מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למינוי מנהל מיוחד והחרגת מבקש מהסדר נושים

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הסתבר אז כי האופטימיות לא היתממשה, הקרנות הזכירו את בקשה 30 למינוי כונס נכסים; המנהל המיוחד חזר על בקשתו להכריז על ביטול העיסקאות והכרזתן כנכס מכביד.
בטרם אתייחס להצעה הזוכה, אסיר מסדר היום את בקשת הקרנות למינוי כונס נכסים מטעמן.
די לי להפנות לסעיף 12 לטופס KT310-1 המצורף כנספח 2 לתגובת הקרנות לבקשה 28; לפסקה הרביעית בטופס KT310-2 המצורף כנספח 3 לתגובה; לסעיף 4.1 למכתב ההחרגה אשר צורף כנספח 4.
בפסקי דין אלה נקבע, כי מכוח סעיף 361 לפקודת החברות ניתן להורות על מחיקת הערת אזהרה הרשומה לטובת רוכשי דירות (ר' האמור בסעיף 40 לפסק הדין בבית המשפט המחוזי, שהדברים יפים גם לענייננו): "במקרה שבפנינו מדובר על חוזים אחידים שהמנהל המיוחד מבקש להשתחרר מהם, הם הסכמי המכר שחתמה החברה עם הרוכשים השונים. מן הדברים שהובאו לעיל ולמעשה בהסכמת מרבית הרוכשים וכן הדיירים, דומה כי עקרונית אין מנוס מויתור על הסכמים אלה. שכן, מכלל ההצעות שהובאו לפיתרון המצב המסובך שנוצר במקרה זה, נראה כי זו הדרך היחידה אשר תאפשר לחלץ את הפרויקט ממצבו הנוכחי, להשלים את הבניה ולהיטיב, ולו במידת מה, את מצבם של הגורמים השונים הקשורים בעיניין, לרבות הדיירים, הרוכשים ויתר נושי החברה. בהקשר זה יודגש כי מצבו העגום של הפרויקט, כפי שהוא משתקף מדו"ח המנהל המיוחד ומחוות הדעת, מצריך את השלמת בנייתו בהקדם האפשרי". דברים אלו יפים גם למקרה שלפנינו בשינויים המחויבים.
...
לאחר ששקלתי את ההחזרים הצפויים לרוכשי הדירות; את עלויות ביצוע המשך הפרויקט; הוצאות בלתי מתוכננות; הוצאות משפטיות ואח'; היבטי מיסוי שונים; רווח סביר שאמור להיוותר בידי המציעה, סבורני כי ההצעה שניתנה ראויה והולמת את הנסיבות.
המקרה שלפנינו אינו החריג לכלל, והכלל נזכר בפס"ד זיגדון, ראו סעיף 7 לפסק הדין: "אינני סבור כי המקרה שלפניי נופל לאותם מקרים חריגים בהם ראוי היה לחרוג מהשורה, וזאת אף בהינתן הגשתה של ההצעה החדשה, המבטיחה תוספת תמורה של כ- 10% אל מול ההצעה הזוכה. בהתאמה, לא ראיתי כל טעם מבורר להתערב בהחלטותיו של בית המשפט קמא, וסבורני כי אין בכוחה של הגשת ההצעה החדשה לשנות מהתוצאות האופרטיביות של החלטותיו. כאמור, למעט במקרים חריגים, הרגע שבו מנהל ההתמחרות "מכה בפטיש" מסמל את סיומה של ההתמחרות, וככלל אין להתחשב בהצעות נוספות אשר התקבלו לאחר מכן.
לאור כל האמור לעיל, הנני מורה על מחיקת הערות האזהרה של רוכשי הדירות כולם.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 2.7.2018 הגישו המנהלים המיוחדים שמונו למערער תסקיר, במסגרתו פירטו את כלל נכסיו של המערער שיש בהם כדי להביא לפרעון כלל חובותיו, אך הם הוסיפו וציינו כי המערער צבר מחדלים ביחס לתשלומים החודשיים, אינו משלם דבר לקופת הכנוס, אינו מגיש דו"חות מאז נובמבר 2017 ואינו משתף פעולה עם המנהלים המיוחדים.
טענותיו של המערער בהקשר זה היתמקדו בשני ראשים: ראשית, לגופו של עניין המערער טוען כי נוכח העובדה שהוא מכחיש את החוב, היה על המנהלים המיוחדים להפנות את תביעת החוב להליך משפטי ולא להכריע בה בעצמם; שנית, המערער מעלה טענות לגבי היתנהלותו של אחד המנהלים המיוחדים שהיה מעורב בהליכים אחרים כבא כוחו של המנוח תמיר ז"ל. המשיבים כולם, ובכלל זה המנהלים המיוחדים, הכונס הרישמי, נושיו של המערער וכן יורשי תמיר ז"ל, טוענים כי מדובר בעירעור סרק, שאינו אלא צעד נוסף במסכת ניסיונותיו של המערער לעקוף את החלטות המנהלים המיוחדים ובית משפט קמא, ועוד הם עומדים על כך שהמערער אינו יכול לעשות דין לעצמו ולהשיג על הכרעה חלוטה בתביעת חוב בדרך של "החרגת חוב". ביום 25.2.2020, טרם הדיון בעירעור, הגישו יורשי תמיר ז"ל בקשה שהתקבלה להוספת שתי החלטות שניתנו לאחר הגשת העירעור בתיק דנן: החלטת בית המשפט המחוזי (השופטת א' לושי-עבודי) מיום 17.10.2019 הדוחה את הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על הכרעת המנהלים המיוחדים בתביעת החוב שלהם, וכן החלטת רשם בית המשפט העליון, השופט ר' גולדשטיין, מיום 21.1.2020, בה נדחתה בקשת המערער להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו זו של בית המשפט המחוזי.
לפיכך, נשמט גם הטיעון שבו מיקד המערער את טיעוניו בעירעור שבפנינו שכן ברי כי ערעור זה אינו יכול לשמש מסלול עוקף להליכי העירעור הקבועים בסדרי הדין לענין הכרעת החוב הנ"ל. אשר על כן, העירעור נדחה.
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובהחלטות שהוגשו לעיוננו, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הערעור.
לפיכך, נשמט גם הטיעון שבו מיקד המערער את טיעוניו בערעור שבפנינו שכן ברי כי ערעור זה אינו יכול לשמש מסלול עוקף להליכי הערעור הקבועים בסדרי הדין לענין הכרעת החוב הנ"ל. אשר על כן, הערעור נדחה.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פש"ר 39598-06-16 אבו רמדן נ' כונס נכסים רישמי תל אביב ואח' מספר בקשה:16 לפני כבוד השופטת רחל ערקובי הנושה/המבקשת: קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים ע"י ב"כ עו"ד כספי משיבים 1. כונס נכסים רישמי תל אביב ע"י ב"כ עו"ד מזרחי 2. מחמוד אבו רמדן ע"י ב"כ עו"ד כבוב 2. עו"ד רואי נגריס (מנהל מיוחד) החלטה
הנאמן סבור כי לנוכח השתהות הנושה מהגשת בקשתה להחרגת החוב, ולאור העובדה כי המדובר בתאונת דרכים שארעה בשל שימוש בכלי הרכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, ולאור העובדה כי הנושה פתחה בהליכים אך לא הצליחה לגבות את החוב מהחייב, כל אלה מובילים את הנאמן למסקנה כי דין בקשת הנושה להדחות.
המנהל המיוחד מתמנה כנאמן בפשיטת רגל והתחייבותו בעת מינויו כמנהל מיוחד תבטיח גם את מינויו כנאמן.
...
כשאני בוחנת את החייב, העובדה שיש לחייב שלושה ילדים קטינים הסמוכים על שולחנו, הרי מסיבה זו סבורני שיש מקום להורות על תכנית פירעון שתוביל לתשלום ממשי של החובות באופן שיעלה בקנה אחד עם הצהרותיו של החייב.
כאמור לעיל החייב הצהיר כי הוא משלם 4,000 ₪ דמי שכירות לחמותו, אינני סבורה כי החייב ביסס טענה זו ואני דוחה את הטענה כי אכן החייב משלם בפועל לחמותו, ואולם תכלית הצהרתו הייתה להקטין את היקף ההכנסות הפנויות שנועדו לתשלום חובותיו, ולכן באיזון הראוי ובמכלול הדברים ועל יסוד כל האמור לעיל אני סבורה כי הדרך הראויה הינה קביעת תכנית פירעון שתשקף את הנהלות החייב מחד תוך הותרת החוב במסגרת הליכי הפש"ר בלא החרגתו.
אני קובעת כי יינתן לחייב הפטר ככל ויוסיף לקופה סכום של 240,000 ₪ ב-60 תשלומים של 4,000 ₪ לכל חודש.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בקשה להורות לכנ"ר לחקור את הרקע ליציאת חובות החייב שנטען כי נוצרו שלא בתום לב. רקע ; ביום 18.05.2015 ניתן צו כנוס בעיניינו של החייב ועו"ד מיטל צפרוני מונתה כמנהלת מיוחדת לנכסי החייב.
יפים לעניין זה דבריה של חברתי כבוד השופטת יעל בלכר: "אינני סבורה, כי יש מקום לאשר את ההסדר במסלול ההפטר, אשר מקפח שלא כדין את זכויות החסויה. אין כל יסוד שבדין לחייב (ההדגשה במקור – ר' ע') את החסויה להחריג את תביעת החוב מתיק הפש"ר במובן זה שלא תקבל דיבידנד, גם אם נשמרת זכותה להתנהל מול החייב בנפרד מחוץ להליך. שעה שהחסויה לא הסכימה לכך ברי כי היא זכאית לזכות בכספי הדיבידנד לפי הוראות הדין ככל נושה אחר של החייב. אין תוקף להסכמה שכזו בין הנאמן לחייב גם אם נעשה הדבר לטובת כלל הנושים האחרים, אשר לאור גובה תביעת החוב והסכומים בקופה, יקבלו סכומים שאינם משמעותיים. אציין כי על פניו, לאור הכרעת המנהלת המיוחדת בתביעת החוב, ניכר כי מדובר בחוב שאינו בר הפטר מחמת שנוצר במירמה. יחד עם זאת, העובדה שהחוב אינו חוב בר הפטר, אינה גורעת מזכותה להישתתף בחלוקת הדיבידנד בהליך (אא"כ ויתרה על כך). די בכך שהחסויה לא הסכימה להחרגת חובה מההליך כדי לדחות את הבקשה לאשר את ההסדר במסלול ההפטר." [ראו פש"ר (ת"א) 9764-02-12 פרנקפורט נ' עו"ד יניב אינסל (נאמן) (פורסם במאגרים, 30.06.2019)].
...
הקשר בין השניים (פישלר והחייב), עולה גם מעיון בפסק הדין שניתן בת"א (ת"א) 58711-03-14 בן ציון סולומון נ' ליה שוקולד גורמה בע"מ, שם נקבע: "שלב ההוכחות התנהל בענינם של קרן ונחום בלבד, לאחר שבתחילת ההליך הובהר כי, כנגד הנתבעת 1 ננקטו הליכי פירוק וכי בעניינם של ארז ותומאס ניתן צו כינוס במסגרת הליכי פש"ר." (ראה סעיף 69 לפסק הדין) ובהמשך: "העולה מהמקובץ, לא הוכחה תשתית עובדתית ממנה ניתן לקבוע כי התקיימו יסודות העילה המקימה חבות כנגד קרן ונחום באופן אישי, עת התובעים התנהלו מול תומאס (החייב – ר' ע') וארז (פישלר – ר' ע') אשר ניהלו את עסקיה של החברה." (סעיף 96 לפסק הדין) מקריאת פסק הדין עולים קשיים הקשורים עם התנהלותה שלחברת ליה שוקולד, עם תזרים המזומנים של החברה ואי הסדרים בכספי החברה, אשר לא ניתן להסיק מהם לעניין החייב שכן, כאמור, לא התנהל בעניינו הליך הוכחות ולא נקבעו לגביו קביעות בפסק הדין, אלא בצוותא עם בחינת הנסיבות בעניינו של פישלר ובעניינה של ליה שוקולד.
סבורני כי במסגרת בחינת תביעות חוב אלו, בהן טענות הנטענות כנגד פישלר והחייב במשותף ובהינתן היותו של עו"ד נגריס מפרק חברת ליה שוקולד, עשויים להיות בידיהם ממצאים רלוונטיים לחייב, יהיה זה אך נכון למנות את עו"ד אופיר פדר גם בתיק זה כמנהל מיוחד ביחד עם המנהל המיוחדת לצורך בחינת תביעות חוב נושי המרמה, וממילא כגורם מקשר בין פש"ר פישלר לפש"ר דנן ולצורך ראייה רחבה ביניהם ומניעת כפל גביית חובות על ידי נושים המשותפים לשניים.
אשר על כן, אני מורה על מינויו של עו"ד אופיר פדר כמנהל מיוחד ביחד עם המנהלת המיוחדת לצורך בחינת תביעות החוב של נושי המרמה שהסתיים ההליך האזרחי בעניינם, ובחינת נסיבות היווצרות חובות אלו: המנהלים המיוחדים יסתייעו במחלקת החקירות של הכנ"ר, לרבות בממצאים מחקירת פש"ר פישלר.

בהליך פירוקים (פר"ק) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים פר"ק 59344-01-12 אלקנה ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ ואח' מספר בקשה:141 בפני כבוד השופט אביגדור דורות בעיניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: נידר לבנין ולפיתוח בע"מ (בהסדר נושים) ניסנוב בניה ויזום בע"מ גד ויסקינד, עו"ד – כונס נכסים ד"ר איתי הס, עו"ד כנאמן קו-אופ ישראל אגודה צרכנית שיתופית בע"מ ד"ר שלמה נס (רו"ח) עו"ד ורו"ח חן ברדיצ'ב, כמנהלים מיוחדים לחברת קו-אופ ישראל רשת סופרמרקטים בע"מ עו"ד יעקב אמסטר ועו"ד אמיר ברטוב, כנאמנים לבצוע הסדר הנושים של נידר לבנין ולפיתוח בע"מ החלטה
על רקע זה שלח כונס הנכסים ביום 30.5.18 דוא"ל אל ב"כ האגודה ובו דרישה כי החלטת בית המשפט מיום 12.5.15 תועבר אל בנק איגוד, כדי שיוציא מיד מכתב החרגה, לפיו השיעבוד לטובת הבנק אינו חל על זכויות ניסנוב בחלקה זו. על רקע זה הוגשה לבית המשפט ביום 27.6.18 בקשת ניסנוב באמצעות כונס הנכסים לשינוי רישום הזכויות בלישכת רישום המקרקעין בגדרה התבקש בית המשפט להורות על רישום הזכויות בחלקה בדרך של רישום בית משותף, על פי התשריט המוסכם, באופן שישקף את מצב הזכויות האמתי בחלקה, לפיו לניסנוב חלק מהזכויות בחלקה לרבות זכויות הבנייה, בהתאם להסכם השתוף מיום 1.11.07 שבין נידר, אשר ניסנוב הנה חליפתה, בעקבות רכישת זכויותיה מהנאמנים, ובין האגודה.
המנהלים המיוחדים של האגודה, שמונו בעקבות הליכי ההקפאה של האגודה ביחס לחברת הקו-אופ ישראל רשת סופרמרקטים בע"מ הגיבו בבקשה לעיכוב ההליכים וביום 16.12.18 החלטתי לעכב את בקשת ניסנוב לשינוי רישום הזכויות, לנוכח צו הקפאת ההליכים בתיק פר"ק 41700-06-19 (שנידון בפני כב' השופט א. רון).
...
המנהלים המיוחדים של האגודה, שמונו בעקבות הליכי ההקפאה של האגודה ביחס לחברת הקו-אופ ישראל רשת סופרמרקטים בע"מ הגיבו בבקשה לעיכוב ההליכים וביום 16.12.18 החלטתי לעכב את בקשת ניסנוב לשינוי רישום הזכויות, לנוכח צו הקפאת ההליכים בתיק פר"ק 41700-06-19 (שנדון בפני כב' השופט א. רון).
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות וכן לאחר שמיעת טענות הצדדים בדיון מיום 16.12.20 באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להיעתר לבקשת ניסנוב כפי שיוסבר להלן.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, התנגדות הנאמן לבקשת ניסנוב נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו