בקשה למינוי כונס נכסים זמני במעמד צד אחד בעניין נכס מקרקעין

צו זמני במעמד צד אחד ניתן בתיק זה ביום 7.8.2022 על ידי כב' השופט מנדלבאום, שהורה בגדרי החלטתו על הגשת בקשה לביטול פסק בורר, אותה יש לראות כאמור בתור ההליך העקרי.

בשטר הבוררות מקבלים על עצמם הצדדים לקיים את החלטות ביה"ד בדבר כל חלוקי הדיעות והתביעות ההדדיות ביניהם בעיניין מכירת הנכס וכל דבר הקשור ומסתעף ממנו.

לשם כך ביקש למנות את בא כוחו ככונס נכסים ולהסמיכו לפנות לכל הרשויות ולקבל האישורים והמסמכים שיאפשרו למשכן הנכס ולהעביר זכויות.

ואין דומה מכירה כפויה של נכס מקרקעין ביחס לבעלים שמקרקעיו מוצאים מידו מתוך היתנגדותו, לאנטרס של רוכש המבקש לאכוף הסכם מכר, והסכום ששלם – יושב לו. ניתן לכאורה להבטיח הדבר על דרך השבה של 600,000 ₪ בטרם מחיקת מישכון, ולאחר שימחק – השבה של הסכום המופקד בקופת ביה"ד בשיעור 800,000 ₪.

...

ככל שהמבקש הוא שהפר הסכם הפשרה מיום 6.6.2022, צוינה בהסכם הפשרה עצמו התוצאה, היא אותה תוצאה שיישם ביה"ד בפסק דינו שמבוקש כעת לבטל: ביטול עסקת המכר, והשבת התמורה החלקית ששולמה, בלא פיצוי , ומחיקת המשכון שנרשם.

אכן, אם המסקנה בסופו של יום שקמה עילת ביטול מבין אלו המנויות בסעיף 24 של חוק הבוררות, אין הסכמה זו מחסנת מפני ביטול.

אני מורה אפוא על ביטול הסעד הזמני שניתן בתיק זה ביום 7.8.2022.

לפניי בקשה למינוי כונס נכסים זמני לשמור על זכויותיה, רכושה ונכסיה של חברת ברזל כפר כנא - גאזי עבאס אמארה בע"מ (להלן: "החברה"), מכל מין וסוג שהוא, שיש לה כעת ושיהיו לה בעתיד, לרבות נכסי מקרקעין, ניירות ערך, מסמכים ושטרות, הכול כמפורט באגרות החוב.

ביום 10.12.2019 הורה כב' השופט גדי צפריר במעמד צד אחד על מינוי כונס נכסים שתפקידו לבצע פעולות לשם שמירה על רכוש החברה המהוה בטוחה לפרעון חוב החברה כלפי הבנק, וזאת כסעד ראשוני לשם מניעת עשיית דין עצמי על ידי מי מנושי החברה.

באשר למאזן הנוחות טענה החברה, כי מינוי כונס נכסים ומימוש אגרות החוב הוא סעד פוגעני ומחמיר ביותר, הנושא עמו השלכות הרות גורל על החברה שמעסיקה עשרות עובדים וממשיכה לקיים פעילות עסקית סדורה.

...

טענת חוסר הסמכות העניינית אף היא דינה להידחות.

סוף דבר, הבקשה למינוי כונס נכסים זמני מתקבלת.

המשיבה תשלם לבנק הוצאות הליך זה בסך 7,500 ₪.

ביום 12/02/20 עובר להגשת הבקשה לאכיפת השעבודים הוגשה בקשה דחופה למינויו של עו"ד גיל הירשמן ככונס נכסים זמני, במעמד צד אחד, על מנת לאתר ולתפוס את הנכסים המשועבדים לבנק, כמפורט באגרות החוב ועל מנת למנוע את הברחתם.

צוין בבקשה כי בחשבון קיימים פקדונות המשועבדים לבנק בסך של כ-3 מיליון ₪ אשר יקוזזו מיתרת החוב וכן שעבד בעל השליטה את מלוא זכויותיו בשני נכסי מקרקעין, אשר תמורת ממושם תופחת אף היא מן התובענה, ואולם אין בהם כדי להביא לפרעון החוב, אלא מקצתו בלבד.

לגבי קו החלוקה של תנובה ציין כונס הנכסים הזמני כי מאחר ואחד מהשעבודים מושא הבקשה הנו שיעבוד זכויות על פי הסכם הפצה עם תנובה, נשלחו לתנובה העתקים מהבקשה וההחלטה, בצרוף מכתב מפורט במסגרתו התבקשה תנובה שלא להעביר כספים המגיעים לחברה אלא לחשבון כנוס שיפתח ושלא להעביר את הזכויות על פי הסכם ההפצה לצדדים שלישיים מבלי לקבל את אישורו של כונס הנכסים הזמני למפרע.

...

לנוכח כל האמור, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל ויש להורות, אפוא, כי שעבודי הבנק, המפורטים בנספחי הבקשה, התגבשו ובאופן המזכה את הבנק לאכוף את אגרות החוב.

לפיכך, ניתן בזאת פסק דין, האוכף את השעבודים שניתנו על ידי החברה לבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ. לצורך אכיפת השעבודים, אני ממנה בזאת את עו"ד גיל הירשמן שמונה ככונס נכסים זמני לכונס נכסים לנכסי החברה.

ביום 1.7.2001 נעתר בית משפט השלום לבקשה והורה על מתן צו כנוס נכסים על המגרשים ועל רישום הערה בדבר מינוי כונס בלישכת רישום המקרקעין (להלן: צו כנוס הנכסים ו-הערת הכונס, בהתאמה).

מספר ימים לאחר מכן, ביום 8.3.2021 ניתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד על נכסי הרוכשים, לרבות זכויותיהם במגרשים, אשר נותר על כנו (להלן: צו העיקול).

יחד עם זאת, ומבלי שיהיה בכך משום הבעת עמדה לגופם של דברים, הריני להורות כי עד ליום 22.1.2023 צו כנוס הנכסים יעמוד בתוקפו, והערת הכונס שנרשמה לגביו לא תימחק, וזאת על מנת לאפשר למבקש שהות לנקוט בכל הליך משפטי שימצא לנכון לצורך בירור זכויותיו הנטענות לסברוגציה לבטחונות.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות ללא צורך בהתייחסות המשיבים.

לפיכך, דין בקשת רשות הערעור שלפניי, שכל עניינה הוא בהחלטות שניתנו במסגרת תביעת המשיבים 1-2, להידחות כבר מטעם זה (ויוער, לא נעלמה מעיניי הערת בית משפט קמא בהחלטתו בתום הדיון מיום 30.12.2020, ואולם אין בדברים שנכתבו שם כדי להקנות סמכות מקום שזו לא קיימת).

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית בכפוף לאמור בפסקה 7.

הבנק ביקש כי ימונה כונס נכסים מטעמו לצורך גביית חובו של אמיר בדרך של מכירת הדירה.

בית המשפט נעתר לבקשה והטיל צו עיקול זמני במעמד צד אחד על נכסיה ורכושה.

הבנק טען שהולדתה של תביעה זו הנה במכירת נכס מקרקעין אותו ירשה התובעת (בשיעור של 75%), כאשר אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי למכירת הנכס באמצעות כונס הנכסים מטעם הבנק, היא הסכימה מרצונה החופשי כאשר הייתה מיוצגת ע"י עורכי דין והמשכו בכתב תביעה שהוגש ע"י הבנק בגין יתרת חוב בחשבון.

כמו כן, ביהמ"ש הפנה לאיזכור סוגית הויתור על מימוש המשכנתא שרשמה על הנכס ברחובות: "5.11 נימוק נוסף המחייב דחיית התביעה נגד רינת, מובנה בעובדה לפיה הבנק ויתר במודע על זכותו למימוש המשכנתא שנרשמה גם לגבי נכס ברחובות, אשר אמיר קיבל מהוריו במתנה, וזאת ללא כל הסבר באופן שהנכס היחיד שנותר למימוש במסגרת המשכנתא, היה הדירה בבני ברק, ובכך שראה לנכון מבחינתו לתבוע את רינת בלבד, כמי שזכתה במתנה בעזבון (75% מדירת בני ברק).

...

הגשת כתב הגנה וכתב תשובה, הדיון הראשון, הגשת ראיות והדיון השני הבנק הגיש כתב הגנה ביום 27.2.18 בו טען כי יש לדחות את התביעה הן על הסף והן לגופה וזאת בשל התיישנות ואף בשל עשיית עושר ולא במשפט והעדר עילה.

חלופה 1: תיאור שטח שווי מ"ר בנוי סה"כ שווי הנכס דירת מגורים 51.5 6,900 ₪ 355,000 ₪ חלופה 2: תיאור שטח שווי מ"ר בנוי סה"כ שווי הנכס דירת מגורים 51.5 26,300 ₪ 1,354,000 ₪ חלופה 3: סיכום דמי שכירות ראויים לפי שנים: שנה היחס בין שווי למ"ר לכל שנה ביחס לשווי במועד עריכת השומה דמ"ש לשנה במעוגל דמ"ש לחודש במעוגל 2006 26.24% 10,400 ₪ 900 ₪ 2007 26.24% 10,400 ₪ 900 ₪ 2008 38.02% 15,080 ₪ 1,260 ₪ 2009 38.02% 15,080 ₪ 1,260 ₪ 2010 51.71% 20,500 ₪ 1,710 ₪ 2011 55.51% 22,010 ₪ 1,830 ₪ 2012 58.94% 23,370 ₪ 1,950 ₪ 2013 62.36% 24,720 ₪ 2,060 ₪ 2014 68.63% 27,210 ₪ 2,270 ₪ 2015 74.90% 29,700 ₪ 2,480 ₪ 2016 89.73% 35,580 ₪ 2,970 ₪ 2017 93.16% 36,940 ₪ 3,080 ₪ 2018 98.10% 38,900 ₪ 3,240 ₪ 2019 94.68% 37,540 ₪ 3,130 ₪ 2020 94.68% 37,540 ₪ 3,130 ₪ 2021 100.00% 39,650 ₪ 3,300 ₪ חלופה 4 – אומדן שווי שוק לנכס שבנדון לחודש 10/2010: תיאור שטח שווי מ"ר בנוי סה"כ שווי הנכס דירת מגורים 51.5 ₪ 13,600 ₪ 700,000 ₪ חלופה 5 – אומדן שווי שוק לנכס שבנדון לחודש 03/2014: תיאור שטח שווי מ"ר בנוי סה"כ שווי הנכס דירת מגורים 51.5 18,050 ₪ 930,000 ₪ שומה לאור כל האמור לעיל, הנני מעריכה את שווי הנכס ודמי השכירות הראויים בהתאם לחלופות המבוקשות, כדלקמן: חלופה תאור מועד קובע סה"כ אומדן שווי הנכס 1 שווי שוק 01/01/2006 355,000 ₪ חלופה תאור מועד קובע סה"כ אומדן שווי הנכס 2 שווי שוק מועד מתן השומה 1,354,000 ₪ חלופה תאור שנה דמ"ש חודשיים ראויים דמ"ש שנתיים ראויים 3 דמי שכירות 2006 900 ₪ 10,400 ₪ 2007 900 ₪ 10,400 ₪ 2008 1,260 ₪ 15,080 ₪ 2009 1,260 ₪ 15,080 ₪ 2010 1,710 ₪ 20,500 ₪ 2011 1,830 ₪ 22,010 ₪ 2012 1,950 ₪ 23,370 ₪ 2013 2,060 ₪ 24,720 ₪ 2014 2,270 ₪ 27,210 ₪ 2015 2,480 ₪ 29,700 ₪ 2016 2,970 ₪ 35,580 ₪ 2017 3,080 ₪ 36,940 ₪ 2018 3,240 ₪ 38,900 ₪ 2019 3,130 ₪ 37,540 ₪ 2020 3,310 ₪ 27,540 ₪ 2021 – מועד עריכת השומה 3,300 ₪ 39,650 ₪ חלופה תאור מועד קובע סה"כ אומדן שווי הנכס 4 שווי שוק 10/2010 700,000 ₪ חלופה תאור מועד קובע סה"כ אומדן שווי הנכס 5 שווי שוק 3/2014 930,000 ₪ "

ביהמ"ש לא קובע מסמרות בעניין זה, שכן אינו אמור להכריע בו. דיון בהוצאות בשים לב לסכום שכר הטרחה שביהמ"ש פסק בפסק הדין החלקי, וכן בשים לב לפער בין סכום התביעה ובין סכום התביעה, ביהמ"ש קובע כי הנתבעת תשלם לתובעת מחצית מכלל הוצאותיה לעניין אגרות, תשלום לשמאי מטעמה ותשלום לשמאית מטעם ביהמ"ש וכן שכ"ט בא כוחה של התובע בסך של 35,000.

סוף דבר ביהמ"ש מחייב הנתבעת לשלם לתובעת כלהלן: 560,000 ₪ צמוד בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן בלבד עד מועד הגשת התביעה ומאותו מועד בתוספת רבית כדין ועד מועד התשלום בפועל.