מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למינוי מומחים לבדיקת תובע שנפגע בתאונת דרכים

בהליך רמ"ש (רמ"ש) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחר החלטת המינוי ובטרם החלה בעבודתה, הודיעה המומחית לצדדים כי את בדיקות גיל החתימה והנייר ביכולתה לבצע רק באמצעות מקרוסקופ, מיכשור נוסף ובדיקות ידניות "ולא על סמך בדיקות כימיות". המומחית ציינה באותה הודעה כי ניתן להגיע לממצאים ומסקנות בסבירות טובה על פי בדיקות מקרוסקופיות וכי "בבדיקות כימיות ניתן להגיע לממצאים יותר וודאיים, לעיתים ישנו צורך לפגוע במסמך מבחינת גירוד הדיו שבו". מן המקובץ עולה כי למבקש היה ידוע, עוד בטרם החלה המומחית בעבודתה, כי המומחית יכולה להגיע לממצאים בקשר לגיל חתימה ונייר אם כי לא באמצעות בדיקות כימיות שאותן אין ביכולתה לערוך.
האם לא סביר שבמקרה כזה ימנה בית-המשפט מומחה נוסף, שאולי על-ידי שיחזק את דעת קודמו תיתקבל אותה דיעה על-ידי בית-המשפט, או שיחלוק על דעת המומחה הרפואי הראשון וישכנע את בית-המשפט בעדיפות חוות-דעתו על זו של המומחה הראשון? נזכור, שבתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה‎-1975, מינוי מומחים רפואיים נתון בידי בית-המשפט, לפיכך בכל מקרה שעלול להגרם עוול על-ידי אי-מינוי מומחה רפואי, אפילו מומחה רפואי נוסף, נתונה בידי בית-המשפט הסמכות למנוע עוול כזה (ראו ברוח זו את החלטתו של השופט ו' זילר בת"א (י-ם) 138/88 דומב נ' יאיר וכן את ההחלטה בת"א (נצ') 304/74 משיח נ' מדינת ישראל (להלן – פרשת משיח)).
...
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה אני מחליט לדחות אותה ללא צורך בקבלת תשובה, מהנימוקים הבאים: ביום 10.10.2021 לאחר הליך היוועצות שקיים ביהמ"ש קמא (בעקבות בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת ביהמ"ש קמא למנות מומחה קודם, בקשה שהתקבלה) מינה ביהמ"ש קמא את הגב' טל חגג רוקח (להלן: "המומחית") למתן חוות דעת מקצועית במספר עניינים: בחינת אותנטיות חתימות על גבי מסמכים מסוימים, כמו גם בדיקת מועד משוער בו נערכו מספר חתימות ואת גיל הנייר.
באותו עניין התייחסתי, כשופט של בית-המשפט המחוזי, לשיקולים הנדרשים לעניין זה. מאחר שלאחרונה חוזרת ועולה השאלה אם ומתי ראוי למנות מומחה רפואי נוסף, אני רואה להביא את הדברים האמורים שם לעניין מינוי מומחה נוסף, ולהם אני מסכים גם היום: "נראה לי ברור, שבעיקרו של דבר, השיקול שצריך לעמוד בפני ביהמ"ש הוא הצורך להגיע למסקנה אשר יהא בה כדי לשקף נכונה את מצבו הרפואי של התובע. שהרי, בסופו של דבר, מנויו של מומחה רפואי לא בא אלא כדי לסייע לביהמ"ש להגיע למסקנה נכונה בנידון. לפיכך, יטה ביהמ"ש למנות מומחה רפואי נוסף כל אימת שהתרשמותו מהמומחה הרפואי שמינה – בהתייחס לחוות דעתו ולעדותו בפניו – תהיה מצדיקה שמיעת חוות דעת רפואית נוספת, כדי להשתכנע במצב הרפואי לאמיתו. כך הוא, למשל, כשקיימות גישות רפואיות שונות ומתברר שהמומחה הרפואי שמונה מתבסס על אחת מהן בלבד, מבלי שביהמ"ש משתכנע שאותה גישה של המומחה הרפואי משקפת את דעתם של מרבית מומחי הרפואה באותו שטח רפואי. מטבע הדברים, אין ביהמ"ש מצוי בשטח הרפואה ובגישות ובהשקפות השונות שבו. כשקיימות גישות שונות בנושא הרפואי הנידון בפניו, אין ביהמ"ש יודע בד"כ מראש את השקפתו של אותו מומחה המתמנה על ידו, ואף לא את העובדה בדבר קיום השקפות וגישות שונות בנושא. כך עלול לקרות, שיד המקרה שבמנוי רופא פלוני תהא מכרעת לגבי תביעתו של התובע. לעתים, עלול להיגרם נזק או עוול למי מהצדדים, אך בשל זאת שנבחר, בדרך מקרה, מומחה רפואי בעל השקפה פלונית, אף שאין זו ההשקפה הרפואית הרווחת או השלטת. ומקרה אחר, שבו יתעורר צורך במינוי מומחה רפואי נוסף, יכול ויתקיים, כשספק קיים לבית המשפט אם התייחס המומחה הרפואי נכונה אל התובע בשאלת המהימנות שיחס לתלונותיו של התובע" בענייננו עותר המבקש למעשה למינוי מומחה נוסף מטעם ביהמ"ש, שיחווה דעתו בחלק מהשאלות המקצועיות שהופנו למומחית וזאת על בסיס בדיקות מסוג אחר (בדיקות כימיות).
לאחר שביהמ"ש קמא יתרשם מהמומחית שמינה, בהתייחס לחוות דעתה ולעדותה בפניו, אם יסבור כי מסקנותיה בכל הנוגע לגיל החתימה והניירות אינן מסייעות לו באופן מספיק להגיע למסקנה נכונה במחלוקות העומדות לפתחו (מחלוקות שהן רחבות יותר, כשחוות דעת המומחית בעניין גיל החתימות והנייר, בדומה לחוות דעתה בקשר לאותנטיות החתימות, מהווה רק ראייה אחת ממגוון הראיות שנפרשו לפניו), ישקול את מינוי המומחה הנוסף ואת התרומה שיכולה לקום ממינוי חריג שכזה.
סוף דבר בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת התובעת, למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה לבדיקתה ומתן חוות דעת בעיניינה, אף שלא נכחה במעמד תאונת הדרכים שאירעה למנוח; זאת - מכוח הילכת רע"א 444/87 אלסוחה נ' עיזבון דהאן ז"ל פ"ד מד(3) 397 (1990) (להלן: "הילכת אלסוחה"), כפי שקיבלה ביטוי בפסיקה שלאחריה בכל הקשור ל"קרוב הנעדר", שטוען לזכות לקבלת פיצויים בהיותו ניזוק משני בתאונת הדרכים.
כפי שיובהר, בנסיבות אלה, מצאתי כי ייתכן שהתובעת עומדת בכל ארבעת התנאים שמעמידה הילכת אלסוחה לענין הכרת בנכות נפשית שאובחנה אצל קרוב שנעדר מהתאונה - ככזאת שמקימה לו עילה כנפגע לפי חוק הפלת"ד. מהדין עולה כי בשלב זה, שבו נשקלת הבקשה למינוי מומחה רפואי לבדיקת הנפגע, שהוא במקרה "קרוב נעדר" – די בייתכנות; זאת, בדומה לדרישת "ראשית הראייה" לענין מינוי מומחה רפואי למי שמעורב בתאונה שחדשות לבקרים מתבצעת בשלב שבו תביעתו מצויה עדיין בגדר "ייתכן". ולענייננו, השאלה: האם בכלל זכאית התובעת לפצוי, ממילא תבחן בסופו של יום על פי הנטלים שמעמיד הדין לענין הרף הנידרש להוכחת עילת התביעה האישית שלה, תוך בחינה מדוקדקת של עמידת התובעת בתנאי אלסוחה; תנאים שלא ניתן לבודקם כמכלול טרם הוצגה חוות דעת רפואית בתחום הנפשי.
...
ועוד הבהרה ואזהרה; אדגיש, כי טרם דנתי וטרם החלטתי בהחלטה זו - בטענת התובעת כי היא עומדת בתנאי הלכת אלסוחה; כל שקבעתי הוא ייתכנות; היינו, קבעתי שאין לשלול על הסף את התקיימותם של תנאים 1, 2 ו-3 של אלסוחה בנסיבות ענייננו.
אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, הבקשה מטעם התובעת למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה לבדיקתה בענייננו – מתקבלת, בכפוף להוראותי שבסעיף 43 לעיל.
בנסיבות, לא מצאתי צידוק להטלת הוצאות, בין היתר - בהתחשב בנימוקי החלטתי ובתוצאתה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

רקע כללי בתאריך 19/6/17 הגיש התובע, תביעה כנגד הנתבע והנתבעת בגין ניזקי גוף בהתאם לחוק הפלת"ד. לטענת התובע, ביום 19/4/13 בשעות אחר הצהריים, בעת שצעד יחד עם בנו, נפגע הוא בתאונת דרכים מרכב שהיה נהוג ע"י הנתבע.
לאחר שבית המשפט שקל את טענות התובע בבקשתו למינוי מומחה רפואי ואת תגובת הנתבעת בעיניין, הורה בית המשפט על מינוי שלושה מומחים רפואיים לבדיקת התובע וקביעת אחוזי נכותו בגין התאונה - מושא התביעה.
...
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי התובע הוכיח בפניי ברמת הוכחה הנדרשת במשפט אזרחי כי הוא נפגע מכלי תחבורה שהיה נהוג ע"י הנתבע.
כמו כן אני קובעת כי הנתבעת הוכיחה ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי את קיומה של החזקה הממעטת, ובשל כך, דין התביעה להידחות.
בנסיבות הענין, דין התביעה כולה להידחות שכן אין עסקינן ב"תאונת דרכים" על פי הגדרתה בחוק.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בפניי בקשה למינוי מומחים רפואיים ביחס לששת התובעים, בני מישפחה אחת (זוג הורים וארבעת ילדיהם, קטינים במועד התאונה), שהיו מעורבים כולם בתאונת דרכים מיום 9.5.2019, כאשר הרכב בו נסעו נפגע מאחור על ידי רכב אחר ונהדף אל הרכב שלפניהם.
מאז אין כל תעוד על תלונות או פנייה לגורם רפואי במישור זה. לאור התעוד הדל ובהיעדר רצף טפולי בתחום זה במשך קרוב לשלוש שנים, אינני מוצאת כי בוססת ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה בתחום זה. תובעת מס' 5, ק' צ' פ' (קטינה): גם לגבי תובעת זו, כבת 7 במועד התאונה, התבקש מינוי מומחה פסיכיאטרי.
מכל אלו, אינני מוצאת כי בוססה ראשית ראיה להוותרות נכות צמיתה, ועל כן אינני מוצאת לנכון למנות מומחה רפואי בעיניינו של תובע זה. סיכום לאור האמור לעיל, ימונה ד"ר רמי אהרונסון כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי לבדיקתם של תובע מס' 1, תובעת מס' 3, תובע מס' 4 ותובעת מס' 5.
...
הבקשה למינוי זה נדחית איפוא.
מאז ועד היום אין כל תיעוד נוסף בתחום זה. לפיכך אינני מוצאת לנכון למנות מומחה בתחום זה. סיכומו של דבר: ימונה מומחה נוירולוגי לבדיקת תובעת מס' 2.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כאן ראוי להבהיר – איננו מבקשים לחסום את דרכו של המבקשת להוכיח נכותו - אם וככל שימציא המבקש לבית משפט קמא תעוד קריא הנוגע לבדיקת ה MRI וכן תעוד המבהיר את עילת ההפנייה לבדיקה זו והיכן נערכה כמו גם את דיסק בדיקת הMRI אותו יוכל רופא מומחה לבדוק באופן יסודי אפשר שיהא בכך להצדיק בחינה מחודשת של בקשתו, ואולם בשלב זה בהתייחס לדלילות החומר והיעדר כל טפול מוכח מצידו מאז התאונה, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא וזאת על אף רוחב היד שבית המשפט נוהג על דרך הכלל בכל הקשור למינוי מומחים בתביעה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975.
...
***** אחר שבחנתי טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להדחות, למצער בשלב זה. התיעוד אשר הוצג על ידי המבקש הוא דל ביותר ואינו מלמד על ראשית ראיה לקיומה של נכות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו