ביום 24.10.2022 הגישה הנתבעת כתב הגנה מטעמה במסגרתו טענה, בין היתר, כי לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת רפואית, הגם שבהתאם לתקנה 87 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, בעל דין הרוצה להוכיח עניין שברפואה עליו לצרף לתביעה חוות דעת מומחה ערוכה כדין.
לפיכך טענה הנתבעת, שבהעדר חוות דעת רפואית, מנוע התובע מלטעון או להוכיח טענות שברפואה, ולכן, לטענתה, דין תביעתו להמחק על הסף בשל העדר עילה.
עם זאת כתב כב' השופט צ' ויצמן (שם, בפִסקה 20):
"העובדה שעסקינן בחוות דעת רפואיות שניתנו מטעם מומחי בית המשפט בתיק אחר אין בה להכשיר את הגשתן כחוות דעת מטעם המבקש בתיק הנידון אגב אורחא וללא כל בקשה מתאימה. יתר על כן בעיניין ת"א (חיפה) 27834-03-15 ר.ע. נ' עירית ט. (2017) התיר בית המשפט כי כתנאי לדיון בצרוף חוות דעת מומחה בית המשפט שניתנה בתיק אחר לתיק נדון יש לקבל ראשית דבר את הסכמת המומחה להעיד בתיק ורק לאחרי כן לשקול את סוגיית צירופה כחוות דעת – 'אני בדיעה כי תחילה ראוי לברר את עמדתו ורק לאחר מכן להתיר את צירופה של חוות הדעת הנוירולוגית כחוות דעת מטעם התובע'." (ההדגשה שלי – ס.מ.).
עוד יצוין כי קל מאוד למנוע סתירה זו (כמו גם הוצאות מיותרות), על דרך של הסכמה של הצדדים לאמץ את קביעות המומחים מטעם בית המשפט בתיק הפלת"ד גם בתביעה המונחת בפניי.
...
לפיכך טענה הנתבעת, שבהיעדר חוות דעת רפואית, מנוע התובע מלטעון או להוכיח טענות שברפואה, ולכן, לטענתה, דין תביעתו להימחק על הסף בשל היעדר עילה.
כב' השופטת אלון כתבה (שם, פִסקאות 12-11):
"11. אוסיף, כי אינני מקבלת את טענת הנתבעות, כי חוות הדעת הנוירולוגית, שבראשיתה הוגשה כחוות דעת מומחה בית המשפט (בתביעה בבית משפט השלום), תשפיע על מומחה בית משפט שימונה בתיק זה, ככל שימונה. חזקה על מומחי בית המשפט, כי הם נותנים חוות דעתם על פי הבנתם ושיקול דעתם המקצועי והענייני והרי ההכרעה לעולם מסורה לבית המשפט.
בסיכומו של דבר קבעה כב' השופטת א' אלון, כי על התובע (שם) להמציא את הסכמת המומחה הנוירולוגי (בתיק הראשון) להתייצב ולהיחקר על חוות דעתו.
סיכום
אשר על כן, אני מורה לתובע להמציא לא יאוחר מתאריך 20.7.2023 את הסכמת ד"ר בן טובים, להתייצב ולהיחקר על חוות דעתו במסגרת ההליך דנן.
