מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למחיקת תביעה בשל תניית שיפוט ייחודית בחו"ל

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

11) בהחלטת בית המשפט העליון בעיניין רע"א 1992 דפני גאולה נ' קלאב מדיטרנה, מיום 3.5.2012, נקבע בין השאר, כלהלן: "עיון בבקשה מגלה כי היא נוגעת ליישום הדין ביחס לתניית שיפוט זר וטענת פורום בלתי נאות, התלוי במידה רבה במסכת העובדתית של כל מקרה, ונקבע על פי נסיבותיו המיוחדות. הפסיקה קבעה הלכה לפיה אם קיימת תניית שיפוט זר ייחודית בחוזה, אזי ככלל בתי המשפט נוהגים לכבדה, אלא אם כן מצליח התובע להראות "טעמים חזקים במיוחד" מדוע אין לעשות זאת, ובעניין זה מוטל על התובע נטל מוגבר" 12) בית המשפט ער לפסק הדין שניתן לאחרונה, ביום 31.1.2019, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו [ת.א. 23156-04-17 פלוני נ' קלאב מדיאטראנה (ישראל) בע"מ].
13) לאחר יישום האמור במקרה לפנינו, משעילתה העיקרית והמרכזית של התביעה היא נזיקית, אזי בנסיבות אלו מורה על עיכוב בירור התביעה בשל תניית השיפוט הזר, במובן זה שהתביעה לפניי נמחקת על הסף וההליך ניסגר בזאת.
14) גם אם נניח למען הזהירות בלבד, שהתביעה בחלקה אשר עוסק בטענות התובע נגד רמת המלון, כוללת למעשה גם רכיב חוזי - קרי: עילה חוזית ועתירה לפסיקת פיצוי בגין נזק ללא ממוני עקב הפרת חוזה לפי סעיף 13 בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 - וכי אז תניית השיפוט אינה חלה, גם בנידון, לדידי אין מקום לקבל את התביעה בחלקה זה. ראשית - התובע לא הוכיח מה הובטח או הוצג להם (אם בכלל) על-ידי הנתבעת אודות רמת בית המלון במעמד רכישת החבילה; שנית (וזה העיקר) - הגם טענות התובע בנושא זה הועלו על-ידו "בזמן אמת" [ראו: תיכתובת דואר אלקטרוני מיום 8.3.2018 - מוצגים ת/2 ו-נ/3], ואולם התובע לא הניח תשתית משפטית משכנעת שיש בה להיתמודד עם טענת ההגנה לפיה הנתבעת פעלה כסוכנת מכירות בלבד ולכן אינה מפעילה את המלון ואינה אחראית על הפעלת השירותים בחוץ לארץ.
...
דיון והכרעה 5) לאחר שעיינתי במכלול החומר הקיים בתיק, שמעתי את עדויות הצדדים, וכן לאחר שנתתי את דעתי לטענותיהם, הגעתי לכלל דעה כי מן הדין לעכב את ההליכים בתביעה (מחיקה על הסף) נוכח קיומה של תניית שיפוט זר, הכל כפי שיוטעם להלן ובשים לב להוראת תקנה 15(ב) בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי הדין), התשל"ז-1976, לפיה הנימוקים לפסק הדין יובאו באופן תמציתי.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

הבקשה השנייה, לסילוק התובענה כולה על הסף לאור השהוי בהגשתה, או לחילופין, מחיקת הרכיבים שהתיישנו על פי דין.
הבקשה לעיכוב הליכים לאור תניית בוררות בבקשתה, מפנה הנתבעת להוראות חוק הספורט, תשמ"ח-1988 (להלן: "חוק הספורט") המקנה סמכות להתאחדות לכדורגל להקים מוסדות שיפוט פנימיים שמטרתם להכריע בסכסוכים הקשורים בענף, לרבות תשלום שכר, וכן לטופס שנילווה לחוזים של שחקני הכדורגל (ועליו גם חתם התובע), הכולל תניית בוררות לפיה חילוקי דיעות יועברו להכרעת בורר שמונה מטעם ההתאחדות.
כמו-כן, הפניתה בעיניין זה להחלטה שניתנה ביום 17.2.20 ע"י כב' הנשיא אייל אברהמי זה בסע"ש (י-ם) 57268-08-18 תומר בן יוסף - מועדון הכדורגל א.ג. בית"ר ירושלים (2001) בע"מ,(להלן- ענין בן יוסף) שעיכב את ההליכים בתובענה נוכח תניית הבוררות הקיימת בהסכם, בדומה להסכם החל על התובע.
בכלל זה חלים על הצדדים תקנונים שונים; מתכונת ושעות העבודה יחודיות (משחקים בסופי שבוע, או באמצע השבוע, ימי שבוע בהם לעתים משולם רק עבור שעות אימונים צרות, ולעתים משחקים בחו"ל המכתיבים היתנהלות יחודית מבחינת שעות העבודה וכיו"ב. ועוד, בעיניינו נטענת הטענה לאי חידוש הסכם לתקופה קצובה.
...
כמו כן, אני סבור שיש לתת אמון במוסד הבוררות, וכי הבוררים במוסד הבוררות מקצועיים, בעלי ידע וניסיון בתחום הייחודי והבינלאומי.
אשר על כן, מהטעמים הנ"ל, הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את בקשת הנתבעת ולעכב את ההליכים בתובענה ולהעביר הסכסוך להכרעתו של המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל.
לאור האמור מתייתר הצורך בהכרעה בבקשה הנוגעת לשיהוי והתיישנות התביעה סוף דבר, הבקשה מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשה לסלק את התביעה על הסף בשל קיומה של תניית שיפוט זר ייחודית, ולחלופין להורות על מחיקת כל הטענות שנטענו בכתב התביעה על יסוד הדין הישראלי וזאת לנוכח קיומה של תניית בררת דין זר ייחודית.
כאמור, על יסוד קביעות אלה בדבר פערי הכוחות שבין הצדדים, דחה בית המשפט העליון את בקשתה של פייסבוק לסלק על הסף את התביעה בשל תניית השיפוט הזר הייחודית, וקבע כי מדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד והורה על המשך בירור ההליך בישראל.
יתרה מכך, בפסק הדין בעיניין בן חמו צוין כי הנקיטה בהליך ייצוגי מעצימה את הלקוחות בהיבט פערי הכוחות שבין הצדדים (פסקה 26 לפסק הדין), ולמרות זאת, בהיבט מבחן ההרתעה, "הדעת נותנת כי גם תובע ייצוגי יירתע מלנהל הליך משפטי בחו"ל בשל המשאבים הכספיים והאחרים הכרוכים בכך" (פסקה 32 לפסק הדין).
...
דיון לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפסיקה, נחה דעתי כי דין בקשת הסילוק על הסף להידחות בכל הנוגע לתניית השיפוט הזר, אך להתקבל בכל הנוגע לתניית ברירת הדין הזר.
לעומת זאת, באשר לתניית ברירת הדין הזר, סבורני כי יש לקבל את עמדת פייסבוק שלפיה יש לאכוף את תניית ברירת הדין ולברר את התביעה לפי דיני מדינת קליפורניה, וכפועל יוצא מכך, למחוק מכתב התביעה את כל הטענות המבוססות על הדין הישראלי.
הדבר מתחייב מקביעת בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין בן חמו, שלפיה תניית ברירת הדין אינה עולה כדי תנאי מקפח בחוזה האחיד שבין הצדדים, כדלקמן: "בנוסף על כך, מקובלת עלי טענתה של פייסבוק אירלנד כי תניית ברירת הדין באה להגן על אינטרס עסקי לגיטימי וכי יכולתה לכלכל את צעדיה בצורה מושכלת תלויה בכך שתהיה כפופה למערכת דינים אחת, בייחוד בהינתן ההיקף האדיר של המשתמשים בפייסבוק הפרושים בכל רחבי הגלובוס. בנסיבות אלה, באיזון שבין האינטרס של משתמשים ישראלים בפייסבוק שתובענות ייצוגיות נגד פייסבוק אירלנד על פי דיני מדינת ישראל ובי האינטרס של פייסבוק אירלנד לתכנן את צעדיה באופן שלא יחשוף אותה לתובענות ייצוגיות לתשלום פיצויים בסכומי עתק על פי דין אחד ולא על פי אין ספור דינים, נראה לי כי יש להעדיף את האינטרס של פייסבוק אירלנד וכי אין בתניית ברירת הדין משום הגנת יתר על אינטרס זה" (סעיף 43 לפסק הדין).
מאחר שהתובע ביסס את תביעתו לחילופין על דיני מדינת קליפורניה, אני מורה על מחיקתן של כל הטענות בכתב התביעה אשר מבוססות על דיני מדינת ישראל, היינו סעיפים 64 עד 69 וכן את הסיפא של סעיף 70.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע לפניי בקשת הנתבעות 2 ו-3, חברת גרין ספנות בע"מ וחברת אוורגרין סוכנות אוניות (ישראל) בע"מ (להלן- "הנתבעות" או "גרין ספנות" ו - "אוורגרין" בהתאמה), לסילוק התביעה כנגדן על הסף לפי תקנות 41 או 43 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן – "תקסד"א") או לחלופין לעיכוב הליכים נגדן בשל קיומה של תניית שיפוט זר ייחודית.
לפיכך, ולצורך בחינת כל השאלות השנויות במחלוקת, משעה שניתן למצוא פיתרון בתיקון התביעה במקום במחיקתה ומשעה שדי בסכויים קלושים להצלחת התביעה בכדי להמנע ממחיקתה - דין הבקשה למחיקת התביעה על הסף להדחות.
דינה של התביעה נגד הנתבעות 2-3 סילוק על הסף מחמת העדר עילה אפתח בכך שלמרות הצהרתה של התובעת כי במקביל לתשובתה לבקשה דנן היא תגיש בקשה לתיקון כתב תביעה – הדבר לא נעשה עד לרגע כתיבת החלטה זו על אף שהיה בידי התובעת די והותר זמן לשם כך. בסעיף 3 לכתב התביעה הגדירה התובעת את הנתבעות 2-3 כ"מוביל" וטענה כי מדובר ב"חברות העוסקות בהובלה ימית של מטענים הנשלחים מחו"ל לארץ, אשר עסוקו הנו לטפל בהובלת מטענים או משלוחים, לרבות הובלה יבשתית וימית, מחו"ל לישראל ואשר הן היו החוכרות ו/או השוכרות ו/או המחזיקות ו/או המנהלות ו/או המפעילות של אניית משא בשם.
עיכוב ההליך נגד הנתבעות 2-3 מחמת תניית שיפוט זר ייחודית לפי ההשקפה הרווחת במשפטנו, אין בכוחו של הסכם בין הצדדים לשלול מבית משפט בישראל את סמכות השיפוט.
...
מכל מקום, גם אם התקיימה החזקה האמורה בענייננו, אין הדבר מנביע מניה וביה את המסקנה שעל בית המשפט להורות על ביטולה של תניית השיפוט הזר הייחודית בנסיבות.
סוף דבר כפי שפורט לעיל, שוכנעתי כי כתב התביעה בנוסחו כיום איננו מגלה עילת תביעה כלפי הנתבעות 2-3.
בהתאם, דין התביעה נגד הנתבעות 2-3 להימחק מחמת היעדר עילה, וכך אני מורה.

בהליך א"פ שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

לטענת המשיבה בתגובתה, ההסכם אינו מעניק סמכות שיפוט ייחודית לבתי המשפט ב[חו"ל], ואין בו תניית שיפוט השוללת סמכותו של בית המשפט בישראל.
בתום הדיון ובעקבות הדברים, ציינתי כך (הדגשה אינה במקור): "במעמד הדיון היום, עתר ב"כ האיש למחיקת ההליך על הסף בטענה חדשה, שלא בא זכרה בכתבי טענות קודמים ומבלי שהוגשה בנידון בקשה מבעוד מועד. לטענתו, לא ניתן לברר את ההליך במתכונתו הנוכחית שכן, על ההסכם להיות נדון בפני ערכאה שיפוטית במקום עריכתו היינו [בחו"ל], ולחילופין, היה מקום להגיש תביעה לאכיפת פסק חוץ [...].
למעלה מן הצורך, וגם אם היה המבקש מעמיד תשתית "טענתית" בהקשר זה, הנסיבות מלמדות שבית המשפט בישראל הוא "פורום טבעי" לידון בתובענה, ואין בנמצא פורום זר לו נתונה הסמכות – בהיעדר תניית שיפוט או הוראת חוק אחרת שחלה בעניינינו.
...
סוף דבר מכל המקובץ לעיל, אני מוצאת שהמבקש עשה שימוש לרעה באפשרות שהוענקה לו לבסס טענת-סף אותה העלה בעל-פה ובשיהוי.
על בסיס האמור, נקבע כדלקמן: הבקשה לדחייה או מחיקה על הסף – נדחית.
הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 5,000 ₪, ובנוסף ישלם סך של 1,500 ₪ לטובת אוצר המדינה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו