רקע כללי
בפניי מונחת למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הראומטולוגיה מטעם התובעת בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: " חוק הפיצויים").
בעיניין זה, אפנה לפסק דינו של כבוד השופט זילברטל ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח (ניתן ביום 30.5.12) שם נפסק :
"... כידוע, עיקרון יסוד בתביעות עפ"י חוק הפלת"ד, שכיוון שהתובע- הניזוק אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שביהמ"ש ימנה, על ביהמ"ש להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע. ולפיכך, על בימ"ש הדן בבקשה למינוי מומחה רפואי בתביעה לפי החוק, אמור לבחון בקשה זו בהפעילו אמת מידה מקילה ומרחיבה. דחיית בקשה למינוי מומחה, כמוה, במידה מסוימת, כדחיית התביעה (או חלקה הנוגע לנכות מסוימת). מכאן הזהירות הרבה שעל ביהמ"ש לנהוג בה כאשר הוא בוחן בקשה למינוי מומחה. ככלל, אין מקום לנקוט כלפי התובעים בגישה קפדנית וחשדנית יתר על המידה, אלא כאשר קיימת סיבה טובה לעשות כן, ואז יש לנמק זאת. יש לסמוך על המומחים שימונו, שישכילו לעמוד על המצב לאשורו. במקרה של ספק, יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר, ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר שלא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מכות עקב התאונה."
ובהמשך נקבע כי:
" הגישה הליבראלית והמגמה להקל עם התובע בכל הנוגע לדרישות בהן עליו לעמוד לצורך מינוי מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש, מוצאת ביטוי הן בעובדה שביהמ"ש עשוי להסתפק במסמכים רפואיים המבססים ברמת סבירות נמוכה קיומו של קשר סיבתי שבין התאונה לבין הנכות הנטענת, ובכל מקרה די בראשית ראיה, כשם שדי בכך לעניין עצם קיום הנכות..." (הדגשה שלי- א.ב.)
ודוק, בפסק הדין הנ"ל נדונה סוגיה דומה במסגרתה עתרה המבקשת למינוי מספר מומחים, בין היתר, מומחה בראומטולוגיה נוכח טענתה כי קיימת אפשרות כי בשל התאונה התפתחה אצלה תיסמונת הפיברומיאלגיה.
גם בתיק הנ"ל עמדה על הפרק סוגיית האיבחון המאוחר שנעשה זמן רב לאחר התאונה וחרף זאת נקבע כי אין באיבחון המאוחר כדי לגרוע מהמסקנה לפיה יש למנות מומחה בראומטולוגיה.
במסמך מיום 2/3/17 בפני דר' שלמה משה צויין: " החולה עם בעיות אורטופדיות רבות. נפגעה בתאונת דרכים כנהגת ברכב נפגעה מאחור על ידי רכב נוסע ונחבלה בצואר ובגב בתאריך 10/2/2014. נבדקה בחדר מיון בית חולים שיבא צלומי ע"ש צוארי ומתני ללא שברים...בבדיקת TP לפיברומיאגליה 11/18 חיוביות. האנמנזה מאד חיובית לאבחנה זו".
לאור החשד למחלת הפיברומיאלגיה הפנה הרופא התעסוקתי את התובעת לרופאה בתחום הראומטולוגיה על מנת שתעבור בירור.
...
לאור כל המקובץ לעיל, באתי למסקנה כי קיימת ראשית ראיה העומדת במבחני הפסיקה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הראומטולוגיה.
באשר לטענת הנתבעת כי בטרם עתירה למינוי ראומטולוג, יש צורך תחילה בתיקון כתב התביעה, אזי שלנוכח העובדה כי מדובר בממצאים רפואיים אשר על פי הנטען הינם נגזרת של פגיעת התובעת בתאונה בצוואר ובגב כפי שזו צויינה בסעיפים 4-5 לכתב התביעה ופורטה בהרחבה במסגרת חוות דעתו של דר' אבנטוב, ואשר על פי הנטען התגבשו או באו לידי ביטוי קליני בשלב מאוחר יותר, לא מצאתי שיש כלל צורך בתיקון כתב התביעה שכן סבורני כי הבקשה כיום למינוי מומחה נוסף, חוסה תחת כתב התביעה הקיים, הגם שמינוי בתחום הראומטולוגי אכן לא נטען במפורש בבקשה למינוי מומחים שצורפה לכתב התביעה.
לאור כל המקובץ דלעיל, הריני מורה על מינויו של פרופ' מרדכי פרס כמומחה בתחום הראומטולוגי מטעם בימ"ש. כתב מינוי למומחה יוצא בנפרד.
