אחר האמור, מינוי מומחים מטעם בית משפט במימון הנתבעת על מנת לבדוק מה מקור התחלואה שמדגימה התובעת כשאין לתחלואה זו הסבר רפואי בבדיקות המומחים, לרבות במימצאי ההדמייה וכלל לא ברור האם הוא קשור בתאונה, הוא מרחיק לכת בנטל שהוא מבקש להטיל על הנתבעת- לא רק להיתמודד עם נזק שניגרם בעקבות התאונה בהתאם לתעוד ולהערכת המומחים הרפואיים אלא גם לאתר מה מקור התחלואה שמדגימה התובעת, שאינה מוסברת במימצאי הבדיקות שנערכו לה. נטל כבד זה אינו עולה בקנה אחד עם ההלכות שנפסקו בבקשות כגון דא.
כאמור לעיל, אין מקום להורות מינוי מומחים שונים מטעם בית משפט מקום בו התובעת לא עמדה והוכיחה העידר יכולת כלכלית לשאת במימון חוות הדעת ואף לא את הצורך בחוות דעת בתחומים אלה בהקשר של התאונה, כאשר המומחה מטעם בית משפט לא מצא הסבר רפואי לתמונה אותה מדגימה התובעת (טענות לשיתוק בגפיים ) ולא הוצגו מסמכים רפואיים המעידים על בדיקות של מומחים בתחומי המינוי המבוקשים לפיהם נגרמו לתובעת נזקים בתחומים אלה בעקבות התאונה.
...
יישום הוראות הדין והפסיקה על עובדות המקרה הנדון מעלה שיש לדחות את הבקשה.
סבורני שאף לא הונחה תשתית מספיקה ביחס לצורך במינוי מומחים נוספים בעקבות התאונה וזאת חרף המלצת המומחה השני מטעם בית משפט, כפי שיפורט בהמשך.
בנסיבות אלה סבורני כי לא ניתן למנות מומחה מטעם בית משפט בתחום כירורגיית כלי הדם בעקבות טענת התובעת לנזק בתחום זה שנגרם בעקבות העדר האפשרות ללכת, כאשר טרם הוכחה הסיבה הרפואית להעדר היכולת ללכת כנטען, אם היא אכן קיימת ומה מקורה.
סוף דבר- הבקשה נדחית.
