המשיך המבקש וטען, כי החלטת בית המשפט קמא מביאה "למצב שבו כל פעם שתוגש בקשה למינוי בורר יצטרכו הצדדים לעבור את עינו הפקוחה של בית משפט עוד בטרם החל ההליך כאשר צד אשר ירצה לסכל את ההליך ייטען מעתה שההסכמים שחתם עליהם אינם חוקיים ויבקש פסק דין הצהרתי".
טענות המשיב
המשיב טען מנגד, כי הסכם שכר הטירחה כולל הוראות בלתי סבירות ובלתי חוקיות בעליל.
כאמור, הייצוג כבר עבר, אין מחלוקת בין הצדדים בעיניין העברת הייצוג, המבקש אינו חולק על זכותו של המשיב להפסיק את הייצוג שלו, אינו חולק על זכותו לשכור לעצמו עו"ד אחר והסכסוך שנותר בין הצדדים הוא, כאמור, סיכסוך כספי, שאין כל מניעה שבורר יכריע בו.
בהתאם להלכה הפסוקה, מקום שקיימת תניית בוררות בהסכם שנכרת בין הצדדים ואחד הצדדים טוען לאי חוקיות הוראות מסוימות בהסכם הבוררות, כגון במקרה דנן, אין בעצם העלאת אותן טענות כדי להפקיע את סמכותו של הבורר לידון ולהכריע בסכסוך שבין הצדדים, לרבות בטענות אי החוקיות.
...
סוף דבר
בקשת רשות הערעור מתקבלת.
בהתאם לכך, אני מורה על עיכוב ההליכים המתנהלים בפני בית המשפט קמא בשל קיומה של תניית בוררות בין הצדדים.
המשיב ישלם למבקש הוצאות בסכום של 5,000 ₪, בגין ההליכים בשתי הערכאות.