יחד עם זאת, ניתנה בתיק החלטה מיום 1.7.20 בעיניין זה, לפיה בנסיבות התיק דנן, אין מקום להחיל את הוראת תקנה 130(ג)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי ואף נקבע, כי אין מקום להוצאת חוות דעת המומחים מטעם הצדדים מתיק בית המשפט, שכן תקנה 130(ג)(2) איננה קביעה קטגורית ומותירה לבית –המשפט שיקול דעת אם לראות את ההסכמה כהסדר דיוני, אם לאו.
עו"ד ראובן: כן. זה אתה עושה הרבה פעמים (לא ברור)? שאתה מכין חוות דעת, אומד את הליקויים, ואז מוחק אותם וכותב סכום פי 9?
העד, מר ארד: יש לפעמים מצב שבו הצעות מחיר הן יותר נכונות מאשר לתמחר את ה(לא ברור) בפרט כאשר ליקויים מהותיים שהומצאו בחוות הדעת לא תומחרה גם בחוות הדעת המתומחרת, (לא ברור).
אלא, שבמסגרת תגובת המומחה מטעם בית-המשפט לבקשה לביטול חוות דעתו של המומחה בית-המשפט מיום 26.8.18 טען בסעיף ד.4 טען, כי לא קיבל ולא הוצגה לו חוות דעת קודמת לזו שהתייחס אליה בחוות דעתו – לא בכתב התביעה ולא בכתב ההגנה לתגובתו.
...
סוף דבר
אשר על-כן, ולאור כל הנימוקים לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת בהתאם לחוות דעת המומחה מר גולדשטיין סך של 42,950 ₪, בתוספת מע"מ בגין עלות תיקון הליקויים ברכוש המשותף.
כמו-כן, הנתבעת תשלם לתובעת בהתאם לחוות דעת המומחה מר וישינגרד סך 10,000 ₪, בגין עלות תיקון הליקוי בחיפוי קירות חוץ בבניין.