השגה שהגישה העותרת נדחתה וביום 7.8.2018 הגישה העותרת עתירה ביחד עם בקשה לצוו ביניים כדי למנוע הקצאת המיגרש לאחר, ביום 23.8.2018 הודיע ב"כ משיבות 1 ו-2 (להלן-המשיבות) בתגובה לבקשה לצוו ביניים כי משרד הכלכלה המליץ לרמ"י להקצות את המיגרש לח'אלד אבו סאלח ובשל הגשת העתירה הקפיאה רמ"י את השלמה העסקה.
כרונולוגיה ועובדות שאינן במחלוקת
-ביום 30.8.2015 הגישה העותרת למשרד הכלכלה בקשה למתן המלצה להקצאה המיגרש בפטור ממכרז להקמת המפעל (נספח מש/2 לתשובת המשיבות), על פי התכנית העסקית העותרת תיכננה להשקיע סכום של 1,890,000 ש"ח במימון של הבעלים ושל בנק.
בסעיף 10ב להשגה ביקשה העותרת לזמנה בפני הפורום הרלוואנטי כדי שהיא "תעלה ותסביר את טענותיה והשגותיה בעל פה, כולל השלמת החסר שבבקשתה (ככל שחסרים פרטים להשלמה)", בקשתה נדחתה על ידי ועדת ההשגות ובסעיף 39 לעתירה נטען כי ההחלטה בהשגה מבלי לשמוע את העותרת פגעה בזכותה לשימוע "ומכאן שההחלטה התקבלה בחוסר סמכות או שמדובר בהחלטה פגומה".
דין הטענה להדחות, לעותרת ניתנה היזדמנות להעלות כל טענה רלבאנטית במסגרת הליך ההשגה ולא הייתה כל מניעה כי כל טענה שרצתה להעלות לאחר מכן בעל פה, תועלה על הכתב מראש.
...
לכך אוסיף כי על אותו מגרש התמודד משיב 3 שהראה כי נתוניו טובים מאוד והוא קבל ניקוד גבוה מאוד (הוא קיבל 65 נקודות בדיוק כמו מספר 2 ברשימה המונה 61 מציעים) ושוכנעתי כי בחירה בו ולא בעותרת הייתה בחירה סבירה וראויה.
העותרת לא קבלה בכתב אישור כלשהו, וחשוב לזכור כי גם לטענת העותרת עמדת משרד הכלכלה לא הועברה לרמ"י.
הנושא נשאר בשלב של בחינת המלצה לרמ"י ולאחר בחינת מכלול הנתונים הגיע משרד הכלכלה למסקנה כי העותרת אינה ראויה לקבל המלצה
לגופו של עניין אין משמעות לכשלים הטכניים שנפלו בדרכי התקשורת עם משרד הכלכלה ולא צריכה להיות לכך השפעה על אי קבלת בקשת העותרת.
סיכום
לאור כל האמור לעיל אני דוחה את העתירה ומחייב את העותרת לשלם תוך 30 יום למשיבות 2-1 שכר טרחת עו"ד בשיעור של 10,000 ש"ח ולמשיב 3 שכר טרחת עו"ד בשיעור של 10,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.