בקשה למינוי מומחה נוסף או אחר בתחום הראומטולוגיה

דיון והכרעה: בהנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים נקבע: "16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה. מינוי מומחה נוסף או אחר פותח תפח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעיניין חייבת הנמקה.

לא מצאנו כי הקריטריונים למינוי מומחה נוסף או אחר כפי שנקבעו בהנחיות בית הדין הארצי לעבודה היתקיימו בעניינינו: לא התרשמנו כי לא ניתנו תשובות לשאלות חיוניות להכרעה בהליך, כי המומחה מחזיק באסכולה רפואית מחמירה עם התובעת, כי נידרש תחום מומחיות נוסף לבחינת הפגימה או כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים מינוי מומחה נוסף.

למען הסדר הטוב יוזכר שוב – כי פרופ' בוסקילה הוא המומחה השני בתחום הראומטולוגיה שמונה בתיק, לאחר שבקשה קודמת של התובעת למינוי מומחה אחר, לענין ד"ר ראובן מדר, התקבלה.

...

לאחר שבחנו את בקשת התובעת ואת תגובת הצד שכנגד הגענו לכלל מסקנה כי המקרה שלפנינו אינו מקרה חריג המצדיק מינוי מומחה נוסף או אחר.

לא מצאנו כי הקריטריונים למינוי מומחה נוסף או אחר כפי שנקבעו בהנחיות בית הדין הארצי לעבודה התקיימו בענייננו: לא התרשמנו כי לא ניתנו תשובות לשאלות חיוניות להכרעה בהליך, כי המומחה מחזיק באסכולה רפואית מחמירה עם התובעת, כי נדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת הפגימה או כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים מינוי מומחה נוסף.

סוף דבר, הבקשה למינוי מומחה אחר/נוסף נדחית.

לאחר קבלת תשובות המומחה, הגישה התובעת בקשתה דנן למינוי מומחה אחר או נוסף בתיק, בתחום הראומטולוגיה, בטענה כי בחוות דעת המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה לא ניתן מענה ברור לכל השאלות שהוצגו, שהנן חיוניות מאוד להכרעה בהליך.

...

26) האם ניתן לקבוע לאור כל האמור לעיל, בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת כפי שתוארה בפניך, לבין הליקוי ממנו היא סובלת? תשובה: לא ניתן לקבוע זאת.

" בנסיבות העניין שלפני, ולאחר שעיינתי בבקשת התובעת ובתגובה לה וכן בחוות דעת המומחה ובמכלול תשובותיו לשאלות ההבהרה, נחה דעתי כי אכן נדרשת חוות דעת נוספת, מתחום הראומטולוגיה, לשם הכרעה בהליך.

סוף דבר על יסוד המפורט לעיל – יצורף המאמר בשנית לעיון המומחה, דר' דוד יפה, תוך שיידרש להשיב לשאלות 20 עד 23 בהחלטה הקודמת מיום 8.1.14.

ביום 23.10.18 ניתנה החלטה במסגרתה דחיתי את הבקשה למינוי מומחה נוסף או אחר תוך שציינתי, באותה החלטה, כי "ב"כ התובע מוזמן להציג ספרות רפואית שלשיטתו תומכת בתביעה ואז ניתן יהא להפנות למומחית בית הדין שאלות הבהרה קונקרטיות ומבוססות ובין היתר גם לשאול אותה האם לא יהא נכון למנות מומחה נוסף בתחום הראומטולוגי". 2.8.

...

אני מקבל את טענת הנתבע, כי עסקינן בשאלת הקשר הסיבתי שבין מחלת התובע - מחלת מפרקים פלינדרומית, לבין תנאי עבודתו, ואין צורך בחוות דעת מומחה ראומטולוגיה שירחיב לגבי מחלה זו. בהלכה הפסוקה נקבע, כי על מנת להכיר בפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה, לאחר שהונחה תשתית עובדתית מספקת, יש לבדוק שלושה נושאים - "האחד, קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי; השני, האם הפגיעה נעשתה במנגנון המיקרוטראומה; השלישי - מידת ההשפעה של תנאי העבודה על הופעת הליקוי ביחס לגורמיו האחרים". עוד נקבע כי "לגבי הקשר הסיבתי, כאשר מדובר במיקרוטראומה, אזי חובת הוכחתו בסבירות העולה על 50% מוטלת על המבוטח".[footnoteRef:3] [3: עבל (ארצי) 68297-12-15 מאיר משולם - המוסד לביטוח לאומי (27 בינואר 2019, פורסם בנבו).

לפיכך, התביעה נדחית.

בנסיבות אלו , ישלם התובע לנתבע תוך 30 יום הוצאות משפט בסך 1,500 ₪.

בית הדין איפשר לצדדים להגיש בקשה למשלוח שאלות הבהרה, אך ב"כ המערער ביכר להגיש בקשה למינוי מומחה נוסף או אחר, בקשה שנדחתה בהחלטת בית הדין מיום 23.10.2018.

ההחלטה האמורה הושתתה על הדברים הבאים: "ב"כ התובע מוזמן להציג ספרות רפואית שלשיטתו תומכת בתביעה ואז ניתן יהא להפנות למומחית בית הדין שאלות הבהרה קונקרטיות ומבוססות ובין היתר גם לשאול אותה האם לא יהא נכון למנות מומחה נוסף בתחום הראומטולוגי". להשלמת התמונה נציין שב"כ המערער ביקש אורכה של 60 ימים למשלוח שאלות הבהרה, ובקשה זו נדחתה, כמו גם בקשה לעיון חוזר בהחלטה האמורה.

...

זאת עשתה על פי אמות מידה של דלקת פרקים שגרונית, והגיעה למסקנה שאין קשר סיבתי, אולם עדיין נותרה עננה של אי ודאות האם יש ליישם את אותם מבחנים ולבחון את גורמי הסיכון גם על דלקת פרקים פלינדרומית.

סעיף 17 להנחיות הנשיאה בנושא מינוי מומחים רפואיים, קובע מתי רשאי בית הדין לחרוג מהכלל שיש להסתפק במומחה אחד ולמנות מומחה נוסף, וזאת בהחלטה מנומקת "אם מצא כי יש בכך צורך". יפים בהקשר זה דבריה של חברתי השופטת סיגל דוידוב – מוטולה בבר"ע (ארצי) 4358-05-19 יהודה גוזלין – המוסד לביטוח לאומי (11.2.2020)) ולפיהם: "ראשית יש לציין כי ביום 10.9.19 נכנסו לתוקפן הנחיות חדשות בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים. על פי ההנחיות החדשות (סעיף 17), 'בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם ראה בכך צורך'. בפסיקה הובהר כי 'על פי ההנחיות החדשות, מוקנה לבית הדין שיקול דעת רחב ביותר בהחלטה על מינוי מומחה רפואי נוסף, וזאת בשונה מההנחיות הקודמות שבהן נקבעו נסיבות קונקרטיות המצדיקות מינוי מומחה רפואי נוסף (המומחה לא נתן מענה לכל השאלות שהוצגו; המומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; דרוש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; טעמים מיוחדים אחרים)' (בר"ע (ארצי) 22859-05-19 שלמה חיומי – המוסד לביטוח לאומי (7.1.20))". אני סבור ששעה שהמומחית מבהירה שמדובר במחלה נדירה שסיווגה לא ברור, שגורמי הסיכון לה אינם ידועים ושראומטולוג יוכל להרחיב בנושא, זהו המקרה שקיים הצורך לקבל חוות דעת נוספת ממומחה בדיסציפלינה שונה אך רלבנטית למחלה בה עסקינן.

סוף דבר – הערעור מתקבל.

לאחר שנשמעו עדויות בנוגע למהלך הארוע, הוסכם על מינוי מומחים-יועצים רפואיים בתחום הראומטולוגי ובתחום הנפשי כמו גם על התשתית העובדתית שתוצג למומחים.

כן נדחתה בקשת התובע למינוי מומחה רפואי נוסף או אחר (החלטה מיום 14.11.21).

...

עוד קבע המומחה שד"ר גרינברג אינה מתמודדת בחוות דעתה עם הרישומים מסמוך לאירוע, וכי בקביעתה נפלה סתירה – שעה שקבעה שיש מגבלה בכושר העבודה בעוד התובע שב לעבודה מלאה ומשמעותית לפי מה שדיווח למומחה, ובסופו של דבר הפסיק לעבוד עקב פציעה גופנית.

אין באפשרות זו כדי להוביל בהכרח למסקנה שהיה על המומחה לקבוע אבחנה כפי שמבקש התובע או כפי שקובעת ד"ר גרינברג דווקא.

לפיכך, התביעה מתקבלת באופן חלקי כך שמחלת הפיברומאלגיה תוכר כפגיעה בעבודה תוצאת האירוע החריג מיום 19.7.18.

התביעה בכל האמור בפגיעה הנפשית –נדחית.