לאורך כל הדיון בתיק שלל המומחה את התזה של הנתבע בעיניין "עבודת חוץ" ורק במסגרת תשובות ההבהרה האחרונות (לאחר שעלה ספק בענין מידת ההשפעה בתשובות שקדמו לכך), שינה המומחה את דעתו ושלל קש"ס.
וזו היתה עמדת המומחה (למעט התשובות האחרונות) בסוגיית "עבודת החוץ".
בתשובותיו מ- 14/8/22:"אין במאמרם ובאסמכתאות היתייחסות לקביעה לפיה מי שלקה בנגעי שמש במסגרת עבודתו, צריך לעבוד לפחות 75% מיום עבודה בן 8 שעות".
בתשובות מיום 16/3/22:"3. ההלכה המחייבת בארץ הנה ההלכה הקיימת בספר הלימוד בסילבוס של היתמחות ברפואת עור בספר – DEMATOLOGY BY JEAN L. BOLOGNIA MD ET AL -בספר זה שהוא "האורים והתומים" לרפואת העור בישראל, נקבע כי הקביעה של קשר תעסוקתי בסרטן עור מבוססת על השיקול הקליני בלבד".
התובע אינו מייחס למומחה אי תקינות היורדת לשורש הענין, משוא פנים, עיון במסמכים רפואיים פסולים, או פגם בשקול דעתו המקצועית, מבקשתו למעשה עולה כי חוות הדעת אינה נוחה לו והוא רוצה לערוך מקצה שיפורים, אלא ש"פסילה לחלוטין של חוות דעת של מומחה מטעם בית הדין ומינוי מומחה אחר במקומו, אינה מעשה שביום יום" (ראה לענין זה; דב"ע מט/ 0-166 בן ציון אוסקר - המל"ל, פד"ע כ"א 234, 236).
הלכה היא כי משקל מיוחד יינתן לחוות הדעת שניתנה על ידי מומחה אשר נתמנה ע"י בית הדין וכי בית הדין לא יסטה ממסקנות המומחה אלא מטעמים מיוחדים:"בשאלות הרפואיות יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו, ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן" (דב"ע נה/0-79 קלמן סעדה - המל"ל (ניתן ביום 29/3/95).
...
בתאריך 23/1/23 הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה (להלן- התגובה), במסגרתה הסביר מדוע אין להעתר לה.
בתאריך 26/1/23 התייחס התובע לתגובת הנתבע (להלן - ההתייחסות).
האם לפי תנאי העבודה כפי שפורטו בפניך - התובע עונה על הגדרת עובד חוץ?
תשובת המומחה:
לטעמנו - המומחה הבהיר היטב מדוע, לאחר סבב שאלות ההבהרה השלישי ובחינת המאמר אליו הופנה בסבב זה של שאלות הבהרה, הוא משנה למעשה עמדתו וזאת עת מצא כי התובע אינו עונה על הגדרת עובד חוץ כאשר בנקל נראה כי תנאי עבודתו שונים מתנאי עבודתם של "עובדי חוץ" אחרים שהוכרו כך לדוגמא ענין אתרוג, שאוזכר בבקשה ובהתייחסות אינו דומה לעניינו של התובע שלפנינו כאשר די לקרוא את העובדות שנקבעו בעניינו של מר אתרוג כדי להבין שחשיפתו לשמש במהלך השנים היתה בהיקפים גדולים בהרבה מחשיפתו של התובע שלפנינו.
מצבו הרפואי של התובע כעולה מתיקו הרפואי"
על סמך האמור לעיל לא מצאנו כי יש ממש בטענת התובע אודות כך שהמומחה אוחז באסכולה מחמירה, כאשר עצם העובדה, שהמומחה שינה את עמדתו אינה מוכיחה טענה זו.
למעשה, לא מצאנו כי התקיימו נסיבות המצדיקות מינוי מומחה רפואי אחר או נוסף בתיק שכן לא מצאנו כי המומחה חרג או סטה מהעובדות שהונחו לפניו ו/או התעלם מחומר רפואי של התובע ו/או נטל לעצמו סמכויות לא לו ו/או נהג במשוא פנים ו/או ביסס אותה על הנחה משפטית לא נכונה ו/או לא השיב לכל שאלה שנשאל.
באמור לעיל יש כדי להסביר גם מדוע לא מצאנו כי יש סיבה שלא לאמץ את חוות דעתו האחרונה של המומחה ו/או שלא ניתן לאמץ את מסקנתו האחרונה, גם אם היא אינה נוחה לתובע ו/או פוגעת בו.
סוף דבר - לנוכח האמור לעיל הרינו מורים על דחיית בקשת התובע למנות מומחה אחר או נוסף.
