בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף בתביעת נכות

בתיק מונה פרופ' נחום רוזנברג כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי על מנת שיחווה דעתו באשר למצבה הרפואי של התובעת הנובע מן התאונה נשוא התביעה; הקשר הסיבתי בין המצב הרפואי לבין התאונה נשוא התובענה; נכותה הצמיתה של התובעת (אם קיימת) ככל שזו נובעת מן התאונה נשוא התובענה; נכותה הזמנית של התובעת בעקבות התאונה נשוא התובענה.

ברע"א 7777/99 גלס גבי נ' סרבי יעקב (30.12.99) נקבע: "אכן, לא בכל מקרה בו מתגלות במהלך החקירה הנגדית, פירכות מסוימות בחוות דעתו של המומחה שנתמנה, מתעורר הצורך במינוי מומחה נוסף באותו תחום. אולם, כאשר מתעוררים ספקות מהותיים בדבר נכונות חוות הדעת, או משמתברר כי אין בה בסיס ראוי או מספיק להערכת המצב הרפואי, עשוי בית המשפט למנות מומחה מטעמו, כדי לאפשר לו בירור עובדתי מלא של השאלות במחלוקת. סמכות זו נתונה לבית המשפט אף אם לא נתבקש לכך על ידי אחד מבעלי הדין". מן הכלל אל הפרט; בית המשפט התרשם מחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ומעדותו בבית המשפט.

...

אין בידי לקבל את טענת המבקשת לפיה יש להפחית את אחוז הנכות משחל שיפור בתנועות הכתף הימנית של המשיבה בכיפוף צידי וקדמי- טענה זו איננה נכונה שעה שהמומחה הסביר כי הנכות נתנה עבור התנועה הסיבובית.

בשלב זה נראה כי מינוי מומחה נוסף יביא לסרבול ההליך ולא יסייע בחקר האמת, ומכאן הבקשה נדחית.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

נכון שבתיקו הרפואי של התובע אין עדות למחלות רקע סיסטמיות אשר אופייניות / מתאימות לתחלואה אוטולוגית, ואף אין תעוד המעיד על גורמי סיכון אחרים לרבות סוכרת, יתר ל"ד וגורמי סיכון וסקולרים אחרים, וכן פגיעות / דלקות באוזניים בעבר? נכון בספרו לעיל, מתייחס Dobie לעבודות שנעשו עבור שירות הבריאות הצבורי בארה"ב USPHS כדי לקבוע בצורה סטטיסטית מדויקת מה מידת האפשרות של פגיעה בשמיעה עקב גיל, ומסקנותיו מעבודות אלו הן, שבחישוב הליקוי בשמיעה בתדירויות הדיבור (500, 1000, 2000 הרץ, כפי שנהוג בישראל לקביעת הנכות השמיעתית) ההחמרה בשמיעה שנגרמת עם הגיל היא בשיעור של 0% בלבד.

אשר למינוי מומחה נוסף נקבע בסעיף 17 כך: "בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם מצא כי יש בדבר צורך". בעב"ל 6949-10-12 יחזקאל בבאי נ' המוסד לביטוח לאומי (23.2.2015) קבע בית הדין הארצי ביחס למינוי מומחה נוסף כדלקמן: "בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף כאשר 'בית הדין רואה לנכון לשמוע השקפה רפואית אחרת בנושא השנוי במחלוקת במדע הרפואה' (הנשיא סטיב אדלר - 'מומחים-יועצים רפואיים בבתי הדין לעבודה') או כאשר אין הוא מוצא בחוות דעת המומחה תשובות לכל השאלות שהוצגו ואשר נראות חיוניות למתן פסק  דין או שמבקש הוא לקבל חוות דעת נוספת". ברע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ[footnoteRef:1], נידרש בית המשפט העליון לעניין מינוי מומחה נוסף וקבע: [1: רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פד"י נ"ו (4) 673, 676 (2002).

] "המומחה הרפואי משמש זרועו הארוכה של בית-המשפט לעניינים שברפואה. בתום המשפט נידרש השופט היושב לדין להכריע בתביעה בהסתמך על חוות-דעתו של המומחה הרפואי שמינה. על-כן בכל אותם מקרים שבהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות-הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ..., כי נותרו בו ספקות, וכי הוא נזקק לחוות-דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף. ודוק, מינוי שכזה לא ייעשה כדבר שבשיגרה, אלא רק באותם המקרים שבהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על-ידיו" (ההדגשה אינה במקור כא"ק).

...

לסיכום, מדובר באדם אשר סובל מליקוי שמיעה דו"צ עם שקע ב4000 הרץ בבדיקת השמיעה האחרונה.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

סוף דבר – על יסוד כל האמור, הבקשה נדחית.

ביום 06.04.2021 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה למינויו של מומחה מטעם בית-המשפט, בזו הלשון: "... הצדדים מתכבדים להודיע לביהמ"ש הנכבד כי קיימת הסכמה בדבר מינויו של פרופיסור מיכאל סודרי כמומחה מטעם ביהמ"ש". המומחה מונה כאמור בהסכמת הצדדים, בדק את המבקש ביום 18.05.2021, וביום 29.06.2021, וייחס לתאונה מושא התובענה נכות בשיעור 5% בלבד, מתוך אחוזי הנכות הכוללים.

לטענתו, למומחה לא הייתה כל אינדיקאציה בדבר מצב הבורג עובר לתאונה, ובנוסף לא נימצאו רישומים שיכולים להעיד על תלונה בעיניין זה. נוסף על טענתו זו, הוסיף המבקש וטען כי היה מקום להפעלת תקנה 48 (2) (ז) (1) המקנה 10% נכות בגין "נזק במנסקוס בצורה קלה". בהקשר זה הפנה המבקש לבדיקת MRI מיום 17.09.2019 שהדגימה קרע רדיאלי של המיניסקוס הלטרלי, וכן קביעת וועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי מיום 13.11.2019 אשר גם היא הדגימה ממצאים כאלה.

אכן הלכה היא כי פסילתו של מומחה רפואי שמונה על-ידי בית-המשפט תיעשה במקרים נדירים מאוד שבהם עלול להגרם לאחד הצדדים עוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום-לב. המבקש, בצדק, איננו מבקש לפסול את חוות דעתו של פרופ' סודרי, כאשר בקשתו למינוי מומחה נוסף משמעותה, כי בסופו של יום שתי חוות הדעת יונחו לפתחו של בית-המשפט, וזה יקבע אילו מקביעותיהם של המומחים תאומצנה.

...

לא שוכנעתי מתשובותיו של המומחה מה מנע ממנו לבחון את מכלול הממצאים ולעיין בכלל המסמכים הרפואיים, עובר למתן חוות הדעת מטעמו.

יוצא אפוא, כי הסבריו של המומחה לבדיקת ההדמיה משנת 2019, לרבות בעניין הפער בין אלה לבדיקות העדכניות, באו לראשונה במסגרת חקירתו לפניי.

אשר על כן, נוכח כל המפורט לעיל, הבקשה מתקבלת ואני מורה על מינויו של מומחה נוסף בתחום הכירורגיה האורתופדית אשר בשכרו יישא המבקש.

(בקשת התובע למינוי מומחה רפואי נוסף) התביעות שבכותרת מופנות כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 22.7.21 שדחה את התביעה להכרה בפגיעה בעמוד השידרה הצוארי כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה, וכן כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 24.9.20 שדחה את התביעה להכיר בליקוי מסוג תיסמונת תעלה קארפלית כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה או כמחלת מיקצוע.

(10) תביעתו של התובע להכיר בפגיעה מסוג תיסמונת הלכידה האולנרית דו"צ התקבלה ע"י הנתבע, ונקבעו לתובע בגינה ע"י ועדה רפואית לעררים 9.75% נכות החל מיום 3.9.15.

...

הנתבע טען שיש לדחות את הבקשה.

נדחית הטענה שהמומחה אוחז באסכולה רפואית מחמירה או באסכולה כלשהי.

שוני זה בין הקביעות בהליכים השונים מחזק את המסקנה שיש לבחון כל מקרה לגופו, וכן שהמומחה שמונה בהליך כאן אינו דוגל באסכולה מחמירה.

סוף דבר - הבקשה נדחית.

במסגרת בירור בקשה זו הוריתי בהחלטה מיום 15.3.2020 לפרופ' נורמן להגיש חוות דעת משלימה, לאחר עיון במסמכים רלוואנטיים נוספים, מעבר לאלו בהם עיין עובר למתן חוות הדעת בעיניינו של התובע בתביעה בשלום, ולהבהיר האם לדעתו, לאור המסמכים הנוספים שהוצגו בפניו בעיניין מצבו העדכני של התובע, יש צורך במינוי מומחים רפואיים נוספים כמבוקש על ידי התובע.

לנוכח מסקנתו ציין המומחה כי אין מקום למתן אחוזי נכות נוספים בתחום הנורולוגי או בתחום הכאב, והוסיף כי מהחומר שצורף לעיונו עולה אפשרות שאולי התובע סובל מ-PTSD כתוצאה מפגיעתו בתאונה, וכי על בית משפט כן לידון ולהחליט האם יש מקום למנות מומחה מתחום הפסיכיאטריה בעיניינו של התובע.

...

משכך, גם תביעת המוסד לביטוח לאומי, אשר הסתמך לצורך הוכחתה על ראיות שהוצגו מטעם התובע והצטרף לסיכומי התובע, נדחית.

התובעים ישלמו ביחד ולחוד ובחלקים שווים לנתבעת 2 (קרנית) בלבד הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכום זה ישולם על ידי התובעים בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

לאור הערותיי בנוגע לנתבע 1 כאמור לעיל והאמור לגביו בסיכומי ב"כ הנתבעת 2, אינני פוסקת הוצאות לנתבע זה. מכוח האמור לעיל, הודעת קרנית לצד ג' נדחית גם היא, וזאת ללא צו להוצאות, מאותן סיבות האמורות בסעיף 83 לעיל.