בקשה למחיקת תביעה או העברת סמכות מקומית

ביום 20.10.2021 הגישו התובעים בקשה למחיקת התביעה נגד הנתבעת 1, כאשר לשיטתם ככל שתמחק התביעה נגדה לא יהיה מקום לידון בהעברת הדיון מחוסר סמכות מקומית, שכן בקשת הנתבעים מסתמכת אך ורק על תניית השיפוט שבין התובעים לבין הנתבעת 1, ומשזו כבר לא תהיה צד לתיק, הרי שהמחלוקת בנוגע לסמכות המקומית מתייתרת.

...

עם זאת, תקנה 51(א1) לחוק בתי המשפט קובעת כי: "על אף הוראות סעיף קטן (א)(2) ו-(3), בית משפט שלום לא ידון בעניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב, ..." הסעיפים הרלבנטיים בחוק בתי המשפט, לשיטת הנתבעים, הם סעיפי משנה (א) ו- (ד) בסעיף 42ב(א)(1) המגדירים עניין כלכלי באופן הבא: (1) עניין אזרחי לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן: (א) חוק ניירות ערך, למעט הליכים לפי סעיפים 56א(ב), 56א1(ב), 56ב(ב)(1), (ז), (ח) ו-(ט), 56ב1(ב) ו-56ג1 לחוק האמור; (ד) הוראות חוק החברות המנויות בסעיף 40(5), למעט עניין אזרחי לפי פרק ראשון א' לחלק התשיעי וסעיף 362 לחוק האמור ועניין אזרחי לפי הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק האמור בהליך פשרה או הסדר שמטרתו הבראת חברה; סבורני כי הנתבעים שוגים בעניין זה. הנה כי כן, סעיף 42ב(א)(1) לחוק בתי המשפט מתייחס לעניין אזרחי לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן.

בהתאם, סבורני כי הסמכות העניינית לדון בתביעות נתונה לבית משפט השלום, ולא לבית המשפט הכלכלי.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני סבור כי הסמכות לדון בכלל התביעות שבכותרת נתונה לבית משפט השלום בתל אביב, ומשכך אני מורה על העברת התיק לנשיא בית משפט השלום בתל אביב, שיקבע את המותב אשר ידון בו. לאור התוצאה אליה הגעתי, וכמצוות תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, אני מחייב את התובעים לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 1,500 ש"ח. לאור היקפם של כתבי הטענות בתיק זה, על המזכירות לדאוג להעברת התיק הפיזי למזכירות בית משפט השלום בתל אביב.

לפני בקשה למחיקת התביעה ו/או העברתה לבית המשפט בתל אביב בשל חוסר סמכות מקומית.

...

כך נקבע כי אף אם תניית שיפוט אינה שוללת מפורשות את סמכותם של בתי משפט אחרים, וגם אם אין ניסוח מפורש של בלעדיות – אין בכך כדי למנוע את המסקנה כי עסקינן בתניית שיפוט ייחודית, בהתבסס על מטרת ההוראה, תכליתה, מגמותיה וכיו"ב (בר"ע 440/86 טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' יונה לוי, פ"ד מ(4) 553, 554).

אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר לתוקפו של ההסכם ביניהם.

סוף דבר אשר על כן, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אני מורה על העברת הדיון בתביעה לבית המשפט השלום בתל אביב.

בין יתר טענות הבקשה, נטען כי הנתבעים לא הגישו כתב הגנה במועד משום שלאחר שכתב התביעה נימסר לידיהם, סוכם בין הנתבעים לבין נציג התובעת כי כפשרה למחלוקות הקיימות הנתבעים יעניקו לתובעת עבודה נוספת ובתמורה לכך התובעת תגיש לתיק בקשה למחיקת התביעה.

בתמצית, נטענה בכתב הגנה זה טענת חוסר סמכות מקומית לפיה יש להעביר את בירור התביעה לביהמ"ש השלום בבאר שבע, גם לאור מקום מגורי הנתבעים וגם לאור סמכות השיפוט שצוינה בהסכם שנעשה בין הצדדים.

בנוסף לכך נטען כי ככל שנעשו טעויות בדבר תחשיב הסכומים המגיעים לנתבע 1, אלו נעשו לאור רשלנותה של התובעת או מי מטעמה ומאחר שהנתבע 2 לא קיבל שום סכום ישירות מהתובעת, לא קמה לתובעת שום זכות השבה ו/או חיוב כלפי הנתבע 2 ומשכך יש לדחות התביעה ולחייב התובעת בהוצאות.

...

לאור מה שנאמר, טוען הנתבע 1 כי יש לדחות את התביעה ולחייב התובעת בהוצאות.

בתמצית, נטען בכתב הגנה זה כי יש לדחות את התביעה בשל חוסר סמכות מקומית ובשל היעדר יריבות מאחר שההתקשרות לביצוע העבודות נעשתה בין התובעת לבין הנתבע 1 ולכן גם לא נערך ולא נחתם שום הסכם בין התובעת לבין הנתבע 2, אלא שהנתבע 2 התקשר בהסכם רק מול הנתבע 1.

לסיכום ההליכים הקיימים שנותרו היום בתיק זה הינם: הודעת צד ג' שהגיש הנתבע 1 (חסן אבו ג'אפר) כנגד שלושת מקבלי הודעת צד ג': הנתבע 2 (מחמד אבו בדר), רמון מהנדסים וחטיב ניזאר.

בפניי בקשה אשר הוגשה על ידי המבקשת 1 – היא הנתבעת 2 ,להורות על מחיקת התביעה ו/או להעברת מקום דיון בשל חוסר סמכות עניינית.

באשר לטענת הסמכות המקומית נטען כי הסעדים במקרקעין טפלים לסעדים החוזיים ומאחר שכתובתה הרשמית של המבקשת 2 היא במחוז מרכז, הרי שקיימת לבית משפט זה סמכות מקומית לידון בתביעה.

...

באשר לבקשת המבקשת 1 להעברת הדיון התביעה לבית המשפט המוסמך במחוז חיפה, נוכח הסכמת הצדדים על תניית סמכות שיפוט ייחודית בהסכם ההלוואה – כאמור, ביום 12.7.23 ניתנה החלטה בעניין זה, ואף ניתנה התייחסותי בעניין הבקשה לעיון חוזר שהוגשה במסגרת החלטתי מיום 18.7.23.

לסיכום; אשר על כן ובהתאם לכל האמור לעיל אני מורה על מחיקת התביעה בהעדר יריבות.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

בפני בקשה שהגישו המבקשים, הנתבעים בתיק דנן, להעברת הדיון בתיק לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, ולחלופין להורות על מחיקת התביעה, מחמת העידר סמכות מקומית של ביהמ"ש זה לידון בה. רקע: עסקינן בתביעה כספית שעניינה – פיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו לרכב המשיב בעקבות תאונה שהתרחשה בין רכב המבוטח ע"י המשיבה לבין רכב המבקשים.

הסמכות המקומית בהתאם לתקנה 7(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, תובענה תוגש לביהמ"ש אשר באיזור שיפוטו מצוי אחד מאלה: " 7. (א) תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם." המבקשים מבססים את בקשתם להעברת הדיון לבית המשפט השלום בתל אביב על מיקום מגוריו של המבקש 1 וכן על סמך המיקום בו ארעה התאונה בעיר בת-ים. מנגד, המשיבה טענה כי הסמכות המקומית לידון בתובענה נתונה לאותו בית משפט בו מצוי אחד מסניפיו של המבקשת 2, שכן מכוח מקום עסקה הוא גם מקום עסקיה של כל סוכנות ביטוח או סוכן ביטוח עצמאי.

...

דיון והכרעה: השאלה שבפנינו היא האם יש להיעתר לבקשת המבקשים להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, או שמא יש להיעתר לטענת המשיבה לפיה הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לביהמ"ש זה. כידוע ההלכה היא כי בניגוד לסמכות העניינית, אין הסמכות המקומית נתפסת כמצויה בליבה של סמכות השפיטה.

לאחר עיון בכתבי הטענות ובנימוקי הבקשה, סבורני כי אכן הצדק עם המבקשים כך שמירב הזיקות המהותיות נוטות לכיוון בית המשפט שבמחוז תל אביב בעוד שלבית משפט זה זיקה פורמלית בלבד.

יתרה מזאת, המבקשים טענו כי בשל מצבו הרפואי של המבקש 1 שהינו נכה בעל קושי להתניידות עקב מצבו, מאזן הנוחות נוטה לטובתם להיעתרות לבקשה להעברת הדיון.

לסיכום: לפיכך אני מורה על העברת התיק לנשיא בית המשפט השלום במחוז תל-אביב, שיורה על ניתוב התיק במחוזו.