בקשה למינוי מומחה לבדיקת ביצוע חדילה בתובענה ייצוגית

עוד ביקש כי בית המשפט ימנה את המומחה לצורך חישוב הקף הגביה אף בעילה ב' (אי הצמדת חיובים תקופתיים) ויחייב את המשיבה בהשבה מלאה בשתי העילות.

לאחר בדיקה שנערכה מול מערכת המיחשוב של הערייה, המופעלת על ידי החברה לאוטומציה בע"מ המספקת מערכות מחשוב לרשויות מקומיות רבות ברחבי הארץ, עולה שחישוב הפרישי הפיגורים על פי חוק הריבית מחושב על פי יום הערך של המועד לתשלום חשבון הארנונה התקופתי, ועל כן נידרשת החלה של חדילת המשיבה גם על נישומים שלא פרעו תשלום של חשבון ארנונה תקופתי אחד בלבד (שהרי אין כל נפקות להסדר התשלומים במקרה בו לא שולמו שני תשלומים ומעלה) במועד שבו היה על הערייה לעדכן את קרן החוב לשינוי שלילי במדד.

המשיבה הבהירה כי תיקון חובות העבר, לאחר הודעת החדילה, בוצע בתיאום עם ב"כ המבקשת ובהתאם להודעתו מיום 3.12.2020.

(ב) בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע.

...

משמתקיים בענייננו האמור בסעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, עילה ב' של בקשת האישור(הצמדת מדדים שליליים מתחת לקרן) נדחית בזאת.

סוף דבר הודעת החדילה מתקבלת.

עילה ב' בבקשת האישור נדחית.

(ב) (1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה – בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נידרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר.

עסקינן בתובענה ייצוגית ובבקשה לאישור תובענה ייצוגית המתייחסת לחוקיות חיוב הארנונה של דירת מגורים באיזור א' בתחומי העיר חולון, ביחס ליצירת תעריף גבוה ל"מטר הראשון" וזאת עד לתאריך 31.12.2005 היות והעירייה חדלה מגביה זו בתאריך 1.1.2016 מה שעונה על שאלת ההרתעה.

הצורך במינוי בודק הצורך במינו בודק נועד לשרת את חברי הקבוצה בבחינת מימוש הליכי ההסדר, תוך היתייחסות לתוצאות ביצוע הסדר הפשרה.

...

סוף דבר הנני מאשר את הסדר הפשרה כפי שהוגש.

בתשובה כללה הועדה הודעת חדילה לפי סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 בנוגע לגביית "אגרת תיק ורוד" ואגרות עבור הנפקת טופס 4 (טופס אישור אכלוס).

המבקשים עותרים שוב כי בית המשפט ימנה מומחה אשר יבדוק את כל הבקשות שהוגשו לועדות ויפרט את כל הבקשות שבהן זכאי מבקש ההיתר להשבה בהתאם להחלטת בית המשפט.

אמנם, אין חולק כי החלטה בבקשה לאישור הגשת תובענה כייצוגית היא רק החלטת ביניים, ובית המשפט רשאי, בפסק דין בתובענה לגופה, לשנות ממסקנותיו בהחלטה, אלא שבמקרה הנוכחי לא הביאו הנתבעות ראיות נוספות או טענות נוספות שלא התבררו כבר בשלב המקדמי.

סכומי הפקדונות שנגבו בבקשות להיתר שבהן נקבעו תנאים, או נדרשו שינויים שלא בוצעו בסופו של יום, ושבהן עשויה לקום חובת השבה אינם גבוהים.

...

סוף דבר בשים לב לכל האמור, אני מקבל את התביעות ומורה לנתבעות, הוועדה המקומית לתכנון ולבניה מעלה נפתלי והוועדה המקומית לתכנון ולבניה אלונים, להשיב את הפיקדונות שנגבו מחברי הקבוצה, כהגדרתם בפסקה 47 לעיל.

אני מורה כי אם יתעוררו מקרים של מחלוקות לעניין זכות מבקשי ההיתר להשבת הפיקדון או לעניין חישוב סכום ההחזר, יפנו הצדדים לבית המשפט וימונה בודק להכריע במחלוקות.

אני מורה על פרסום פסק דין זה על פי סעיף 25(א)(5) לחוק תובענות ייצוגיות, לרבות הודעה כאמור בסעיף (ב) למתווה ההשבה (פסקה 49 לעיל).

מבקשי אישור התובענה חולקים על עמידתה של הודעת החדילה בתנאי החוק, ומבקשים מינוי מומחה מטעם בית המשפט לשם בדיקת ביצוע החדילה.

לטענת המשיבה לא הוצגו אף ראיות לכאורה המצדיקות מינוי מומחה, פראקטיקה שלא נהוגה בשלב בחינת הודעת חדילה, ושטענות מבקשי האישור מהוים אף "מסע דיג". באשר לטענות הנוגעות לאופן משלוח השומות, הפניתה המשיבה לכתבי בית דין קודמים, וטענה כי מדובר "בניסיון להסיט את הדיון למחוזות לא רלבאנטיים ולסרבלו". דיון והכרעה סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות קובע "בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע". הצדדים לפניי חלוקים בשאלת קיומו של הרכיב השלישי הנידרש בסעיף – האם הוכח לבית המשפט כי המשיבה חדלה מהגביה.

...

בהמשך הדברים, חידדו מבקשי האישור כי "מירוץ המועדים לתשלום השומה מתחיל רק עם קבלת הודעת השומה אצל הנישום במסירה ידנית או בדואר רשום, ולא ממועד הוצאת השומה". הודעת החדילה ביום 9.8.20 הגישה המשיבה "תגובה מטעם המשיבה והודעה למען הזהירות על חדילה". באותו היום החלטתי לקיים דיון בהודעה לגופה.

ב-ת"מ 139-07 איצקוביץ מוטי נ' עירית נס-ציונה (7.7.14) נמצא כי ניתן לקבל הודעה על חדילה חלקית אף היכן שלא הוכתרה ככזו, וכך נכתב: "במקרה דנן לא ניתנה הודעה נפרדת של הרשות – העירייה – על חדילה מהגבייה, שכן העירייה לא בחרה להודיע כי תחדל לחלוטין לגבות את אגרת השמירה. זאת משום שהיא ביקשה להתמודד עם טענות התובע לגופן במסגרת תשובתה לבקשת האישור. אולם, אני סבורה כי רשות יכולה להודיע גם על חדילה חלקית של ההתנהלות שלגישת התובע היא בלתי חוקית, וגם אם ניתנה הודעה כזו, יש לראות ליישם את הוראות ס' 9(ב) לחוק.

לאור כל האמור, בהיעדר הצדקה למינוי מומחה ובהיעדר בסיס לסתור את ראיות המשיבה ואת חזקת תקינות המנהל ביחס להודעת החדילה הנוגעת לקנסות פיגורים שהוטלו בגין שומות מתוקנות, כאשר המועד הקובע לעניין הקנס נובע ממועדים של שומות קודמות, בחלוף שנים ממועד הודעת החדילה, נראה שהדיון בהודעת החדילה מוצה ודינה להתקבל בעניין זה. סוף דבר הודעת החדילה מתקבלת בחלקה, כך שבקשת האישור נדחית ביחס לראשה הנוגע לקנסות פיגורים שהוטלו בגין שומות מתוקנות, כאשר המועד הקובע לעניין הקנס נובע ממועדים של שומות קודמות.

בקשת מינוי המומחה בעניין נדחית.

היתנגדות מטעם גב' ויסולי וגב' קרינגלי (להלן: "המתנגדות"): (1) ביום 19.2.23 הגישו המתנגדות בקשה להורות לצדדים לפרסם את התובענה הייצוגית על כל חלקיה בפנקס התובענות הייצוגיות, לאפשר עיון בתיק, למנות בודק (על מנת לבדוק את גובה ההחזר, סכומי זכאות התובעים להחזר ואפשרות השבה ישירות לתובעים) ולהאריך את המועד להגשת התנגדויות, כאשר היתנגדותן מתייחסת לכוונה להעברת הכספים לקרן במקום לנישומים עצמם, השבת 80% מההחזר במקום מלוא ההחזר והארכת מועד להגשת הודעת חדילה לאחר המועד האחרון הקבוע לכך בחוק.

כמו כן נטען כי מאחר וההודעה ביחס לתוצאות ביצוע הבדיקה המדגמית הייתה אמורה להיות חלק מהבקשה לאישור הסדר פשרה, היה על הצדדים לפרסם אותה בפנקס התובענות הייצוגיות.

(ו) אי מינוי בודק: סעיף 19 (ב) (1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי: "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה – בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נידרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר" (הדגש אינו במקור – א.כ.).

...

לאחר שעיינתי בבקשה, בהתנגדות ובמכלול החומר בבקשת האישור, הגעתי למסקנה ולפיה יש לאשר את הסדר הפשרה כפי שבא לידי ביטוי בהסכם הפשרה שהושג בין המבקשים למשיבה, שעיקריו פורטו לעיל, ולדחות את ההתנגדות, מהנימוקים הבאים: (א) הסדר הפשרה קובע כי ביחס לחברי הקבוצה הרלוונטיים למצב 3 ולמצב 4 יתגבש מעשה בית דין בכל עילות התביעה כלפי המשיבה.

משכך מקובלת עלי הסכמת הצדדים להעברת כספים לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות.

לאחר מכן, אכריע בסוגיית הגמול ושכ"ט עו"ד. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, אני מאשרת את הסדר הפשרה, ונותנת לו תוקף של פס"ד. ב) הצדדים יפרסמו הודעה בדבר אישור הסדר פשרה כקבוע בסעיף 25 (א) (4) לחוק תובענות ייצוגיות.