בקשה למינוי מומחה סעיף 6א לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

כללי לפני בקשת התובע (להלן: "המבקש"), יליד 1980, למינוי מומחים רפואיים לפי סעיף 6א' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

משום כך, גם כאן סברתי כי אין ראשית ראיה לנכות הנובעת מן התאונה הנדונה בתיק זה ועל כן הבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום א.א.ג נדחית.

...

מכאן, לא מצאתי כי המבקש עמד בנטל להצביע על ראשית ראיה לקיומה של נכות הנובעת מן התאונה ועל כן גם בקשה זו נדחית.

מכאן, גם בעניין זה לא מצאתי כי המבקש הצביע על ראשית ראיה לקיומה של נכות שמקורה בתאונת הדרכים הנדונה כאן ולכם גם הבקשה למינוי נוירולוג נדחית.

סיכומו של דבר, הבקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומים כאמור, על כל חלקיה, נדחית תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיבים בסך של 2,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום וללא קשר לתוצאת ההליך.

כמו כן, חרף המחלות שמהן סבל המנוח עובר למועד היתרחשות התאונה הרי שהתובעים לא מצאו לנכון להגיש בקשה למנות מומחה נוסף בתחום רפואת הפנים בהתאם להוראת סעיף 6א' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים על מנת שיעריך את משך תוחלת חייו של הנפגע המנוח באמצעות שילוב של נתונים אישיים מתוך תיקו הרפואי ביחד עם מחקרים רפואיים ונתונים סטטיסטיים (ראה : א(מחוזי נצרת) 30499-03-13 בשארה עלימי ואח' נ' אברהים עבד אלגני ואח' מיום 26.1.2014 והאסמכתאות דשם).

...

ניכוי קצבת הסיעוד : באשר לקצבת הסיעוד טוענת הנתבעת כי ככל שייקבע שלא מתקיים קש"ס בין העזרה לה נזקק המנוח לאחר התאונה לבין התאונה עצמה, הרי שאין מקום לנכות את קצבת הסיעוד מהפיצוי ובמקביל יש לדחות את תביעת המל"ל בגין תשלום קצבה זו, ברם ככל שייקבע קיומו של קש"ס סיבתי מלא או חלקי בין התאונה לבין העזרה שלה נזקק המנוח הרי שיש מקום לנכות את מלוא קצבת הסיעוד ששולמה עבור מימון הטיפולים שבוצעו על ידי נכדו של המנוח בסך של 108,315 ₪ ובמקביל לחייב את הנתבעת להשיב למל"ל את שיעורה המלא של קצבת הסיעוד בסך של 60,055 ₪ או חלק יחסי ממנה באותו יחס שייקבע בתביעת העיזבון.

סוף דבר : תביעת המל"ל כנגד הנתבעת מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעת תשלם למל"ל את הסך של 123,135 ₪ ₪.

לאחר שהנתבעת הגישה את כתב הגנתה ואת תגובתה על הבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי, החלטתי ביום 21.4.13, בהתאם לסמכותי על פי תקנה 7 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ובמסמכים הרפואיים שצורפו, על מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה (להלן: ההחלטה).

לטענת התובע הסמכות שנקבעה בסעיף 6א לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: החוק), בדבר מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט היא הנתיב העקרי הרצוי לילך בו ואילו סעיף 6ב לחוק מהוה בחינת חריג בלבד שמטרתו חסכון בהוצאות ובזמן שפוטי.

כפי שכתב המשנה לנשיא בית המשפט העליון, כבוד השופט א. ריבלין, בספרו תאונת דרכים (מהדורה 4, 2012)783:- "יש להבחין בין סתירת הקביעה שעל פי דין לבין מינוי מומחה שבא להוסיף על הקביעה האמורה. אם, דרך משל, קבעה הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי נכות בתחום האורטופדי ולא דנה בשאלת הפגיעה בתחום הנורולוגי- עשוי להתבקש מתן היתר לסתור את הקביעה, בנסיבות מסוימות, ואילו בנסיבות האחרות ימונה מומחה רפואי נוסף בלי שתיסתר קביעת המוסד לביטוח לאומי; הדבר תלוי במהות הקביעה: כאשר קביעת המוסד לביטוח לאומי מתייחסת לכלל מצבו של התובע יש בעובדה שהתבררה נכות נוספת שהמוסד לא היתייחס אליה משום סתירת קביעתו. לעומת זאת, אם אין קביעת המוסד, כשלעצמה, שוללת קיומה של נכות נוספת, מפני שהוועדה הרפואית לא נתבקשה ליתן דעתה לכך – יהיה מקום למינוי מומחה רפואי שיחווה דעתו על קיומה של נכות נוספת- בלא שתיסתר בכך הקביעה שעל פי דין. הקביעה תשמש אז לצורך קביעת הנכות בתחום רפואי אחד וחוות דעתו של המומחה תשמש לקביעת שיעור הנכות בתחום הרפואי האחר." במקרה דנן, התובע נבדק באמצעות הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי אך ורק בתחום האורטופדי.

...

ברע"א 10012/05 מורנו נ' נגה חברה לביטוח בע"מ (23.3.06) נקבע כי: "עצם העובדה שבעיותיו של המבקש בתחום הנפשי תועדו לראשונה שנתיים לאחר התאונה אינה שוללת, כשלעצמה, את האפשרות שישנו קשר סיבתי בינן לבין התאונה." לפיכך, אני דוחה את טענת הנתבעת כי עצם חלוף הזמן ממועד התאונה עד למועד הפניה הראשונה לפסיכיאטר מנתק את הקשר הסיבתי בין תלונותיו של התובע בתחום הנפשי לבין התאונה.

סיכום במקרה דנן, לא הצביעה הנתבעת על נסיבות חדשות אשר התרחשו לאחר מתן ההחלטה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי ולא שוכנעתי כי המקרה הוא בגדר אותם מקרים נדירים בהם בית המשפט רשאי לחזור ולעיין בהחלטתו מחדש.

לגופו של עניין, ולנוכח האבחנות שנקבעו לתובע בתחום הפסיכיאטרי מן הדין היה למנות לו מומחה רפואי בתחום זה. אין בחלוף הזמן ממועד התאונה עד למועד הפניה הראשונה לפסיכיאטר ובהעדר רצף טיפולי כדי לשלול מינוי זה. לאור כל האמור לעיל, החלטתי לדחות את הבקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי.

המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת כאמלה ג'דעון) במסגרת תיק ת"א 30937-08-12 מיום 22/9/13, לפיה נדחתה בקשת המבקשים למנות מומחים רפואיים מטעם בית המשפט לפי סעיף 6א לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים), וזאת לאחר שקבע כי המבקשים אינם נפגעים ישירים לעניין הנזק הנפשי, בנוגע לתאונה שארעה ביום 12/5/11 בעת שהמבקשים נסעו באוטובוס שהיה מבוטח על ידי משיבה מס' 2 (להלן: חב' הביטוח) ונהוג על ידי המשיב מס' 1 (להלן: הנהג או מר לוי).

...

בית משפט השלום דן בשאלה, אם המבקשים הם בגדר נפגעים ישירים, ובמקרה כזה די בראשית ראיה לעניין הנזק הרפואי כדי להיעתר לבקשת מינוי המומחים או שמא מעמד המבקשים הוא כנפגעים משניים וזכאותם לפיצוי בגין הנזק הנפשי הנטען, תהיה כפופה לעמידה בתנאים שנקבעו בהלכת אלסוחה.

לאחר בחינת העובדות כפי שפורטו בכתב התביעה, ותוך הפנייה לפסקי הדין הרלוונטיים, ותוך שבית המשפט בחן את סיבת הנזק הנפשי על פי המפורט בכתב התביעה, הגיע למסקנה כי הנזק הנפשי נגרם שלא כתוצאה מפגיעה ישירה אלא כתוצאה מחשיפה לסבלו של אחר.

דיון והכרעה ברע"א 7097/11 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' מוחמד קוואסמה (05.08.2012) נקבע ש: "הדרך הרגילה שנקבעה בחוק הפיצויים להוכחת עניין שברפואה – ובכלל זה הוכחת עניינים רפואיים הכרוכים ביסוד הקשר הסיבתי – היא דרך של הגשת בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט, בהתאם להוראות סעיף 6א לחוק הפיצויים ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986, אשר הותקנו על-פיו. תכליתו של הסדר ייחודי זה היא מניעת ההוצאות והתארכות ההליכים הנובעות מכך שגם מקום בו מוגשות חוות דעת רפואיות מטעם הצדדים, תכופות נזקק בית המשפט למינוי מומחה רפואי (שלישי במספר) מטעמו, על-מנת שיסייע בידו להכריע בחילוקי הדיעות שבין המומחים מטעם הצדדים. מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט מראש, מבלי שניתנת לצדדים האפשרות להגיש חוות דעת מטעמם, מקצרת ומייעלת את ניהולן של תביעות המוגשות לפי חוק הפיצויים. לצד זאת, ההכרעה בבקשה למינוי מומחה רפואי מצריכה הפעלת שיקול דעת מצד בית המשפט. במסגרת זאת, נידרשת "ראשית ראיה" לאפשרות קיומה של נכות הקשורה בקשר סיבתי לתאונה (רע"א 1619/93 אליהו נ' טטרו, פ"ד מ"ז(4) 89 (2003)).

...

כן החלטתי שהתובע ישלח למומחה את החומר הרפואי שצורף לבקשה והמומחה יענה על 2 השאלות הבאות: האם לאור החומר הרפואי העדכני (בדיקת EMG מיום 16.11.22 ובדיקת MRI מיום 24.11.22) המומחה סבור כי יש לשנות מסקנותיו מחוות דעתו הראשית והמשלימה בתחום האורתופדי? האם יש לטעמו בחומר הרפואי שצורף בכדי לבסס את הצורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה? המומחה ענה על השאלות וכעת בפניי בקשת התובע למנות מומחה בתחום הנוירולוגי אליה צורפו תשובת המומחה לשאלות בית המשפט.

משעיינתי בטענות הצדדים, בתשובות המומחה בתחום האורתופדי ובחומר הרפואי בתיק, הגעתי לכלל מסקנה שקיימת ראשית ראיה למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, לאור המסמכים שלהלן שצורפו לבקשה מיום 15.01.23: סיכום ביקור מרפאה אורתופדית מיום 28.12.22.

משכך, ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: הנני מורה על מינויו של פרופ' תמיר בן חור, כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי, להערכת מצבו הבריאותי של התובע והאם לדעתו נכותו נובעת מהאירוע הנטען (להלן: "המומחה").