מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף לצורך חוות דעת משלימה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ת. כפי שציינתי בחוות דעתי המשלימה, התובע עבר תבחיני עור, אך לא הודגמה תגובה אלרגית.
לאחר שהוגשו סיכומים ניתנה החלטתי מיום 26/10/22 כדלקמן: "במסגרת הסיכומים מטעם התובע, ביקש למנות מומחה רפואי נוסף.
התובע הגיש בקשה לפסול את חוות הדעת של ד"ר מזור בכל הנוגע לגבי ראש ומיגרנה, וכן בנוגע לרניטיס אלרגית, ולמנות מומחה אחר בהתייחס לנושאים אלה בלבד.
...
ביום 5/3/23 ניתנה החלטתי המתירה משלוח שאלות הבהרה למומחה.
לסיכום: כפי שניתן ללמוד מהספר המדריך של הוועדה האירופאית, כאבי ראש אינם סימפטום אופייני לחשיפה לאמוניה ובהתאם לנתונים שעמדו בפניי הנני שולל אפשרות של כאב ראש/מיגרנה כמחלת מקצוע.
סוף דבר, בקשת התובע נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 19.5.2021 לאחר קבלת חוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה, הגיש התובע בקשה למינוי מומחה נוסף והנתבע הגיש תגובה מטעמו.
מאחר והמומחה לא השיב לכל השאלות ובעיקר לשאלה מהו הליקוי של התובע הוא התבקש להשלים חוות דעתו בעיניין זה. כן הופנה לכך שלא ברור האם INSOMNIA נחשב לליקוי נפשי והוא התבקש להשלים חוות דעתו גם בעיניין זה. ביום 30.9.2021 התקבלה חוות דעתו המשלימה של המומחה.
מינוי מומחה רפואי נוסף וחוות דעתו ביום 7.11.21 נתנו החלטה במסגרתה נקבע כי קיימת הצדקה למינוי מומחה רפואי נוסף, שכן מחוות דעת המומחה הראשון ותשובותיו לשאלות ההבהרה לא ברור האם נגרם לתובע ליקוי נפשי כתוצאה מהארוע מיום 25.10.15 (קבלת זימון לשימוע לפני פיטורים) וככל שכן מהו הליקוי הספציפי שניגרם לתובע.
...
לסיכום: ייתכן והייתה תקופה קצרה של מספר חודשים של הפרעות בשינה (עקב חרדה) עקב האירוע.
מכל מקום, לאחר שעיינו בחוות דעת המומחים ובמיוחד בחוות דעתו של ד"ר רמי אהרונסון, אנו סבורים כי קביעותיהם הרפואיות של המומחים עומדות במבחן הסבירות וההיגיון וכי לא קיימת הצדקה עובדתית או משפטית לסטות ממסקנותיהם.
בנסיבות אלה, על יסוד חוות הדעת של המומחים, התביעה מתקבלת ואירוע השימוע והפיטורים מוכר כתאונת עבודה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כעת בפניי בקשת התובע למנות מומחה בתחום הכאב בשל חוות הדעת המשלימה של המומחה בתחום האורתופדי.
והאם הם ניתנים במסגרת חוק הבריאות וקופות החולים? האם נשלל כושר העבודה של התובע/ת באופן חלקי או מלא, עקב הארוע/ים, ולמשך כמה זמן? הצדדים רשאים להפנות למומחה שאלות הבהרה בתוך 14 יום מיום קבלת חוות דעתו של המומחה לאחר אישור השאלות על ידי בית המשפט, והמומחה מתבקש להשיב בתוך 14 יום נוספים.
...
וברע"א 3497-98 חנן רזין נ' המגן חברה לבטוח בע"מ, פ"ד נב(5) 136) נפסק בהאי לישנה: "נזכיר, שאם בסופו של דבר יוברר שבקשתו של התובע למינוי מומחה רפואי הייתה מיותרת ובלתי מוצדקת, הוא עלול לשאת בהוצאות הכרוכות במינוי המומחה הרפואי. הידיעה כי הוא עלול לשאת בהוצאה של אלפי שקלים אם יוברר כי בקשתו למינוי מומחה רפואי לא הייתה מוצדקת, תביא בהרבה מן המקרים לכך שיוותר על מינויו של מומחה שלא לצורך. מכל מקום, הנזק העלול להיגרם במקרה כזה הינו בוודאי קטן מהנזק העלול להיגרם לתובע אם בקשה שלו למינוי מומחה רפואי תידחה. דחיית בקשה למינוי מומחה, כשייתכן שנותרה לו נכות עקב התאונה, או כשקיים צורך מבחינתו להוכיח עניין רפואי במסגרת הוכחת חלק מפרטי הנזק שלהם הוא טוען, עלולה לגרום עוול ונזק לתובע, אשר לא יהיו ניתנים לתיקון" ובתיק רע"א (מרכז) 5026-03-17 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (05.03.17) נפסק: "החלטה שעניינה מינוי מומחה רפואי אינה יוצרת מצב בלתי הדיר או פגיעה בזכויות המשיבה שכן ככל שימצא שלא נותרה למשיב נכות אורטופדית כתוצאה מהתאונה והמינוי היה שלא לצורך לא יגרם למבקשת כל נזק בסופו של יום, מה גם שעלות שכרו של המומחה הושתה על המשיב. מכל מקום, בסופו של יום, ככל שהמבקשת תסבור כי קופחה בפסק הדין וכי יש קשר בין קיפוח זה ובין מינויו של המומחה, הרי שתעמוד בפניה האפשרות לטעון זאת במסגרת ערעור בזכות, ככל שיוגש" ראה גם רע"א 5462/22 פלוני נ' הראל חברה לביטוח (18.10.22) שניתן לפני זמן קצר בידי כב' השופט יצחק עמית וממשיך בקו המקל במתן החלטה בדבר ראשית ראיה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתיקי פלת"ד. משכך נראה שאין לנעול את דלתות בית המשפט בפני התובע ולמנוע ממנו הוכחת הנכות כאמור.
משכך: הנני מורה על מינויו של ד"ר ליאור דיין כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הכאב, להערכת מצבה הבריאותי של התובעת לפני ואחרי התאונה והאם לדעתו נכותה נובעת מהאירוע הנטען (להלן: "המומחה").

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בתאריך 10.4.2019 הוגשה חוות דעת משלימה מטעמו ד"ר אדמוני אשר לא מצא לנכון לשנות את מסקנת חוות דעתו חרף התעוד המצולם שהובא לעיונו, ולכן בנסיבות העניין מצאתי לנכון לקבוע בהחלטתי מיום 17.4.2019 כי יש מקום למנות מומחה רפואי אחר בתחום האורתופדי ובשל כך מונה ד"ר מרדכי קליגמן כמומחה רפואי.
אשר לטענת הנתבעת בכל הנוגע לצורך בפסילת חווה"ד בהנתן הסתירות והפירכות אשר עולות מתשובותיה השונות הן בנוגע לתוכן הסירטון, בנוגע להיעדר היתייחסות למסמכים מהותיים ולהתעלמות ממסקנותיהם של שני המומחים האחרים אשר מונו בתיק (דר' קליגמן ודר' מירז), ואי מתן תשובה מספקת בנוגע לכך שהתובעת אינה סובלת מדלדול שרירים, וכן גם הטענה לחוסר התאמה בין קביעת דרגת הנכות לבין הסעיפים הרלוואנטיים מתוך תקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 אינן מהוות עילה לפסילת חווה"ד או למינוי מומחה נוסף משום שטענות מעין אלו, שהנן טענות משפטיות ועובדתיות גרידא, צריכות להתברר במסגרת סיכומי הצדדים ולא במסגרת בקשה לפסילת חוות הדעת אשר הוגשה לאחר חקירת המומחית בבית המשפט ולאחר שגם ניתן צו להגשת סיכומים בכתב.
...
בד בבד עם הגשת התביעה הגישה התובעת לבית המשפט בקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם ביהמ"ש, בית המשפט נעתר לבקשה ומינה כמומחים רפואיים מטעמו את ד"ר הלל אדמוני בתחום האורתופדי ובתחום הנפשי את ד"ר רם מירז.
במקרה דנן אמנם בכתב המינוי לא נכללת התייחסות לעצם נוכחותו הפיזית של מלווה במהלך הבדיקה, ברם, השאלה האם המומחית קיבלה את תשובותיו של הבעל בכל הנוגע למצבה הנפשי של הבעל בבחינת כזה ראה וקדש, או שמא האחרונה הטילה ספק בדבריו בשל היותן אמירות של בעל עניין בתוצאות ההליך, והאם המידע שאותו מסר לה הבעל הינו מידע עובדתי אמין או שמא מדובר במידע אשר מתבסס על השערותיו הסובייקטיביות בלבד, צריכה להתברר במקרה זה במסגרת הסיכומים בלבד ולכן אין בכך משום עילה לפסילת חווה"ד או למינוי מומחה נוסף אשר מן הסתם יביא לעיכוב פסה"ד. סוף דבר : הבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בימ"ש קמא עמד בהחלטתו הקודמת על הסיבות לאי מינוי מומחים נוספים וחוות דעתו המשלימה של פרופ' מילר בתחום הנורולוגי חיזקה את האמור, שכן גם על פי חוות דעתו מצבו הקוגניטיבי של המבקש סטאטי מאז 2021 ולא הוחמר מאז ההחלטה הקודמת.
בנסיבות העניין, מדובר בהחלטה סבירה אשר ניתנה לשם קיום הליך צודק ויעיל ואין מקום להתערב בה. עוד יצוין כי לעניין האוזניים קיימות קביעות בחוות הדעת שכבר הוגשו לבימ"ש קמא וניתן יהיה לחקור בעיניין זה את המומחה ולעניין השיקומי, ככלל, מינוי מומחה שקומי לא ייעשה כדבר שבשיגרה [רע"א 4147/22 פלוני נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ (11.08.2022) (להלן: "עניין פלוני); רע"א 5337/04 כלל חברה לביטוח נ' ועקנין (2.2.2005)]. כמו כן, גם בהתקיים צורך במינוי, מומחה שקומי יתמנה לאחר שהמומחים הרפואיים ה"רגילים" הגישו חוות דעתם.
...
דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור על נספחיה ואת החלטותיו של בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור בלא לבקש תשובה.
על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו