בקשה למימוש שטר כנגד חוב של צד שלישי

הצוו הזמני ניתן בעקבות בקשת המשיב מה-13.03.2019 להטיל עיקול זמני על כספי המבקשת לשם הבטחת גביית חוב בתביעה שטרית שהועברה לבית משפט זה לאחר היתנגדות המבקשת למימוש שיקים בהוצאה לפועל שהוגשו על-ידי המשיב.

שלישית, המבקשת טוענת כי המשיב פתח תיק הוצאה לפועל (שמספרו 507508-01-19) על אותו חוב, כנגד מר פרל, תוך שימוש בשטר הבטחון שמר פרל מסר לו להבטחת פרעונם של השיקים נושא ההליך דנן.

במסגרת בחינת מאזן הנוחות נבחנת מידת הנזק שצפוי להגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת מידת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, כמו גם מידת הנזק שעלול להגרם לצדדים שלישיים.

...

לעניין זה נקבע בהלכה הפסוקה כי לצורך מתן הסעד הזמני יש לשקול את יחסי הגומלין בין סיכויי הצלחת התביעה, על פני הדברים, אל מול מאזן הנוחות, וככל שבית המשפט מתרשם לגבי סיכויי הצלחת התביעה כך ניתן להקל בדרישות לגבי מאזן הנוחות: "תובע המבקש לקבל סעד זמני במסגרת תביעה עיקרית נדרש לעמוד בראש ובראשונה בשני תנאים מצטברים. תנאי ראשון הוא קיומה של זכות לכאורה, היינו סיכוי של ממש לזכות בתביעה. תנאי שני הוא כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. היינו, שנזקו, אם לא יינתן הסעד הזמני והוא יזכה בבוא היום בתביעה, יהיה גדול יותר מהנזק שייגרם לבעל הדין שכנגד אם יינתן הסעד הזמני והתביעה תידחה בסופו של דבר. שני התנאים אינם נבחנים במנותק, אלא נשקלים תוך שימת לב לזיקת הגומלין ביניהם, על בסיס מה שמכונה לעתים - מקבילית כוחות. ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכויי מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, כך יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות. וכן גם להיפך, ככל שיעלה בידי מבקש הסעד להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן חד, כך יקפיד פחות בית המשפט על עוצמת הזכות לכאורה עליה הוא נדרש להצביע (ראו, רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט נ' אמר, פ"ד נו(1)529; רע"א 10066/04 נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ נ' ד.ס.פ. ספיר אנטרפרייז בע"מ (פ''ד נט(4) 700)." בענייננו מקבילית הכוחות נוטה באופן מובהק לטובת המשיב.

התוצאה היא שיש להותיר את העיקול על מכונו ולא לבטלו.

המבקשת תשלם לצד שכנגד סך של 8,500 ₪ בגין הוצאות ההליך תוך 20 יום.

העובדות ברקע בקליפת אגוז על פי כתב התובענה המתוקן, חברת "פיננשאל לווארג' ד.פ. בע"מ" (להלן: "החברה") נקטה בהליכי הוצאה לפועל נגד המבקש ורעייתו למימוש משכנתא בדרגה שנייה שנרשמה לטובתה על בית המגורים של המבקש, בשל חוב הלוואה שנטלו המבקש ורעייתו מהחברה.

היתנהלות זו של המבקש אינה מתיישבת עם נקיטתו בזהירות סבירה ובמאמץ סביר "לגילוי". ניסיונו של המבקש להאחז בהחלטות שניתנו בהליך ביצוע השטר אשר דחו את בקשת המשיב להיתמנות בהליך השיטרי ככונס נכסים על בית המגורים כטעם לאותו "גילוי" נטען 11.5 שנים לאחר מינוי המשיב ככונס בהליך מימוש המשכנתא, אינו אלא התממות.

טענות המבקש בשלב זה שצו מינוי כונס נכסים לא ניכנס לתוקף הן טענות כנגד "מעשה עשוי". הגם שהמבקש טוען כי הוא אינו מבקש לבטל את הליכי הכנוס, הסעד המבוקש על ידי המבקש, למעלה מ-11 שנים לאחר מינוי המשיב ככונס נכסים ולאחר השלמת הליכי הכנוס, עלול להשליך על הליך כנוס הנכסים כולו ועל פעולות אותן ביצע המשיב בתפקידו ככונס נכסים ולהביא לשינוי לרעה של במצבם של צדדים שלישיים, הרוכשים של הנכס ונושים שחולקה להם תמורת הנכס, אשר נסמכו על צו הכנוס ואינם צד להליך.

המחוקק העניק לרשם ההוצאה לפועל סמכות שיפוטית בארבעה נושאים - טענת פרעתי לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ"); אחריותו של נאמן לפי סעיף 25 לחוק ההוצל"פ; חיובו של צד שלישי בתשלום החוב הפסוק לפי סעיף 48 לחוק הוצל"פ; חיובו של כונס נכסים בפצוי הנזקים שגרם לפי סעיף 58 לחוק ההוצל"פ. פסיקת בית המשפט קובעת כי בארבעת עניינים אלה, בהם מוקנות לרשם ההוצאה לפועל סמכויות שיפוטיות, החלטתו יוצרת השתק פלוגתא לגבי פלוגתא מסוימת שהוכרעה, אך לא השתק עילה באופן המונע העלאת טענות נוספות שלא הוכרעו באותה עילה.

...

העובדה שבשני מועדים שונים, בשתי עמדות שונות, צווי המינוי שניתנו בתיקים שונים נחתמו באותו אופן, כך שהמילים "הופקדה ערבות" הוספו בכתב יד על גבי חותמת לשכת ההוצאה לפועל, מחזקת את המסקנה שאין ממש בטענת המבקש לכך שצו המינוי לא נכנס לתוקף מאחר והמילים "הופקדה ערבות" נכתבו בכתב יד ולא הוחתמו בחותמת.

מקובלת עלי עדותו של המשיב שהצו היחיד שהוא נדרש לחותמת הוצאה לפועל הוא ללשכת רישום המקרקעין (עמ' 22 שו' 7-11).

עמידת המבקש על כך שהמילים "הופקדה ערבות" יוטבעו בחותמת שעה שהופקדה ערבות, כיתוב זה הוסף על גבי חותמת ההוצאה לפועל ודרישתו מטעם זה להורות כי צו מינוי כונס נכסים לא נכנס לתוקף שעה שהליכי הכינוס הסתיימו והנכס מומש, עולה לטעמי כדי חוסר תום לב. סוף דבר מכל הטעמים שפרטתי התובענה נדחית.

בחודש יולי 2016 פתחה דלק בהליכי הוצאה לפועל למימוש המישכון והשעבוד הרשומים על מניות המבקשת בצוף ים. ביום 28.8.2016 הגישה המבקשת, יחד עם חברת ארנון (ותובעת נוספת שבאותה התקופה הייתה אחת מבעלי חברת ארנון), היתנגדות לבצוע שטר כנגד דלק (ת"ט 56813-08-16).

צוף ים תוהה כיצד המבקשת יכולה למכור לצוף ים את מניותיה כשהן "נקיות מכל חוב וזכות של צד ג'" (כאמור בהסכם משנת 2016), כאשר המניות נותרו משועבדות לדלק וניתן לממשן בהוצאה לפועל.

...

בנסיבות אלה, אני סבורה כי תיקון כתב התביעה יביא לסרבול ההליך והארכתו שלא לצורך.

סוף דבר – הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחית.

המבקשת תשלם לדלק סך של 2,000 ₪ ולמשיבים 2-7 סך של 3,000 ש"ח הוצאות משפט ושכר טרחה בגין בקשה זו (סך הכל 5,000 ₪).

לפי הטענה, לא פעל המשיב לתביעתו של החוב מאת הלווים אלא הקדים והגיש לבצוע את השיטריות נגד המבקשים.

פתיחתם, ברשות-האכיפה והגבייה, של הליכים למימוש-השיטריות נגד המבקשים כערבים נעשתה ביום 27.3.2022, לאחר שהוגשו תביעות לפי דין נגד החייבים.

אך מובן כי איני קובע מאום לגבי כוחו של מי מהמבקשים לתבוע את החוב הנטען בהליך נפרד נגד החברה המדוברת, ברם הדבר לא יוכל להעשות כטענת-הגנה בהליך שלפנַי ואותה חברה אינה צד לו. עתה למרכיבה הנוסף של טענת-הקזוז והולך, כאמור, אחר טענה להפרת-התחייבותו האישית של המשיב למבקשים בכל הנוגע לדירה, הצופה אל הכותל המערבי בירושלים.

בתצהירו, הנילווה להתנגדויות, כתב מר בן-עוז כי ביום 9.7.2019 התחייבה המבקשת בת"ט 31884-05-22 לשפץ, על חשבונה, את הדירה אשר בבעלותו האישית של המשיב לשם השכרתה או מכירתה לצד שלישי, תוך שהצדדים חולקים בהכנסות.

...

הטענה לזכות לקזז 887,500 ש"ח מן החוב למשיב – נדחית.

ההתנגדות בת"ט 31854-05-22 עו"ד פרידמן נ' בן-עוז (אזרואל) נדחית.

בתוך 15 ימים מיום, שקיבלו לידיהם החלטה זו ישלמו המבקשים, יחד ולחוד, למשיב שכר-טרחה של עורכי-דין בבקשות הנדונות בסך, כולל מע"מ, של 41 אלף ש"ח. בקביעתו של סכום זה התחשבתי בשוויים הכספי של מרכיבי-הבקשות אשר נדחו; בשלב המוקדם, יחסית, שאליו הגיע ההליך בענינם של מרכיבים אלה אך גם בעבודה המשפטית, שנדרשה למשיב במענה לבקשות.

ביום 25.5.2017 פתחה המשיבה תיק בהוצאה לפועל, כנגד המבקשת, למימוש שטר החוב בסכום של 2,602,164 ש"ח. ביום 17.10.2018 הגישה המבקשת היתנגדות לבצוע שטר החוב, והתיק הועבר על-ידי ראש לישכת ההוצאה לפועל (כב' הרשמת ק' מרגולין-פלדמן) לבית המשפט המחוזי.

כן נטען, כי שטר החוב לוקה ב"פגם בצורה", כלשון סעיף 57 (ג) לפקודת השיטריות, ולפיכך אין תוקף אף לערבותה של המבקשת.

השגות על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית יידונו, ככלל, במסגרת העירעור על פסק הדין, למעט במקרים חריגים בהם המנעות מדיון בשלב מוקדם יותר תסב נזק בלתי הפיך לצדדים (ראו: סעיף 41 (ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; רע"א 2856/12 כהן נ' מע"צ-החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, פסקה 9 (20.5.2012); רע"א 8946/12 חברת נמל חיפה בע"מ נ' בתי זיקוק נפט בע"מ, פסקה 6 (21.3.2013); רע"א 368/13 הרשות הפלסטינאית נ' נורז'יק, פסקה 9 (29.12.2014)).

...

למעלה מן הדרוש אוסיף, כי אף לגופם של דברים דין הבקשה להידחות.

בענייננו, ובלא שאביע עמדה לגופן של השאלות המשפטיות שהועלו בכתבי הטענות, אציין כי הסוגיה שבמחלוקת מורכבת, ולא שוכנעתי כי ניתן לומר בוודאות כבר בשלב מוקדם זה כי התביעה תידחה.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.