בקשה למינוי בן ממשיך בנחלה חקלאית

דיון והכרעה השאלה הראשונה: האם סוגיית מגורי הנתבעים בבית לאחר שיבנה וסיוע להורים עלתה בטרם עסקת המתנה טענו כי הרקע שקדם לעיסקת 5 ,A ,B ,C ההורים בתצהיריהם, וכך גם בתצהירי האחים המתנה הוא רצון ההורים, אשר כבר עובר לעיסקת המתנה היו לא צעירים, ובקשו להעביר את הזכויות בנחלה למי מילדיהם, וכי משעה שמדובר במתנה בעלת ערך כלכלי רב, בשווי מיליוני ₪, הדבר הובהר מצידם כמתנה שכרוכה במגורים במקום וסיוע להורים בזקנתם.

מינוי בן ממשיך הוא אמנם בבחינת מקרה פרטי של הענקת זכויות במשק חקלאי, שבמסגרתה הן מוענקות ללא תמורה בחייו של המעניק, ואולם מימוש אותה הענקה (דהיינו: רישום הזכויות במשק על שם מקבלן) נדחה למועד שלאחר פטירת בר הרשות.

ב"כ התובעים הפנה לפסק דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה בנצרת, כב' השופט אסף זגורי בתה"ס 47590-04-13 ש.נ. נ' א.ב.מ. נבו, ניתן ביום 11.05.2014 , ובקש לבסס באמצעותו את טעונו כי בכל עסקה של העברת זכויות במשק מהורים לילדם, ולא רק כאשר הדבר נעשה במסגרת הענקת זכויות של "בן ממשיך", תנאי מכללא לעסקה הוא שהילד המקבל יטפל במשק ויסייע בידי ההורים.

...

הרושם המתקבל הוא כי הנתבעים "בלעו" ו"הכילו" לאורך זמן את התנהגות התובעים, עד שבסופו של דבר, החליטו שאין מקום להסמיך מגוריהם ליד ההורים, בהתאם לתכנית המקורית, שכן "בית זה לא רק אבנים", כלשון הנתבעת בעדותה לפני (עמ' 188 בש' 26 ), בצדק רב. אציין כי הנתבעים העידו על ניסיונות פיוס מול התובעים גם לאחר שנפלה ההחלטה לא לעבור לבית שבנו והחרפת הסכסוך.

סיכומו של דבר, גם לו היה מקום לקרוא תנאי מכללא מתלה או מפסיק לעסקת המתנה, שעניינו במגורים במשק וסיוע להורים בזקנתם, הרי שבשל התנהגותם הרעה של ההורים, אשר היא זו שגרמה לאי התקיימות התנאי מכללא המתלה או שגרמו להתקיימות התנאי מכללא המפסיק, ההורים לא יכולים להיבנות מאי קיומו של התנאי מכללא המתלה או מקיומו של התנאי מכללא המפסיק.

בחינת חומר הראיות בתיק וניתוח השאלות המשפטיות מביאים לטעמי למסקנה מובהקת אחת והיא כי דין התביעה להידחות, וכך אני קובעת.

כמו כן טוען ***** כי בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק המתנה, עם אישור גורמים הנדרשים למינוי בן ממשיך, מדובר במתנה שהקנייתה הושלמה בהתאם לכל דרישות הדין ולפיכך זכותו לקבל את הנחלה כבן ממשיך היא זכות בלתי הדירה וההורים המנוחים לא היו רשאים לחזור בהם מהתחייבות זו. העדר גמירות הדעת של ההורים בעת החתימה על מיסמכי המינוי על פי גרסת ***** האב המנוח הוא זה שיזם את הפנייה ל***** ו***** ובקש מהם לערוך חלוקה שויונית ביניהם וזאת עוד בשנת 2013 .

דוקא הבן ***** שעבד בחקלאות כל השנים, עיבד את משק ההורים וטיפל בהם הוא זה שקיים באופן מהותי את מוסד הבן הממשיך, ורק מותו בטרם עת לאחר מחלה קשה מחד ומינוי בנו כבן ממשיך (כאמור רק בשל נהלי רמ"י המונעים רישום שתי נחלות על שמו של חוכר אחד) מאידך, אפשרו הגשתה של תביעה זו על ידי אחיו שאינו עוסק בחקלאות מזה עשרות שנים ומתגורר בכלל במרכז הארץ.

...

סוף דבר א .

התביעה לביטול מינויו של הנתבע 1 כבן ממשיך בנחלת התובעים 1 ו – 2 נדחית.

₪ בהכנתו ובניהולו אני מחייב את התובעים בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 50,000 ההוצאות ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית.

מינוי בן ממשיך הוא בבחינת מקרה פרטי של הענקת זכויות במשק חקלאי, שבמסגרתה הן מוענקות ללא תמורה בחייו של המעניק, ואולם מימוש אותה הענקה (דהיינו: רישום הזכויות במשק על שם מקבלן) נדחה למועד שלאחר פטירת בר הרשות.

צוין במכתב, בין היתר, כי ההודעה משנת היתה על רקע הסכם פנים משפחתי שהתייחס לחלוקת הזכויות בין האחים במקרה של יציאתה לפועל של תכנית ההרחבה, וכי המכתב משנת 1993 בענין מינוי ש' כבן ממשיך נעשה לבקשת האגודה, שביקשה לומר מי מועמד לנחלה החדשה ומי מועמד לבן ממשיך (ללא חפיפה ביניהם) וכי התובעים הודיעו כי מ' מועמד לנחלה החדשה ואילו ש' ימונה כ"בן ממשיך".

...

יוצא אפוא, כי בר רשות מכוח רישיון שימוש ללא תמורה, צפוי בכל רגע נתון 31 לדרישת סילוק יד, אף אם פעולתו בנכס נמשכה זמן רב (ראו לעניין זה: ע"א 50/77 433 , עמ' 439 ; ע"א 32/77 אליאסף טבוליצקי נ' בית - ( מזרחי נ' אפללו, פ"ד לא( כנסת ובית - – 210 , עמ' 215 ( מדרש, פ"ד לא( 216 .

אין בכך כמובן משום נקיטת עמדה ביחס לסיכויי התביעה, אם תוגש, בשים לב למכלול נסיבות העניין, וטענות שני הצדדים שמורות תביעת הפינוי מתקבלת אפוא, ומועד הפינוי יהיה תוך 90 ימים ממועד פסק הדין.

אלא שכפי שמציינים התובעים בסיכומיהם, לאם זכויות מכוח הלכת השיתוף בנכסים בין בני זוג, ומעמדה מוקנה לה מכוח הודאת ההורים, שחלה במישור היחסים בינם לבין עצמם, כאשר לנתבע אין מעמד לעניין זה. סיכום כללי סיכומו של דבר, התביעה ההצהרתית מתקבלת בחלקה באופן שמוצהר בזאת כי הזכויות בנחלה היו ונותרו במלואן בידי האב, והוא רשאי היה לעשות בזכויותיו כפי רצונו, ובכלל זה להעבירן במתנה למ', כפי שנעשה במסגרת תצהירי המתנה שנחתמו ביום 31.12.2013 , שעניינם העברת כל זכויות החכירה במשק מהאב לידי מ', במתנה וללא תמורה, וניתן להשלים מתנה זו, בכפוף לעמידה בנהלי רמ"י. תביעת הפינוי מתקבלת במלואה, ללא התניית הפינוי בפיצוי כספי, אך תוך ששמורה בידי ש' הזכות לתבוע פיצויים בגין השקעות והשבחה של הבית הצפוני, ככל שהיו.

הנתבעת הוסיפה, כי במהלך החיים המשותפים השכיר המנוח שטחים חקלאיים המשויכים לנחלה, והכניס לכיסו האישי דמי חכירה שנתיים קבועים בסך של כ - 20,000 ₪ אשר שולמו לו במזומן.

. ז"ל, אביו של המנוח, בדבר מינוי המנוח כבן ממשיך, ולא הוצג כל אישור מטעם האגודה להעברת הזכויות בנחלה ומינוי המנוח כבן ממשיך והסכמת המינהל מעולם לא התבקשה ולא ניתנה, ולמעשה מעולם לא היתקיימו הליכים למינויו של המנוח כבן ממשיך בנחלה.

...

אני ממנה בזאת את שמאי המקרקעין דן ברלינר – טל' - 8643593 , להערכת שווי בית המגורים ללא הקרקע נכון להיום.

כמו כן, אני ממנה בזאת אקטואר את רו"ח נתן שטרנפלד, מרח' גושן 49 קריית מוצקין, טל': 04- 8731837 , לשם איזון כמפורט בפסק הדין, זאת מיום נישואי הצדדים 23.10.2002 ועד .

אשר לפסיקת הוצאות, בשים לב לתוצאות פסק הדין, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ועל מנת לא להסלים את הסכסוך בין הצדדים, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בחקירתו הנגדית הבהיר גדעון, כי הוא אכן ביקש מלידר את מכתב הויתור כי חשש שבמסגרת מאבק הגירושין שלה ושל רונן שהתרחש בגבולות שנת 2014, ידרוש רונן זכויות בנחלה 63 הרשומה גם על שמו (מכוח היותו בן זוגה של לידר), למרות שלידר מחזיקה בנחלה זאת בנאמנות בעבורו (עמ' 22 לפרו' שו' 31-36).

השאלות העומדות להכרעה לנוכח טענות הצדדים, שתומצתו לעיל, אלה השאלות העומדות להכרעה: האם הוכחה הסכמה כלשהי בין גדעון לאבי הקושרת בן מינוי ניר לבן ממשיך בנחלה 14 לבין הקניית הנחלה הנוספת ללידר? מהי משמעות כתב הויתור? האם קיים שהוי בפעולותיו של גדעון בהקשר של נחלה 63? שאלה א' – האם הוכחה הסכמה נטענת בין גדעון לאבי את ההסכמה הנטענת על ידי אבי פירטנו בסעיף 11 לעיל, ואת הכחשתו של אבי את ההסכמה האמורה פירטנו בסעיף 12 לעיל.

שאלה ב' – מהי משמעות כתב הויתור לכאורה במכתב הויתור, שכבר קבענו כי מתייחס לנחלה 63, ביקשה לידר "נא לגרוע אותי מחברותי באגודה החקלאית". בהתאם לתקנון אגודת המושב (שצורף לנספחי התביעה, עמ' 122-132), חברותו של חבר באגודה נפסקת אם מבקש זאת בכתב (סעיף 6(ד) לתקנון).

...

במקרה דנן ולאור כל המפורט בהרחבה לעיל, אני קובע כי הוכח לי הסכם נאמנות כאמור, שנכרת בעל פה בין גדעון ללידר עובר לחתימה על תצהיר המייסדים בשנת 2002 בהתייחס לנחלה הנוספת (שהחלה דרכה כמגרש 126 והומרה לנחלה 63).

לאור כל האמור לעיל, ולנוכח הסעדים שהתבקשו בסעיף 32 לכתב התביעה, שוכנעתי להצהיר ולקבוע כדלקמן: א. לידר החזיקה בזכויות נחלה 63 בנאמנות בעבור גדעון; מכתב הוויתור שיקף תוכן אמיתי.

לאור כל זאת אני מורה על חיובם של נתבעים 1-2, יחד ולחוד, בהוצאות המשפט של התובעים ובשכר טרחת בא כוחם, בסכום כולל של 20,000 ₪.