בקשה למחיקת תצהיר עדות ראשית בשל הרחבת חזית ואי גילוי מסמכים

המבקש הגיש בקשה למחיקת סעיפים מהתצהירים שהוגשו מטעם המשיב בשל הרחבת החזית שיש בהם, וכן להוצאת נספחים אשר לא גולו בהליך גילוי המסמכים ולטענתו כלל אינם רלוואנטיים למחלוקת בין הצדדים (להלן: "הבקשה").

דיון והכרעה בהתאם להלכה בדבר שינוי חזית, כפי שציינה כב' השופטת (כתוארה אז) א' חיות בע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי, פ"ד נח(2) 145, 151, הכלל הוא "שבעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו במפורש או מכללא". על כך הוסיף כב' השופט א' רובינשטיין ברע"א 2874/08 עריית הרצליה נ' אברהם יצחק בע"מ (15.5.2008) כי "הגבול בין ירעת מחלוקת מפורטת יותר או פחות הוא גמיש, כמובן; וכל עוד באותה ירעת מחלוקת עצמה עסקינן, באותו סכום נתבע ובאותם יסודות של סיפור המעשה, ניתן לנתבע להיתמודד עם פירוט פלוני או אלמוני, גם בעדויות עצמן או בתצהירי העדויות, תוך שבית המשפט עושה מלאכתו לשמור על הגינות כלפי כולי עלמא. כדברי המלומד קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי, הלכה ומעשה, מה' 15 תשס"ז-2007, כרך א' 526: "כאשר הטענות והעדויות שהיו בפני בית המשפט לא חרגו מהנטען במפורש, וכל שנטען נועד אך ורק לאמת את העילה שנטענה במפורש, הרי עצם הזכרתן של עובדות נוספות כלשהן – אין בהן כדי ליצור 'שינוי חזית'". ועוד הוסיף שם כב' השופט רובינשטיין כי "יתכן שהיה מקום לפירוט רב יותר בכתב התביעה. ואולם, דומה שהגנתה של המבקשת לא קופחה, שכן פרשת ההוכחות טרם החלה, תצהירי המשיבה מצויים ברשותה, ובידה לנסח את תצהיריה שלה תוך מתן תשובה לכל ענין ודבר...". באופן דומה ציין כב' השופט ט' ערפאת בת"א 4162-10-11 עדוי נ' פורת (11.2.2013) (להלן: "ההחלטה בעיניין עדוי") כי "אכן, התצהיר אינו תואם באופן מלא את האמור בכתב התביעה, אך הדבר מובן מאליו; בעוד שלפי תקנות סדר הדין האזרחי על התובע לפרט את טענותיו בכתב התביעה בתמצית, הרי בתצהיר העדות הראשית, על המצהיר לפרט באופן מפורט וממצה את כל טענותיו ואת כל הנסיבות האופפות את המקרה. על כן, בכתב התביעה התובע אינו צריך לפרט את הניסיונות שעשה על מנת לקבל את כספו בחזרה, שכן עובדות אלו אינן מהוות חלק מעילת התביעה, בעוד שבתצהיר העדות הראשית, מותר גם מותר להתייחס לעניין זה". כב' השופט ערפאת נידרש במסגרת ההחלטה בעיניין עדוי גם לבקשה להורות על הוצאת מסמכים שצורפו לתצהיר משום שלא הומצא קודם לכן בתצהיר גילוי מסמכים וקבע כי "התובע הגיש תצהיר עדות ראשית וצרף את המסמכים עליהם הוא מבקש להסתמך בעוד שהמבקש טרם הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו. על כן, לא ברור לי איזה נזק ייגרם למבקש עקב צירוף המסמכים כאשר עדיין פתוחה הדרך בפניו להתייחס לאותם מסמכים במסגרת תצהיריו ועדיין הוא יכול לחקור את הנתבע בחקירה נגדית בעת שייקבע התיק להוכחות". ומהכלל אל הפרט.

...

בנוסף, אני מורה על הותרתם של נספחים 1-3 לתצהירו של מר אייל יצחק ונספח 1 לתצהירו של מר לוי, לגביהם קבעתי כי הם רלוונטיים לענייננו.

סוף דבר אני דוחה את הבקשה.

המבקש ישלם הוצאות משפט בסך של 1500 ₪ ניתנה היום, כ"ט סיוון תשפ"א, 09 יוני 2021, בהעדר הצדדים.

ביחס לנתבעים 1 ו-2 נטען לאי-גילוי פגמים מהותיים בדירה – חריגות בניה הקיימות בו, והפרת ההסכם, וביחס למשיב 3 נטען להתרשלות בייצוג ובעריכת ההסכם.

בתצהירי עדות ראשית שהוגשו מטעם המבקשים נטען בין היתר כי המסמך שנחזה להיות הסכם שכר טירחה בינם לבין המשיב 3, לא נחתם על-ידם וכי החתימה המופיעה במסמך הנה מזויפת, תוך שצרפו חוו"ד גרפולוגית.

בקשתו התקבלה בהחלטת בימ"ש קמא מיום 2.5.21, לאחר שנקבע כי מדובר בהרחבת חזית שאין מקום להתירה.

עוד נקבע כי הגשת הבקשה בשלב הנוכחי נועדה לעקוף את ההחלטה מיום 2.5.22 בדבר מחיקת חלקים מהתצהירים בשל הרחבת חזית, וכי אין לתת לכך יד. על החלטה זו הגישו המבקשים את הבקשה למתן רשות ערעור שבפני.

...

זאת, בהינתן המסמכים הנוספים הנוגעים לעסקה (הסכם המכר + הנספח לו), המצויים בלב המחלוקת בין הצדדים, שתוכנם דומה (אף כי לא זהה) לאמור בהסכם שכה"ט, לרבות - ציון בהם בדבר קיום חריגות בניה בנכס; בדבר ההצעה למבקשים לבדוק הדבר באמצעות אנשי מקצוע מטעמם וויתור על טענות בהקשר זה כלפי עוה"ד. סוף דבר, הבקשה נדחית.

לפניי בקשת הנתבעת, שירותי בריאות כללית (להלן: "הנתבעת"), למחוק את תצהיר העדות הראשית מטעם התובעת, יו-וי קליניק בע"מ (להלן: "קליניק"), מחמת הרחבת חזית אסורה וצרוף מסמכים שלא גולו במסגרת הליכי גילוי המסמכים וגם לא צורפו לכתב התביעה.

ברקע הדברים עומדות שתי החלטות קודמות שניתנו בתיק זה בקשר לגילוי מסמכים ושאלונים- החלטה מיום 8.2.2022 והחלטה מיום 1.2.2023.

...

הוספתי וציינתי כי העובדה שהמכרז אשר פורסם בסופו של דבר בחודש ינואר 2019 נגע גם לעיר בית שמש, כחלק ממחוז ירושלים של הנתבעת, אינה מעלה או מורידה, שכן התביעה שהוגשה נסבה לא על הנזק שנגרם לקליניק בעקבות פרסום המכרז, אלא בגין התקופה שקדמה למסירת העבודות על פיו.

לאחר עיון בבקשה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה שכן מדובר בנסיון נוסף של קליניק, שלישי במספר, להרחיב את חזית המריבה ולפתח פעם נוספת את תיאוריית הקונספירציה שלה ביחס לנתבעת, חרף העובדה שכבר הובהר לה בשתי החלטות קודמות כי אין לסטות מחזית המריבה המקורית כפי שהתגבשה בכתבי הטענות.

בפתח הדברים נדגיש כי החלטתי זו מתייחסת אך ורק לסעיפים ספציפיים בתצהיר מטעם קליניק, אליהם הפנתה הנתבעת לשם המחשת טענותיה, ולא לסעיפים אחרים אליהם לא נעשתה הפנייה קונקרטית.

ראו רע"א 8761/20 פלונית נ' פלוני בפסקה 14 (נבו 20.01.2021):‏‏ "הליכי גילוי ועיון נאותים הם אפוא תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, ובהתאם לכך נקבעו בתקנות החדשות הסנקציות שיוטלו על הפרתם (דברי ההסבר לתקנות, עמ' 27). אם מצא בית המשפט הדן בהליך כי בעל דין לא קיים כראוי את חובתו, רשאי הוא "לחייב את בעל הדין באופן מיידי בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתב טענותיו" (תקנה 60(א) סיפא).

בהחלטה מיום 9.7.23 נקבע כי מסמכים שצורפו לראשונה לתצהירה של קליניק ולא גולו במסגרת הליך גילוי מסמכים ע"י בעלי הדין, דינם להמחק מהתצהיר בשל מחדל אי הגילוי.

כמו כן ביהמ"ש הורה על מחיקת סעיפים ספציפיים בתצהיר עדות ראשית מטעם קליניק מחמת הרחבת חזית אסורה.

נקבע כך: "הליכי גילוי מסמכים יש לנהל במסגרת התובענה המתבררת (והם אכן כבר נוהלו בגדרה), ולא במסגרת הליך עקיף וחיצוני של עתירה לפי חוק חופש המידע. הדברים יפים שבעתיים נוכח השלב המתקדם בו מצוי ההליך הנוכחי שקבוע כבר לשמיעת הוכחות. ממילא, העתירה שהוגשה לפי חוק חופש המידע אינה מצדיקה את עיכוב ההליכים בתובענה שלפניי...". השתלשלות העניינים ביחס לבקשה לפי חוק חופש המידע: א) ביום 24.3.23 פנה העותר בבקשה לשירותי בריאות כללית לפי חוק חופש המידע ובקש לקבל מידע – "כמה קופת חולים שילמה עבור כל טפול פוטותרפיה (פריט קוד 96910 ו 96912) ועבור כמה טיפולים היא שילמה לכל אחד מהם.

...

בשים לב למכלול השיקולים שפורטו לעיל, הגעתי למסקנה שהחלטת המשיבה סבירה ואין בנמצא טעם המצדיק התערבות בה. מקובלת עלי טענת ב"כ שירותי בריאות כללית שעלתה בדיון לפיה הבקשה העיקרית לפי חוק חופש המידע היא הבקשה מיום 24.3.23 בגינה שילם העותר אגרה ושתי הבקשות הנוספות שצורפו על ידו הן בגדר המשך התכתבויות בעניין.

מכל מקום, דין העתירה להידחות גם מבלי לדעת את עמדת צדדי ג'.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, העתירה נדחית.

דיון והכרעה בקשת הנתבעת מתייחסת באופן משולב למחיקת סעיפים מתצהיר העדות הראשית של ספקטור ולהוצאת מסמכים שצורפו לראשונה לתצהיר זה כראיות מטעמו, תוך הישענות על הכלל האוסר על הרחבת חזית כמו גם על הכלל האוסר לצרף לתצהירי העדות הראשית מסמכים וראיות שלא גולו בהליכי הגלמ"ס בין הצדדים.

סעיפים 28, 32, 32.1, 32.2, 32.3, 32.4, 32.5 32.6, 32.8, 35, 36, 37, 38, 40.3, 49 לתצהירו של ספקטור – לטענת הנתבעת, לאמור בסעיפים אלו אין זכר בכתבי הטענות שהוגשו עד כה בהליך זה והם מהוים משום הרחבת חזית אסורה.

גם אם סעיף שכזה מוכנס לתצהיר גלמ"ס מטעם בעל דין כלשהוא, אין משמעות הדברים כי הדרך פתוחה בפניו בכל שלב ושלב של ההליך להוסיף מסמכים שלא גולו קודם לכן כראות עיניו.

...

בהקשר זה מקובלת עליי עמדת הנתבעת כי התיחום בין הליך לשון הרע וצמצומו לגדרי הטענות הנוגעים ללשון הרע לבין ההליך במחוזי שעניינו התביעה הכספית בין הצדדים, מהווה והיווה שיקול נכבד וכבד משקל בעמדת התובעים (וממילא בהחלטת בית משפט זה שקיבלה אותה) שלא לעכב את בירורו של הליך זה למרות ההליך במחוזי המתנהל במקביל.

הגם שלא נעלמה מעיניי טענת התובעים כי מדובר בנסיבות פירוט הפרסומים הפוגעניים, סעיפים אלו כוללים טענות עובדתיות חדשות שזכרן לא בא בכתבי הטענות ואני סבורה כי גם הפעם הדין עם הנתבעת בכל הנוגע להרחבת החזית המפורטת בסעיפים 34, 62, 63, 64 ו – 65 לתצהירו של ספקטור.

משצורפו לחיזוק טענות המצויות בליבת המחלוקת בין הצדדים בהליך – אין מקום להורות על מחיקת הטענות או על הוצאת הכתבות אליהן מפנים התובעים בסעיף זה. סוף דבר הבקשה מתקבלת בחלקה הארי במובן זה שיימחקו מתצהיר העדות הראשית של ספקטור מטעם התובעים סעיפים: 28; 32; 32.1 – 32.6; 32.8; 38-33; 40.3; 49; 65-62.