בקשה למינוי אפוטרופוס לאדם עם מוגבלות שכלית

ביום 6.4.21 הוגשה גם תעודת עובד ציבור מטעם מיכל בן אלי, מנהלת תחום (תיקצוב תימחור) במינהל מוגבלויות במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים במסגרתה היא הציגה את טווחי התעריפים המעודכנים לחודש מרץ 2021 של השירותים המרכזיים אותם מתקצב המשרד עבור אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית על פי חוק הסעד: הארכת יום לימודים בביה"ס- 2,441-564 ₪; מרכז יום- 5,708-3,639 ₪; מע"ש (מרכז עבודה שקומי)- 1,978 ₪; דיור15,000-9,000 ₪.

נוכח האמור לעיל, אני פוסק לתובע בשיקלול מקדמי הוון והיוון חד פעמי בגין עזרת הזולת (לרבות בגין מינוי אפוטרופוס) החל מגיל 21 לעתיד פיצוי כולל בסך של 2,418,000 ₪ (מעוגל).

במקרה זה גם איני מקבל את טענתה כי במצב בו יוקפא סכום נמוך מהסכום לפי בקשתה, היא עלולה לעמוד בסיכון בו לא תוכל להפרע מהתובע, שכן נוכח גובה הפצוי ומצבו הרפואי של התובע, סביר להניח שחלק משמעותי מהפצוי יופקד בחשבון על שמו, גם לאחר גיל 18, תחת אפוטרופוס ובהשגחת בית משפט.

מנגד, הנתבעת בקשה להקפיא קצבת ניידות לפי "חסר רכב" בסך של 652,416 ₪ ללא כל פרוט נוסף וכן לא התייחסה כלל לטענות התובעים לרבות למוצג שהיא עצמה צירפה להודעה בדבר הגשת ראיות נתבעת ושבסעיף 2 בה ציינה שמדובר באשור המוסד לביטוח לאומי בדבר שעור מוגבלות בניידות, כשבהתאם לעמוד 9 להודעה אכן נקבעה לתובע מוגבלות בניידות לצמיתות בשיעור 60%.

...

נוכח האמור טענות התובע עדיפות בעיני ולפיכך אני מורה כי לגבי קצבת ניידות יוקפא סך של 117,337 ₪.

נוכח כל האמור, אני מורה כי מסכום הפיצוי שייפסק לתובע יש לנכות קצבת ילד נכה בסך כולל של 529,028 ₪.

6 .לסיום אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקים שנובעים מהתאונה כדלקמן: א. אובדן כושר השתכרות לעתיד - 2,651,000 ₪ ב. הפסדי פנסיה - 331,000 ₪ ג. הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר - 125,000 ₪ ד. עזרת הזולת עד גיל 21 - 791,000 ₪ עזרת הזולת החל מגיל 21 - 2,418,000 ₪ צרכים שיקומיים - 70,000 ₪ ניידות לאחר גיל 21 - 200,000 ₪ ז. נזק שאינו נזק ממון - 221,000 ₪ סה"כ - 6,807,000 ₪ בניכוי קצבת ילד נכה - 529,028 ₪ הפחתה בגין הקפאת קצבאות - 1,771,345 ₪ סה"כ - 4,506,627 ₪ סה"כ בתוספת שכ"ט עו"ד - 5,192,085 ₪ בניכוי תשלומים תכופים - 151,557 ₪ סה"כ - 5,040,528 ₪ נוכח האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובעים פיצוי בסך של 5,040,528 ₪ בתוספת אגרה והוצאות עדים.

מספר בקשה: בפני כבוד השופט רן ארנון מבקש ש' מ' משיבים 1. י' צ' מ' (אדם שמונה לו אפוטרופוס) באמצעות ב"כ עו"ד זיו ורד סבר יאיר 2.היועץ המשפטי לממשלה משרד הרווחה והשירותים החברתיים חיפה משרדי ממשלה פסק דין

כמו כן י' סובל ממוגבלות שכלית התפתחותית ברמה קלה – בינונית.

עוד אציין כי לי' מונתה אפוטרופוס לדין שהציגה את עמדתו של י' ואף היא סברה כי אין כל עילה להורות על הוצאתו של י' מבית מגוריו שם הוא מתגורר שנים רבות.

...

י' יכול ומסוגל להביע את דעתו בענין מתן הצו המבוקש והוא אכן עשה זאת בפני ובפני כל גורם אחר המעורב בעניינו ובכלל זה רופאים ועו"ס. בנסיבות אלה אין מנוס מלדחות את הבקשה.

לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית הבקשה.

מאובחן כלוקה בתהליך סכיזופרני ומוגבלות שכלית התפתחותית קלה ושרוי במצב פסיכוטי לא מאורגן ומגיע לאשפוזים חוזרים בכפיה מהם מישתחרר כאשר אין עילה להארכת האישפוז.

האפוטרופוס לדין חזר על עמדתו של המשיב לפיה הוא (המשיב) מיתנגד נחרצות למינוי, מנגד, טען האפוטרופוס לדין כי לעמדתו הוא, בנפרד מעמדת המשיב, ייתכן כי מינוי זמני מוגבל ותחום של 11 אפוטרופוס לרכוש בלבד אשר תפקידו וסמכויותיו ייתחמו על ידי בית המשפט בהתאם לסעיף לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות באופן שהאפוטרופוס ייטפל אך ורק בזכויות הדיור של המשיב ובהסדרת חובותיו יסייע למשיב ואולי אף יגייס אותו לשיתוף פעולה.

- כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, ושל אדם שמונה לו אפוטרופוס, אם על - ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס - לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין או האדם שמונה לו אפוטרופוס פנה אליו בעצמו".

התיקון משנה את התפיסה החברתית - משפטית בכל הנוגע לשלילה ו/או להגבלה של הכשרות המשפטית של אנשים עם מוגבלויות ומביא בחובו גישה ששמה דגש על כבודם ועל זכויותיהם של אנשים מקבוצות אלה, הן זכויות האזרח שמהן נהנה כל אדם הן זכויות הנובעות ממצבם הייחודי.

...

בעקבות ההליך במסגרת צו ההגנה עלה ביתר שאת הצורך בטיפול ראוי עבור המשיב ועבור אחיו, ומכאן ולאחר התערבותו של בית המשפט, מצא המבקש להגיש את הבקשה נשוא החלטתי בהליך לטענת המבקש המשיב מוכר למערכת הפסיכיאטרית מאשפוזים רבים, סובל מסכיזופרניה והנמכה קוגניטיבית עם היענות אפסית לטיפול והיעדר כל תובנה למצבו.

עוד מורה אני כי לאחר מינויו של האפוטרופוס, יפעל בהקדם ובשלב ראשון לאיזונו התרופתי של המשיב ולמיצוי זכויותיו.

משמצאתי למנות אפוטרופוס לגוף ולרכוש למשך שנה למשיב, תינתן החלטתי על מינוי עמותת בהחלטה נפרדת שתישלח לצדדים.

"XXX" תואיל המזכירות לשלוח החלטתי למשיב, לאפוטרופוס לדין, לב"כ היועמ"ש, לעו"ס לסדרי דין ולעמותת "גג לחוסה ולנזקק" הנני מתירה את פרסום החלטתי ללא פרטים מזהים.

בפני כבוד השופטת גילה ספרא-ברנע המבקשים 1.ר' 2.מ' ע"י ב"כ עוה"ד מאור בן חיים המשיבים 1.ע' (אדם שמבוקש למנות לו אפוטרופוס) ע"י האפטרופא לדין עוה"ד גילה ברזילי 2.האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון 3.היועץ המשפטי לממשלה-משרד הרווחה והשירותים החברתיים חיפה פסק דין

אני מוצאת כי ניתן להשיג את מטרת הבקשה ולשמור על טובתו של מר ע' במסגרת חוק הסעד (טפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), תשכ"ט 1969- כפי שסוכם על ידי עו"ס לסדרי דין בתמיכת האפוטרופא.

...

אני מקבלת את חוות דעת האפוטרופא לדין כי מינוי אפוטרופוס למר ע' לא מהווה מענה לקשיי ההתנהגות שלו, ומפנה שוב לדברי כב' השופט זגורי בדבר הפגיעה באדם ורמיסת ריבונותו על עצמו: 10 "כשאני בוחן נסיבות מקרה זה, אני מגיע למסקנה שמעבר לתנאים שנקבעו בתיקון

אני סבורה ששינוי המסגרת המוכרת, אף שאין דעתנו נוחה ממנה, והיא אינה בריאה למר ע', עלולה להזיק לו כולל לבריאותו ונפשו יותר מתועלתה.

הסיכום הינו כי הבקשה למינוי אפוטרופוס נדחית, וניתן תוקף של החלטה להמלצות התסקיר.

המבקשים לא קיבלו את החלטת הוועדה והגישו ערר לפי חוק הסעד טפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט – 1969 (להלן – חוק הסעד) (ו"ע (ת"א) 20855-07-18).

זאת, הן בשל חוסר נכונות ו/או חוסר הבנה של המבקשים 2-1 למצבו וצרכיו של האשל"א. בעניינינו, המבקשים תחילה היתנגדו בכלל לצורך כשלעצמו במינוי אפוטרופוס, ועתרו לביטול המינוי ולא להחלפת האפוטרופוס; הן בשל הצורך לעבור ועדת איבחון שתעמוד על מצבו העדכני כדי שניתן יהיה לבנות תכנית טיפולית מתאימה שתיתן מענה למכלול צרכיו ההתפתחותיים של האשל"א (בריאותיים, חנוכיים, היתנהגותיים, התפתחותיים) במסגרת מתאימה.

בנוסף, המבקשים לא דאגו לשלב את המבקש במסגרת חינוכית משך שנים (עמ' 2 לתסקיר; סעיף 16(ג) לעמדת האפוט' לדין; עמ' 6, ש' 33); הן בשל חוסר שתוף פעולה של המבקשים 2-1 עם גורמים מקצועיים שונים, כפי המצופה ממי שמבקש לשמש אפוטרופוס לאותו אדם, וכך במיוחד לאחר הדגשתו של בית המשפט העליון במסגרת בג"צ 7370/18 על חשיבות העניין "בתוך כך הדגישה באת-כוח המשיבים 3-1 את ההכרח של שתוף פעולה מצד ההורים בכל הרבדים, ואף אנו מצדנו עמדנו על חשיבות הדבר". אין ספק באהבתם ומסירותם של המבקשים 2-1 לאשל"א, על פי הבנתם.

...

הערר נדחה והמבקשים הגישו עתירה לבג"ץ (בג"צ 7370/18).

בית משפט השלום לא נעתר לבקשה בנימוק לפיו: "בית המשפט אינו אמור אלא להבטיח יישום החלטות ועדת האבחון, לא להחליט על דרכי הטיפול. קרי, החלטות מן העת האחרונה, לא מלפני שנה וחצי. ניתן להבין כמובן שעתות קורונה יעכבו את הטיפול, אולם כאשר המדובר ב"עיכוב" של שנה וחצי, קשה לומר שניתן דבר מה ליישם.

עם זאת, אני סבורה כי נכון לעת מתן ההחלטה לפחות, לא ניתן להפקיד את המינוי בידי המבקשים 2-1 או מי מהם, אף אם הוא תואם יותר את רצונו של האשל"א, ואבאר טעמיי.

החשש מתעצם לאחר ששמעתי את דברי נציג האפוטרופוס החיצוני על אודות חוסר שיתוף פעולה עם פניותיו ונסיונותיו עד כה להבטחת טובתו של האשל"א (עמ' 5, ש' 31- עמ' 6, ש' 3; תשובה מיום 6.4.2022), ומנגד את דברי המבקשים 2-1 על הימנעותם הלא ברורה מלשתף פעולה עם האפוטרופוס למען סיפוק צרכיו של האשל"א, כולל צרכים רפואיים: "אני עבדתי וקיבצתי נדבות בשביל החג, לקנות מזרקים לילד ואת הכדורים שהוא צורך. אני חייבת לכל העיר כספים. ... ישבתי וקיבצתי נדבות. הוא הציע לי 500 ₪ הוא שקרן. ...והבטיח לחזור אלי ולא חזר אלי. אני לא זוכרת אם הציע לי 500 ₪ לחודש או לשבוע" (עמ' 6, ש' 10-6).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי מינוי אפוטרופוס חיצוני עולה בקנה אחד עם טובתו של האשל"א, ומינויו של המשיב 2 עדיף על פני מינוי המבקשים.