בקשה למינוי בורר בסכסוך שכר טרחה בין עורך דין ללקוח

לפיכך פנה בהתאם לסעיף 18 להסכם שכר הטירחה ליו"ר ועד מחוז תל אביב של לישכת עורכי הדין בבקשה למינוי בורר.

על רקע כללים אלה נשוב ונזכיר את לשון תניית הבוררות בהסכם שכר הטירחה בו נתקשרו הצדדים: "כל מחלוקת או סיכסוך בקשר לשכר הטירחה המגיע לעוה"ד הח"מ בגין טפול בתביעה – ימסר לבוררות מוסכמת בפני בורר יחיד שימונה על ידי יו"ר ועד המחוז של לישכת עוה"ד בו מצוי משרדו של עוה"ד וידוע ללקוח כי הסכם זה מהוה גם "הסכם בוררות" לכל דבר וענין.

בהחלט ניתן להעלות על הדעת מקרים בהם דורש עורך הדין שכר טירחה מסוים מהלקוח והלקוח חולק על כך ומבקש להביא את העניין לפני בורר.

שנית, משום שבהתאם לעיקרון חופש החוזים רשאים צדדים להסכם שכר טירחה בין עורך דין ללקוח לקבוע תניית בוררות בעלת תחולה מצומצמת – הנוגעת רק לשכר הטירחה המגיע.

...

דעתי היא שאין מנוס מלאפשר לטענות אלה לעלות במסגרת הבוררות המוסכמת על הצדדים – כאמור משום הלשון בה נקטו הצדדים וגם בשל הגיונם של דברים.

תוצאה זו אולי אינה עולה בקנה אחד עם שיקולי יעילות, אך היא התוצאה הנכונה במקרה דנן.

התוצאה התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבע העיד כי מעולם לא פנו אליו התובעים בבקשה למינוי בורר .במסגרת ת.א. 14281-05-10 (הליך שייצג בו את התובעים בבית משפט מחוזי מרכז) נפסק סכום לטובת התובעים.ההליך לא הסתיים.

לא נטען כי היתקבל סכום כלשהוא עבור התובעים ועל כן הם אינם מחויבים לשלם שכר טירחה.אין גם ראיה כלשהיא לסכום הוצאות שהיה עליהם לשלם.

דין בקשת רשות העירעור להדחות אף ללא צורך בתשובת המשיבים וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ה - 1968 קובע: "(א) הוגשה תובענה לבית-משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות ובקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובילבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.

בנסיבות שבהן עמלו התובעים על מנת לנסות ולאתר את עורך הדין שאמור לייצג אותם ולא השאיר בידיהם אף לא כתובת עדכנית שלו, ניתן היה לראות במבקש כמי שלא מוכן לעשות כל הדרוש על מנת לנהל הליך בוררות.

אינני יודעת איזה טענות חסויות יכולות לעלות בתביעת לקוח נגד עורך דין להשבת פיקדון.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבים וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ה - 1968 קובע: "(א) הוגשה תובענה לבית-משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בקשה למינוי בורר המבקשת עותרת למינוי בורר בסכסוך שבינה לבין המשיב בהסתמך על תנית בוררות הכלולה ב"נספח להסכמי שכר טירחה" (להלן – ההסכם הנספח) לפיה "הצדדים מסכימים בזאת כי במקרה של השגות ו/או חילוקי דיעות באשר לשכר הטירחה מצד הלקוח כלפי משרד עורכי הדין יפנו הצדדים לבורר מוסכם ונייטרלי אשר החלטתו תהיה מחייבת" (סעיף 1), ו"חתימת הצדדים על כתב זה מהוה שטר בוררות לכל דבר ועניין וזאת בהתאם לקבוע בחוק והתוספת לו" (סעיף 4), שאין מחלוקת שהמשיב חתם עליה.

...

אני ממנה כבורר את השופט בדימוס קובי ורדי, "שנלר-ורדי: בוררויות גישורים ייעוץ", מרכז עזריאלי 1, המגדל העגול קומה 17, טלפון 03-6081451.

ההסכם כולל תנית בוררות לפיה "מוסכם בזאת, כי בכל מקרה בו יתעוררו חילוקי דיעות בקשר להסכם זה ו/או להוראותיו ו/או לאופן ביצועו, ימסרו חילוקי הדיעות להכרעתו של בורר דן יחיד, שימונה על ידי הצדדים , ובהעדר הסכמה בין הצדדים לגבי מינוייו של הבורר, ימונה הבורר על ידי ראש לישכת עורכי הדין בישראל". ביום 21.08.2018 פנה המשיב לראש לישכת עורכי הדין, ובקש למנות בורר.

בהודעת ראש לישכת עורכי הדין מיום 20.11.2018 מונה עו"ד איתן ארז כבורר, תוך הערה לפיה "טענות ביחס לבוררות עצמה או לצורך בה יש להפנותו לבורר ו/או לבית המשפט". טענתה העיקרית של המבקשת היא שהסכסוך אינו ראוי להתברר במסגרת בוררות מחמת בטלות ההסכם, הגוררת אחריה גם את בטלות תנית הבוררות, וכדבריה "...הסיכסוך המשפטי שבין הצדדים, שהוא נושא התביעה, אינו יכול להידון ולהתברר במסגרת של הליך בוררות... בהיותו של ההסכם, שעל הוראותיו מבוססת התביעה, בלתי חוקי, בלתי מוסרי ונוגד את תקנת הציבור באופן מובהק... בשים לב לכך שהוראות ההסכם, עליהן מבוססת התביעה הנן בטלות וחסרות תוקף, גם סעיף 'יישוב חילוקי דיעות' שבהסכם (סעיף 13 להסכם), בטל וחסר תוקף ואין בו כדי להקנות סמכות לבורר להכריע במחלוקות שבין הצדדים". הטעם לבטלות ההסכם נעוץ לטענתה בהיותו "...הסכם בין לקוח לבין עורך דין בקשר למתן שירותים משפטיים שוטפים, שאינו כולל אפשרות הגיונית הוגנת וסבירה לסיום היחסים" ש"איננו הסכם מידתי ואיננו הסכם ראוי.

ויודגש, בהיגד סכויי ההליך כוונתי לסכוי ההליך העקרי שהוגש לבית המשפט בסוגיית התאמת הסיכסוך להכרעה בבוררות אם לאו, במובחן מטענות המבקשת ביחס לתביעתו של המשיב לשכר טירחה ולאופן הפסקת יחסיהם, לגביה לא הבעתי דיעה וזו אמורה להיות מוכרעת ע"י הבורר, בשים לב להלכה הנוהגת ביחסי עו"ד-לקוח ולפסיקה הקיימת.

...

כאמור לעיל, הבקשה למתן סעד זמני נדחית.

המבקשת תשלם למשיב הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪.

בקשה למינוי בורר המבקשת, חברת עורכי דין (להלן- שרקון) עותרת למינוי בורר על מנת שידון בסכסוך שהתגלע בינה לבין שלושת המשיבים: עו"ד לילך נאמן (להלן – נאמן); עו"ד גיא קינן (להלן – קינן); ושותפות עורכי דין בלטר גוט אלוני (להלן – שותפות בלטר).

ברקע - סיכסוך בין משרדי עורכי דין על היתחשבנות, לקוחות, ושכר טירחה, שהוליד האשמות קשות.

...

המיזוג לא יצא בסופו של דבר אל הפועל וביום 10.12.2019 נכרת בין שותפות נאמן-קינן לבין שותפות בלטר הסכם שעניינו ב"מיזוג הפעילות העסקית של הצדדים", בעקבותיו פתחו שני המתקשרים לעיל חשבון בנק משותף.

התוצאה מבלי להביע כל עמדה שהיא במחלוקת לגופה ולגופן של טענות הלוואי, אני מקבלת את הבקשה, ככל שהיא מתייחסת לעורכי הדין לילך נאמן וגיא קינן, ומורה על מינוי בורר שידון ויכריע במחלוקת שהתגלעה ביניהם.