בקשה למחיקת סעיפים מכתב תשובה בתביעה נאות אמא

בפני בקשתם של צד שלישי והנתבעת (להלן: "המבקשים") (בקשה מס' 26) למחיקת כתב התשובה שהוגש על ידי התובעת ולחילופין למחיקת סעיפים מכתב התשובה.

‏‏"הכלל הוא, כי כתב התשובה יוגש על-ידי התובע על מנת להגיב לטענות בלתי צפויות שהועלו בכתב ההגנה, ולשם הבאתן בפני בית המשפט של עובדות חדשות הנותנות מענה לטענות הנתבע. כתב התשובה לא נועד כדי לכפור בטענות הנתבע שבכתב ההגנה, הואיל ואלה תמיד בחזקת טענות מוכחשות, וכתוצאה מכך כבר נוצרה פלוגתה (ראו לענין זה: אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט-2009) עמ' 86). במסגרת כתב תשובה לא ניתן להוסיף עילת תביעה חדשה, ולשם כך נידרש התובע לבקש רשות לתקן את תביעתו. שימוש בתשובה לשם העלאת נימוקי תביעה חדשים עלול להביא לשיבוש בסדרי הדין, שכן הנתבע אינו רשאי להשיב על תשובת התובע, וכך השאלות שבמחלוקת אינן מוגדרות לפני תחילת המשפט". (רע"א 3727/08 אברהם גזונטהייט נ' בנק אינווסטק ישראל בע"מ, פסקה 18, (7.6.2009) (להלן: עניין "גזונטהייט"), ת"א (מחוזי חי') 38031-09-16 נציגות הבית המשותף ברחוב חורב 12 ו- 14 בחיפה נ' נאות אימא בע"מ (18.04.2017) (להלן: "עניין נציגות הבית המשותף")).

...

הנני מורה אפוא על מחיקת סעיפים אלו מכתב התשובה.

לפיכך הנני מורה שסעיפים אלו יימחקו מכתב התשובה.

לסיכום הבקשה מתקבלת חלקית, הנני מורה על מחיקתם של סעיפים 31-56 וסעיפים 88-107 מכתב התשובה.

לטענת התובעת, היא הבהירה בכתב התשובה את טענתה שכבר נטענה בסעיף 9 לכתב התביעה כי בכל מקרה התשלומים לנתבע הוגבלו לסכומים אותם הוא מוסמך ורשאי לגבות וכי לכל היותר, אם ייקבע שקיימת עילה לחייבה בתשלומים כלשהם בגין תשתיות שהנתבע יוכיח שביצע, הרי שלא ניתן לחייבה בתשלומים העולים על הסכומים המתקבלים מהאחוזים שנקבעו מתוך היטלי המים והביוב, כפי שנקבע במכתב הקזוז שהתברר שהוא מבוסס על הסכם משולש שנחשף לראשונה בכתב ההגנה.

בת"א (מחוזי חיפה) 38031-09-16 נציגות הבית המשותף ברחוב חורב 12 ו-14 בחיפה ואח' נ. נאות אימא בע"מ ואח' נקבע בסעיף 41 לפסק הדין: "בנסיבות אלו , לא חלה חובה כלשהיא על התובעים לנחש או לצפות כי הנתבעות יטענו כי סעיפים מסוימים בהסכם המכר תומכים בטענותיהן, וממילא לא נדרשה מהתובעים היתייחסות לסעיפים אלו לרבות העלאת טענת "תניה מקפחת" כנגדם במסגרת כתב התביעה , וזאת במיוחד כאשר סוגיית החוזה האחיד לא הוותה חלק מעילת התביעה של התובעים.

על כן הבקשה העיקרית של הנתבע, למחוק את כתב התשובה או חלקים ממנו נדחית ולא מצאתי לנכון אף להורות לתובעת לתקן את כתב התביעה שהגישה.

...

במצב זה, אני סבורה כי טענת התובעת בכתב התשובה, היא פירוט של טענתה בכתב התביעה, תוך התייחסות להסכם המשולש שצורף לכתב ההגנה.

על כן הבקשה העיקרית של הנתבע, למחוק את כתב התשובה או חלקים ממנו נדחית ולא מצאתי לנכון אף להורות לתובעת לתקן את כתב התביעה שהגישה.

אני נעתרת לבקשת הנתבע "לחילופי חילופין" ומתירה לו להגיש כתב טענות נוסף וזאת כאמור לעיל אך ורק לעניין הטענה נושא בקשה זו ובתוך 10 ימים.

בית המשפט המחוזי בנצרת ה"פ 26068-03-16 חאג' מוסמאר ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל - נצרת תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד השופטת עירית הוד מבקשים 1. עאמר חאג' מוסמאר 2. חנא חאג' מוסמאר 3. סועאד חאג' מוסמאר 4. בסאם חאג' מוסמאר 5. נוהא חאג' מוסמאר 6. אימן חאג' מוסמאר 7. עביר שמשום 8. רנין קנאזע משיבה מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל החלטה

המבקשים זכאים לפצויי הפקעה בהתאם לסעיפים 12 ו-13 לפקודה.

אין במסמכים שצורפו לתשובת המשיבה כדי לפגוע בזכויות המבקשים לפצויי הפקעה בכלל ובנוגע לחלקה 4 בפרט.

המשיבה לא הסתפקה בהחלטת בית משפט בבקשה למחיקת התביעה שהגישה, אלא הגישה בקשה בדרך של המרצת פתיחה, במסגרת המ' 171/71, ועתרה, כי בית המשפט יצווה על התובע בת.א 315/70 לתקן את התביעה כך שתכלול גם את הקרקע עליה עמדו העצים.

הסכם הפשרה שנכרת בין המשיבה למנוח חנא והתנהגותו של המנוח חנא לאורך השנים יש בהם כדי ללמד, כי המנוח חנא היה מודע להפקעה ובחר לוותר על הפצוי הכספי וזנח את זכותו לתבוע פצויי הפקעה עבור חלקה זו. המבקשים צרפו לסיכומיהם שני מכתבים, אחד משנת 1994 והשני משנת 1997, אשר שלחה ראש ענף רכישות והפקעות במנהל מקרקעי ישראל לבא כוחם.

בנוסף, מקובלת עליי הטענה כי הגשת התביעה לפצויי הפקעה עבור חלקה מספר 4 מהוה שימוש לא נאות בזכות התביעה בשים לב לכך שהמשיבה ביקשה לשלם למנוח חנא פצויי הפקעה, אולם המנוח סרב לקבל פיצוי ואף הודה בכך לפני ערכאה שיפוטית וכן לאור ההסכם עליו חתם המנוח חנא המדבר בעד עצמו והתנהגותו במהלך השנים.

...

איני מקבלת טענה זו. אין במשא ומתן בנוגע לקרקע חלופית כדי ללמד דבר בנוגע לוויתורו של המנוח חנא על פיצוי כספי בהתאם להסכם.

בנוסף, מקובלת עליי הטענה כי הגשת התביעה לפיצויי הפקעה עבור חלקה מספר 4 מהווה שימוש לא נאות בזכות התביעה בשים לב לכך שהמשיבה ביקשה לשלם למנוח חנא פיצויי הפקעה, אולם המנוח סירב לקבל פיצוי ואף הודה בכך לפני ערכאה שיפוטית וכן לאור ההסכם עליו חתם המנוח חנא המדבר בעד עצמו והתנהגותו במהלך השנים.

אני קובעת את התיק לקדם משפט לפני ליום 23.1.19 בשעה 09:30.

בפניי בקשה של הנתבעות בתיק-נאות אימא בע"מ ו-מ.חורב השקעות בע"מ (להלן: "הנתבעות"), למחוק סעיפים מכתב התשובה שהוגש על ידי התובעים שהנם נציגות הבית המשותף ברח' חורב 12 ו- 14 בחיפה ו- 47 דיירים אשר חתמו כל אחד מהם (חלקם לבד וחלקם ביחד עם אחרים) על הסכם מכר (להלן: "הסכם מכר") עם הנתבעות במסגרתו הם רכשו מהנתבעות יחידת מגורים בפרויקט נשוא התביעה (להלן: "התובעים").

...

סיכומו של דבר , סוגיית "תניה מקפחת בחוזה אחיד" הינה סוגייה עובדתית ומשפטית מהותית המחייבת את התייחסות הנתבעות אלא שגם בנושא זה יש לדחות את טענות ב"כ הנתבעות בדבר היתרון הדיוני שנוצר לתובעים על פני הנתבעות בשל הגשת כתב התשובה, או הטענות בדבר הפגיעה באפשרות ההתגוננות של הנתבעות .

זאת ועוד,במקרה שבפנינו ניתן גם לעשות שימוש בהוראות סעיף 63 לתקנות המאפשרות לבית המשפט ליתן רשות להגשת כתב טענות נוסף,גם לאחר הגשת כתב תשובה , ולפיכך אני מתיר לנתבעות אם ירצו בכך להגיש בתוך 7 ימים, כתב תגובה לכתב התשובה שהוגש על יד התובעים ואשר יתייחס אך ורק לסוגיות "החוזה האחיד " ו- "תניה מקפחת". סיכומו של דבר , אני דוחה את בקשת הנתבעות בכפוף להבהרות האמורות בסעיף 56 לעיל , ובכפוף לרשות להגשת כתב טענות נוסף כאמור בסעיף 58 לעיל .

ככל שתדרש לנתבעות ארכה להשלמת הליכים מקדמיים לאור החלטתי זו , הן תהיינה רשאיות להעלות בקשה בנושא בדיון הקרוב הקבוע בתיק , ואין הן נדרשות להגיש בקשה בכתב בנושא.

ביום 19.8.2018 הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה למחיקת סעיפים שונים מכתב ההגנה, בה נטען כי מכתב הדחייה כלל נימוק אחד בלבד לדחיית בקשתם של המבקשים לקבלת תגמולי ביטוח (המסתמך, כאמור, על תנאי הפוליסה לפיו "הכניסה לחצר תהיה סגורה ונעולה באופן שיימנע כניסת אנשים ללא רשות").

בתשובתם לבקשה האמורה טענו המבטחת וסוכן הביטוח כי במכתב הדחייה הוזכר התנאי לפיו "הכניסה לחצר תהיה סגורה ונעולה..." וכן צוין כי שעריהן של דרכי הגישה לבריכה לא היו נעולים, וכי אך לאחר הארוע הותקנו בהם מנעולים.

כן צוין כי תנאי ההשגחה ברור ומופיע במפורש בפוליסה וכי המבקשים ידעו על קיומו, ואף העלו טענות בנוגע להיעדר השגחה נאותה על המנוח במסגרת כתב הגנתם מפני התביעה, כמו גם בהודעה לצד שלישי ששלחו לאימו של המנוח ולבן זוגה.

נוכח האמור, אני סבורה כי יש לקבל את העירעור בכל הנוגע לתנאי ההשגחה, ולהורות על מחיקת הטענות הנוגעות לתנאי זה – הן מכתב ההגנה של המבטחת מפני תביעת המשיבים 5-3, והן מכתב הגנתם של המבטחת וסוכן הביטוח שהוגש במענה להודעה לצד שלישי ששלחו אליהם המבקשים.

...

יישום הדברים שלעיל על ענייננו מוביל לכלל מסקנה כי המבטחת וסוכן הביטוח מנועים מלהעלות בכתב ההגנה טענות בדבר הפרתו הלכאורית של תנאי ההשגחה, המתייחס להקלת הסיכון אשר נטלה על עצמה המבטחת במסגרת הפוליסה, ולא לגדרי הכיסוי הביטוחי מלכתחילה.

נוכח האמור, אני סבורה כי יש לקבל את הערעור בכל הנוגע לתנאי ההשגחה, ולהורות על מחיקת הטענות הנוגעות לתנאי זה – הן מכתב ההגנה של המבטחת מפני תביעת המשיבים 5-3, והן מכתב הגנתם של המבטחת וסוכן הביטוח שהוגש במענה להודעה לצד שלישי ששלחו אליהם המבקשים.

סוף דבר נוכח כל האמור, לעיל, הערעור מתקבל בחלקו, כמבואר בפסקה 23.