בקשה למניעת מתן תשובות לשאלות הבהרה למומחה

הדיון החמשי ביום 24.3.21 היתקיים הדיון החמשי שזומן עקב טענת התובעת שהנתבעת שילמה למומחה ללא מתן הוראה של ביהמ"ש. ביהמ"ש קיבל בדיון הסבר הנתבעת כי מדובר בטעות ונתן הוראות לגבי מתן תשובות המומחה לשאלות הבהרה שקבל מהצדדים בעקבות העברת טיוטה של הדו"ח. הגשת חוות הדעת המומחה הגיש חוות הדעת ביום 19.4.21.

הגשת סיכומים ביהמ"ש הורה ביום 17.1.22 לצדדים להודיע אם יש מניעה להגשת סיכומים.

כב' הש' הדר : אבל רק שניה, אני ראיתי במכתב קודם, בגלל זה אני שואל את השאלה, וגם שאלתי אותך שאלה בהקשר הזה שאתה את כל דבר מבקש אישור מאילן רפאל, ואתה שואל אותו לאשר את זה או לא לאשר את זה, אז פה זה הלך הפוך? אתה לא שאלת אותו, אישרת, ואמרת לו תשלם? מר שטיין: לא. יש סעיפים, סעיפי המחלוקת אם זאת הכוונה שלך, כב' הש' הדר : כן, מר שטיין: סעיפי המחלוקת זה היה בהחלטתו של אילן אחרי שהייתה לנו ישיבה עם פליקס, ישיבת בוררות כאילו, היו סעיפים שאילן היה צריך להחליט אם מגיע לו את הכסף והוא ייתן לו את הכסף של הבמות, הגבהה, לעלות לקומות או מעלית או שינוי מעלית כי אני את זה לא אשרתי.

...

" וראו בעמוד 65 שורה 26: "ת: לא, לא, לא, אני אסביר לך בדיוק למה לא יצאתי, אני הייתי בתוך ליבו של הפרויקט. שאני מקבל פרויקט כזה אני לוקח את התוכניות אני מעביר אותם אלינו למהנדסים, הם עובדים על עבודות תכנון, בזמן הזה שהבניין נבנה או מבוצע אנחנו מתכננים אצלנו במפעל לוחות את התוכניות, מעבירים אותם לאישור המזמין, יש תהליך זה לא רק עבודה בשטח זה גם עבודה אצלנו בתוך המקום. עכשיו, את אומרת לי לעזוב פרויקט שאני מתכנן אותו, מקצה לו אנשים, עושה את כל המשימות.." אבי אישר בעמוד 81 שורה 29 כי יצא לפרק זמן מאתר העבודה: "ת: לא, רגע, לא אני עונה, את שאלת אותי אני רוצה לענות. להבדיל מההתנהלות חסרת האחריות של הנתבעת, אנחנו הודענו בצורה מסודרת בכתב שאנחנו, מאחר ואין פעילות באתר, אנחנו יוצאים מחוץ לאתר לתקופה מסוימת של מספר חודשים, חודשיים שלושה, ואנחנו חוזרים חזרה לאתר. זה, זה...

אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובעת מחצית מאגרות המשפט ששולמו, חלקה של התובעת בשכר המומחה שאימץ מרבית טענות התובעת, ושכ"ט בא כוחה בסך של 50,000 ₪.

סוף דבר ביהמ"ש מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת כלהלן: הסך של 700,000 ₪, אשר יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין, ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

אחר הגשת חוות דעת המומחה, ביקשו הצדדים להפנות אליו שאלות הבהרה, המבקש כבר הגישן, המשיבה (כפי שהבהירה בתשובתה) הודיעה על כי מעכבת היא את הפנית שאלות ההבהרה עד להחלטה בבקשה זו. מכל מקום, למשיבה התברר כי המבקש שלח למומחה שאלות הבהרה, להם צירף היתייחסות משלימה מטעם המומחה מטעמו ולפיכך המשיבה הגישה את בקשה 14 לתיק קמא, בקשה שכותרתה: "בקשה בהולה למתן הוראות למומחה בית המשפט", בקשה במסגרתה טענה שלא היה מקום כי המבקש יצרף לשאלות ההבהרה חוות דעת משלימה מטעם מומחה המבקש.

כשיטת המבקש, יש לאפשר לו את הצגת שאלות ההבהרה כפי שהן, ולא היה מקום להוראות שניתנו שמהוות פגיעה בזכויות המבקש, בין היתר בשל מניעת ראיות כלפי המומחה ולכן נידרשת היתערבות בית המשפט של ערעור.

...

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום באשקלון (כובד השופטת אורית חדד) מיום 15.06.20, בת"א 54866-06-16, בבקשה 14 לפיה הורה למומחה בית המשפט לעכב טיפולו בשאלות ההבהרה שנשלחו אליו מב"כ המבקש, כמו גם שלא לעיין בנספחים לשאלות שנשלחו אליו, כמו גם שהציע לצדדים לגבש הסדר דיוני לאחר שעיינתי בבקשה, כמו גם בתגובת המשיבה, (ואציין כי המבקש הגיש תשובה לתגובה, אף שלא התבקש לעשות כן) כמו גם לאחר עיון בתיק קמא, מצאתי שיש מקום להורות על קבלת הבקשה, דיון בה כערעור, אולם יחד עם זאת, לדחות את הערעור בעיקרו.

דיון כפי שהקדמתי, דין הבקשה להתקבל, אני דן בה כערעור ואני דוחה הערעור בעיקרו אם יש ממש בטענות המבקש, הדבר נוגע לאי בהירות שבהחלטה, בנוגע להכרעה בה, האם בית המשפט קמא סיים הטיפול בבקשה או לא. בית המשפט קמא, במעמד צד אחד הורה ובצדק על הקפאת מצב, בכך שהורה למומחה שלא ליתן תשובתו לשאלות ההבהרה כמו גם שלא לעיין בחומר.

עוד אציין באשר לטענות המבקש לנזק שיגרם לו בכך שיאלץ לנהל הליך הוכחות, כי לעיתים, אין מנוס מכך ושמורה זכותו לזמן את מומחה בית המשפט לחקירה נגדית.

לפיכך וכאמור, מצאתי שיש לקבל את הבקשה ולדון בה כערעור, אולם יחד עם זאת וכפי שפורט, הערעור נדחה בעיקרו.

הבקשה מבוססת על כך שלאחר שניתנו תשובות לשאלות ההבהרה למומחה בית המשפט, אין נפקות לצוו המניעה.

...

כזכור, עסקינן בתביעה כספית ובית המשפט נעתר לצו המניעה בכדי שיהיה בידי המומחה לבחון את הנדרש כמפורט לעיל.

סוף דבר לאור האמור לעיל, צו המניעה מבוטל.

יוער כי בנסיבות העניין, אין מנוס מהשתת הוצאות וזאת הן ברוח תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט 2018.

בתשובה לשאלות הבהרה הבהיר המומחה כי בתקופה בה ביצעו התובעים את ההזמנה, לא היה דגם הקרוי "אלון מולבן", אלא רק דגם הקרוי "אלון", אולם דגם זה שהיה קרוי בזמנו אלון, היה בגוון אלון מולבן ורק לאחר מכן, כאשר שינו את השם של אותו גוון לאלון מולבן, הפך הדגם הקרוי "אלון", לדגם בעל גוון שונה מאלון מולבן.

כזכור, חוות הדעת המדוברת הוגשה לאחר שמומחה בית המשפט חיווה את דעתו והסברתי בהחלטתי מיום 9.1.21 בבקשת הנתבעת לפסול חוות דעת זו, כי חוות דעת מומחה בית המשפט תמיד מהוה מילה אחרונה, בכפוף לשאלות הבהרה וחקירה נגדית ובעל דין לא רשאי להגיש חוות דעת המתייחסת לחוות דעת מומחה בית המשפט, לאחר שכבר הגיש קודם לכן חוות דעת.

אני רוצה להזכיר כי הנחיתי את המומחה קצור להתייחס לטענת הריחות, חרף העובדה שהתובעים לא הגישו חוות דעת בנושא, מאחר והזכירו אותה בכתב התביעה ואף דחיתי בקשה מטעם הנתבעת למנוע מהתובעים להציג למומחה חוות דעת שניתנה לועד הבית בקשר לריחות הביוב ואיפשרתי לנתבעת להגיב על כך בפני המומחה (ראה החלטתי מיום 26.9.19 ומיום 30.6.20).

...

לגבי שכר טרחת עו"ד, בהתחשב בעובדה שהתביעה הוגשה מלכתחילה על סכום פנומנלי ללא פרופורציה, במובן זה שכללה ראש נזק של עגמת נפש, אשר לבדו עמד על סכום של 200,000 ₪ וכן סכום של 121,000 ₪ בגין ראשי נזק שיחד היו אמורים להסתכם במקרה הטוב בסכום נמוך בהרבה ובהתחשב בעובדה שהסכום שהתקבל מתוך סכום התביעה עומד על שיעור של 7.8% מתוכו (50,945 ₪ מתוך 652,506 ₪), סבור אני שעל כל צד לשאת בשכר טרחת עורך דינו וכך אני מורה.

דין טענות הקיזוז להידחות.

סוף דבר אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובעים 50,945 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.8.18 ועד התשלום בפועל וכן 7.8% מסכומי האגרות ששילמו התובעים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלום האגרות ועד לתשלום בפועל.

ביום 5.7.2023 הגיש התובע את הבקשה דנן; בו ביום נקצבו מועדים להגשת תשובה ותגובה, תוך הוראה למומחה לא להשיב על שאלות שהופנו אליו עד מתן החלטה אחרת.

ביחס לשאלות 1 עד 7, צוין כי הנתבעת לא העבירה למומחה תעוד רפואי שנוגע לשאלות אלו בטרם ניתנה חוות-הדעת, במועד שנקצב, והיא מנועה לעשות כן לאחר שחוות-הדעת ניתנה, תוך שימוש בכלי של שאלות הבהרה לעריכת מקצה שיפורים; הפניית שאלות על-בסיס תעוד רפואי שלא הומצא למומחה בידי הנתבעת קודם לכן לוקה בחוסר תום לב ובשימוש לרעה בשאלות הבהרה.

שאלות הבהרה אינן אמצעי לגיטימי להשלמת חוות-דעת בידי בעל-דין שלא טרח להמציא למומחה תעוד בעל חשיבות לטעמו לשם מתן חוות-דעת, לפני שנערכה והוגשה, למרות שניתנה לו היזדמנות הוגנת לעשות כן. מאחר שכל השאלות שהנתבעת מבקשת להפנות למומחה – הן מן הקבוצה הראשונה והן מן הקבוצה השניה, נסמכות במידה זו או אחרת על התעוד שהחסירה היא מן המומחה בשל אי-המצאת חומר רפואי שלם במועדו, אין כל מקום להתיר לה לתקן את המחדל במסווה של הפניית שאלות הבהרה.

...

דין הבקשה להתקבל – תוך מניעת העברת השאלות למומחה וחיוב הנתבעת בהוצאות בגינה.

בקשת התובע מתקבלת אפוא.

הנתבעת תשלם לתובע את הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪ (כולל מע"מ) תוך שלושים יום מן המועד בו תומצא לה ההחלטה, ללא קשר לתוצאות ההליך ועל-פי הכלל שבתקנה 53 לתקנות מ-2018.