מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למינוי מומחה רפואי עם התמחות מיוחדת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

התובעת ביקשה לתקן את בקשתה למינוי מומחים ותחת מינוי "נורולוג המיתמחה כאב" ביקשה מינוי מומחה ברפואה לשיכוך כאב.
דיון והכרעה ראשית, אני נעתר לבקשת התובעת לתקן את בקשתה בכל הנוגע למינוי מומחה בתחום נוירולוגיה עם היתמחות בכאב, למינוי מומחה בתחום בתחום הכאב.
המומחים בתחום הכאב ובתחום הפסיכיאטריה כאמור, יעיינו במסמכים הרפואיים אשר יומצאו להם ע"י ב"כ בעלי הדין, יבדקו את התובעת ויקבעו ממצאים לגבי מצבה הרפואי בעקבות התאונה מיום 31.5.18 ובמיוחד יקבעו: האם לוקה התובעת כיום בנכות, ואם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות? מהן הנכויות הזמניות שיש לקבוע לתובעת ולאילו תקופות? האם יש לצפות לשפור או להחמרה במצבה בעתיד? מה הן המיגבלות התפקודיות של התובעת, אם בכלל.
...
דיון והכרעה ראשית, אני נעתר לבקשת התובעת לתקן את בקשתה בכל הנוגע למינוי מומחה בתחום נוירולוגיה עם התמחות בכאב, למינוי מומחה בתחום בתחום הכאב.
נוכח כל האמור לעיל, אני ממנה בזאת את ד"ר ארנולד שטיין מנהל מרפאת כאב בבית החולים וולפסון כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הכאב בתיק זה. כן אני ממנה בזאת את ד"ר הילה יהלום, רח' ירושלים 39(קניון), קרית אונו בנין המרפאות, טלפון: 054-4233170, כמומחית רפואית מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה בתיק זה שמינויה יכנס לתוקף לאחר קבלת חוות הדעת בתחום הכאב.
ב"כ התובעת והמזכירות ימציאו העתק החלטתי למומחים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לבטל את מינוי המומחה היתקבל, ונקבע: "אין ספק שראוי, ככלל, למנות כמומחה אדם שיש לו היתמחות באותו תחום רפואי בו נידרשת חוות הדעת. זו הפרקטיקה הנוהגת וכך ראוי. תחומי הרפואה השונים דורשים היתמחות מיוחדת, ונדרשים ידע וניסיון מיוחדים בכל תחום רפואי. מומחה באורטופדיה, לא בהכרח יהיה לו הידע הנידרש בתחום הנוירולוגיה, או רפואת שיניים. ייתכנו, על כן, מקרים בהם מינויו של רופא כמומחה ייפסל. כך, לדוגמא, אם ימונה רופא ליתן חוות דעת רפואית בתחום אשר אין לו בו כל מומחיות. מינוי כזה יענה על דרישת התקנות, על פיה ניתן למנות רופא כמומחה בכל ענין רפואי. אך שיקול הדעת שעמד ביסוד המינוי יימצא לקוי עד כי יצדיק היתערבות ובטול למינוי. עם זאת, יקרה לא אחת שמי שאין לו, או אין לו עדיין, תואר מומחה בשטח רפואי מסויים יהיה לו ידע בתחום זה וניתן יהיה לסמוך על חוות דעתו באותו תחום. במקרה כזה, אין לפסול את אפשרות מינויו כמומחה. ואם התמנה רופא כזה ליתן חוות דעת בתחום מסויים - ומכוח הגדרת מומחה ניתן למנותו כמומחה על אף שאינו מומחה רפואי באותו תחום - לא בהכרח יהיה מקום לבטל את מינויו". כן ראו, ע"א 676/88 חונדיאשווילי נ' בידרמן חברה לביטוח בע"מ, פיסקה 8: "ברי, שבדרך כלל, כשמתבקש צד להוכיח נכות בשטח רפואי מסוים, ראוי שחוות הדעת בקשר לכך תינתן על ידי רופא מומחה באותו שטח רפואי. (וראה גם הגדרת "מומחה" בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז-1986).
יצוין שטענות דומות כלפי המומחה נדונו ונדחו גם בת"א (שלום רח') 48678-08-18 י.ש נ' התאגיד הישראל לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"מ (9.12.2019) ("בעניינינו, אין מדובר במינוי מומחה שהוא זר לתחום הרפואה במסגרתו התבקש לחוות את דעתו, אלא להיפך, אין כל ספק כי המומחה עוסק שנים ארוכות בתחום רפואת הכאב. עצם העובדה שהמומחה שימש כמנהל המערך לשקום כאב רב תחומי בבית חולים שיבא, בנוסף לכך שהמומחה התמנה בעבר, מספר פעמים לא מבוטל, כמומחה בתחום רפואת הכאב על ידי בתי משפט שונים, מניחים גם הם את דעתי בנוגע למומחיותו בתחום הכאב").
...
ממילא לאור התוצאה גם אין מקום להיעתר לסעדים הנוספים שהתבקשו, כגון השבת שכר-הטרחה או דיווח על המומחה לגורמים כאלו או אחרים.
על כן, הבקשה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 2,500 ש"ח ללא קשר לתוצאת ההליך.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

לאורך כל הדיון בתיק שלל המומחה את התזה של הנתבע בעיניין "עבודת חוץ" ורק במסגרת תשובות ההבהרה האחרונות (לאחר שעלה ספק בענין מידת ההשפעה בתשובות שקדמו לכך), שינה המומחה את דעתו ושלל קש"ס. וזו היתה עמדת המומחה (למעט התשובות האחרונות) בסוגיית "עבודת החוץ". בתשובותיו מ- 14/8/22:"אין במאמרם ובאסמכתאות היתייחסות לקביעה לפיה מי שלקה בנגעי שמש במסגרת עבודתו, צריך לעבוד לפחות 75% מיום עבודה בן 8 שעות". בתשובות מיום 16/3/22:"3. ההלכה המחייבת בארץ הנה ההלכה הקיימת בספר הלימוד בסילבוס של היתמחות ברפואת עור בספר – DEMATOLOGY BY JEAN L. BOLOGNIA MD ET AL -בספר זה שהוא "האורים והתומים" לרפואת העור בישראל, נקבע כי הקביעה של קשר תעסוקתי בסרטן עור מבוססת על השיקול הקליני בלבד".
התובע אינו מייחס למומחה אי תקינות היורדת לשורש הענין, משוא פנים, עיון במסמכים רפואיים פסולים, או פגם בשקול דעתו המקצועית, מבקשתו למעשה עולה כי חוות הדעת אינה נוחה לו והוא רוצה לערוך מקצה שיפורים, אלא ש"פסילה לחלוטין של חוות דעת של מומחה מטעם בית הדין ומינוי מומחה אחר במקומו, אינה מעשה שביום יום" (ראה לענין זה; דב"ע מט/ 0-166 בן ציון אוסקר - המל"ל, פד"ע כ"א 234, 236).
הלכה היא כי משקל מיוחד יינתן לחוות הדעת שניתנה על ידי מומחה אשר נתמנה ע"י בית הדין וכי בית הדין לא יסטה ממסקנות המומחה אלא מטעמים מיוחדים:"בשאלות הרפואיות יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו, ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן" (דב"ע נה/0-79 קלמן סעדה - המל"ל (ניתן ביום 29/3/95).
...
בתאריך 23/1/23 הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה (להלן- התגובה), במסגרתה הסביר מדוע אין להעתר לה. בתאריך 26/1/23 התייחס התובע לתגובת הנתבע (להלן - ההתייחסות).
האם לפי תנאי העבודה כפי שפורטו בפניך - התובע עונה על הגדרת עובד חוץ? תשובת המומחה: לטעמנו - המומחה הבהיר היטב מדוע, לאחר סבב שאלות ההבהרה השלישי ובחינת המאמר אליו הופנה בסבב זה של שאלות הבהרה, הוא משנה למעשה עמדתו וזאת עת מצא כי התובע אינו עונה על הגדרת עובד חוץ כאשר בנקל נראה כי תנאי עבודתו שונים מתנאי עבודתם של "עובדי חוץ" אחרים שהוכרו כך לדוגמא ענין אתרוג, שאוזכר בבקשה ובהתייחסות אינו דומה לעניינו של התובע שלפנינו כאשר די לקרוא את העובדות שנקבעו בעניינו של מר אתרוג כדי להבין שחשיפתו לשמש במהלך השנים היתה בהיקפים גדולים בהרבה מחשיפתו של התובע שלפנינו.
מצבו הרפואי של התובע כעולה מתיקו הרפואי" על סמך האמור לעיל לא מצאנו כי יש ממש בטענת התובע אודות כך שהמומחה אוחז באסכולה מחמירה, כאשר עצם העובדה, שהמומחה שינה את עמדתו אינה מוכיחה טענה זו. למעשה, לא מצאנו כי התקיימו נסיבות המצדיקות מינוי מומחה רפואי אחר או נוסף בתיק שכן לא מצאנו כי המומחה חרג או סטה מהעובדות שהונחו לפניו ו/או התעלם מחומר רפואי של התובע ו/או נטל לעצמו סמכויות לא לו ו/או נהג במשוא פנים ו/או ביסס אותה על הנחה משפטית לא נכונה ו/או לא השיב לכל שאלה שנשאל.
באמור לעיל יש כדי להסביר גם מדוע לא מצאנו כי יש סיבה שלא לאמץ את חוות דעתו האחרונה של המומחה ו/או שלא ניתן לאמץ את מסקנתו האחרונה, גם אם היא אינה נוחה לתובע ו/או פוגעת בו. סוף דבר - לנוכח האמור לעיל הרינו מורים על דחיית בקשת התובע למנות מומחה אחר או נוסף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

עוד יש לומר, כי התובע מבקש להסתמך בבקשתו על ממצאים שנקבעו על-ידי מומחים שאין זה תחום התמחותם, כך מבוקש לצורך מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה להסתמך על תעוד רפואי של רופאת מישפחה ו/או של אורטופד.
המומחים יקבעו ממצאים לגבי מצבו הרפואי של התובע בעקבות התאונה מיום 02.03.2021 ובפרט יתייחסו לשאלות הבאות: האם לוקה התובע כיום בנכות, ואם כן, לאיזה תקופה ומה שיעור הנכות; האם יש לצפות לשפור או להחמרה במצבו בעתיד; מהן המיגבלות התפקודיות של התובע אם בכלל, ובמיוחד בשים לב לעבודתו, מקצועו וגילו; האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום; המומחה יתייחס, בין היתר, לקשר שבין הארוע הנטען לבין מצב התובע נכון להיום.
...
לפיכך, אני דוחה את הבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הכאב.
אני מורה על מינויו של ד"ר ד' הנדל (רח' נחשון 12, ירושלים; טל': 02-6726922, פקס': 02-6726929, נייד: 050-8685670), כמומחה רפואי מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדיה.
אני מורה על מינויו של ד"ר י' ברק (מביה"ח "אברבאנל" שד' קק"ל 15, בתים; טל': 03-5552785, פקס': 03-5552738, נייד: 050-6265632), כמומחה רפואי מטעם ביהמ"ש בתחום הפסיכאטריה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בבקשה הנוכחית לא ניתן טעם מיוחד למנות מומחים בתחומים המבוקשים בשלב כה מאוחר במשפט.
בפברואר 24' הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר למינוי מומחים רפואיים נוספים על חשבונו ובמסגרתה ביקש לעיין מחדש בבקשתו למינוי מומחים רפואיים נוספים בתחום השיקומי וה-א.א.ג. בימ"ש קמא קבע בהחלטתו מיום 15.02.24 כי אין מדובר למעשה בבקשה לעיון מחדש על פי המקרים שהוכרו לכך בפסיקה (שינוי נסיבות, טעות טכנית או טעות ברורה על פני הפסק), אלא בטענות התוקפות למעשה את החלטת בימ"ש קמא מיום 17.08.23, עליה בחר המבקש שלא לערער.
עם זאת נטען כי אין הוא מוסמך לחוות דעתו בתחום אחר מלבד התחום הנורולוגי ובפרט לגבי קשר סיבתי בין תחלואת אוזניים להפרעה נפשית שאינו מתחום התמחותו.
...
דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור על נספחיה ואת החלטותיו של בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור בלא לבקש תשובה.
על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו