בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף או חלופי

בהתייחס לפגמים הספציפיים שנטענו בבקשה, טענה המשיבה, בין היתר, כי חלקן כלל אינן מובנות ובחלקן יש משום "הפלגה" למחוזות "דמיון" או "הזיה". לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים, בחוות דעת המומחה, בחקירתו וכן ביתר מיסמכי התיק שמצאתי רלוואנטיים – נחה דעתי כי אין הצדקה למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום המבוקש וכן אין מקום להעתר למינוי המבוקש של שני המומחים בתחומי הרפואה האחרים.

הפסיקה עמדה לא אחת על כך שמינויו של מומחה חלופי או נוסף על זה שמינה בית המשפט בהליך לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ונתן חוות דעתו, אינו ענין של מה בכך, והדבר ייעשה רק באותם מקרים חריגים בהם ניבט על פני הדברים פסול לכאורי או חוסר בהירות משמעותי בחוות הדעת של המומחה הרפואי.

...

במסגרת החלטתי בדיון הקד"מ שנערך ביום 6/9/20, הוריתי על מינויו ד"ר מיכאל טנצמן כמומחה בתחום האורתופדי למבקש, לאחר שמצאתי כי קיימת ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום זה. כן, הוריתי באותה החלטה כי המומחה יתייחס בחוות הדעת למצבו של המבקש עובר לתאונה (ובתוך כך התרתי עיון בחוות דעת רלוונטית שערך המומחה בקשר עם פגיעה בתאונה אחרת שאירעה למבקש בעבר) וכן הוריתי כי תיכלל גם התייחסות לטענותיו בתחום הנוירולוגי כשהמומחה יחווה דעתו האם יש צורך במינוי מומחה בתחום זה. במסגרת חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט שנערכה ביום 1/1/21 מצא המומחה, בין היתר, בשקלול של מצבו של המבקש כיום, כי קיימת הגבלה קלה בתנועות עמ"ש צווארי לכל הכיוונים אשר למעשה זהה לבדיקתו של המבקש (על ידי המומחה שמונה) ביום 22/5/13.

בהתייחס לפגמים הספציפיים שנטענו בבקשה, טענה המשיבה, בין היתר, כי חלקן כלל אינן מובנות ובחלקן יש משום "הפלגה" למחוזות "דמיון" או "הזיה". לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים, בחוות דעת המומחה, בחקירתו וכן ביתר מסמכי התיק שמצאתי רלוונטיים – נחה דעתי כי אין הצדקה למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום המבוקש וכן אין מקום להיעתר למינוי המבוקש של שני המומחים בתחומי הרפואה האחרים.

הנה כי כן, לאור מכלול האמור לעיל, באתי לכלל מסקנה כי הגם שהמבקש אינו משלים עם הערכות המומחה ומתוכן תשובותיו שניתנו בחלק מהסוגיות אליהם נדרש במסגרת חקירתו הנגדית, לא מתקיימות הנסיבות החריגות המצדיקות היעתרות למינוי מומחה נוסף.

משכך, מורה אני על דחיית הבקשה למינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדי וכן למינויים של המומחים האחרים התחומים האחרים שהתבקשו.

התובע הגיש בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף או לחלופי להצגת שאלות הבהרה למומחית.

...

לסיכום: התובע חלה בממאירות מסוג CML.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בחוות הדעת, בתשובות לשאלות ההבהרה, בטענות הצדדים ובפסיקה, ולאור ההנחיות החדשות, אני סבור שאין למנות מומחה רפואי נוסף.

בהתאם לאמור, דין הבקשה למינוי מומחה רפואי נוסף – נדחית.

הנתבע טוען כי דרך המלך הנה הגשת בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה בטרם הגשת בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף או אחר תוך העמדת המומחה על "אי דיוקים" או "טעויות" ככל שנפלו בחוות דעתו, וככל שהתובעת סבורה כי המומחה לא עיין בחלקים הרלוונטים מאותם מאמרים, הרי שעומדת בפניה האפשרות להפנות לחלקים ספציפיים הדורשים הבהרה.

משכך, מתקבלת הבקשה באופן חלקי בלבד כך שהבקשה למינוי מומחה רפואי אחר נדחית בזאת ובית הדין נעתר לבקשתה החלופית של התובעת למינוי מומחה רפואי נוסף.

...

ביום 9.12.21 הוגש ערעור על ידי התובעת לבית הדין הארצי לעבודה בנימוק כי יש לבטל את פסק דינו של בית הדין האזורי ולהורות כי המערערת הצליחה להוכיח תשתית עובדתית מספקת למיקרוטראומה אשר מצדיקה מינוי מומחה, וכן להורות על החזרת עניינה של המערערת לבית הדין האזורי לעבודה על מנת להורות על מינוי מומחה בתחום האורטופדיה או כף יד. לאחר שני דיונים שהתקיימו בבית הדין הארצי לעבודה, נתן בית הדין הארצי פסק דין ביום 13.4.22 כדלקמן: "...לאחר שעיינו בכל חומר התיק ושקלנו את טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל. שוכנענו כי התשתית העובדתית העולה מחומר הראיות (לרבות עדותה של העדה מטעם המוסד) מהווה, גם אם מדובר במקרה גבולי, תשתית עובדתית מספקת למיקרוטראומה ומצדיקה מינוי מומחה רפואי. התשתית האמורה מלמדת כי המערערת הקלידה פרוטוקולים של הוועדות הרפואיות לאורך כשש שעות ביום, כאשר בכל אחת מהשעות ליוותה את הוועדה ביחס לשלושה-ארבעה מבוטחים שונים, ובנוגע לכל אחד מהם נדרשה להקליד משך 5-7 דקות רצופות לפחות. מדובר ברצף מספיק בנסיבות העניין, גם אם כאמור מדובר במקרה גבולי. לא מצאנו כי יש רלוונטיות בקשר לכך למטלות נוספות שנדרשה המערערת לבצע דוגמת הכנת התיקים וסגירתם, שכן מטלות אלה בוצעו לפני שש השעות האמורות או לאחריהן, ולא במהלך דיוני הוועדות עצמן." ביום 4.5.22 מונה ד"ר דוד יפה, מומחה בכירורגיה אורטופדית/כירורגיה של כף היד, לשמש כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, וזאת על סמך העובדות שנקבעו ע"י בית הדין, כדלקמן: "א. התובעת ילידת 1985.

לאחר עיון בבקשה, במסמכים הרפואיים, בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, לא מצאנו כי במקרה שבפנינו התקיימה סיבה כלשהי המצדיקה מינוי מומחה רפואי אחר, שכן עיון בחוות דעתו של ד"ר דיויד יפה ומתשובותיו לשאלות ההבהרה, אין להסיק, כי המומחה דוגל באסכולה מחמירה והתובעת לא הוכיחה שאסכולה זו עומדת בניגוד להלכה הפסוקה.

משכך, מתקבלת הבקשה באופן חלקי בלבד כך שהבקשה למינוי מומחה רפואי אחר נדחית בזאת ובית הדין נעתר לבקשתה החלופית של התובעת למינוי מומחה רפואי נוסף.

בתאריך 19/9/19 נתנו החלטה מפורטת במסגרתה דחינו את חלק הבקשה שעניינו מינוי מומחה רפואי אחר או נוסף, ונעתרנו, באופן חלקי לחלק הבקשה שעניינה היה הפניית שאלות הבהרה למומחה.

כבקשה חלופית לבקשתו למינוי מומחה נוסף או אחר, הוא ביקש להפנות אל המומחה שאלות ההבהרה.

...

המחלה הכלילית כללה רובד טרשתי משמעותי, ידוע משנת 2011, באותו עורק שסתימתו ב - 5/9/17, גרמה לאוטם שאובחן ב - 5/79/17, העורק האלכסוני הראשון" - הנה כי כן, המומחה, ציין, על סמך החומר הרפואי שהונח לפניו ובהתבסס על ניסיונו המקצועי, כי גורם סיכון משמעותי של התובע הינו העובדה שאותו אוטם שנסתם בתאריך הרלוונטי לתביעה, הוא שנסתם גם בשנת 2011, שאז התגלה כי לתובע מחלת לב כלילית משמעותית - מדובר בהסבר רפואי שלא מצאנו גם בסיכומי התלובע טעם המצדיק סטיה מהסבר זה אשר גם לא מצאנו כי הוא מוכיח שהמומחה מחזיק באסכולה מחמירה.

לנוכח האמור לעיל ובשים לב לטעם שמצאנו בסיכומי ב"כ הנתבע לרבות פסקי הדין אליהם הפנה והואיל ולא מצאנו כי התקיימו נסיבות המצדיקות התעלמות ו/או סטיה ממסקנת המומחה, אשר הוא כידוע בבחינת אורים ותומים לבית הדין בעניינים שברפואה, לא נותר לנו אלא לדחות את התביעה.

סוף דבר - התביעה נדחית.

כך או כך, לא שוכנעתי, בהתאם לאמור בסעיף 26(א) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969, "כי אם העירעור על ההחלטה יידון במסגרת העירעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". התובע ביקש לראות בבקשתו למינוי מומחה רפואי חלופי או נוסף כסיכומים מטעמו.

...

לא מצאנו לקבל את טענת התובע כי קביעות המומחית בדבר הסיבות להימנעות התובע מפעילות גופנית שגויות.

המומחית ביססה את מסקנתה על סמך מכלול החומר הרפואי שעמד לפניה ופרטה ברחבה את הממצאים השונים ומדובר במסקנה מקצועית-רפואית שאין בית הדין מתערב בה, אלא במצבים חריגים, כאמור לעיל, שאינם מתקיימים כאן.

המומחית הייתה מודעת למכלול הנתונים הרפואיים והנתונים העובדתיים בעניינו של התובע וניכר כי רק לאחר מחשבה מעמיקה הגיעה למסקנה בדבר אי קיומו של קשר סיבתי רפואי.

סוף דבר התביעה נדחית.