בקשה למינוי מומחה נוסף בשל קביעה לקונית בחוות דעת מומחה בית המשפט

בית המשפט העליון קבע, כי לקונים הייתה זכות לבטל את החוזה.

עלויות תיקון הליקויים בדירה - לאחר שהוגשו חוות דעת מומחים מטעם הצדדים, מיניתי את המהנדס והשמאי מיכאל קרבצ'יק כמומחה מטעם בית המשפט לבחינת הליקויים בדירה ולהערכת עלות תקונם.

לאחר קבלת תוצאות הבדיקות, ערך המומחה חוות דעת משלימה, שבה קבע כי קיימים ליקויים נוספים שעלות תקונם 26,500 ₪ במחירי קבלן ראשי.

כך או כך, התובעים הודיעו כי אינם מבקשים לפסוק סכומים אלה במלואם, אלא רק את הסכום שקבע מומחה בית המשפט.

דיור חלופי - התובעים עותרים לפצוי בגין דיור חלופי, כקביעת המומחה מטעם בית המשפט בחוות הדעת המשלימה.

...

אין כל עילה לחייב את הצד השלישי לשפות את הנתבעים בגין חיוב זה. לסיכום: על הצד השלישי לשפות את הנתבעים בסכום של 91,055 ₪.

סוף דבר לפיכך ישלמו הנתבעים לתובעים סך של 149,386 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן ישלמו הנתבעים לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 17,550 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל, ויחזירו להם את עלות חוות דעת המומחה מטעמם, את חלקם בשכרו של מומחה בית המשפט (לרבות חברת אינפרטק) ואת החלק היחסי מהאגרה בהתאם לסכום שנפסק.

טענות הנתבעת לטענת הנתבעת, בקשתו של התובע אינה מבססת כל תשתית ראייתית המלמדת כי נפל פגם בחוות דעת מומחה בית המשפט ואין כל יסוד לפסילת חוות דעתו ולפיכך יש לידון רק בבקשה החלופית למינוי מומחה נוסף.

חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, שבדק את התובע ונסמך גם על פיענוח שלו את בדיקות ההדמיה, תשובותיו לשאלות ההבהרה, כמו גם תשובותיו לשאלות בחקירתו, מציירות תמונה ברורה ביחס למצבו הרפואי של התובע ולא ניתן לומר בהקשרן כי לא ניתן להסתמך עליהן לצורך קביעה מושכלת בענין זה. לא ברור על מה נסמך התובע בטענתו בדבר השלכת משך הבדיקה שבוצעה לתובע על חוות הדעת וגם לא מצאתי כי מדובר בחוות דעת "לקונית" כטענתו.

מקובלת עלי עמדת הנתבעת, לפיה אם ניתן יהיה לפנות למומחה פרטי לאחר קבלת חוות דעת מומחה בית המשפט ולעתור למינוי מומחה נוסף על סמך מימצאי בדיקתו, אם וככל שאלה ימצאו סותרים למסקנות מומחה בית המשפט, נמצאנו מרוקנים מתוכן את ההסדר שנקבע בתיקי פלת"ד בענין זה. סיכומם של דברים, חוות דעתו של המומחה (לרבות תשובותיו לשאלות ההבהרה וחקירתו בבית המשפט), מאפשרים הכרעה מושכלת בשאלות שברפואה המתעוררות בתיק זה ועל כן לא מצאתי מקום למינוי מומחה נוסף.

...

לטענת התובע, העולה מהאמור הוא, שלפחות 3 רופאים אובייקטיביים שבדקו את התובע בשנים שלאחר התאונה, כולל לאחר בדיקתו של מומחה בית המשפט, מצאו שהתובע סובל ממגבלות תנועה ובעיות דיסקליות בעקבות התאונה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בחוות הדעת, בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה ובתשובותיו בחקירתו, כמו גם בטיעוני הצדדים בענין זה במסגרת הבקשה שהגישה התובעת, הגעתי למסקנה כי אין מקום למינוי מומחה נוסף, כפי שיפורט להלן.

מקובלת עלי עמדת הנתבעת, לפיה אם ניתן יהיה לפנות למומחה פרטי לאחר קבלת חוות דעת מומחה בית המשפט ולעתור למינוי מומחה נוסף על סמך ממצאי בדיקתו, אם וככל שאלה ימצאו סותרים למסקנות מומחה בית המשפט, נמצאנו מרוקנים מתוכן את ההסדר שנקבע בתיקי פלת"ד בענין זה. סיכומם של דברים, חוות דעתו של המומחה (לרבות תשובותיו לשאלות ההבהרה וחקירתו בבית המשפט), מאפשרים הכרעה מושכלת בשאלות שברפואה המתעוררות בתיק זה ועל כן לא מצאתי מקום למינוי מומחה נוסף.

הלכה פסוקה היא כי - "אין המומחה-היועץ הרפואי בא במקום בית-הדין לפסיקה. הפוסק הוא בית-הדין וחוות-הדעת אינה באה אלא להדריך ולייעץ בתחום שאינו בידיעתו המקצועית של המשפטן, אך הנו בתחום ידיעתו המקצועית של הרופא. לפי שיטת המשפט בישראל חוות-דעת כזאת אף היא בבחינת ראיות ויש להתייחס אליה בהתאם לכך. השוני העקרי שבין חוות-דעת רפואית מטעם מומחה-יועץ רפואי הפועל מטעם בית-הדין לבין חוות-הדעת של רופא המעיד מטעם צד להתדיינות, הוא במשקל אשר בית-הדין ייחס לחוות-הדעת. אך טבעי הדבר שבית-הדין ייחס משקל מיוחד לחוות-דעת המוגשת על-ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים" (דב"ע לו/8-0 (ארצי) סימון דוידוביץ- המוסד לביטוח לאומי, פ"ד ז(1) 374) "האובייקטיביות של המומחה מטעם בית-הדין מובטחת במידה מריבית. היא מובטחת במידה שהבאת ראיות מפי רופא כעד מטעם צד להליך בשום אופן לא תשיג, מעצם העובדה שאין אותו מומחה מעיד לפי בקשת צד, ואין הוא מקבל שכרו מידי המזמין את שירותיו" (דב"ע ל"ו/0-64 (ארצי) המוסד לביטוח לאומי- שרף, פד"ע ז(1) 461).

במסגרת בקשתו של הנתבע למינוי מומחה נוסף/ אחר הוא טוען כי לא ניתן להסתמך על חוות-דעתו של המומחה מאחר ולא היתמודד עם השאלות שהופנו אליו, נתן תשובות קצרות, לקוניות ובלתי מנומקות.

במסגרת הנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים (מיום 10/9/19), נקבעו הכללים הבאים בנוגע למינוי מומחה נוסף : " 16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים שבהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, במקרה שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה." "17. בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם מצא כי יש בדבר צורך." ב-בל (י-ם) 1635-01-20‏ ‏ יניב איש שלום - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 09.09.21), היתייחס בית הדין להנחיות בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים ונאמר כדלקמן: "‏ביה"ד רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לביה"ד שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקילה יותר; או שנידרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים; בנוסף, נקבע בהנחיות כי מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. על כן, לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נידרש טעם ממשי לפסילה; בעקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים שבגינם מחליט ביה"ד על החזרת עניינו של מבוטח לועדה רפואית לעררים בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שקבע ביה"ד למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; המומחה מיתנגד לאסכולה הרפואית שעליה מבוססת פסיקת בתי הדין בתחום הפגימה הרלוואנטי; נפל פגם אישי במומחהאו טעם אחר שיירשם (עב"ל (ארצי ) 51920-09-17 שמעון שושן - המוסד לביטוח לאומי (נבו 29.08.2018)). " בנסיבות המקרה שלפנינו, שוכנענו כי חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה היו אמנם קצרות אך איכותיות, חדות וברורות.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק לרבות חוות דעת המומחה והתשובות לשאלות ההבהרה הגענו לכלל מסקנה כי אין מקום למנות מומחה נוסף או אחר ודין התביעה להתקבל.

במסגרת הנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים (מיום 10/9/19), נקבעו הכללים הבאים בנוגע למינוי מומחה נוסף : " 16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים שבהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, במקרה שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה." "17. בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם מצא כי יש בדבר צורך." ב-בל (י-ם) 1635-01-20‏ ‏ יניב איש שלום - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 09.09.21), התייחס בית הדין להנחיות בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים ונאמר כדלקמן: "‏ביה"ד רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לביה"ד שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים; בנוסף, נקבע בהנחיות כי מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. על כן, לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים שבגינם מחליט ביה"ד על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שקבע ביה"ד למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; המומחה מתנגד לאסכולה הרפואית שעליה מבוססת פסיקת בתי הדין בתחום הפגימה הרלוונטי; נפל פגם אישי במומחהאו טעם אחר שיירשם (עב"ל (ארצי ) 51920-09-17 שמעון שושן - המוסד לביטוח לאומי (נבו 29.08.2018)). " בנסיבות המקרה שלפנינו, שוכנענו כי חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה היו אמנם קצרות אך איכותיות, חדות וברורות.

כמו כן קבע המומחה באופן ברור כי "קיים קשר סיבתי ישיר בין התאונה לבין הופעת הטנטון. הסבירות למצב כזה עולה על 50%" וכי "השפעתה של התאונה עולה על 20% (ובהרבה) מגורמים אפשריים אחרים". משכך, לא מצאנו כי מתקיימת הצדקה למינוי מומחה נוסף או אחר.

סוף דבר אשר על כן, הבקשה נדחית.

מצד רופאי הנשים ורופאי המשפחה שטפלו בה במהלך כל ההריון, לא תועדה שום הערה לגבי כאב הגב, חומרתו, ותלונות האשה, אלא הפניה לאקונית לאורתופד ולמכן פיזיותראפיה.

חוות דעת של אורתופד מומחה מטעם בית משפט בהחלט יכולה לסייע.

התובעת תקפה את חוות הדעת בטיעונים שנימנו בבקשת הפסילה לטענתה יש מס' ספקות בחוות הדעת והיא לא נחרצת כפי שנקבע בהחלטה מיום 6.2.23 שהיא ארוכה ומנומקת לא סבר כך בית הדין והבקשה למינוי מומחה נוסף נדחתה.

...

לאחר קבלת חוות דעתו ביקשה התובעת לשלוח שאלות הבהרה ובית הדין נעתר לחלקן.

גם מסיבה זו דין תביעת התובעת להידחות, אף אין תשלום של שמירת הריון פחות מחודש.

סוף דבר התובעת לא הוכיחה כי מתקיים בה התנאי של סעיף 58(1) לחוק ולא הוכיחה מצב רפואי הנובע מהריון והמסכן אותה או את עוברה.

ביום 20.9.2023 נדחתה בקשת המבקשת כי המשיב ייבדק בשנית על ידי המומחה בתחום הריאות, בין היתר לצורך קביעת תוחלת חייו.

ביום 16.1.2023 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, וקבע, בין היתר, שהמומחה הבהיר כי ביסס את מסקנתו באשר לתוחלת חייו של המשיב על נתונים סטטיסטיים קיימים לצד נתוניו האישיים של המשיב; כי לא מתעורר קושי להכריע בשאלת תוחלת החיים על בסיס חוות הדעת; וכי אין בסרוב המומחה לכמת את קיצור תוחלת החיים כדי להצדיק מינוי מומחה נוסף ואם יהיה צורך לכמת את הקיצור למספר מדויק של שנים, הדבר יעשה על ידי בית המשפט.

בבקשה נטען, בעקרם של דברים, כי תוחלת חיים היא שאלה סטטיסטית שיש לקבוע על יסוד נתונים רפואיים; כי עדותו של המומחה לא התבססה על ספרות רפואית או על מחקרים; כי רק במהלך חקירתו המומחה ציין לראשונה מאמר עליו נסמך בחוות דעתו, ואף הוא מאמר ישן שנעשה על קבוצת נבדקים קטנה; כי המומחה לא נימק מדוע סטה מהנתונים הסטטיסטיים הקיימים, המעידים על קיצור משמעותי של תוחלת החיים בקרב קוואדרופלגים; כי המומחה סרב לכמת את קיצור תוחלת החיים הצפוי למשיב; כי מעדות המומחה עלה שהוא אוחז באסכולה רפואית שונה מהמקובל, ואך בשל כך מוצדק למנות מומחה נוסף; וכי מהחלטת בית משפט קמא לא מתבהר כיצד יוכל לקבוע את תוחלת חייו של המשיב על בסיס קביעותיו הלקוניות של המומחה.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיבים.

סופו של דבר, שבקשת רשות הערעור נדחית.