בקשה למחיקת סעיפים בתגובת המבקשים בתביעה ייצוגית

ברע"א 4215/19 The Procter & Gamble Company נ' שלום אלמוג (פורסם בנבו, 30.10.19) נפסק בין היתר: הלכה מושרשת היא שככלל אין לכלול בתגובה לתשובה לבקשה לאישור תובענה כייצוגית טענות שלא נזכרו בבקשת האישור או ראיות שלא צורפה לה לכתחילה, בלא שניתן לכך אישור מראש מאת בית המשפט; ואולם לא נידרש אישור בית משפט כאשר מדובר בטענות וראיות שהן מענה ישיר לטענות הגנה שהועלו בתשובה לבקשת האישור – וזו גם אמת המידה שלאורה יש לבחון בקשה למחיקת תגובה לתשובה או חלקים ממנה (ראו והשוו: רע"א 3045/19 דרך ארץ היווייז (1997) בע"מ נ' כתראן, [פורסם בנבו] פסקה 6 (6.5.2019)).

לצד זאת אין צורך באישור בית המשפט כאשר מדובר בטענות וראיות שמהוות מענה ישיר לטענות הגנה שהועלו בתשובה לבקשת האישור (רע"א 3600/16 ‏אלמוג נ' נוגם תמרוקים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 10 (8.8.2016)) – וזו למעשה אמת המידה שלאורה יש לבחון בקשה למחיקת סעיפים או להוצאת ראיות מתגובה לתשובה לבקשת האישור (רע"א 6135/17 נוישטיין נ' מיקרוסופט ישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 4 (25.10.2017) (להלן: עניין נוישטיין)).

...

סוף דבר ברע"א 1026/20, 1660/21 פלונית נ' בנק מרכנתיל דיסקונט (פורסם בנבו, 6.1.22) נפסק בין היתר כי: כידוע, לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בשאלה אם להתיר צירופן של ראיות חדשות לבקשה לאישור תובענה כייצוגית (רע"א 918/19 לאומי קארד בע"מ נ' גריינר, פסקה 5 [פורסם בנבו] (21.5.2019); רע"א 1200/15 יוניון מוטורס בע"מ נ' ברליצהיימר, פסקה 8 [פורסם בנבו] (30.3.2015)).

במישור המעשי-האופרטיבי , הנני מורה לפיכך כדלקמן: על הוצאת תצהירי החוקרת מכלל תגובות המשיבה ומחיקת כל הנטען לגביהם בתגובות.

בשים לב לתוצאת ההחלטה הנני מחייב את המשיבה לשאת בהוצאות הבקשה בסך כולל של 5000 ₪ לכל אחת מהמבקשות 4-1.

בחלקה הראשון של בקשת המחיקה עתרה טריא להוציא נספחים חדשים שצורפו לתגובה לתשובה ולמחוק את הסעיפים העוסקים בהם.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים (לרבות בתגובות נוספות שהתרתי להגיש), לא מצאתי מקום להעתר לבקשת המחיקה בעיניין זה. ברע"א 2224/17 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' פרוידמן (27.6.17) נקבע כך: "ככלל, אכן אין לכלול בתגובה לתשובת המשיבים בבקשה לאישור תובענה ייצוגית חומר "אשר על פי טיבו ואופיו היה אמור להיות חלק מבקשת האישור המקורית" (רע"א 4778/12 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' נאור, [פורסם בנבו] פסקה 6 (19.7.2012) (להלן: עניין תנובה)).

...

משכך נדחית בקשת טריא להוצאת הנספחים ולמחיקת הסעיפים העוסקים בהם.

איני רואה צורך להידרש לתשובת המבקשים ולהכביר מילים ביחס לטענה זו, שכן ברי כי דינה להידחות.

בקשת המשיבה נדחית, אפוא, והיא תשלם למבקשים הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪.

" עם זאת, כאשר מדובר בטענות או בראיות, המהוֹות מענה ישיר לטענות המשיב בתשובתו לבקשת האישור, לא נידרש אישור בית משפט לצירופן כפי שנפסק ברע"א 4215/19 The Procter & Gamble Company נ' שלום אלמוג (30/10/19): "הלכה מושרשת היא שככלל אין לכלול בתגובה לתשובה לבקשה לאישור תובענה כייצוגית טענות שלא נזכרו בבקשת האישור או ראיות שלא צורפה לה לכתחילה, בלא שניתן לכך אישור מראש מאת בית המשפט; ואולם לא נידרש אישור בית משפט כאשר מדובר בטענות וראיות שהן מענה ישיר לטענות הגנה שהועלו בתשובה לבקשת האישור – וזו גם אמת המידה שלאורה יש לבחון בקשה למחיקת תגובה לתשובה או חלקים ממנה (ראו והשוו: רע"א 3045/19 דרך ארץ היווייז (1997) בע"מ נ' כתראן, [פורסם בנבו] פסקה 6 (6.5.2019)). בהכללה מסוימת, ניתן לומר כי טענות או ראיות שמוסיפות נדבך עובדתי או משפטי לקו הטיעון שבבקשת האישור, או כאלה שסוטות ממנו, לרוב אינן בגדר מענה בלבד (רע"א 8857/17 צור נ' א.מ. יוסף תבל מרכז אירועים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 5 והאסמכתאות שם (27.12.2018))...בהנתן האמור, העובדה שחוות הדעת המשלימה כוללת נתונים או טענות חדשות איננה חזות הכל, והדגש הוא על השאלה אם מדובר במידע וטענות שיש בהם משום מענה ישיר לטענות ההגנה." ברע"א 9519/17 מיקרוסופט ישראל בע"מ נ' גורודיש (7/7/19), קבעה כבוד השופטת ברון מהן אמות המידה לפיהן תבחן השאלה האמורה – האם הטענות מהוות מענה ישיר לטענות הגנה שהועלו בתשובה לבקשת האישור אם לאו, כדלקמן: "אמת המידה המרכזית לבחינת בקשה למחיקת טענות או ראיות מתגובה לתשובה לבקשה לאישור תובענה כייצוגית, היא השאלה אם מתקיימת זיקה בין אותן טענות וראיות שנכללו בתגובה לתשובה לבין טענות ההגנה שהועלו בתשובה לבקשת האישור. כל עוד מדובר בטענות וראיות שמהוות מענה ישיר לטענות הגנה שהועלו בתשובה לבקשת האישור, והכוונה על דרך הכלל לכאלה שלא מוסיפות נדבך עובדתי או משפטי לקו הטיעון שננקט בבקשת האישור (או סוטות ממנו) – אין מניעה לכלול אותן בתגובה לתשובה בלא לקבל היתר מראש מאת בית המשפט. זאת בשונה מטענות או ראיות שמעצם טיבן ואופיין נידרש היה לכלול בגדרי בקשת האישור על מנת לבססה כדבעי. הלכה זו נועדה למנוע מן המבקש המייצג להפוך את התגובה לתשובה ל"מקצה שיפורים" לבקשת אישור הנשענת (לעיתים במודע) על תשתית עובדתית או משפטית רעועה (ראו: רע"א 8857/17 צור נ' א.מ. יוסף תבל מרכז אירועים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 5 והאסמכתאות שם (27.12.2018) (להלן: עניין צור)).

נטען כי האמור בסיפא לסעיף 3 נועד על מנת להשיב לטענת המשיבים האמורה ולהבהיר כי לא המבקש הוא המשתלח באופן אישי ופומבי במשיבים ובבא כוחם הקודם, כי אם האחרונים השתלחו ופגעו בו. לאחר ששקלתי, בהנתן הסכמת המבקשים למחיקת הסיפא לסעיף 3 לתגובה, והואיל וממילא אכן אין כל רלוואנטיות לדברים האמורים שם (בדבר חקירה והמלצה לכתב אישום לכאורה כנגד מר גיל) לעניין דנן, אני מורה על מחיקת הסיפא לסעיף 3 לתגובת המבקשים.

...

כן אני מורה על הוצאת הנספחים הבאים מהתגובה לתשובה לבקשת האישור: 1, 2, 3, 6, 7.

הואיל וחרף החלטתי מיום 20/2/22, הוסיפו המבקשים בתגובתם לתשובה טענות וראיות חדשות, אשר את חלקן כבר הוריתי למחוק מבקשת האישור המתוקנת, מצאתי לחייבם בהוצאות.

המזכירות תדוור החלטתי לצדדים.

יפים בהקשר זה הדברים שנפסקו בת"צ (מחוזי מרכז) 25581-01-17 שובינסקי נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ (29.8.2017): "....באחרונה הפך הנוהג של הגשת בקשה למחיקת סעיפים על ידי [כך במקור] מתגובת המבקשים בתובענה ייצוגית כימעט לשגרה, וקשה להשתחרר מהרושם שהמדובר באסטרטגיה שעיקר תכליתה סירבול ההליכים והארכתם.

...

סבורני כי הטענה של המבקשת בתשובתה, כי השער הקובע הוא השער היציג על פי האמור בתנאים הכללים לפתיחת חשבון, קשורה לטענתה בבקשת האישור, לפיה הבנק ביצע המרה של הכספים על פי ערך נמוך מהשער היציג, ומחדדת אותה.

סבורני כי התייחסות זו חורגת ממענה לקושי הטכני שהציג הבנק.

סיכומו של דבר, הבנק יהיה רשאי להגיש כתב טענות משלים לתשובת המבקשת, עד ליום 13.8.2023.

שני ההליכים הועברו אלי ביום 6.9.23, ומשהבחנתי כי יש להכריע בבקשות כאמור על מנת לקדמם, ניתנת החלטה זו. הבקשות לאישור התובענות כייצוגיות והרקע הדיוני לפני בקשות המבקשים 1, 3-4, משיבים בבקשות לאישור תובענות כייצוגיות (להלן - המשיבים) להורות על מחיקת תשובות המשיבים (המבקשים בבקשות לאישור כאמור; להלן - המבקשים) לתשובות לבקשות לאישור תובענות ייצוגיות ולחילופין להורות על מחיקת סעיפים ומסמכים מהתשובות לתשובות.

בתגובות המשיבים לכתבי התשובה נטען כי עמדת היועץ בעיניין סלקום לא התייחסה כלל להסדר הפשרה שאושר בפועל, ולכן המסמך ניכנס בגדר סעיף 19(ז) לחוק תובענות ייצוגיות וכן הפנו את תשומת הלב לכך שטענתם כי ניתן היה לאתר בשקידה סבירה עמדה זו בטרם הגשת בקשת האישור לא נסתרה.

...

לפיכך הבקשות בעניין זה נדחות.

לכן, הבקשות למחיקת נספחים הללו לתצהירים נדחית.

סוף דבר הבקשה למחיקת סעיפים ונספחים מכתב התשובה מתקבלת באופן חלקי.