בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף בביטוח הלאומי

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ב"ל 3264-08-19 ב"ל 22171-08-19 06 אוגוסט 2023 לפני: כב' הנשיאה הדס יהלום התובע אחיה אביזמר ע"י ב"כ עו"ד ניצן מרום הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד עדי עזר אשכנזי החלטה

התובע הגיש בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף.

...

כותבי המאמר הראשון הגיעו למסקנה "שעושה רושם" שלרקדני בלט יש יותר אירוע חבלה (injury) וכי הם מתלוננים יותר על כאב גב. אירועים של חבלה הם מה שאנו מכנים "תאונות". אין במאמר מידע שמתייחס למיקרוטראומה, גם העובדה שאדם עם ליקוי בגב יתלונן יותר על כאב בזמן ריקוד לא אומרת שהליקוי נגרם עקב הריקוד.

לאחר עיון בטענות הצדדים אני סבורה כי אין הצדקה למינוי מומחה רפואי נוסף.

לאור האמור, בקשת התובע נדחית.

       בעב"ל 12826-06-12 סילביה שמעון – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 15.5.14, סיכם בית הדין  שוב את ההלכה הפסוקה ביחס למינוי מומחה רפואי נוסף, כדלקמן: "הכלל ביחס למינוי מומחים רפואיים הוא כי על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. מינוי מומחה נוסף הוא בבחינת יוצא מן הכלל, וייעשה לפיכך במקרים חריגים בלבד. בהתאם להנחיות הנשיאה (בדימוס) נילי ארד בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים, מיום 13.4.10, בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף כאשר 'מצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקילה יותר; או שנידרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו'". 10.

בית הדין שקל את בקשת התובע למינוי מומחה נוסף, וזאת הגמישות שחלה בפסיקה בעיניין זה, אך בשים לב לקביעותיו של המומחה מטעם בית הדין ולממצאים הרפואיים אותם פירט בחוות הדעת, ובשים לב לתשתית העובדתית כפי שנקבעה בהחלטת בית הדין שאיננה כוללת נסיעה בדרכים משובשות, הרי שלא מצאנו הצדקה למינוי מומחה נוסף.

...

בניגוד לנטען על ידי התובע, ד"ר עידו השיב על שאלות ההבהרה באופן מלא ומנומק, התייחס לחוות הדעת, ולא נפל כל פגם בקביעותיו שכן יש לזכור כי כל תיק ונסיבותיו ועל כן יש לדחות את בקשת התובע.

מתשובותיו של המומחה כפי שאף הובאו לעיל, לא שוכנענו כי המומחה מטעם בית הדין דוגל באסכולה מחמירה, להפך, המומחה העלה אפשרות כי אם הליקוי היה שנים רבות קודם לכן והתובע המשיך לעבוד שנים מספר, ניתן היה אולי לטעון להחמרה כלשהי בצוואר פגוע.

בית הדין שקל את בקשת התובע למינוי מומחה נוסף, וזאת הגמישות שחלה בפסיקה בעניין זה, אך בשים לב לקביעותיו של המומחה מטעם בית הדין ולממצאים הרפואיים אותם פירט בחוות הדעת, ובשים לב לתשתית העובדתית כפי שנקבעה בהחלטת בית הדין שאיננה כוללת נסיעה בדרכים משובשות, הרי שלא מצאנו הצדקה למינוי מומחה נוסף.

סיכום לאור כל האמור לעיל, בקשת התובע מיום 05/06/23 נדחית.

ביום 27.6.2023 נתנה החלטה הדוחה את הבקשה למינוי מומחה רפואי נוסף כדלקמן: "לא מצאתי טעם מבורר בבקשה אשר בגינו יש למנות רופא מומחה נוסף. חוות דעתו של המומחה הרפואי כמו גם תשובותיו לשאלות ההבהרה מפורטות, מנומקות ומתבססות על המסמכים הרפואיים ובדיקות השמיעה אשר הונחו בפניו. למעלה מהנדרש ומבלי למצות אציין בשלב זה כך:

הלכה פסוקה היא, כי בית הדין ייחס משקל רב לחוות דעת של מומחה אשר מונה מטעמו, הוא יסמוך את ידו עליה ולא יסטה מקביעותיה, אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית ומשפטית יוצאת דופן לעשות כן (עב"ל (ארצי) 1035/04 דינה ביקל – המוסד לביטוח לאומי (מיום 6.6.2015); עב"ל (ארצי) 17318-05-11 נחום ברוך – המוסד לביטוח לאומי (מיום 19.2.2012); עב"ל (ארצי) 2811-10-18 מרגלית ברוך – המוסד לביטוח לאומי (מיום 26.11.2019).

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את כלל החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, שכן לא מצאתי לסטות מחוות דעתו של המומחה הרפואי.

כך גם בניגוד למבוקש על ידי התובע בסיכומיו, לא מצאתי כי קיימת הצדקה למנות מומחה רפואי נוסף, כאמור בהחלטתי מיום 27.6.2023, המהווה חלק אינטגרלי מפסק דין זה. נוכח כללם של דברים, התביעה נדחית.

"סובלת מכאבים ורגישות דפוזיים שהחלו לאחר תאונת הדרכים. מערב את הצואר, שכמות, גב תחתון, ברכיים, כאבים תמידיים, גם בפעילות וגם במנוחה. אובחנה ע"י רופא המשפחה המטפל כסובלת מפיברומיאלגיה. הוחל טפול בליריקה עם שיפור קל". דיון ותוכנית: "מטופלת בת 28 לאחר תסחיף מי שפיר עם סיבוכים משמעותיים. בהמשך תאונת דרכים. כעת כאב ורגישות דיפויזיים המתאימים לפיברומיאלגיה". ביום 2.2.2023 הגישה התובעת בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום אף אוזן גרון, ביום 16.2.2023 הגיש הנתבע תגובה מטעמו וביום 22.2.2023 הגישה התובעת תשובתה לתגובה.

שכן לא זו בלבד שהמומחה הרפואי מפנה את התובעת לבחון את הדברים במסלול הנפשי/הראומטולוגי שאינו מתחום התמחותו, אלא כי על התובעת לפעול במסלול המתאים, קרי לפנות לועדה הרפואית (בשינויים המחויבים ראו עב"ל (ארצי) 50139-09-11 אדרי – המוסד לביטוח לאומי (מיום 4.12.2012) לבדיקה מחדש, אשר תיבחן האם מדובר בנזק משני למצב הנפשי שהוכר, או שמא מדובר בנזק משני למצב הראומטולוגי אשר נקבע על ידינו כעת כי קיים קשר סיבתי על דרך ההחמרה בין הפיברומיאלגיה לבין התאונה.

...

טענות הצדדים לטענת התובעת דין התביעה להתקבל.

לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה.

ואכן, בית הדין נעתר לבקשה ומינה את ד"ר ניר.

לסיכום- לא מצאנו טעם מבורר בסיכומי הצדדים לסטות מחוות דעתם של המומחים הרפואיים שמונו על ידי בית הדין, המצדיקים קביעה הפוכה מזו המופיעה במסקנות חוות דעתם.

אשר על כן, התביעה בכל הנוגע לפיברומיאלגיה מתקבלת והתביעה בכל הנוגע לטנטון, סחרחורת וכאבי ראש נדחית.

לטענת התובע, כתוצאה מהתאונה נותרו לו נכויות צמיתות בשני תחומים רפואיים, אשר בעטיין הוגשו חוות דעת מטעם התובע : אורטופדיה – בשעור 20% לפי סעיף 41(1)א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956 (להלן: "תקנות המל"ל"), ופסיכיאטריה – בשעור 25% לפי סעיף מותאם 34(ב)(3)(4) לתקנות המל"ל. התובע עתר לחיוב הנתבעת בתשלום תגמולי ביטוח מכח פוליסה לביטוח תאונות אישיות לאגודות וארגוני ספורט (להלן: "הפוליסה"), בהלימה לשעורי הנכות.

"מהטעם הזה נקבע כי מינוי מומחה נוסף יכול שיעשה גם ביוזמתו של בית המשפט, בלא שקדמה לכך בקשה מטעם מהצדדים, ואף בשלבים מאוחרים של ההיתדיינות המשפטית" [רע"א 7479/18 פלוני נ' קרנית חברה לביטוח בע"מ (23/01/2019), פסקה 13].

לו זה היה המצב, מינויו של מומחה רפואי נוסף היה הופך לעניין שבשגרה [ראו: רע"א 7551/01 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אבידור טלי (25/11/2001), פסקה 4].

...

בין אם התובע התחזה בבדיקתו בפני המומחה ובין אם לאו, סבורני כי יש בהתנהלות זו משום שימוש לרעה בהליכי משפט, ובכלי החשוב של מינוי מומחה המשמש כאמור לעיל כזרועו הארוכה של בית המשפט, והדבר צריך לפעול לחובתו של התובע אשר אינו יכול לצאת נשכר מהתנהגות שכזו.

לעניין זה יפים דברי כבוד השופט ספדי בת"א (ביש"א) 45669-03-20 פלוני נ' הראל [פורסם במאגר "נבו" ביום 04.04.22] : "הענקת אפשרות לתובע שכזה לשפר את מצבו על ידי פסילת חוות דעת המומחה, או אפילו על ידי מינוי מומחה נוסף, חרף התנהלותו האמורה, כמוה כמתן פרס למי שמנהל ענייניו בחוסר תום לב, ובטווח הרחוק עלולה להוביל לעידוד התנהלות מעין זו בקרב תובעים-נפגעים פוטנציאליים: היה ויצליחו להטעות את המומחים הרפואיים – מה טוב, בכך הם יאדירו את נזקיהם ויזכו בפיצוי מוגדל שאינו משקף נכונה את נזקיהם האמיתיים, והיה ולא יצלח בידם הדבר – כי אז ימונה להם מומחה חדש לבקשתם, בין במקום ובין בנוסף, בבחינת מתן הזדמנות נוספת לתיקון לאחר שהניסיון להערים על המומחה כשל. זאת אין לאפשר. באשר לאיסור השימוש לרעה בהליכי משפט, הרי שגם לפי כלל זה אין לאפשר לתובע להיבנות מניסיונו לשקר למומחה ולהטעותו על ידי הצגת מצג שווא בנוגע למצבו הגופני שאינו מוסבר בצורה כלשהיא על ידי בדיקות הדימות.". סיכום לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה ולחלופין למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום האורתופדי, זאת לאור קביעותיי שלעיל לעניין המימצאים הרפואיים אליהם הגיע המומחה, ואף לאור המצב שהדגים התובע בפני המומחה.

אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה, ומחייב את התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום כולל של- 2,000 ₪, אשר ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן – הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.