מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למינוי מומחה מומחה קיתור תוחלת חיים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הנתבעת תמכה בקשתה בפסיקה וספרות באשר לאפשרות העומדת בפניה לעתור בבקשה למינוי מומחה רפואי וגם לעניין שאלת קיצור תוחלת החיים, וטענה כי לפי הפסיקה והספרות הנ"ל, לנתבע הרשות לבקש מינוי מומחה בנושא שלגביו לא נתבקש מינוי מומחה ע"י התובע, ובמיוחד במקרה בו הנתבע רוצה להוכיח כי קיצור תוחלת החיים אצל התובע אינו נובע דוקא מהתאונה.
...
באשר לבקשת התובע למינוי מומחה בתחום השיקומי, שוכנעתי כי דינה להתקבל.
לסיכום אני מורה על דחיית הבקשה למינוי מומחה בתחום הרפואה הפנימית.
אני נעתרת לבקשה למינוי מומחה בתחום השיקום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

מכאן הזהירות שנוקט בית המשפט כאשר הוא בוחן בקשה למינוי מומחה רפואי אשר ייחד את חוות דעתו לשאלת קיצור תוחלת החיים".
...
אשר לצורך במינוי מומחה רפואי לבדיקת קיצור תוחלת חיים כבקשה ביוזמת הנתבעת, (במקרה דנן בטענה לקיומה של מחלת הפרקינסון), יפים דבריו של כב' השופט עמית, עת התייחס ברע"א 2580/18 שבל סמי נ' מחמוד שעבאן (17.4.2018) לעניין מינוי מומחה רפואי לקביעת קיצור תוחלת החיים, וכך קבע: "כבר נזדמן לי להעיר כי אין למנות כדבר שבשגרה מומחה רפואי לבחינת קיצור תוחלת חיים ואפנה ל"הערת אזהרה" שרשמתי במקום אחר:" בשנים האחרונות הלכה והתפתחה פרקטיקה של חברות הביטוח לדרוש מינוי מומחה פנימאי-קרדיולוג בטענה לקיצור תוחלת חיים שאינה נובעת מהתאונה, בטענה שהמבוטח סובל מיתר לחץ דם/עבר צינתור/מעשן/כבד משקל וכיו"ב טענות. כשלעצמי, ומבלי לקבוע מסמרות, אני סבור כי יש להישמר מטענות אלה, שאף ניתן להרחיבן כדבר שבשגרה כלפי כל ניזוק בטענה שיש לבחון גם את הגנטיקה המשפחתית לשם הערכת סיכויי תוחלת חיים". וראה גם עניין ת.א. 1683-12-11 (מחוזי י-ם) בן שושן ואח' נ' חודדתי ואח' (29.7.13), נקבע: "מינוי מומחה מיוחד לצורך הערכת תוחלת חייו של נפגע תיעשה במשורה, שכן קביעת קיצור תוחלת החיים איננה מדע מדויק (ע"א 2939/92 קופת חולים של ההסתדרות הכללים של העובדים בארץ ישראל נ' רחמן (9.7.1995); ע"א 283/89 עיריית חיפה נ' מוסקוביץ, פ"ד מז(2) 718 (1993)) וטענות בדבר קיצור תוחלת חייו של נפגע טעונות הוכחה ברורה ומשכנעת (אליעזר ריבלין תאונת הדרכים 681-680 (מהדורה רביעית, 2012)). זאת, כיוון שטיבה של קביעה זו מבוססת על הערכות והשערות בלבד "..
לסיכום הדברים, סבורתני כי אין די בטענות הנתבעת כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירולוגי לבחינת קיצור תוחלת חייו של התובע.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

ברע"א 8796/99 הפניקס חברה לביטוח נ' אור בן יאיר פ"ד נד (2), 460 נקבע , כי: "...מקום בו מבקשים להביא ראיה המתייחסת למצב בריאותו של הנפגע עצמו... לרבות ראיות הנוגעות לשאלה אם למחלות מהן סבל, קודם לתאונה, היתה השפעה אפשרית על תוחלת חייו, יש צורך למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט. כך ראוי ללמוד מלשון סעיף 6א לחוק הפיצויים, וכך יש ללמוד מן הכתוב בתקנות שהותקנו על-פיו.
...
ולכן דין הבקשה להידחות.
בתשובתה, שבה הנתבעת והפנתה לחוו"ד של המומחה הרפואי, ולחומר הרפואי של התובעת וציינה כי בנסיבות בהן קיימת ראשית ראיה לנכות בתחומים אלו, העלולה להשפיע גם על תוחלת חייה של התובעת, מוצדק להיעתר לבקשה.
אין די בטענות כלליות, או ברצונו של הנתבע לברר את מצבו הרפואי של התובע – שלא בקשר לתאונה – שמא ימצא איזשהו ממצא בעברו שבו יאחז על מנת לטעון לפגיעה בתפקוד של התובע גם אילולא התאונה, יש צורך בקיומה של ראשית ראיה בדבר קיומה של הנכות, או קיצור תוחלת החיים של הנפגע שלא בקשר לתאונה, ואין לאפשר לנתבעים מסע דייג , וחיפוש בעברו הרפואי של התובע שמא ימצאו דבר מה עליו יבססו טענה של ליקוי בתפקודו מסיבה שאינה נובעת מן התאונה " מקום בו מבקש הנתבע למנות מומחה רפואי , בין בתביעה שהחלה להתברר במסלול הקבוע בסעיף 6ב' לחוק ובין בתביעה המתבררת במסלול הקבוע בסעיף 6א', מן הראוי שיצביע לפחות על ראשית ראיה לטענותיו . אף כי השאלה לא נדונה בבית המשפט עד כה , נראה כי העקרונות שנקבעו בהלכת שיק ( רע"א 1338/90 שיק נ. מטלון ואח' פד":י מ"ד (2) 216 ) יפים גם לבקשת הנתבעת.
לאור האמור , אני מורה על מינויו של ד"ר חיים ביטרמן כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפנימי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

ברע"א 8796/99 הפניקס חברה לביטוח נ' אור בן יאיר פ"ד נד (2), 460 נקבע , כי: "...מקום בו מבקשים להביא ראיה המתייחסת למצב בריאותו של הנפגע עצמו... לרבות ראיות הנוגעות לשאלה אם למחלות מהן סבל, קודם לתאונה, היתה השפעה אפשרית על תוחלת חייו, יש צורך למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט. כך ראוי ללמוד מלשון סעיף 6א לחוק הפיצויים, וכך יש ללמוד מן הכתוב בתקנות שהותקנו על-פיו.
...
משום כך טענה, כי יש להיעתר לבקשה.
אין די בטענות כלליות, או ברצונו של הנתבע לברר את מצבו הרפואי של התובע – שלא בקשר לתאונה – שמא ימצא איזשהו מימצא בעברו שבו יאחז על מנת לטעון לפגיעה בתפקוד של התובע גם אילולא התאונה , יש צורך בקיומה של ראשית ראיה בדבר קיומה של הנכות , או קיצור תוחלת החיים של הנפגע שלא בקשר לתאונה, ואין לאפשר לנתבעים מסע דייג , וחיפוש בעברו הרפואי של התובע שמא ימצאו דבר מה עליו יבססו טענה של ליקוי בתפקודו מסיבה שאינה נובעת מן התאונה " מקום בו מבקש הנתבע למנות מומחה רפואי , בין בתביעה שהחלה להתברר במסלול הקבוע בסעיף 6ב' לחוק ובין בתביעה המתבררת במסלול הקבוע בסעיף 6א', מן הראוי שיצביע לפחות על ראשית ראיה לטענותיו . אף כי השאלה לא נדונה בבית המשפט עד כה , נראה כי העקרונות שנקבעו בהלכת שיק ( רע"א 1338/90 שיק נ. מטלון ואח' פד":י מ"ד (2) 216 ) יפים גם לבקשת הנתבעת.
לאור האמור , הנני מורה על מינויו של ד"ר אהוד גרוסמן כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפנימי (לחץ דם).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

זאת מטעמי איזון דיוני , שעה שמיניתי מומחים מטעם ביהמ"ש בתחומים בהם לא הציב התובע חוו"ד. בתגובה , הצדדים ביקשו לשקול עמדתם בנושא זה, רק לאחר שתוגשנה חוו"ד המומחים מטעם ביהמ"ש. משעה שלא ביקש הנתבע (ודאי לא התובע) למנות מומחה שיחווה עמדה בענין זה, אף לאחר הגשת חוו"ד מומחי בית המשפט, הרי שלא הומחש שמצבו הרפואי של התובע (יהא מקורו אשר יהא) יגרום לקיצור תוחלת חייו.
...
בעקרון, אם אין מנוס, ולא ניתן להגיע למסקנה בדבר החלק היחסי בר הניכוי, יש לבצע חילוץ אותו חלק יחסי על פי חווה"ד של מומחי בית המשפט, שכל אחד מהם יתייחס בכל תחום בו נקבעה נכות בנכות כללית הן לחלק שנובע מן התאונה והן לחלק שאינו נובע ממנה.
מקום בו כן ניתן להגיע מעשית למסקנה בדבר החלק היחסי בנכות הכוללת הקשור סבתית לעוולה (באמצעות חוו"ד מומחה או מומחי ביהמ"ש שיתנו מענה בשאלת הנכויות הקשורות סיבתית לעוולה, והצלבה עם קביעות המל"ל ביחס לנכויות הלא קשורות), גם בלא למנות מומחה בכל תחום ותחום בו הוכרה נכות במל"ל – הרי הכירה ההלכה כיום באפשרות לעשות כן (פס' 19 של פסק הדין ברע"א 496/22 פלונית נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ (20.3.2022)).
סוף דבר, אני מחייב הנתבע לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסכומים הבאים במצטבר: 1,048,963 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו