בקשה למינוי מומחה ריאות וביצוע בדיקות רפואיות

לאחר שעיינתי בבקשת התובע למינוי מומחה נוסף ובהתנגדות הנתבע לבקשה, להלן החלטתי: סעיפים 16-18 להנחיות נשיאת בית הדין הארצי בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מיום 10.9.19 קובעים, כדלקמן: "16. ככלל על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים שבהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, במקרה שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.

ביום 6.1.19 נתן המומחה ד"ר שבתאי ורסנו (להלן – המומחה) חוו"ד ראשונה ובה השיב ביחס לשאלה מה הליקוי של התובע: "על פי המסמכים הרפואיים שהוצגו בפני לא ניתן לקבוע האם התובע לוקה כלל בראותיו. בכל תיקו הרפואי עב הכרס, רק פעם אחת, ב 6.2014 מופיעה כותרת של איבחנה בשם COPD (מחלת ראות חסימתית כרונית) ללא תיאור תלונות, ללא אזכור תוצאותתפקודי ראה וצילום חזה. איבחנה זו לא נשנית בהמשך, אף כי ניתן למצוא פירוט חוזר של כלל מחלותיו כגון סכרת ומחלת לב איסכמיתעם ארוע של אוטם שריר הלב. באפריל ויוני 2014 נרשם לתובע טפול במשאף "סרטייד"שניפוקו מופיע פעמים בודדות, באופן לא עיקבי גם בשנים הבאות. בכל תיקו הרפואי לא מצאתי אזכור של תלונות נשימתיות כלשהן. גם לא צורפו מסמכים הנוגעים לביקור אצל רופא מקצועי(רופא ראות) ובכלל זה גם לא תוצאות תיפקודי ריאות וצילומי חזה שנעשו משך השנים". המומחה קבע כי לצורך מיצוי עניינו של התובע ומתן חוו"ד שלמה הוא מבקש לקבל לידיו, בין השאר, בדיקת תיפקודי ריאות עדכנית, שתבוצע בהתאם להנחיות מפורטות שנתן וכן את מלוא הבדיקות והמסמכים הרפואיים שקיימים לתובע הנוגעים לליקוי בריאות.

...

עוד מציין המומחה בחוו"ד, ביחס לקשר הסיבתי בין מצבו של התובע לבין תנאי עבודתו: "באשר לאמפיזמה הריאתית שהודגמה בריאותיו על פי הדמיית CT חזה, הרי שזו נגרמת בשל עישון כבד ולא ניתן לייחסה לחשיפותיו המקצועיות. התובע, על פי תיק תעסוקתית, עישן 40 שנות חפיסה – עישון כבד לכל הדעות. כאמור למעלה לא הודגמה בתובע מחלת ראות אחרת". אין בידי לקבל את טענת התובע לפיה לכאורה המומחה לא התייחס לחוו"ד פרופ' שפירר אותה הגיש התובע מטעמו והתעלם מתוכנה.

ביום 13.2.20 השיב המומחה לשאלות הבהרה וציין, בין השאר: "התייחסות לחוו"ד ד"ר שפירר מיום 3.9.14: המאמרים שצוטטו ע"י ד"ר שפירר עוסקים בקשר בין חשיפה כרונית לאבק וגזים לסוגים שונים לבין התפתחות COPD וספטומים נשימתיים. אין חולק על כך שחשיפה כרונית, משך עשרות שנים, לאבק מזיק ולגזים עלולה לגרום ל COPD. אך גם אין חולק על כך שמרבית הנחשפים אינם מפתחים COPD. כל מקרה לגופו, צריך לעמוד בקריטריוני האבחנה המקובלים. מעבר לכך בכל המאמרים המצוטטים נעשה שימוש בקריטריון ההכרחי של יחס FEV1/FVC קטן מ 0.70 ובמאמר הראשון אפילו התייחסו לייחס קטן מ 0.60. כאמור, יחס זה חייב להישאר נמוך מ 0.70 לאורך כל מחלת החולה וגם לאחר מתן מרחיב סמפונות ולא יכול ב COPD לחזור להיות יחס תקין. במקרה הנדון הנתונים לא עונים להגדרות הבינלאותיות המקובלות ל COPD. ראו חוו"ד המנמקת את הסיבות לכך." סבורני כי במענה לשאלת ההבהרה התייחס המומחה באופן מספק לחוו"ד ד"ר שפירר והסביר בצורה ברורה הנשענת על אדנים רפואיים-מקצועיים מדוע מסקנתו שונה ממסקנת ד"ר שפירר.

המומחה תמך הסברו בנתונים רפואיים ואין בידי לקבוע כי הקביעה שגויה או מציגה עמדה נחרצת ולעומתית כלפי התובע, באופן המצדיק מינוי מומחה נוסף.

למעלה מכך, המומחה קובע כי לא הוכח שלתובע מחלת ריאות קלינית ומשכך לשיטתו של המומחה עניינו של התובע לא אמור להידחות בשל העדר קשר סיבתי אלא לכאורה בשל העדר ליקוי כלל.

מהטעמים המפורטים לא מצאתי הצדקה למינוי מומחה נוסף.

ביום 4.1.16 קבעתי שהמומחה ישיב לשאלת ההבהרה הנוספת הבאה: בהתייחס לתשובות 2 ו-5 לחוות דעתך – האם נכון לומר שהמאמר Bolviken, relationshup between nasopharyngeal carcinoma and elements in soil in china (2000) מעלה השערה לגבי קשר סיבתי "שדורש המשך מחקר" כדברייך, אך מחקר כזה לא בוצע? המומחה השיב לשאלה זו ביום 25.6.16 בה כתב: "ראשית ההערה שמצוטטת בשאלה לגבי צורך בהמשך מחקר איננה שלי, אלא של מחבר המאמר (1). באשר לשאלה עצמה – אינני יודע לומר האם בוצע או לא בוצע מחקר כזה או אחר, אלא אם פורסם בספרות הרפואית. למיטב ידיעתי הדיווחים של המחקר הנ"ל משנת 2000 היו ונותרו בגדר השערות בלבד. לראיה לכך – הסווג הנוכחי של גורמים מסרטנים שמתפרסם ומתעדכן ע"י הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) . כידוע התפקיד העקרי של IARC הוא לאגד את כל המידע המחקרי בעולם בנושא הסרטן לסוגיו ולהסיק מסקנות לגבי גורמי הסיכון האפשריים ברמות סבירות שונות. כפי שציינתי קודם מבין גורמי הסיכון, שהתובע נחשף אליהם במהלך עבודתו, לא נמצאים כאלה שמוכרים לפי סיווג של IARC כגורמים לסוג הגידול ממנו סובל. " התיק נקבע לסיכומים בעל פה ליום 9.2.16, יום לפני כן הגיש התובע בקשה למינוי מומחה נוסף ולאחר קבלת עמדת הנתבע קבעתי ביום 24.2.16: "לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שאין מקום למנות מומחה נוסף. חוות הדעת של ד"ר לייקין מנומקת ובהירה. בהנחיות הנשיא בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים נקבע שבית הדין רשאי למנות מומחה נוסף אם בחוות הדעת לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו או שנראה שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת מקילה יותר.

המומחית קבע כי כל רמת חשיפה לקרינה מייננת מהוה סיכון תעסוקתי כאשר בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת) נקבעו תקני חשיפה גבוליים מרביים כך שניתן לעבוד תוך חשיפה לקרינה בגבולות מסויימים, בנגוד לקביעות המומחית.

אולם ועפ"י אשר הודגש בחוות דעתי – 2 רופאים מומחים נוספים העריכו בדיקה כגון זו (ד"ר רדושביץ/א.א.ג. ב- 2004 וד"ר לנדסברג/א.א.ג – שכידוע עוסק ספציפי במחלות אף וסינוסים) ושניהם כאחד ציינו מפורשות שמדובר בשאת נזופרינגיאלית החודרת לחללי האף ועמיתי אינו מדגיש ומציין את גורם הסיכון המובהק בהתארעות שאתות בראש – צואר ומערכת הנשימה העליונה, קרי: עישון (ומדובר כאן, עפ"י החומר הרפואי ב – 35 שנות עישון).

...

ביום 4.1.16 קבעתי שהמומחה ישיב לשאלת ההבהרה הנוספת הבאה: בהתייחס לתשובות 2 ו-5 לחוות דעתך – האם נכון לומר שהמאמר Bolviken, relationshup between nasopharyngeal carcinoma and elements in soil in china (2000) מעלה השערה לגבי קשר סיבתי "שדורש המשך מחקר" כדברייך, אך מחקר כזה לא בוצע? המומחה השיב לשאלה זו ביום 25.6.16 בה כתב: "ראשית ההערה שמצוטטת בשאלה לגבי צורך בהמשך מחקר איננה שלי, אלא של מחבר המאמר (1). באשר לשאלה עצמה – אינני יודע לומר האם בוצע או לא בוצע מחקר כזה או אחר, אלא אם פורסם בספרות הרפואית. למיטב ידיעתי הדיווחים של המחקר הנ"ל משנת 2000 היו ונותרו בגדר השערות בלבד. לראיה לכך – הסיווג הנוכחי של גורמים מסרטנים שמתפרסם ומתעדכן ע"י הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) . כידוע התפקיד העיקרי של IARC הוא לאגד את כל המידע המחקרי בעולם בנושא הסרטן לסוגיו ולהסיק מסקנות לגבי גורמי הסיכון האפשריים ברמות סבירות שונות. כפי שציינתי קודם מבין גורמי הסיכון, שהתובע נחשף אליהם במהלך עבודתו, לא נמצאים כאלה שמוכרים לפי סיווג של IARC כגורמים לסוג הגידול ממנו סובל. " התיק נקבע לסיכומים בעל פה ליום 9.2.16, יום לפני כן הגיש התובע בקשה למינוי מומחה נוסף ולאחר קבלת עמדת הנתבע קבעתי ביום 24.2.16: "לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שאין מקום למנות מומחה נוסף. חוות הדעת של ד"ר לייקין מנומקת ובהירה. בהנחיות הנשיא בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים נקבע שבית הדין רשאי למנות מומחה נוסף אם בחוות הדעת לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו או שנראה שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת מקלה יותר.

האם גרורות לצוואר הן התפתחות אופייינת לגידול מסוג NASOPHARYNGEAL CARCINOMA? האם יש בעובדה שבמשך 5 שנים ממועד הופעת הגידול ועד לקבלת טיפול האונקולוגי לא הופיעו גרורות בבלוטות הלימפה הצוואריות של התובע בכדי לחזק או להחליש את המסקנה כי התובע לקה בגידול מסוג NASOPHARYNGEAL CARCINOMA – אנא נמק קביעתך.

הבקשה לפסילת המומחה – נדחית.

אין מנוס מדחיית התביעה.

דיון והכרעה מינוי מומחה: לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוואנטי ולאור ההסכמה בנחיצות מינוי מומחה בתחום רפואת הריאות, כעולה גם מחקירת פרופ' צבעוני מיום 29.7.2020, אני ממנה את פרופיסור יוחאי אדיר מרחוב הנורית 9 טל 04-8248164 או 0506265820 כמומחה בתחום זה. המומחה יבדוק את התובע בתוך 60 יום ממועד המצאת החלטה זו, כדי לאפשר לנתבעת לאסוף חומר רפואי שטרם נאסף, ויגיש חוות דעתו בתוך 90 יום ממועד המצאת החלטה זו. המומחה יחווה דעתו בשאלה האם נגרמה לתובע נכות צמיתה בתחום רפואת הריאות כתוצאה מהתאונה ואם כן, מה שיעורה.

משמיניתי מומחה ריאות לבקשת התובע ובהסכמת הנתבעת, ומשנתנה לו האפשרות לקבוע אם יש צורך בעריכת בדיקה נוספת ואם כך אלו יערכו, איני רואה מקום לחייב את התובע לבצע בדיקות נוספות כבר עתה, ובבית חולים רמב"ם דוקא, אם הוא מסרב לעשות כן. סיכום אשר על כן, הבקשה למינוי מומחה ריאות מתקבלת.

...

במסגרת התביעה ולאור מחלוקות בין הצדדים ניתנה ביום 10.4.2019 החלטתי המורה על מינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדי, הקרדיולוגי והפסיכיאטרי.

דיון והכרעה מינוי מומחה: לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי ולאור ההסכמה בנחיצות מינוי מומחה בתחום רפואת הריאות, כעולה גם מחקירת פרופ' צבעוני מיום 29.7.2020, אני ממנה את פרופסור יוחאי אדיר מרחוב הנורית 9 טל 04-8248164 או 0506265820 כמומחה בתחום זה. המומחה יבדוק את התובע בתוך 60 יום ממועד המצאת החלטה זו, כדי לאפשר לנתבעת לאסוף חומר רפואי שטרם נאסף, ויגיש חוות דעתו בתוך 90 יום ממועד המצאת החלטה זו. המומחה יחווה דעתו בשאלה האם נגרמה לתובע נכות צמיתה בתחום רפואת הריאות כתוצאה מהתאונה ואם כן, מה שיעורה.

אשר לבקשה לחייב את התובע לבצע בדיקת אקו לב ובדיקת מאמץ נוספת, אני סבורה כי בשלב זה יש מקום להיעתר לבקשה.

הבקשה לחייב התובע לבצע בדיקות אקו לב ומאמץ בבית חולים רמב"ם נדחית.

בעקבות תשובותיו של המומחה, ביקש הנתבע לדחות את התביעה בעוד שהתובע הגיש בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף מטעם בית הדין במסגרתה טען, כי נוצר במקרה דנן מצב אבסורדי עד בלתי הגיוני בו מומחית אחת קובעת כי התובע סובל מאסטמה וזאת בנגוד לחומר הרפואי בו צוין כי התובע סובל מ-COPD ואילו המומחה השני קבע כי התובע אינו סובל מבעיה רפואית כלשהיא בריאות וזאת, בנגוד לתפקודי ריאה, ותלונותיו בדבר קוצר נשימה ולתרופות שהוא נוטל וכן, לסיכומים הרפואיים של הרופאים מטעמו.

יום למחרת הדיון הגיש התובע בקשה, לה צירף תעוד רפואי מיום 9/6/2021 המבוסס על בדיקות שונות שבוצעו בשנים עברו וכן, תעוד מתיקו הרפואי מיום 16/10/2019 שניתן על ידי ד"ר חכרוש שהנו מומחה ריאות, אשר ציין, בין היתר, ברשימת האבחנות כי התובע סובל שנים מקוצר נשימה במאמצים.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנו את טענות הצדדים כפי שהועלו ובשים לב להנחיות כב' הנשיאה בדבר מינוי מומחים רפואיים וההלכה הפסוקה בעניין זה, ולאחר שעיינו בשתי חוות הדעת של המומחים שמונו על ידי בית הדין, אנו סבורים כי אין מנוס ממינויו של מומחה נוסף וזאת חרף העובדה כי יש בכך כדי להביא להתמשכות ההליכים בתיק זה וזאת לו מן הטעם לתת לתובע את יומו בבית הדין.

יחד עם זאת, בשים לב לסתירות שמצאנו בין שתי חוות הדעת של שני המומחים שמונו על ידי בית הדין, אנו סבורים שיש מקום לתת לתובע את יומו בבית הדין ולמנות מומחה נוסף מטעמו.

דיון והכרעה לאחר שבחנו את טענות הצדדים, חוות דעתה של המומחית, תשובותיו לשאלות ההבהרה, וכלל החומר אשר בתיק, הגענו למסקנה לפיה דין הבקשה להיתקבל, כך שיש למנות מומחה רפואי נוסף מטעם בית הדין, בתחום מחלות הריאה, וזאת מהנימוקים אשר יפורטו להלן.

בנסיבות העניין, ולאור קביעות המומחית ביחס לממצאים שעלו בזמן שהתובע עבד בחשיפה (בשנים 2005, 2012 ו- 2018), ולצידם קביעתה לפיה לא ניתן לשלול כשל טכני בבצוע שתי בדיקות, קביעה אשר לא פורטה וההסתברות שלה אינה ברורה, וכן לאור העובדה לפיה מונחות לפנינו שתי חוות דעת של מומחי ריאות - האחד מומחה מטעם התובע (ד"ר גובר) והשני מומחה מטעם מעסיקו של התובע (פרופ' ויילר) אשר האנטרס שלו דוקא נוטה לשלילת קשר בין תנאי העבודה למחלה – ושניהם בדיעה לפיה קיים קשר סיבתי בין החשיפה למחלה, עניינו של התובע מתאים לסטייה מהכלל לפיו ימונה מומחה אחד לפגימה אחת, וזאת כאמור גם לאור העולה ממסקנותיה של המומחית וגם לאור המדיניות אשר הותוותה ביחס לסעיף 17 להנחיות כב' הנשיאה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים, אשר מקנה לבית הדין שיקול דעת רחב ביותר למנות מומחה רפואי נוסף.

...

נדגיש כי איננו מקבלים את טענת הנתבע לפיה יש להעדיף למנות מומחה מתחום הרפואה התעסוקתי בכל תיק של פגיעה על דרך המיקרוטראומה.

לטעמנו, כל תיק נבחן לגופו ולפי נסיבותיו, ואף מעיון בהחלטות ובפסקי דין של בתי הדין אנו למדים כי בתיקים של חשיפה תעסוקתית וליקוי מסוג מחלות ריאה/אסטמה, ממונים גם מומחים מתחום מחלות הריאה.

כאמור לעיל, הבקשה מתקבלת כך שיש למנות מומחה רפואי נוסף בתחום מחלות הריאה.