויות דומינאנטיות בהתארגנות משטח המפעל" והתעמרות בדרך של זימון חברי ועד לשיחות משמעת.

מסגרת נורמאטיבית: סעיף 33י(א) לחוק הסכמים קבוציים אוסר על מעסיק לפטר עובד או לפגוע בתנאי עבודתו בשל חברותו או פעילותו בהקמת ועד עובדים והשתתפות בו. איסור זה, ששורשיו בפסיקותיו של בית הדין הארצי, נועד לבצר את זכות ההתארגנות, בפרט בשלביה הראשונים, מתוך הכרה בכך ש"במקרים רבים יפעל המעסיק לסיכול ההתארגנות, בעיקר בשלביה הראשונים, בדרך של פיטורי הפעילים, במקרים רבים, תוך הסוואת הסיבות האמתיות לפיטורים" (עס"ק (ארצי) 24/10 הוט טלקום בע"מ – הסתדרות העובדים הלאומית (16.3.2010); עניין הוט).

...

על יסוד כל האמור, מסקנתנו היא כי אין מקום לביטול הפיטורים.

טרם חתימה בשולי הדברים אף אם לא בשולי חשיבותם מצאנו להוסיף כי ההליך נפתח בטענה לפגיעה חריפה בהתארגנות שהיא טענה בעלת אופי חמור.

סוף דבר – הבקשה לביטול פיטוריהם של העובדים שפיטרה גרין נט נדחית.

ביום 30.8.22 הגישה המבקשת בקשה דחופה במסגרת הסיכסוך וביקשה שניתן צו המורה על מניעת פיטוריה של הגב' הודיה וקנין שלטענת המבקשת היא מראשוני מובילי ההתארגנות ופוטרה בשל פעולותיה.

מר צוריאל ראש חטיבת ההיתאגדות במבקשת אישר שהוא לא היה מעורב בהליכי השימוע של גב' וקנין והוא נישאל האם הוא יכול להציג אסמכתה לגבי זהותם של חברי ועד הפעולה והשיב שאין לו את האסמכתה בדיון אך יש לו רשימה כזאת והוא לא צירף אותה מהחשש שיתנכלו להם כמו שפיטרו את הודיה והוא אמר שיש חברי ועד פעולה שמעדיפים לא להחשף מתוך פחד, אך הוא אישר שההסתדרות לא יידעה את המשיבה לגבי זהות כל חברי ועד הפעולה (עמוד 63 שורות 23-18).

...

איננו מקבלים את טענת המשיבה שהיה צורך בהגשת תצהיר של גב' וקנין.

גב' וקנין נחקרה על ידי ב"כ המשיבה וכן אנו דוחים את הטענה שמדובר בסכסוך פרט, כאשר מדובר בפיטורי עובד במסגרת התארגנות ראשונית.

לאור האמור, אנו קובעים שההליך המשמעתי והליך הפיטורים שנקטה המשיבה בעניינה של גב' וקנין, היו בשל פעילותה הארגונית ומעורבותה בהקמת ועד עובדים במשיבה, לכן פיטוריה בטלים ועל המשיבה לשבצה לעבודה סדירה.