בקשה למימוש פוליסות ביטוח על ידי נאמן

המבקשים הגיבו לתגובת הנאמן ומחו על השפה המתלהמת לשיטתם בה נקט, ממנה עולה בין היתר כי הנאמן גמר אומר בלבו להגיש נגד תביעה; המבקשים הפנו שוב להשתלשלות העניינים בתובענה הייצוגית ועל כך שהנאמנים ידעו על הליך זה ונטלו בו חלק, מבלי להעלות את הדרישה של קבלת היתר לניהול ההליך ע"י בימ"ש של חידלות פרעון; המבקשים שבו על הטענה כי אישור הסכם הפשרה לא יגרע דבר מקופת הנשייה וכי פוליסת הביטוח נועדה בראש ובראשונה להעניק כסוי בטוחי לדירקטורים ולנושאי המשרה בה – כך שגם אם תמשך התביעה כנגד יתר הנתבעים (וביניהם דירקטורים ונושאי משרה), אין כל וודאות שפוליסת הביטוח לא תמומש.

המבקשים אומרים זאת בפה מלא בסעיף 65 לתשובה לתגובה : "במקרה הספציפי ההליך הייצוגי למעשה הסתיים, ועל הצד הטוב ביותר מבחינת קופת הנשייה מכיוון שהתוצאה כלל לא מכבידה עליה. לא התבקש במסגרת הבקשה למתן הוראות לפתוח בהליך ייצוגי או להמשיך את בירור אלא במתן אישור להמשך הליך האישור הפורמלי של הסכם הפשרה שנכרת במסגרת אותו הליך ייצוגי, טרם פתיחת הליכי חידלות הפרעון". לנוכח דברים מפורשים אלו, אין לי אלא להסכים עם עמדת הנאמן והממונה לפיה המניע העקרי, אם לא הבלעדי, העומד בבסיס הגשת הבקשה הנו רצון המבקשים ליהנות מתגמולי פוליסת הביטוח הרשומה על שם החברה, וזאת במסגרת התובענה הייצוגית ובטרם גורם אחר כלשהוא "שם את ידו" על "תיבת האוצר", כפי שכונתה על ידי הנאמן בדיון שהתקיים בפני: "זה לא שאם ניתן אישור לנהל הליך במקום אחר, הם יוצאים עם כל תאוותם, הם יוצאים לנהל הליך אחר שעדיין השאלה לגבי סכומי הביטוח היא שאלה מאוד משמעותית, שלהבנתי בית משפט של חידלות פרעון יצטרך להכריע בה. ז"א הם יוצאים למותב אחר, לפורום אחר שבשביל להביא נושים חדשים אולי על פי פרוצידורות אחרות, אבל ה"תיבת האוצר" היא לא בהכרח שלהם.

...

לאחר עיון בבקשות ובתגובות להן; לאור הדברים אותם פירטתי בהקשר לבקשה מס' 143; ולאור הקווים המנחים בפס"ד אברהם לוי, סבורה אני כי יש לדחות את הבקשה ואין למקום לשחרר את המבקשים או מי מהם מלהתייצב לחקירה, בגבולות שהותוו כאמור, אנמק בקצרה החלטתי זו. ראשית סבורה אני כי גם אם התבטאויות כאלו או אחרות של הנאמן בבקשה מס' 143, התבטאויות אלו ניתנו למקרא כתבי הטענות בהליך הייצוגי בלבד; הנאמן ציטט את הדברים שיוחסו למבקשים על ידי התובעים בהליך הייצוגי, ראו למשל האמור בסעיף 7, שם צוין לגבי המיוחס למבקשים "שאם הן אמת". בתגובתו לבקשה 143 מזכיר הנאמן שני תרחישים אפשריים – או שיש בטענות אלו ממש, או שאין בהן ממש, ראו האמור בסעיף 45 לתגובתו.

עוד אציין כי רואה אני סתירה מסוימת בעמדת המבקשים בבקשות 166+170 לבין בקשה מס' 143 – אם טוענים הם כי יש להתקדם בהליך הייצוגי ואין מקום שהנאמן יסרב לתת את ההסכמה המתחייבת לצורך ההוצאה לפועל של ההסכם הנטען – האם המינימום הנדרש אינו מחייב התייצבות לחקירה, הצגת כל החומר הרלוונטי, מענה לשאלות ומתן הסברים, תוך שכנוע הנאמן כי אכן זוהי התוצאה הטובה ביותר לחברה, כפי שנטען בבקשה? מדוע הנאמן אמור להיות אוטודידקט וללמוד את כל החומר בעצמו מתוך ההליך הייצוגי? לפיכך ולאור האמור לעיל, ובדומה להחלטה במסגרת בקשה 74 בתיק זה, אני מורה כי הנאמן רשאי לזמן לחקירה את המבקשים ולבצע חקירה במתווה הנזכר בסעיפים 41+42 לפס"ד אברהם לוי.

סוף דבר – בקשות 143, 166 -170 נדחות.

הנאמנת ביקשה לממש את הכספים להם זכאי עזבון החייב המנוח בגין פצויי פיטורין.

המחזיקות הפנו בתגובתן לפסיקת בית המשפט העליון ברע"א 8622/13 המוסד לביטוח לאומי נ' רחלה שחר ואח' (מיום 7.9.16) (להלן – פס"ד רחלה שחר) לפיה הורחבו המרכיבים היוצאים מגדר העזבון, שעה שנקבע כי גם מרכיב החסכון, ולא רק מרכיב "הריסק" בפוליסת הביטוח, יוצא מגדר העזבון ועל כן לא נפגעת זכות המוטב לקבלתו בעת פטירת המבוטח.

המחזיקות הדגישו בתגובתן את התכלית הסוציאלית הגלומה בהוראות סעיף 147 לחוק הירושה ולעמדתן, כל עוד הכספים מוחזקים על ידיהן ולא הוצאו מכוח בקשת החייב המנוח, הרי שבעת פטירתו, הופכת זכות המוטב לקבלתם לנקייה מכל עיקול או זכות אחרת של נושי החייב.

הדברים הם מורכבים יותר, נוכח העובדה כי כספי פצויי הפיטורין, אותם הפרישה מעסיקת החייב במהלך תקופת העסקתו, הופקדו על ידי המעסיקה אצל המחזיקה.

...

מסקנה זו עלתה משום שהעיקול שהוטל היה זמני וככזה הוא נותר עד למועד פטירת המנוח.

ואומנם, המסקנה בדבר מעמדם של כספי הפיצויים כמוקנים לקופת פשיטת הרגל, גם לאחר פטירת החייב, אינה סותרת את התכלית הסוציאלית, הקיימת הן בחוק בסעיף 147 לחוק הירושה והן בפקודת פשיטת הרגל.

יצוין, כי לא הוצגו מצד המוטבים נסיבות אשר מצדיקות חריגה ממסקנה זו. לפיכך, על המחזיקות להעביר לקופת פשיטת הרגל של עיזבון החייב המנוח את הכספים הצבורים במרכיב הפיצויים.

תביעות החוב נבדקו על ידי הנאמן ואושר סך כולל של 90,096 ₪ בדין רגיל.

על כן, נידרש היחיד להמציא צלום רשיון הרכב ופוליסת הביטוח של הרכב, בו היחיד עושה שימוש.

כניסתה לתוקף של תוכנית הפרעון מותנית בהמצאת המסמכים וההבהרות הנדרשות ע"י היחיד וזאת בתוך 30 יום מהיום, כמפורט להלן: אישורי מסירה מלאים לכל נושיו, אישור מגרושת היחיד כי הוא לא צבר חוב מזונות שוטף בהליך וכי אין בכוונתה להגיש תביעת חוב מזונות כנגד היחיד, דו"ח מיסלקה פנסיונית, אישורים לגבי תפיסת הרכב ומימוש הרכב מסוג מזדה שנת 2009 ע"י הנושה, הסכם שכירות עדכני וכן, הבהרה בתצהיר מה עלה בגורל הרכב משנת 2001, שהסרת העיקולים התבקשה לצורך מכירתו ובאם טרם נמכר, מדוע הדבר לא נעשה.

הממונה תפנה לבית המשפט בכל בקשה נידרשת במקרה של הפרת הצוו על ידי היחיד.

...

לאחר ששיקללתי את עמדת בעלי התפקיד, היחיד, בהעדר התנגדות מטעם הנושים, אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט, ובכפוף להסרת המחדלים המפורטים בהצעות בעלי התפקיד - אני מקבלת את הצעת הנאמן ומורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

הנאמנת המליצה על תכנית לשקום כלכלי הכוללת 60 תשלומים בסך 4,060 ₪ לצד פדיון זכויות היחידה ברכב או מימוש פוליסת ביטוח החיים של היחידה עד לכסוי מלוא החובות והוצאות ההליך.

אשר לתקופת התשלומים, מחדלי היחידה, ההצהרות שמסרה, הסותרות באופן מפורש הצהרות שניתנו על ידי בן זוגה והצהרות שנכתבו בבקשה לפתיחה בהליכים, איחוריה בהגשת הדו"חות והגשת הדו"חות במקבצים, באופן שלא אפשר לנאמנת לקיים חקירה אמיתית של מצבה הכלכלי של היחידה, כמו גם החריגה הקבועה ממסגרת הוצאות סבירה וניהול אורח חיים שאינו תואם את אורח החיים המצופה מאדם המצוי בהליכי חידלות פרעון- כל אלה מצדיקים הארכה משמעותית של תקופת התשלומים, ויש לקבל את המלצת הממונה בעיניין זה. בכל הנוגע למימוש נכסים, ספק בעיני האם ניתן לממש את ביטוח החיים של היחידה, שעל פי הדו"חות צבור בו סכום של כ- 550,000 ₪, שכן על פי הדו"חות של חברת הראל, מדובר בכספי גמלאות.

...

עוד נטען כי תשלומי השכירות של היחידה עולים על המפורט בדו"ח, שכן חוזה השכירות הוא חוזה למראית עין בלבד, וכי בעל הדירה דורש מהיחידה לשלם תוספת של כ- 700 ₪ במזומן מעבר לכתוב בחוזה וליחידה אין אפשרות אלא להיעתר לדרישתו, שאחרת תפונה מהדירה.

מכלול נתונים אלה מוביל למסקנה כי המלצת הממונה על חדלות פירעון ביחס לגובה התשלום החודשי היא המלצה מקלה, ומכל מקום אין מקום לקבוע תשלום חודשי הנופל מהסכום שהומלץ על ידו.

משך כל התקופה שלאחר החתימה על כתבי ההצהרה בשנת 2011, הודה היחיד בקיומו של החוב כולו או מקצתו וזאת כפי העולה משלל התכתובות שפורטו לעיל ובפרט מהעברת הכספים על חשבון החוב, רישום הנושה כמוטב על פי פוליסת הביטוח ואף תשלום הפרמיות הנדרשות עבור פוליסה זו בשנת 2017 (תשלום שהועבר לידי הנושה שכן הנושה הוא זה ששילם את הפרמיות), ואי הכחשת זכותו של הנושה לידרוש את החזר הפרמיות ששולמו על ידי הבנק גם בשנת 2019 ועוד.

נוכח כלל האמור, לא מצאתי כי יש מקום להורות על סילוק הבקשה על הסף בשל היתיישנות ואולם, אין במסקנה זו המבוססת על המסמכים והטיעונים שהוצגו בפניי בשלב זה, בכדי לגרוע מהיחיד להעלות בפני הנאמן השגות באשר לתביעת החוב של הנושה, במסגרת הליך בדיקת תביעות החוב על ידי הנאמן.

על היחיד: (א)  להתייצב בפני הנאמן או בית המשפט או הממונה, בכל עת שיידרש לכך, לצורך בירור או חקירה, לפי העניין; (ב)  לשלם תשלום עיתי לטובת נושיו בסכום ובמועדים כפי שייקבעו על ידי הממונה; (ג)   להגיש דו"חות עתיים על הכנסות והוצאות, על הכנסות והוצאות וכן דיווחים נוספים והכל לפי תקנות והוראות הממונה; וככל שהדבר רלוואנטי - לשלם לזכאי למזונות סכום כפי שייקבע על ידי הממונה, הכול עד להכרעת בית המשפט בעיניין זה. לעמוד בכל דרישות הדין לפי סעיף 138 לחוק – (א)  היחיד יסייע לנאמן וישתף עמו פעולה לפי הנידרש לשם מילוי תפקידו, ובכלל זה יחתום על ייפוי כוח ומסמכים, יעביר לידי הנאמן כל מיסמך שברשותו הנוגע להליך חידלות הפרעון ויעשה כל הנידרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים; (ב)  היחיד יודיע לנאמן בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרט הנוגע למצבו הכלכלי שדיווח עליו.

...

נוכח כלל האמור, לא מצאתי כי יש מקום להורות על סילוק הבקשה על הסף בשל התיישנות ואולם, אין במסקנה זו המבוססת על המסמכים והטיעונים שהוצגו בפניי בשלב זה, בכדי לגרוע מהיחיד להעלות בפני הנאמן השגות באשר לתביעת החוב של הנושה, במסגרת הליך בדיקת תביעות החוב על ידי הנאמן.

לפיכך, מכוח סמכותי לפי סעיף 116 לחוק, אני מורה על מתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

אני מורה לנאמן לפנות למי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין לבדוק אם ליחיד זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, לרשום באותו פנקס הערה בדבר הצו לפתיחת הליכים ובכללו כי היחיד אינו מוסמך להעביר כל זכות בנכס לפי סעיף 131 לחוק.