בקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה של חברת הביטוח

עניינה של הבקשה הוא בדרישה של המבקש (להלן: "התובע"), למחיקת עשרים ושניים סעיפים מכתב ההגנה מטעם המשיבה- חברת ביטוח (להלן: "הנתבעת"), בהם חרגה הנתבעת, לטענתו, מנימוקיה במכתב הדחייה מטעמה מתאריך 30.1.18 (להלן: "מכתב הדחייה"), בנגוד להנחיות המפקח על הביטוח מתאריכים 9.12.1998 ו- 29.5.2002 (להלן "הנחיות המפקח").

...

על כן, אני מורה על מחיקת סעיף 4 והמילים שצויינו לעיל מסעיף 40, מכתב ההגנה.

על כן, אני קובעת כי סביר היה לצפות מהתובע להכיר את אופי הפוליסה שרכש ולדעת כי תנאי הכרחי לה הוא כי מקרה הביטוח ייגרם בתאונה.

סיכומו של דבר, הבקשה מתקבלת חלקית, באופן שבו יימחקו מכתב ההגנה רק סעיף 4 וכן המילים בסעיף 40 "ככל שהתרחש מקרה ביטוח (מוכחש)". כתב הגנה מתוקן יוגש עד ליום 21.5.20.

יתרה מכך, בקשתם של התובעים למחיקת סעיפים מכתב ההגנה של הנתבעות אינה ברורה, היות שגם אם הייתי מקבל את עמדתם של התובעים שלפיה חברת הביטוח הייתה מחויבת להשיב לטענותיהם שהועלו במכתב בצורה מפורטת, למרות שהתובעים לא שלחו לה כל מכתב בנושא, ומשלא עשתה כן יש למחוק את סעיפי כתב ההגנה שנטענו בשמה, הרי שמעיון בכתב ההגנה שהוגש על ידי העיריה וחברת הביטוח במשותף, עולה כי הסעיפים שהתובעים מבקשים למחוק, הם סעיפים שעניינם טענות שנטענו על ידי העיריה בלבד או טענות שהעירייה וחברת הביטוח טענו במשותף, ואין אף סעיף בכתב ההגנה שנטען בשם חברת הביטוח לבדה.

...

לאחר עיון, אני סבור כי דין הבקשה בהקשר זה להתקבל, מנימוקי הבקשה והתגובה.

באשר לדרישת התובעים לקבל לידיהן את דו"ח השמאי שנשלח מטעם העיריה, מהטעם שהתובעים שיתפו פעולה ונתנו לו גישה לביתם ולבדיקת הנזקים, דין הבקשה להידחות, שכן נושא זה נדון והוכרע במסגרת הדיון שהתקיים ביום 11.7.22 (ר' עמ' 5-4, ש' 34-30, 3-1 לפרוט).

סוף דבר תוצאות הבקשות הן, אפוא, כפי שפורט לעיל.

ביום 28.2.22 הגיש המשיב בקשה למחיקת הסעיפים מכתב ההגנה של המבקשת במסגרתם הועלו הטענות של הפרה יסודית של יסודות חוזה הביטוח ומרמה בתביעת התגמולים.

ראשית, ברע"א 4935/19 קשת ארץ חברה לבניין ופיתוח בע"מ נ' דוד וינברג, ניתן ביום 21.8.19 מפי כבוד השופט מינץ נקבע: "בקשה למחיקת סעיפים מכתבי טענות ומתצהירים ופסילת ראיות היא עניין מובהק שבסדרי דין אשר לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בה. אין זה מדרכה של ערכאת העירעור להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית באשר לאופן ניהול ההליך שלפניה, להוציא מקרים חריגים בהם החלטת הערכאה הדיונית בלתי סבירה על פניה, מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין לאחד הצדדים (ראו למשל: רע"א 1441/17 חברת אולמי אחים סעיד-אל-דאהוד בע"מ נ' אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ, פסקה 6 (2.4.2017)).". ההחלטה שעומדת לבחינה בפניי הנה החלטה דיונית, המסורה לשיקול דעתה של הערכאה המבררת ואיני סבורה כי החלטת בית משפט קמא בלתי סבירה על פניה או מנוגדת לדין או גורמת לעיוות דין.

הנחיית המפקח על הביטוח מיום 9.12.98 קובעת כדלקמן: "כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה". בהנחייתו מיום 29.5.2002 חזר המפקח על הדברים, אולם סייג אותם באמרו כי: "...חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לנימוק שהובא לידיעת המבוטח בהזדמנות הראשונה, רק מקום בו מדובר בעובדות ו/או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או אם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם, במועד בו דחתה את התביעה." בית המשפט העליון ברע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' חביב אסולין, ניתן ביום 4.5.06 מפי כב' השופט רובינשטיין, נידרש לסוגיית הנחיות המפקח וקבע שהנחיות אלה משקפות את המדיניות המשפטית בדבר ההגנה על המבוטחים וצמצום אי השויון בינם לבין המבטחות.

...

כך גם בחוות דעתו של המומחה התעסוקתי, ד"ר יעקב מונסטירסקי, מיום 6.6.18, אליו הופנה המשיב על ידי המבקשת נכתב: "מכל האמור לעיל ובהתייחס לגילו, עיסוקו, עיון במסמכים הרפואיים, דעתי היא שמר ג. י. מוגבל לבצע התקנת פרקטים משום שעבודה זו מחייבת הרמת משאות כבדים ועמידה ממושכות (לרבות בתנוחות לא נוחות) מ – 16.6.18 ועד 31.12.18. לעומת זאת, כשיר לנהל את העסק ולבצע מכירה בהיקף מלא מ – 16.6.18." חרף זאת, ועל אף שהפוליסה מגדירה את עבודת המשיב כאיש מכירות, קיבלה המבקשת את תביעת המשיב כי אינו כשיר לכל עבודה ושילמה תקופה ארוכה תגמולי ביטוח לפי אובדן כושר עבודה מלא.

מקובלת עליי קביעת בית משפט קמא כי מכתבה של המבקשת למשיב מיום 25.11.19 אינו מהווה מכתב דחייה.

סוף דבר דין בקשת רשות הערעור להידחות.

הבקשה הבקשה היא למחיקת סעיפים 9-6 מכתב ההגנה.

בבקשה נטען כי לפי חוזר המפקח על הביטוח מיום 29.5.2002 ו-9.12.1998, זכאי המבוטח המגיש תביעה לחברת הביטוח לקבל את מלוא עמדתה בנוגע לכל עילות תביעתו בכתב ובהזדמנות הראשונה: "מבוטח או צד ג' המגיש תביעה לחברת הביטוח (להלן: 'התובע') זכאי וצריך לקבל לידיו, בכתב, את מלוא עמדתה של חברת הביטוח בנוגע לכל עילת תביעתו. הסברים ארוכים ושונים שנמסרו לתובע, בשיחות טלפון רבות ארוכות ומנומקות ככל שיהיו, אינן משנות את העובדה שללא מיסמך כתוב בו מוצגת עמדתה של הנתבעת, התובע אינו יכול להתייעץ עם גורמים מקצועיים ולפיכך גם אינו יכול לכלכל את צעדיו.

אילו מדובר היה בעניינינו בטענות לאי-התרת טענות דחייה חדשות שלא מופיעות במכתב הדחייה, כאשר המבטח לא הראה כי לא ידע ולא היה צריך לדעת על המידע בבסיסן, היה מקום לקבל בקשה למחוק טענות דחייה חדשות כאלה מכתב ההגנה.

...

כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה.

אולם המצב בענייננו, בו נשלחו לתובע לפני הגשת התביעה ולפני משלוח מכתב הדחיה, מכתבי אישור תביעת ביטוח בגין "מקרה הביטוח הנדון" בנוגע לטנטון, דומה למצב שבו מבטח כותב במכתב דחייה מפורשות כי הוא דווקא מכיר בכך שאירע מקרה ביטוח (וכי תביעת הביטוח נדחית מטעמים אחרים).

סיכום נוכח התוצאה המעורבת, ועל מנת שהסעד בהחלטה זו יהיה ברור, חלף מחיקה מכתב ההגנה, הנני קובע כי הנתבעת מושתקת מלטעון כי האירוע מושא התביעה לא היה מקרה ביטוח לפי הפוליסות מושא התביעה; כן כי היא מושתקת מלטעון כי התובע מסר פרטים כוזבים, הסתיר מידע או הכשיל את בירור החבות, והכל בנוגע לעצם קרות מקרה ביטוח וכן בנוגע לטנטון.

הנני מוציא את אותו מסמך מהתיק, והוא לא נשקל בכתיבת החלטה זו. בגין התנהלותו הפסולה, החלטתי שלא לזכותו בהוצאות למרות שהוא זכה באופן חלקי בבקשה זו. ניתנה היום, כ"ח אדר תשפ"ג, 21 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.

בית משפט השלום בבת ים תאד"מ 28761-04-23 פלוני נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופט שי מזרחי תובעת פלוני נתבעת הכשרה חברה לביטוח בע"מ החלטה בבקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה

בהשלמה להנחיה הנ"ל, הוסיפה המפקחת על הביטוח ביום 29.5.2002 וקבעה כי "... חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לנימוק שהובא לידיעת המבוטח בהזדמנות הראשונה רק מקום בו מדובר בעובדות ו/או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או אם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם, במועד בו דחתה את התביעה". תוקפן של ההנחיות הללו מחייב כפי שנקבע בפסיקה ענפה בעיניין.

בפס"ד גידולי שדה הנ"ל קבע ביהמ"ש כי מעבר ל"סייג העובדתי", גם במקום שבו החלת הסנקציה בדבר אי יכולתה של המבטחת להעלות טענה חדשה בכתב הגנתה, שלא נזכרה במכתב הדחיה ששלחה למבוטח, תביא להרחבת הכסוי הבטוחי על סיכונים, שמלכתחילה אינם מבוטחים על פי הפוליסה, יש לסייג את הנחיות המפקחת, ובכך למעשה הכיר ביהמ"ש בסייג נוסף להנחיות המפקחת, "סייג משפטי" (השווה גם רע"א (מרכז) 30725-08-19 י.ג. נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ (9.8.19)).

...

לפני בקשה מטעם התובעת למחיקת סעיפים מכתב ההגנה בטענה כי אין לאפשר לנתבעת להוסיף נימוקים חדשים שלא פורטו במכתב הדחיה, לרבות בעניין עצם קרות התאונה, גובה דרגת הנכות ו/או דרך חישוב דרגת הנכות.

ביום 30.3.23 שלחה הנתבעת מכתב דחיה שכולו דן באי גילוי עבר רפואי והשלכות הנובעות מאי הגילוי, כפי שצוין בלשון המכתב: "על פי המסמכים הרפואיים שהועברו לחברתנו עולה כי מרשתך סבלה טרם הצטרפותה לביטוח מאוסטופניה בדרגה 2 עוד משנת 2017 לפחות. יצוין כי מרשתך לא דיווחה על כל האמור לעיל בהצהרת הבריאות מיום 13.5.19 בעת רכישת הביטוח אף שנשאלה בטופס הצהרת הבריאות בין היתר: האם קיימת אבחנה או סבלת מ: ירידה בצפיפות העצם... וענתה על כך בשלילה. יצוין כי על בסיס מידע זה נקבעו תנאי קבלתה לביטוח ע"פ חתם החברה, אילו ידעה חברתנו על בעיה רפואית זו, מרשתך לא הייתה מתקבלת לביטוח תאונות אישיות וכך גם היה נוהג כל מבטח סביר אחר". ובהמשך המכתב: "בנסיבות אלה ובהתאם להוראות הפוליסה וחוק חוזה הביטוח הרינו מבטלים את הכיסויים הביטוחיים של מרשתך בפוליסה שבנדון מתחילה. ובהתאם לכל האמור לעיל תביעת מרשתך לנכות צמיתה מהתאונה הנטענת לצלקת נדחתה" בצר לה התובעת הגישה התביעה הנדונה.

הכרעה ונימוקיה לאחר ששקלתי טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות מן הטעמים שיפורטו להלן.

צורך זה מתעורר ביתר שאת כאשר תביעתו של התובע מתקבלת באופן חלקי בלבד.

מכאן, כי דין הבקשה למחיקת סעיף זה להידחות.

סוף דבר אני מורה על מחיקת המשפט "לרבות האירוע הנטען" מסעיף 9א לכתב ההגנה, וכן אני מורה על מחיקת סעיף 18א מכתב ההגנה.