בקשה למינוי מומחה ברפואת עיניים בתביעת נזיקין על פי חוק הפלת"ד

לפני מונחות מספר תביעות נזיקין ע"פ בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") שאוחדו לדיון בפניי.

בסיפא פסק הדין החלקי בעיניין החבות, קבעתי ש: "...בהתאם לבקשת תובע 5 מר שמעון ארבל בסיכומיו מיום 23.2.17 בדבר מינוי מומחה רפואי ומשמצאתי כי קיימת ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה מטעם בית המשפט, הנני מורה על מינויו של ד"ר אילן טל, כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה מתבקש ליתן הערכה בקשר לנכותו הצמיתה של התובע (ונכויות זמניות אם ישנן), והאם לדעתו היא נובעת מהארוע הנטען.

לטענת ב"כ התובע המלומד מאחר והמומחה פנה בבקשה לשלוח אליו את מיסמכי הועדה הרפואית של המל"ל אגף נכות כללית כדי שאלו יסייעו בידו לקבוע את מצבו הרפואי של התובע הרי שיש לאשר בקשה זו. לטענת ב"כ הנתבעת בהתאם לסעיפים 8,9 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז – 1986 (להלן: "התקנות") אין להעביר חוות דעת למומחה בית המשפט וכי לפי הפסיקה דוחות המל"ל הנם חוות דעת אסורה לעניין התקנות.

דיון והכרעה תקנה 8 ( א( לתקנות קובע כלהלן: "תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובילבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית" תקנה9 (ב( לתקנות קובע כלהלן: "המומחה יעיין בכל המסמכים שהוגשו לו ורשאי הוא לידרוש מבעלי הדין מסמכים קיימים שלא הומצאו לו והדרושים לצורך מילוי תפקידו על פי ההחלטה שלפיה התמנה, ובילבד שלא ידרוש ולא יקבל מהם חוות דעת רפואית" ההלכה בכל הנוגע לקביעותיה של הועדה הרפואית שליד המוסד לביטוח לאומי, באה לידי ביטוי ברע"א 2985/90 יהושע שרעבי נ' יעקב קובוס ואח' (החלטתו של כב' השופט שלמה לוין מה-15.8.90, פורסם בצלטנר חבות לפצוי נפגעי תאונות דרכים, בעמוד 712(א): "מבחינת מדיניות מתקין התקנות, בולטת המגמה לאפשר למומחה לגבש חוות דעת עצמאית משלו לגבי דרגת נכותו של הניזוק; אמת נכון הדבר, שקביעת הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי נעשתה על ידי גורם אובייקטיבי אך קבלתה על ידי מומחה, לפני שגיבש את דעתו המקצועית, עשוייה לצמצם את שיקול דעתו...". לאור הלכה זו פסקו בתי המשפט, אם כי בהסתייגות מה, כי קביעות הועדות הרפואיות שליד המוסד לביטוח לאומי אסורות בהצגה בפני מומחה הממונה על ידי בית המשפט, בהתאם לתקנה 8 לתקנות מומחים (ראו למשל בת.א. (שלום - הרצליה) 341/90 יגאל ארזי נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב ה"פול" (07.03.91), ת.א. (שלום חי') 10317/90 אופנברג אריקה נ' אופנברג אריה ואח' (29.04.91)).

כמו כן גלוי לעין שהמסמכים נערכו על ידי מוסדות בלתי תלויים בבעלי הדין, שלא ביוזמתם של בעלי הדין, אלא כחלק של התהליך הרפואי והשיקומי.

...

בפסה"ד החלקי שניתן ביום 27.05.17 קבעתי כי מדובר בתאונה מעורבת וכתוצאה מכך הכרעתי בשאלת חלוקת האחריות בין הנתבעים השונים וכן קבעתי כי דין הודעות צד ג' להידחות.

בסיפא פסק הדין החלקי בעניין החבות, קבעתי ש: "...בהתאם לבקשת תובע 5 מר שמעון ארבל בסיכומיו מיום 23.2.17 בדבר מינוי מומחה רפואי ומשמצאתי כי קיימת ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה מטעם בית המשפט, הנני מורה על מינויו של ד"ר אילן טל, כמומחה מטעם בית המשפט. המומחה מתבקש ליתן הערכה בקשר לנכותו הצמיתה של התובע (ונכויות זמניות אם ישנן), והאם לדעתו היא נובעת מהאירוע הנטען.

ומן הכלל אל הפרט מששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים האמורים אני מורה כי החומר מהועדה הרפואית של הביטוח הלאומי יועברו אל המומחה ואיני רואה פסול בהצגת שאלות למומחה בעניין המידע שקיבל אודות פרטי חוות הדעת מהמלל מהתובע או מכל מקור אחר.

המומחה מתבקש לזרז את הטיפול בתיק זה. המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים ולמומחה.

בין התובעים לבין הנתבעת 3 רקע- בפני תביעת יורשי המנוח, מר ע.ש. ז"ל (להלן: "המנוח"), לפיצויים בגין ניזקי גוף בשל פגיעת המנוח בתאונת דרכים, על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

על פי כתב התביעה המקורי בחודש 2/2004 ביצע הנתבע 1 בתובע טפול בעינו השמאלית, אשר כלל השתלת עדשה.

בכתב מינויו התבקש המומחה להעריך את נכותו הצמיתה של המנוח כתוצאה מפגיעתו בשתי תאונות הדרכים, אם בכלל, וביחס לטפול שקבל אצל נתבע 1 בפרט.

דיון משפטי- על פי סעיף 4 לחוק הפיצויים, על תביעה לפי חוק הפיצויים, יחול, בין היתר, גם סעיף 76(1) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), הקובע כדלקמן: "פיצויים אפשר שיינתנו הם בלבד או בנוסף על ציווי או במקומו; אלא שאם פיצויים

המומחה היה מוסמך להעריך על פי כתב המינוי את שיעור הנכות בהתייחס ליתר האירועים והגורמים, אך לא עשה כן. מכאן ניתן ללמוד כי לכאורה לא הייתה בפניו אפשרות מבחינה רפואית להעריך כמותית את חלקו של כל אחד מהגורמים לתזוזת העדשה והנכות שנגרמה בעקבותיה.

...

סיכום- לאור מכלול הראיות שבפני ובפרט הרשומות הרפואיות וחוות הדעת לרבות תשובותיו לשאלות ההבהרה של ד"ר אופיר, שוכנעתי כי מתקיים קשר סיבתי עובדתי, לפיו הנזק הינו תולדה חלקית של התאונה.

שוכנעתי כי המנוח נזקק לעזרת צד ג' משמעותית לנוכח מצבו הרפואי הכללי וללא קשר לתאונה ולשיעורה.

סוף דבר התובעים זכאים לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו למנוח בתאונה: הוצאות רפואיות 6,000 ₪ הוצאות נסיעה וניידות 8,000 ₪ עזרת הזולת 15,000 ₪ כאב וסבל 15,000 ₪ ____________________ סה"כ 44,000 ₪ אשר על כן, הנני מקבלת את התביעה בחלקה ופוסקת לתובעים פיצוי בסך של 44,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 6,692 ₪.

על פי הנטען, חוות הדעת "מנותקת מהמציאות" זאת משום שהמומחה ייחס את הנכות לחבלה נוספת בעין שמאל, למרות שאין בנמצא תעוד רפואי המוכיח קיומה של חבלה נוספת ולאחר שהמומחה אישר בחקירתו שלא עמד בפניו תעוד שכזה ועל אף שהוא לא שאל את התובע אם הייתה חבלה נוספת בעין שמאל, וכן על אף שהוא אישר בחקירתו כי חלה ירידה בראיה אצל התובע לאחר התאונה מושא התיק דנן.

על כן, אילו היה מדובר בעניינינו בתביעת רשלנות רפואית היה מקום להתייחס אל פרופ' מילר כאל "מומחה מטעם נתבעים", אך לא כך הוא הדבר עת עסקינן בתביעת נזיקין רגילה בגין תאונת דרכים שבה המומחה נידרש לחוות דעתו בעיניין קיומה של נכות ולקשר הסיבתי בינה לבין התאונה.

אמנם פרופ' מילר לא שלל כי בעבר כתב חוות דעת לפי בקשת משרד עורך דין גושן תוך שהוא מציין כי "אני זוכר את השם, אני לא יודע כמה כתבתי" (עמ' מס' 7 לפרוטוקול, שור' 22), אך מתשובותיו ניתן היה להתרשם כי המומחה הבין את השאלה ככזו המתייחסת לכלל התיקים בהם ערך חוות דעת ואשר בהם היה משרד עורך דין גושן מייצג, כולל תיקים בהם הוא התמנה כמומחה מטעם בית המשפט: "אני זוכר את השם אני בודאי כששופט מבקש ממני לרשום חוות דעת אני זוכר את השם גושן מאחד הצדדים, אני לא יודע כמה כתבתי ומתי, אני זוכר את השם, כנראה שכתבתי, צריך לבדוק את זה בסטטיסטיקות" (ההדגשה שלי, א"ס) (עמ' מס' 7 לפרוטוקול, שור' 27-25).

ראשית, מקובל עלינו כי מומחה המתמנה מטעם בית המשפט בתביעה המוגשת על פי חוק הפיצויים מוסמך להתייחס גם לשאלת הקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי של התובע לבין פגיעתו בתאונת הדרכים [רע"א 1138/12 אי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (09.04.2012), פסקה 10].

...

"כאשר חוות הדעת נדחית מכל וכל, אין בכוח העקרון שלפיו בית המשפט הוא הפוסק האחרון לפטור את בית המשפט מהחובה לבסס את ממצאיו על ראיות בעלות משקל. ראיות כאלה, כשמדובר בשאלה רפואית ובתביעה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, מתבטאות בראש ובראשונה בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. כשזו נמצאת חסרת משקל, אין מנוס ממינוי מומחה נוסף או חלופי" [רע"א 6860/14 עזבון המנוח שמעיה פרנקו ז"ל נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (23.11.2014), פסקה 6].

על כן, אני מורה על דחיית בקשת הפסילה.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים באמצעות באי כוחם.

בפניי תביעת נזיקין על פי חוק הפלת"ד. התובע, יליד 1989, טוען שניפגע בשתי תאונות דרכים ביום 12.08.18 וביום 28.11.19.

בעיניין הבקשה למינוי מומחה בתחום העיניים אני סבור כי קיימת ראשית ראיה למינוי בגין סיכום הערכה אורטופטיסטית מיום 19.10.20.

משכך: הנני מורה על מינויו של ד"ר מוטי קרמר כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, ועל מינויו של פרופ' גיורא טרייסטר כמומחה מטעם בית המשפט בתחום העיניים להערכת מצבו הבריאותי של התובע והאם לדעתו נכותו נובעת מהארוע הנטען (להלן"המומחה").

...

בעניין הבקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדי אני סבור כי קיימת ראשית ראיה למינוי מומחה בגין: סיכום ביקור אורתופדי מיום 28.11.19.

בעניין הבקשה למינוי מומחה בתחום העיניים אני סבור כי קיימת ראשית ראיה למינוי בגין סיכום הערכה אורטופטיסטית מיום 19.10.20.

משכך: הנני מורה על מינויו של ד"ר מוטי קרמר כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, ועל מינויו של פרופ' גיורא טרייסטר כמומחה מטעם בית המשפט בתחום העיניים להערכת מצבו הבריאותי של התובע והאם לדעתו נכותו נובעת מהאירוע הנטען (להלן"המומחה").

בפניי תביעת נזיקין על פי חוק הפלת"ד. התובע, יליד 1948, טוען שניפגע בתאונת דרכים ביום 21.03.17.

המומחה ציין בחוות הדעת כי "מאחר ובבדיקת ההדמיה שלו ובבדיקה הנוירולוגית אין כל הסבר לטשטוש וכפל הראיה שלו יש מקום לשקול מינוי מומחה ברפואת עיניים לבדקו" ומכאן בקשת התובע למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום רפואת העיניים.

...

משעיינתי בטענות הצדדים, בחוות הדעת ובמסמכים שבתיק אני סבור שיש בחומר שבתיק ובהמלצת המומחה בתחום הנוירולוגי ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום רפואת העיניים וטענות התובע בתשובה לתגובת ההגנה מקובלות עלי.

משכך: הנני מורה על מינויה של ד"ר ענת גבאי כמומחית מטעם בית המשפט להערכת מצבו הבריאותי של התובע והאם לדעתה נכותו נובעת מהאירוע הנטען (להלן"המומחית").