בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום קיצור תוחלת החיים

לטענתה, הרקע הרפואי שקדם לתאונה, אותו צרפה לבקשה, מהוה ראשית ראיה המאפשר לבית המשפט להעתר לבקשתה למנות מומחה רפואי בתחום הרפואה הפנימית, אשר גם יעריך את תוחלת חייו בעקבות מצבו הרפואי הכולל, אילמלא התאונה, וכן - יחווה דעתו בנוגע למינוי מומחים רפואיים נוספים, במידת הצורך.

בשנים האחרונות הלכה והתפתחה פראקטיקה של חברות הביטוח לידרוש מינוי מומחה פנימאי-קרדיולוג בטענה לקיצור תוחלת חיים שאינה נובעת מהתאונה, בטענה שהמבוטח סובל מיתר לחץ דם/עבר צנתור/מעשן/כבד משקל וכיו"ב טענות.

...

כשלעצמי, ומבלי לקבוע מסמרות, אני סבור כי יש להישמר מטענות אלה, שאף ניתן להרחיבן כדבר שבשגרה כלפי כל ניזוק בטענה שיש לבחון גם את הגנטיקה המשפחתית לשם הערכת סיכויי תוחלת חיים".

יפים לענייננו דברי כבוד השופט דראל בעניין ת"א (המחוזי בירושלים) 8755-05 יגאל חרמצקי נ' "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח' (פורסם; 26.10.2016): "התשתית הראייתית שהוצגה על ידי הנתבעת יכולה לשמש ראשית ראיה למינוי מומחה רפואי. בית המשפט העליון הכיר באפשרות כי מומחה כזה ימונה גם לבקשת נתבע בכדי לברר את עברו של הנפגע ואת האפשרות כי למצבו עובר לתאונה יכולה להיות השפעה על היקף הפיצויים". לסיכום, אני מוצא כי יש בתיעוד הרפואי מעברו של התובע, כפי שהובא לפניי אותה מסה קריטית המלמדת כי קיימת ראשית ראיה לנכות קודמת לתאונה אצל התובע, שסביר להניח שמומחה רפואי בתחום הרפואה הפנימית, יוכל להתייחס אל החלקים הרלוונטיים לתחומו.

אשר על כן, אני מקבל את הבקשה ואורה על מינוי מומחה רפואי בתחום הרפואה הפנימית בהחלטה נפרדת.

המשיב היתנגד למבוקש בטענה כי אין בתעוד שצורף ע"י המבקשת מתוך החלטות המל"ל בכדי להוות ראשית ראיה למינוי מומחה שהרי החלטות הוועדה הרפואית בעיניין נכות כללית אינן בגדר "קביעה ע"פ דין" ע"פ הוראות סע' 6 ב לחוק הפלת"ד, כמו כן לא צורף תעוד עדכני בתחומים לגביהם מבוקש מינוי מומחה, בדומה אין מקום למינוי מומחה לצורך קבלת חוות דעת בעיניין קיצור תוחלת חייו של המשיב שכן הובהר בפסיקה כי הדבר יעשה במשורה כיוון שהדבר תלוי בהערכה וניחוש.

...

דין הערעור להתקבל.

עוד הובהר בפסיקה כי אין די לעניין זה בטענות כלליות וכי אין לאפשר לנתבעים מסע דייג אלא יש צורך בקיומה של ראשית ראיה בדבר קיומה של הנכות.

סוף דבר - הערעור מתקבל באופן שהחלטת בית משפט קמא מיום 7.1.20 תבוטל, בית המשפט ימנה מומחה בתחום הפנימי.

האם התובעים זכאים לפיצויים בגין קיצור תוחלת חייו של המנוח בעקבות התאונה ? כאמור מעלה, התובעים טוענים בסיכומיהם כי יש לפצותם בסכום של בין 150,000 ₪ ל – 250,000 ₪ בשל קיצור תוחלת חייו של המנוח בהתאם לאמות המידה אשר הותוו על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט בדימוס משה דרורי) בעיניין א/3169/01 (מחוזי ירושלים) עזבון המנוח שמואל בורנשטיין נ' המרכז הרפואי ע"ש רבין (בי"ח בלינסון) מיום 16.5.2005.

כמו כן, חרף המחלות שמהן סבל המנוח עובר למועד היתרחשות התאונה הרי שהתובעים לא מצאו לנכון להגיש בקשה למנות מומחה נוסף בתחום רפואת הפנים בהתאם להוראת סעיף 6א' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים על מנת שיעריך את משך תוחלת חייו של הנפגע המנוח באמצעות שילוב של נתונים אישיים מתוך תיקו הרפואי ביחד עם מחקרים רפואיים ונתונים סטטיסטיים (ראה : א(מחוזי נצרת) 30499-03-13 בשארה עלימי ואח' נ' אברהים עבד אלגני ואח' מיום 26.1.2014 והאסמכתאות דשם).

...

ניכוי קצבת הסיעוד : באשר לקצבת הסיעוד טוענת הנתבעת כי ככל שייקבע שלא מתקיים קש"ס בין העזרה לה נזקק המנוח לאחר התאונה לבין התאונה עצמה, הרי שאין מקום לנכות את קצבת הסיעוד מהפיצוי ובמקביל יש לדחות את תביעת המל"ל בגין תשלום קצבה זו, ברם ככל שייקבע קיומו של קש"ס סיבתי מלא או חלקי בין התאונה לבין העזרה שלה נזקק המנוח הרי שיש מקום לנכות את מלוא קצבת הסיעוד ששולמה עבור מימון הטיפולים שבוצעו על ידי נכדו של המנוח בסך של 108,315 ₪ ובמקביל לחייב את הנתבעת להשיב למל"ל את שיעורה המלא של קצבת הסיעוד בסך של 60,055 ₪ או חלק יחסי ממנה באותו יחס שייקבע בתביעת העיזבון.

סוף דבר : תביעת המל"ל כנגד הנתבעת מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעת תשלם למל"ל את הסך של 123,135 ₪ ₪.

לפני בקשת הנתבעות למנות מומחה רפואי בתחום הנורולוגי לקביעת נכותו הנוירולוגית של התובע ותוחלת חייו בגין תיסמונת נוירופתיה של סיבים דקים (להלן: "התיסמונת" או "נוירופתיה").

משלא הובאה ראשית ראיה בענין זה, אין מקום למינוי נורולוג לצורך קביעת קיצור תוחלת חייו של התובע.

...

התובע מתנגד לבקשה למינוי נוירולוג וטוען, כי גם אם יכולה להיות חפיפה בין התסמינים של הפיברומיאלגיה לתסמינים של הנוירופתיה, אין בכך כדי להפחית או לגרוע מהנכות בגין הפיברומיאלגיה אשר נקבעה במל"ל. התובע טוען, כי העלאת הטענה ע"י הנתבעות מהווה הרחבת חזית, וכי מדובר בתיק בו נקבעה נכות על פי דין ואין לאפשר פריצת המסגרת ומינוי מומחה נוסף.

על יסוד האמור לעיל, הבקשה למינוי נוירולוג נדחית.

טענות הנתבעת אינן עולה בקנה אחד עם חוות דעת המומחה, ואינני מקבלת אותן.

לפיכך, אני מקבלת את בקשת התובע וקובעת כי יש להתעלם משיעור הנכות בגין הפיברומיאלגיה שנקבע ע"י המומחה מטעם בית המשפט.

הנתבעת תמכה בקשתה בפסיקה וספרות באשר לאפשרות העומדת בפניה לעתור בבקשה למינוי מומחה רפואי וגם לעניין שאלת קיצור תוחלת החיים, וטענה כי לפי הפסיקה והספרות הנ"ל, לנתבע הרשות לבקש מינוי מומחה בנושא שלגביו לא נתבקש מינוי מומחה ע"י התובע, ובמיוחד במקרה בו הנתבע רוצה להוכיח כי קיצור תוחלת החיים אצל התובע אינו נובע דוקא מהתאונה.

על כן, אגש לבחון שמא מתקיימת בעניינינו ראשית ראייה שתצדיק מיני מומחה בתחום הרפואה הפנימית, שיתייחס לשאלת קיצור תוחלת חייו של התובע? מעיון בתעוד המצורף לבקשה, עולה כי ביום 3.3.2021 הוגשה תביעה להכרה במחלת המלנומה כמחלת מיקצוע.

...

באשר לבקשת התובע למינוי מומחה בתחום השיקומי, שוכנעתי כי דינה להתקבל.

לסיכום אני מורה על דחיית הבקשה למינוי מומחה בתחום הרפואה הפנימית.

אני נעתרת לבקשה למינוי מומחה בתחום השיקום.