ואכן, בפסיקה נקבעו מספר מבחנים אותם יש להביא בחשבון בבחינת השאלה אם להתיר הגשת ראיה מסוימת באיחור, אם לאו.
המבחנים להוספת ראיה בשלב מאוחר של ההליך מבטאים את האיזון הראוי בין החתירה לאמת והרצון לעשיית צדק לבין השמירה על המסגרת הדיונית ומניעת הגשת בקשות שאינן מבוססות דיין מתוך תקווה של מגישיהן כי יוכלו לבססן בדרך של "טלאי על טלאי". "
במקרה שבכוונת צד להיתנגד להגשת מיסמך כלשהוא שהגיש הצד שכנגד, יגיש בקשה מתאימה תוך 20 יום מקבלת התצהיר / המסמך או עד 10 ימים לפני מועד הדיון, לפי המוקדם, שאם לא כן יחשב כמי שהסכים להגשתו (הגם ששמורה לו הזכות לא להסכים לתוכנו או למשקלו הראייתי) ולא תוכל לעלות טענה לעניין קבילותו.
...
על האמור לעיל יש להוסיף את דבריה הנכוחים של כב' השופטת דפנה ברק-ארז בדנ"א 1099/13 מדינת ישראל נ' גארד סוילם גארד אבן פריח ז"ל (12.4.2015, פסקה 2 לחוות דעתה), שם אמנם ביחס לסמכויות אחרות של ערכאות בדרגות אחרות, אך כפי שציינה בדבריה אין הדברים נוגעים רק לשאלה הפרטנית בה עסקה –
"מנקודת מבטי, הסוגיה שהוצגה להכרעתנו במסגרת העתירה דנן היא היקף סמכותם של בתי המשפט לדון במתכונת של גררא בעניינים שהסמכות הייחודית לדון בהם מסורה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. שאלה זו אינה מוגבלת רק להקשר שבפנינו, שעניינו הדיון בשאלת חוקיותה של הפקעה במסגרת הליכי הסדר. אני סבורה כי אין מקום לקבוע מראש סייגים להפעלתה של סמכות זו על-ידי בית משפט, ככל שההכרעה בעניין שבגררא דרושה להכרעה בעניין המובא בפניו. כך בכלל, וכך גם בענייננו. בהתאם לגישה הפרשנית הנוהגת ביחס לסעיף 76, כל אימת שמתעוררת בפני בית משפט שאלה הדרושה לצורך הכרעה בעניין שבו הוא מוסמך לדון, לא זו בלבד שהוא "רשאי" להכריע בה, אלא שהוא חייב לעשות כן .
"
דומני כי לאור האמור לעיל לא נותר עוד מקום לשאלה ומאחר שהסעד של סילוק יד מנכס מצוי בסמכות בית משפט זה הרי שאם הוטל עליו להכריע בגררא גם בשאלת זכויות הצדדים בנכס אין מנוס בידו מהכרעה גם בשאלה זו.
במצב דברים כזה, אם במהלך ההתדיינות בין הצדדים לפני נקבעו על ידי בית המשפט המחוזי קביעות המשליכות על זכויות הצדדים שלפני וכפועל יוצא מכך על זכות החזקה בחנות ממנה נגזרת התוצאה ביחס לסעד סילוק היד, קביעות שלא היו קיימות בעת הגשת כתב התביעה ובהמשך אף נקבעו מסמרות על ידי בית המשפט העליון בחלק מן העניינים ובה בעת הותרו פתוחות – ובמתכוון, גם אם תוך ביקורת על בעלי הדין – שאלות רלוונטיות אחרות, הרי שאין מקום שלפני בית משפט זה הדן בתובענה לסילוק יד לא יעמדו הטענות הרלוונטיות והמלאות הנדרשות לשם ההכרעה העומדת לפתחו.
אני דוחה את בקשת הנתבעים להתיר להם לתקן את תצהיר העדות הראשית מטעמם כפי שבקשו, אולם לאחר קבלת תצהיר התובע ביחס לתביעת סילוק היד המתוקנת יוכלו להגיש תצהיר עדות ראשית משלים אך ורק ביחס לתביעה זו עד יום 1.3.21.
