מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למניעת עיכוב כניסה לתפקיד ציבורי

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ממשיכה וטוענת המבקשת כי נוכח המצב שנוצר, מנהל המבקשת יצר קשר עם נציגי הבנק ואמר להם שהמבקשת אינה יכולה להפקיד כספים שיהא בהם כדי לפרוע את השיקים שמשוכים לתאריכים 13 עד 15 לדצמבר 2019, והובטח לו שהבנק ירחיב את מסגרת האשראי זמנית, על מנת שהשיקים יכובדו, כנגד ההבטחה של המבקשת כי בסמוך לאחר מכן תפקיד בבנק סכום של 200,000 ₪, וכך תכוסה היתרה בחשבון.
בנוסף, נקבע כי באשר למאזן הנוחות – המבקשת לא שיכנעה כי הנזקים הנטענים שעלולים להגרם לה אם לא יינתן צו זמני כמבוקש גוברים על הנזקים לבנק ולאנטרס הצבורי.
לכן, הבקשה למתן צו לעיכוב כניסה לתוקף של ההגבלה במעמד המבקשת בלבד, לפני קיום דיון בבקשה במעמד הצדדים, נדחתה, ונקבעו הוראות להמצאת העירעור לבנק, מועדים להגשת תשובת הבנק והנחיות להמשך הדיון בעירעור עצמו.
אם אכן נכנסה לתוקפה הגבלת החשבון, כפי שטענה המבקשת שעתיד לקרות, כבר אין באפשרותי למנוע את ההגבלה.
...
ההנמקות של בית המשפט קמא לגבי היעדר ראיות ברף הנדרש לגבי עילת הערעור והיעדר נתונים ברורים לגבי מאזן הנוחות – מקובלת עלי, ואף מקובלת עלי העמדה לפיה ייתכן ומן הראוי היה שלא להידרש כלל לבקשה אשר לא כללה את כל המידע לגבי השיקים הנוספים שסורבו במהלך 2019.
אין צורך במקרה הנוכחי להרחיב באשר למהותו של הליך "העיון החוזר" ואימתי מוצדק הוא – שכן אני סבורה כי כאשר נדחתה הבקשה למתן סעד זמני במעמד צד אחד, נוכח אי הצגת מסמכים ושאר הנימוקים, לא ניתן להגיש אותה מחדש עם מסמכים חדשים וטיעון חדש, תחת הכותרת של "עיון חוזר" - וראו את רע"א 7721/19 פלוני נ' פלוני (26.11.2019) לאמור: "בקשה לעיון חוזר תתקבל אך במקרים בהם חל שינוי בנסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטה, או במקרים נדירים בהם מתברר לבית המשפט כי נתן החלטה מוטעית (ראו: רע"א 1534/19 רשיד נ' עו"ד שלום, פסקה 10 (31.3.2019); רע"א 1574/11 שטראוס שיווק בע"מ נ' אורמן, פסקה 13 (14.7.2011))". אשר על כן, אין כל פגם גם בהחלטה השנייה.
נוכח האמור – הבקשה נדחית, והיות ולא התבקשה תשובת הבנק, אין צו להוצאות.

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

המבקשת מוסיפה כי על פי סיכום בינה לבין הבנק, מועד תחילת העסקתה אמור להיות במהלך חודש אוקטובר 2019 וכי עיכוב בכניסתה לתפקיד עשוי לסכל אפשרות זו. עיקר תשובת המשיבה המשיבה מאשרת את עיקר העובדות המופיעות בבקשה ומטעימה כי במסגרת תפקידה ברשות עסקה המבקשת בדיווחי חברות ציבוריות שאינן משוייכות למגזר הבנקאי ולפיכך לא ניתן לראות בה כמי שהיתה בממשקי עבודה בעניינים או בנושאים הנוגעים לתחום פעילותו של הבנק, ככזה, וכחבר בורסה בפרט.
לתגובת המשיבה שהוגשה על ידי המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה צורפה הרשות לניירות ערך המתייחסת לתכליתו של סעיף 10א(ד) לחוק שמטרתו לקיים איזון בין חופש העיסוק של עובדי הציבור בעת פרישתם לבין האנטרס הצבורי לשמור על אמון הציבור ברשות כדי למנוע קיומו של חשש לניגוד עניינים או לפגיעה בטוהר המידות.
...
בנסיבות ענייננו, לאור הנאמר בבקשה, בתגובה ובעמדת רשות ניירות ערך שנכללה בה, נחה דעתנו כי בשל העדר כל זיקה בין הגדרת תפקידה המיועד של המבקשת בבנק לבין תפקידה ברשות וכן בשל העדר כל ממשקים בין המבקשת לבין הבנק במסגרת תפקידה ברשות, לא עולה חשש לפגיעה בטוהר המידות.
לפיכך, וגם מתוך רצון להימנע מפגיעה באפשרויות ההעסקה של המבקשת במשרתה החדשה, מצאנו כי אין מניעה להיעתר למבוקש.
אשר על כן, אנו מאשרים את קיצור תקופת הצינון הקבועה לגבי המבקשת בסעיף 10א(ד) לחוק בחודש אחד, כך שתוכל להתחיל בעבודתה בנק בחלוף חודשיים ממועד פרישתה (15.8.19), דהיינו החל ביום 16.10.19.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

ביום 15.3.22 קיבלה המבקשת מכתב מטעם המל"ל עליו חתומה גב' מיכל כהן, מנהלת מחלקה בכירה מכרזים ומשאבי אנוש, לפיו "1. ע"פי הצהרתך בטופס המיכרז, הינך גיסה של של גב' שני אלנגאלי, מנהלת מדור גמלאות סניף כרמיאל; 2. על מנת לא לעכב את הליך המיכרז, הינך ממשיכה בשלב מבחני המיון ובמקביל הגשת מועמדותך תועבר לועדה לניגוד עניינים לבחינת קירבת המשפחה ובסיומה נעדכנך ".[footnoteRef:1] [1: נספח לבקשה לצוו מניעה- מכתב מיום 15.3.22.
לשיטתה של המבקשת, המשיב גילה את דעתו בדבר המדיניות הנכונה לשיטתו, ומדיניות זו דינה להפסל, ולכן בית הדין צריך לקבוע כי לא קיימים למעשה נימוקים תקפים לפסילתה מהתפקיד, ומכאן שהסעד המתאים הוא לאפשר לה להכנס לתפקיד בו זכתה כדין.
(1) הנזק שעלול להגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעלול להגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק העלול להגרם לאדם אחר או לעניין צבורי; (2) אם אין סעד אחר שפגיעתו במשיב קלה יותר, המשיג את התכלית שלשמה נועד נועד הסעד הזמני; (3) תום ליבם של בעלי הדין, הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה ובקשת הסעד הזמני, והאם המבקש לא השתהה יתר על המידה בנסיבות העניין בהגשת כתב התביעה או בהגשת הבקשה לסעד הזמני.
...
באשר לסעד הנדרש טוענת המבקשת כי אין לאפשר לוועדה לערוך מקצה שיפורים אלא להורות על פסלות החלטתה וכניסתה לתפקיד, הואיל ואין מדובר בהחלטה שאינה מנומקת, אלא שהנימוקים אינם סבירים ואינם תקפים.
טרם סיום נציין כי לא נעלמה מעינינו טענת המשיב לשיהוי מצד המבקשת בהגשת הבקשה לסעד הזמני, אך אין בידינו לקבלה.
סיכום על יסוד כל האמור לעיל הבקשה מתקבלת באופן חלקי, במובן זה כי החלטתו של המשיב מיום 11.5.22 בטלה, ועניינה של המבקשת יחזור בהקדם האפשרי לבחינה מחדש על ידי הוועדה לניגוד עניינים.
לעניין ההוצאות, מחד הבקשה נמצאת מוצדקת אך מאידך הסעד המבוקש נדחה, ולכן ישלם המשיב למבקשת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לא זו אף זו, קבלת הטענה תוביל לחקיקה שיפוטית שסותרת את לשון החוק ואף מבקשת להאריך תקופת מונופולין שהמחוקק ביקש למנוע.
בהצהרת האמונים, שהוא מצהיר עם כניסתו לתפקידו, הוא מתחייב "לשפוט משפט צדק" (ראו סעיף 6 לחוק יסוד: השפיטה), ומילים אלה מלוות אותו בכל פעם שהוא יורד לאולם הדיונים, ובכל פעם שהוא עמל על העשייה השיפוטית מחוצה לו. יש ליישם את הדין באופן צודק.
מכל מקום, כב' הרשם סובר שהוראות החוק מבקשות לאזן "בין האינטרסים המסחריים של תעשיית הפארמה לבין אלו של התעשייה הגנרית ושל הקופה הציבורית, למול צרכי המדינה ומניעיה במישור הבנלאומי" וכי הוראות הסימן "לא נועדו להשיג תכלית אוטופית כלשהיא, אלא הנו מארג של פשרות בין בעלי אינטרסים מנוגדים, וכן נועד ליישם תוצאה של מו"מ פוליטי" (פס' 31 להחלטת הרשם).
שנית, המחוקק היה מודע לקיומו של צו מסוג PTA בדין האמריקאי, ובחירתו המודעת הייתה שלא להיתחשב בו. כך עולה במפורש מדברי ההסבר להצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 11 (הארכת תקופת הגנה), התע"ב-2012 ה"ח 682, בעמ' 796 שם צוין כי "הנוסח המוצע קובע כי לעניין חישוב תקופת צו ההארכה בישראל, לא יילקחו בחשבון תקופות הארכה מסוגים אחרים, כגון: תקופות הגנה המתווספות בארה"ב לתקופת הפטנט בשל עיכובים בטיפול משרד הפטנטים האמריקאי בבקשת פטנט (PTA או Patent Term Adjustment), ...". שלישית, ההסדר החוקי שלפנינו נקבע לאחר פגישות רבות בין משרד המשפטים הישראלי לבין נציגי הסחר האמריקאי.
...
הוא ציין שסוגיה זו כבר הוכרעה בפסיקת כב' הרשם (כתוארו אז) קלינג בעניין בקשה לצו הארכה לפטנט 154465 NOVARTIS AG (27.1.16); שם נקבע כי אין לאפשר הארכה בישראל בנסיבות אלה.
המחוקק בחר במודע בהסדר מסוג של "כלל" להבדיל "מסטנדרט" ולבחירה זו יש מחיר חיזוק למסקנה כי אין לפנינו חסר בחקיקה ניתן למצוא בכך שהמחוקק בחר אמץ בענייננו נורמה מסוג "כלל", להבדיל מ"סטנדרט".
הפעלת הכלל בענייננו מובילה למסקנה לפיה המערערת איננה זכאית להארכת הפטנט, חרף זכאותה העקרונית לצו מסוג PTE.
התוצאה הערעור נדחה.

בהליך הטרדה מאיימת וצו הגנה (ה"ט) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

ביום 4.7.23, לאחר החלטת בית המשפט העליון שלא לעכב את ההשעיה, הגיע המשיב, שהוא פעיל פוליטי מטעם האופוזיציה במועצת העיר, לבנין העיריה, ניצל כניסה של טכנאי שניכנס ללישכת ראש העיר ברשות, וניכנס יחד עמו לשטח הפנימי של לישכת ראש העיר, שם מצוי משרדה של המבקשת מס' 1 עם עובדים נוספים.
ביום 29.6.23 בעת שיצא המבקש מס' 2 בשעות הערב מארוע צבורי ערוני בו הישתתף בגדר תפקידו, בבית ספר בן גוריון בקרית מוצקין והלך רגלית מרחק כחצי שעה לארוע צבורי אחר בהיכל התאטרון בעיר, נצמד אליו המשיב עם חברו יועד כנען, במרחק של כחצי מטר לאורך כל הליכתו תוך שהנו חוזר ושואלו שאלות אשר לטענת המבקש מס' 2 קינטרו אותו, הן באשר לעצם עבודתו עם ראש העיר המושעה בעיריה והן בדבר מקום מגוריו ומקום מגורי משפחתו, והכל תוך צילומו במכשיר הטלפון הסלולרי.
יתר על כן, אין חולק על כך, שמבואה זו משמשת את כל הבאים לראש העיר (ודלתות עם קוד קודמות גם לבעלי תפקיד אחרים כמנכ"ל העיריה), לרבות מבקרים מן החוץ, כאשר אין חולק על כן כי כל המבקרים נפגשים ומדברים גם עם המבקשת מס' 1, וכאשר כניסתם אינה מאושרת דוקא על ידי המבקשת מס' 1 אלא גם על ידי מזכירות נוספות.
נוכח העובדה כי מסע הבחירות ממשיך גם קיים חשש לחזרה של היתנהגות זו על ידי המשיב ועל כן ראוי ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת מצומצם כדלקמן: אין מניעה כי המשיב ישאל את המבקש 2 כל שאלה שהיא כל עוד הנו מצוי במסגרת ארוע צבורי או במסגרת מבנה של העיריה, אך ככל והמבקש מס' 2 יצא מהארוע הצבורי או ממבנה של העיריה, בין אם רגלית ובין אם ברכבו, לא יתקרב אליו המשיב מרחק הפחות מ- 20 מ' ויכול הוא להפנות למבקש מס' 2 שאלות, רק ממרחק העולה על מרחק זה בלבד.
...
המחוקק בסעיף 4(ד) לחוק הטרדה מאיימת, העניק במקרים שיש אינטרס ציבורי ליועץ המשפטי לממשלה את האפשרות לבקש צו למניעת הטרדה מאיימת, כמו גם לנפגע עצמו, ואין לאפשר לרשות הציבורית עצמה לתבוע צו מעין זה, במקום היועץ המשפטי לממשלה.
המסקנה הינה כי דין בקשתה של המבקשת מס' 1 למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, להידחות.
למרות האמור, באשר לדרך בה המשיב וחברו ביצעו את השאלות למבקש מס' 2, אני סבור כי המגע עם המבקש מס 2 היה צמוד מדי ללא מרווח מספיק למבקש מס' 2.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו