בקשה למניעת הקצאת מגרשים באמצעות מכרז

שיווק המגרשים נעשה בדרך של פטור ממכרז, באמצעות בחינה של בקשה שמגישים היזמים לועדת האיכלוס אשר מעבירה לועדת העיסקאות של הרשות המלצה לשיווק.

העתירה הוגשה (ביום 25.8.2019) יחד עם "בקשה בהולה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד". בעתירה ובבקשה התבקש ביטול אישורי העסקה במיגרש עם צדדי ג' (בני מישפחת אלעוברה), ומתן צו האוסר על רמ"י לשווק את המיגרש למי שאינו נימנה על מישפחת אבו-ג'אמע.

אמנם, סעיף 6.4.2(ג) לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל, הקובע תנאים להקצאת מגרשים בפטור ממכרז, קובע כי "ככלל – יוקצה מיגרש למבקש שלו קיימת זיקה שבטית או חמולתית למאוכלסים בשכונה או במיתחם שבה נמצא המיגרש המבוקש. על פי כלל זה אף רשאית ועדת האיכלוס להמנע מהקצאת המיגרש למי שאין לו זיקה כאמור". יחד עם זאת, הסעיף אינו כובל את שיקול דעתה של הרשות אלא מהוה מעין קו מנחה לדרך שבה יוקצו המגרשים.

...

מעיון בתיק זה, עולה כי הצדדים בו הגישו הודעה מוסכמת על מחיקת הבקשה ללא צו להוצאות, ובסופו של דבר נסגר ההליך העיקרי מחוסר מעש.

סוף דבר, העתירה נדחית על הסף.

העותר ישלם למשיבים סך כולל של 15,000 ₪ בעבור הוצאות משפט ושכ"ט (5,000 ₪ לרמ"י, 5,000 ₪ לעיריית רהט ו-5,000 ₪ למשיבים 4-12).

השגה שהגישה העותרת נדחתה וביום 7.8.2018 הגישה העותרת עתירה ביחד עם בקשה לצוו ביניים כדי למנוע הקצאת המיגרש לאחר, ביום 23.8.2018 הודיע ב"כ משיבות 1 ו-2 (להלן-המשיבות) בתגובה לבקשה לצוו ביניים כי משרד הכלכלה המליץ לרמ"י להקצות את המיגרש לח'אלד אבו סאלח ובשל הגשת העתירה הקפיאה רמ"י את השלמה העסקה.

כרונולוגיה ועובדות שאינן במחלוקת -ביום 30.8.2015 הגישה העותרת למשרד הכלכלה בקשה למתן המלצה להקצאה המיגרש בפטור ממכרז להקמת המפעל (נספח מש/2 לתשובת המשיבות), על פי התכנית העסקית העותרת תיכננה להשקיע סכום של 1,890,000 ש"ח במימון של הבעלים ושל בנק.

בסעיף 10ב להשגה ביקשה העותרת לזמנה בפני הפורום הרלוואנטי כדי שהיא "תעלה ותסביר את טענותיה והשגותיה בעל פה, כולל השלמת החסר שבבקשתה (ככל שחסרים פרטים להשלמה)", בקשתה נדחתה על ידי ועדת ההשגות ובסעיף 39 לעתירה נטען כי ההחלטה בהשגה מבלי לשמוע את העותרת פגעה בזכותה לשימוע "ומכאן שההחלטה התקבלה בחוסר סמכות או שמדובר בהחלטה פגומה". דין הטענה להדחות, לעותרת ניתנה היזדמנות להעלות כל טענה רלבאנטית במסגרת הליך ההשגה ולא הייתה כל מניעה כי כל טענה שרצתה להעלות לאחר מכן בעל פה, תועלה על הכתב מראש.

...

לכך אוסיף כי על אותו מגרש התמודד משיב 3 שהראה כי נתוניו טובים מאוד והוא קבל ניקוד גבוה מאוד (הוא קיבל 65 נקודות בדיוק כמו מספר 2 ברשימה המונה 61 מציעים) ושוכנעתי כי בחירה בו ולא בעותרת הייתה בחירה סבירה וראויה.

העותרת לא קבלה בכתב אישור כלשהו, וחשוב לזכור כי גם לטענת העותרת עמדת משרד הכלכלה לא הועברה לרמ"י. הנושא נשאר בשלב של בחינת המלצה לרמ"י ולאחר בחינת מכלול הנתונים הגיע משרד הכלכלה למסקנה כי העותרת אינה ראויה לקבל המלצה לגופו של עניין אין משמעות לכשלים הטכניים שנפלו בדרכי התקשורת עם משרד הכלכלה ולא צריכה להיות לכך השפעה על אי קבלת בקשת העותרת.

סיכום לאור כל האמור לעיל אני דוחה את העתירה ומחייב את העותרת לשלם תוך 30 יום למשיבות 2-1 שכר טרחת עו"ד בשיעור של 10,000 ש"ח ולמשיב 3 שכר טרחת עו"ד בשיעור של 10,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

לגירסת המבקש נהג החל משנת 06' ועד שנת 15' במיגרש כמנהג בעלים, ואף השביחו .כשבקש להסדיר את חוב דמי החכירה בשנת 15', נענה ע"י המשיבה כי הוחלט לאשר לו הקצאת המיגרש מחדש בשווי גבוה פי כמה מהשומה הראשונית.

בנוסף עתר המבקש ליתן צו מניעה האוסר על המשיבה לשווק את המיגרש במסגרת מיכרז שפורסם.

עוד צוין כי העדפת המבקש על פני הציבור בנוגע לרכישת זכויות במיגרש המשיבה, מלמדת כי אין המשיבה צריכה להמשיך לבוא לקראת המבקש על פי היתנהלותו ולאור השהוי המתמשך שבהתנהלות זו. המשיבה פירסמה מיכרז לאחר פסה"ד הנ"ל, ובהמשך טירחה באמצעות נציגה להדביק את ההתראה במיגרש.

...

בתגובה ארוכה ומלווה בנספחים, טענה המשיבה, כי יש לדחות את הבקשה לסעד זמני הואיל והמבקש טוען לזכות לקבל את המגרש עם פטור ממכרז, תוך ניסיון לעקוף את פסה"ד שניתן על ידי ביהמ"ש המחוזי מרכז.

על כן דין טענות המבקש על אודות החזקתו במגרש, או כי הבקשה נועדה כביכול לשימור מצב קיים אינן אמת ודין הבקשה להידחות.

[ע"א 7019/14 שזור נ פרג'י (16.5.18) פסקה 42 וע"א 7007/16 אי.אי.איתמר השקעות בע"מ נ' באראט אחזקות ונכסים בע"מ ( 25.10.16) ] לאור כל האמור לעיל ,במתאם לקלישות היסוד העובדתי של הבקשה , בהתחשב בנזק שייגרם למבקש למול הנזק שייגרם למשיבה שניתן להבטיחו בהפקדה כספית מתאימה , כשמתן הצו הוא חריג ,איעתר למבוקש רק בכפוף להפקדה כספית של 50,000 ₪ בתוך 10 ימים.

עוד יצוין כי ביום 23.7.13 הגישו חלק מחברי האגודה החקלאית בקשה למתן צו מניעה כנגד האגודה החקלאית וחברים אחרים ,במסגרתה עתרו לעכב את חלוקת המגרשים עד אשר יוכרעו הסתייגויותיהם לעניין חלוקה מתוכננת זו. המדובר היה בהליך בין חלק מחברי האגודה החקלאית לאגודה החקלאית ולכן הועבר להתנהל בפני בוררת שמונתה ע"י מנהלת מחלקת הבוררויות במשרדי רשם האגודות השיתופיות (להלן: הרשם).

החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1504 מיום 16.1.17 בסעיף 5.1.1, הרלוואנטית למועד ההקצאה בפטור ממכרז ובמסלול שאותו ביקשו האגודה בעיניינו לקדם, קובעת כך : " מיגרשי בניה למגורים באיזורי עדיפות לאומית ו/או באיזורי נגב וגליל יוקצו על ידי הרשות בפטור ממכרז על פי המלצת האגודה בהתאם לאישור ועדת קבלה. סעיף זה לא יחול במקרים שאינם נכללים בתחולת תיקון מס' 8 פקודת האגודות השיתופיות ולא תותר הקצאת מיגרשי מגורים בפטור ממכרז במקרים אלה". סעיף 5.5 תחת "הוראות כלליות" קובע כך בסעיף קטן 1: " 5.5.1 מיגרשי בניה למגורים יוקצו בפטור ממכרז על פי החלטה זו רק ליחידים מעל גיל 18 אשר אינם בעלי זכות בנחלה, במשק עזר או במיגרש מגורים כלשהוא אשר הזכויות בו נימסרו לראשונה למומלץ ו/או בן/בת זוגו, לרבות יורשיהם, בתמורה או ללא תמורה". סעיף 5.5.2 קובע: ביישובים אשר נכללים בתחולת תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות, המלצת ועדת הקבלה תדרש להעברת זכויות במגרשי בניה למגורים".

...

לאור כל האמור, אני מקבלת את התביעה בחלקה וזאת כדלקמן: אני מורה כי ההליך לבחירת מומלצי האגודה להקצאת מגרשי המגורים בהרחבה בפטור ממכרז שעל בסיסו רשימת המומלצים, נתבעים 5-49, והחלטת האגודה המאפשרת הסבת הזכות להיות מומלץ, מבוטלים.

לא מצאתי להיעתר לסעדים הנתבעים ביחס לאגודה הקהילתית- כפי שנקבע, הגורם הממליץ הוא האגודה החקלאית.האגודה הקהילתית אינה רשאית לבצע הקצאה בעצמה, או לקבוע את המומלצים והמדובר בגוף שהוקם ע"פ הוראות רמ"י לצורך הקצאה בפטור ממכרז גרידא.

אשר להוצאות- שוכנעתי כי הגורם המרכזי לפעילות להקצאה במסלול ללא מכרז באופן שאינו בהתאם לנהלים ובניגוד לכללים של שוויון ותקינות, הינו האגודה.

אציין כי לישיבה השניה שנקבעה בבקשה לצורך השמעת סיכומים הודיעה ב"כ רמ"י כי לאור עדותו של המבקש 3 כי אינו זוכר אם הוא עדיין רשום ברמ"י כבעל זכויות במיגרש במושב שהוקצה ללא מיכרז, היא בדקה מול רמ"י מרשתה, עניין זה, ומצאה כי המבקש 3 אכן רשום כבעל זכויות במיגרש בהרחבה במושב עד היום, קרי כי לפי נהלי רמ"י הוא כלל אינו זכאי להקצאה נוספת של מיגרש בפטור ממכרז.

סוף דבר אני דוחה את הבקשה למתן סעד זמני של צו מניעה לעצירת הליכי ההקצאה, שהחלו זה מזמן ומצויים בשלבים מתקדמים, ולאחר שהמשיבים 3-28 השקיעו במסגרתם מאות אלפי ₪ לכל מישפחה שבאמצעותם פותחו המגרשים מבחינת תשתיות באופן מהותי, בשל כך שהוגשה בשיהוי קצוני, בחוסר תום לב, שעה שלא הוכח כי התובענה נתמכת בראיות לכאורה המלמדים על סכויי הצלחה גבוהים ותוך שמאזן הנזקים נוטה בבירור לרעת המבקשים ולטובת המשיבים.

...

המבקשים ישלמו לכל אחת ממשפחות המשיבים 3-18, 21-23, 25-28 הוצאות בסך כולל של 750 ₪ למשפחה.

למשיבות 1-2 יחדיו ישלמו המבקשים הוצאות בסך כולל של 5000 ₪.

למשיבה 29 ישלמו המבקשים סך כולל של 3000 ₪.