מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למניעת גירוש אזרחית סרי לנקה עד להכרעה בערעור

בהליך רשות ערעור מנהלי (רע"מ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים רע"מ 18646-08-16 נקאש ואח' נ' משרד הפנים ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת רות לבהר שרון מבקשים 1.גלית נקאש 2.פלונית - קטינה 3.יוסף נקאש ע"י ב"כ עוה"ד מתן חודרוב ויוליה ביולה משיבים 1.משרד הפנים 2.רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול, היחידה המשפטית, משרד הפנים ע"י עוה"ד יסכה פישר וענת פרולינגר מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) פסק דין
בית הדין דחה את בקשת המבקשים לעכב את הרחקת הקטינה מהארץ עד להחלטה בערר לגופו, המתייחס לסרוב כניסתה של הקטינה, המבקשת 2, לארץ, ודחיית בקשתה לעיכוב ביצוע הגירוש.
אקדים ואומר כי החלטה לא פשוטה מונחת לפניי; לבי אומר לי שמסכת השקרים המסועפת בה נקטה המבקשת כפי שפורט בהחלטות הקודמות, היא מקוממת, ומצדיקה כשלעצמה את דחיית העירעור בו מבוקש למעשה להורות על עיכוב גירושה של הקטינה.
דבר זה נכון בעיקר לאור העובדה שהמבחן המכריע בשאלה אם יש מקום להעתר לבקשה, הנו - האם קיים חשש לנזק חמור לקטינה, שאינו בר תיקון, כאשר טובת הקטינה צריכה לעמוד לנגד עיננו, על אף היתנהגותה של המבקשת.
אני סבורה שאם היה מסתבר ששלטונות סרי לנקה טוענים שמדובר בחטיפת ילדה, או בדרישה של אם פונדקאית, ללא ספק הייתה נוטה הכף לדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע הגירוש.
המדינה מיתנגדת בכל תוקף להשארת הקטינה בארץ, וסבורה שבנסיבות העניין יש להחזירה מיידית לסרי לנקה שם תיבדקנה כל העובדות, וככל שיימצא שיש מקום להחזירה ארצה ושהיא זכאית לאזרחות ישראלית - לא תהיה כל מניעה להשיבה ארצה.
...
אני סבורה שאם היה מסתבר ששלטונות סרי לנקה טוענים שמדובר בחטיפת ילדה, או בדרישה של אם פונדקאית, ללא ספק הייתה נוטה הכף לדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע הגירוש.
בנסיבות אלה, בחינת השאלה האם אי מתן הסעד המבוקש של עיכוב ביצוע עלול לגרום "לנזק חמור שאינו בעל תיקון" לקטינה, כפי שנקבע בתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בביה"ד לעררים) תשע"ד - 2014, מובילה למסקנה, כי במקרה מיוחד זה קשה לקבל את עמדת המדינה שלא עלול להיגרם נזק בלתי הפיך.
לאור כל האמור, אני סבורה שדין הערעור להתקבל.
למעלה מן הדרוש, אציין כי אני סבורה שבנסיבות העניין יש מקום להורות על עיכוב ביצוע הגירוש עד מתן פסק דין סופי על ידי בית המשפט למשפחה לגבי אבהות הקטינה בתיק תמ"ש 31099-08-16.

בהליך דנ"מ (דנ"מ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

רקע המבקשים, אזרחי סרי-לנקה, נחתו בנמל התעופה בן-גוריון בתאריך 28.10.2018, ולאחר שהתעורר חשד בעת עריכת ביקורת הדרכונים באשר למטרת הגעתם ארצה – הם הופנו לתישאול בפני קצין ביקורת הגבולות.
ערכאה זו, שייסודה מכוח הוראות סימן ב' לפרק 4 לחוק הכניסה לישראל ו-החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, בסמכותה לידון בהשגות של שוהים שלא כדין, בדבר החזקתם במשמורת לצורך הרחקתם מגבולות המדינה מכוח צו שהוצא על-ידי הממונה על ביקורת הגבולות (ראו בסעיפים 13א, 13ב ו-13יב לחוק הכניסה לישראל).
סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל מורה, מנגד, כי מי שנימצא בישראל ללא רישיון ישיבה כדין יוחזק במעצר ב"מקום משמורת", עד להרחקתו בצו הרחקה, ועניינו יובא לפני בית הדין לבקורת משמורת בתוך 96 ימים מרגע מעצרו (סמכויותיו של בית הדין מוסדרות בסימן ב' לפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, העוסק ב"הרחקה ומשמורת").
בית הדין לבקורת משמורת קיבל את עמדת המבקשים, בקובעו כי ההכרעה בעיניינם נתונה לסמכותו, ולאחר בחינה הורה למשיבה על שחרורם בתנאים, לרבות התייצבות במשרדי המשיבה והפקדת ערבויות.
במקרה השני, ניסו נציגי המשיבה לגרש בכוח מסורבי כניסה, אשר ברצונם היה להגיש בקשת מקלט בישראל (אולם לבסוף, לאחר היתערבות עורך-דין, הותר להם להגיש בקשה כאמור).
כפי שעולה מלשון חוק בתי המשפט – נקודת המוצא לבחינת השאלה אם יש מקום להורות על קיומו של דיון נוסף היא קביעתה של הלכה ברורה ומפורשת בפסק הדין נושא הבקשה (דנג"ץ 2789/18 ‏פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים (25.06.2018); [דנ"פ 7229/16](http://www.nevo.co.il/case/21479542) בן יצחק נ' מדינת ישראל, בפיסקה 28 (03.01.2017)).
...
הכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, שכן היא איננה מצדיקה קיומו של דיון נוסף בהתאם לאמת המידה הקבועה בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט.
זה המקום להוסיף ולציין כי לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה להוספת ראיות, שכן לא עלה בידי המבקשים להראות כי האירועים המפורטים בבקשה זו קשורים בקשר ענייני הדוק לשאלה בדבר הערכאה המוסמכת לדון בעניינם של מסורבי כניסה, שהיא הסוגיה שניצבה במוקד בקשה זו. בשולי הדברים אדגיש כי ייתכן שאכן מתעוררים קשיים מסוימים מהוראות חוק הכניסה לישראל והנוהל שנקבע מכוחו, לגבי אופן הטיפול במסורבי כניסה לישראל השוהים תקופה ממושכת במתקן.
נוכח כל האמור לעיל, ובכפוף להערתי בפיסקה 25 שלעיל שיש לפעול למימושה – הבקשה נדחית בזאת.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי בקשה למתן סעד זמני בעירעור המורה לרשות האוכלוסין שלא להרחיק את המבקשת מישראל, ולא לנקוט נגדה הליכי אכיפה אחרים, עד להכרעה בעירעור שהגישה על פסק דינו של בית הדין לעררים (כב' הדיינת באפי תם בערר (ת"א) 3579-19 מיום 21.7.20), במסגרתו נדחה ערר המבקשת על החלטת רשות האוכלוסין לדחות את בקשתה לקבלת מקלט מדיני בסדר דין מהיר.
רקע הדברים והעובדות שלעניין המבקשת, אזרחית סרי לנקה, ילידת 1976, נכנסה לישראל לראשונה ביום 9.9.12 כעובדת זרה בענף הסיעוד, ושהתה בישראל ברישיון ב/1 שהוארך נעת לעת עד שנת 2016.
ביום 31.7.19 הגישה המבקשת ערר בבית הדין לעררים (העתק הערר והבקשה לצוו ביניים צורפו כנספח ד' לתגובת רשות האוכלוסין) וביום 31.7.19 ניתן צו ביניים המונע גירושה ומותנה בערבות של 10,000 ₪ (החלטת הדיין חנניה גוגנהיים).
א. סכויי העירעור במקרה זה לא נערך למבקשת ראיון מקיף ובקשת נדחתה בהליך מהיר, מבלי שרשות האוכלוסין בדקה או הבהירה מה המשמעות של יחסים לסביים בסרי לנקה, והאם מי שהצהירה כי היא נימצאת במערכת יחסים כזו צפויה שם לסכנת חיים.
...
סוף דבר מכלול הנסיבות כפי שפורטו, הביאוני למסקנה כי יש לאפשר למבקשת לשהות בישראל עד להכרעה בערעור, ולא לשנות מהמצב הקיים, גם אם ימצא לבסוף כי יש לדחותו.
בהתבסס על האמור לעיל הבקשה מתקבלת.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עקרי עובדות שלעניין המערערת, היא אזרחית סרי לנקה, יליד שנת 1973.
יחד עם העירעור הוגשה בקשה לסעד זמני, להורות לרשות להמנע מפעולות גירוש או הרחקה נגד המערערת בטרם תיתקבל ההכרעה השיפוטית בנידון.
המערערת טוענת כי בקשתה נדחתה באופן מיידי לאחר שהתקיים עימה הריאיון, מה שמעיד על כך שהממצאים לא נבחנו לעומק, כנדרש.
זאת, בהתאם לסעיף 1(ג)(1) לנוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל (להלן: נוהל מבקשי מקלט), לפיו: "נתין זר אשר יפנה לראשונה בבקשה למקלט מדיני לאחר שחלפה שנה מיום כניסתו לישראל, בקשתו תדחה על הסף". לנוהל זה היתייחס גם בית הדין בפסק הדין, בקביעתו שמגבלת הזמנים הזו "מגשימה את האנטרס הצבורי של מניעת ניצול לרעה של הליך מדיני ומבוססת על ההנחה כי אדם הנס על נפשו יגיש בקשה למקלט בהזדמנות הראשונה" (פס' 7 לפסק-הדין).
במסגרת הריאיון ביחידת מבקשי המקלט, טענה המערערת כי הבעיות על רקע דתה החלו לאחר מתקפת הטרור של ארגון המדינה האסלאמית (ISIS) בסרי לנקה בחודש אפריל 2019 (עמ' 3 לראיון).
...
אף לגופו של העניין, טוענת הרשות כי דין הערעור להידחות.
דיון והכרעה יש לדחות את הערעור ממספר נימוקים להם אדרש להלן.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית הערעור.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

][ בפני בקשה למתן סעד זמני לפיו ימנע המשיב מגירושה של המבקשת ומהחזקתה במעצר עד להכרעה בעירעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו (כב' השופטת מ' רובינשטיין), אשר דחה את עתירת המבקשת נגד גירושה.
המבקשת, אזרחית סרי לנקה, הגיעה לישראל בפברואר 2006 כדין וברישיון לעבוד בענף הסיעוד.
...
המשיב טוען כי דין הבקשה למתן סעד זמני להידחות.
לאחר שעיינתי בהחלטת בית המשפט המחוזי ובחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו