בקשה למחיקת כתב תביעה על הסף - הוספת מספרי זיהוי

דיון והכרעה בתקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 נקבעו ההוראות בהן בית המשפט רשאי למחוק (תקנה 100) או לדחות (101) כתב תביעה על הסף.

בתי המשפט קבעו לא אחת, כי את האמצעי של סילוק על הסף יש להפעיל בזהירות רבה ורק במקרים שבהם ברור כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות שבתביעתו, את הסעד שאותו הוא מבקש (ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני, פ"ד לו(2) 151).

(1) שמות, כתובות ומספרי זהוי של המתווך ושל הלקוח; (2) סוג העיסקה שפעולת המתווך מבוקשת לגביה, כגון: "שכירות", "מכירה"; (3) תאור הנכס נושא פעולת התיווך; (4) מחיר העסקה המבוקשת, בקירוב; (5) הסכום המוסכם של דמי התיווך או שיעור דמי התיווך המוסכם מתוך המחיר שבו תתבצע העסקה, והאם המחיר - לפי אחד מאלה - כולל מס ערך מוסף, כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, תשל"ה-1975.

שכן, שם "... היתקיימו חלקית דרישות סעיף 9 לחוק המתווכים והמשיבה חתמה על הסכם הזמנת שירותי תיווך הכולל את פרטי הדירה הראשונה, אך לא אישרה בחתימתה את הוספת פרטי הדירה השנייה להסכם ..." [ההדגשות במקור- ו.ח.] (ראו, פסקה 33 לפסה"ד).

...

העדרה של "הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין" שומט את הקרקע מתחת לתביעת התובע ודינה להידחות על הסף.

אשר על כן, אין מנוס מלהורות על דחיית התביעה על הסף.

לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט ובכלל זה שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,500 ש"ח, אשר ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

לפניי שלוש סוגיות הטעונות הכרעה: בקשת התובעים לעיון מחדש בהחלטתי מיום 3.1.2022 במסגרתה הוריתי לתובעים להשלים את ההליכים המקדמיים שנדרשו על ידי הנתבעים, בהיעדר תשובת התובעים למבוקש; בקשת התובעים למחיקת כתב הגנת הנתבעים בשל אי השלמת הליכים מקדמיים על ידם; ובקשת הנתבעים שלא לחשוף את זהות חלק העדים מטעמם, בשלב זה. אציין, כי טענות הצדדים לגופה של התובענה, הן מצד התובעים והן מצד הנתבעים, פורטו בהרחבה בהחלטתי מיום 7.6.2021, בה הוכרעה בקשת הנתבעים לסילוק התובענה על הסף.

התובעים הוסיפו כבר בבקשתם, כי הכרעה בנושא הליכים מקדמיים בתובענה דומה המתנהלת בבית המשפט השלום בתל אביב – ת"א 25105-01-19 מימון נ' קנטרי על הים בע"מ (להלן: "התיק המקביל"), אינה בבחינת מעשה בית דין בתובענה זו, וכי ממילא הדרישות שבתיק זה צומצמו ומוקדו.

לטענת הנתבעים, קיימת "התארגנות" של מספר דיירים, ביניהם התובעים וכן התובעים מהתיק המקביל, וקיימת רתיעה של העדים מהופעה ברשימת העדים.

...

משכך, אין מקום לשוב ולפרט את טענות הצדדים לגופה של התובענה, פעם נוספת, במסגרת החלטה זו. הבקשה לעיון מחדש עיינתי בטענות הצדדים בבקשה זו ואני מורה על דחיית הבקשה.

סיכום נוכח האמור: 32.1.1 בקשת התובעים לעיון מחדש – נדחית.

התובעים ישלימו את ההליכים שנדרשו עד יום 3.7.2022, וכמפורט בהחלטתי זו; 32.1.2 בקשת התובעים מתקבלת, במובן זה שעל הנתבעים להשלים את ההליכים המקדמיים עד יום 3.7.2022, וכמפורט בהחלטתי זו; 32.1.3 בקשת הנתבעים לאי-חשיפת שמות חלק מעדי ההגנה – נדחית.

נוכח התוצאה – יישא כל צד בהוצאותיו בגין הבקשות בהן עוסקת החלטתי זו. ניתנה היום, י' סיוון תשפ"ב, 09 יוני 2022, בהעדר הצדדים.

רקע ועיקר טענות הצדדים לפני בקשת המבקשים, שהם הנתבעים 1 ו-5 בתביעה העיקרית בהתאמה, למחיקת התביעה נגדם על הסף.

בתמצית, טענות שני המבקשים הן כי כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה נגדם וכי התביעה נגדם הוגשה בחוסר תום לב משווע, והמבקש 1 הוסיף וטען כי מספר הזהות המופיע לצד שמו בכתב התביעה שגוי.

כימעט אין צורך להבהיר כי הטענה בדבר הטעות במספר הזהות של המבקש 1 אינה מקימה עילה לסילוק התביעה על הסף שכן נהיר היה לכל בעלי הדין מיהו בעל הדין אליו מכוונת התובענה – פרטיו הנכונים מצויינים בבירור בנספחיה – ולא בכדי הגיש המבקש 1 כתב הגנה ואת הבקשה הנוכחית ביודעו כי הוא הנתבע 1 בתובענה, והעובדה שנפלה טעות סופר לא רק שאינה מקימה עילת סילוק על הסף אלא אף לא פגעה באופן כלשהוא, ולו המזערי, בזכות מזכויותיו.

...

לא רק המשיבים השיבו לבקשה אלא גם נתבעת נוספת – חברת החשמל לישראל בע"מ, הנתבעת 6 – הגם שלא נגדה הוגשה הבקשה, וטענתה היא כי לא ניתן להעתר לבקשה מאחר שחיבור החשמל באמצעותו מוזן הבית ואליו מחוברת מערכת הייצור הסולארית המותקנת על גגו ומחובר אליו חיבור של קבע רשום על שם המבקשת 2, לאחר שהועבר אליה משמו של המבקש 1 שהוא בעל מניותיה, ובנוסף כי דין בקשת המבקשת 2 להדחות גם מאחר שלא נתמכה בתצהיר.

לאור האמור, טענות המבקש 1 לעניין סילוק התביעה על הסף נגדו נדחות.

סיכום אשר על כן שתי הבקשות לסילוק על הסף של התביעה נגד המבקשים נדחות.

בתגובת הנתבע לבקשה שהוגשה ביום 04.12.22 מבהיר הנתבע כי ניסוח כתב ההגנה נעשה על ידו בשפתו "כחסר השכלה, כדל אמצעים וכנכה 100% מוגבל...", ובהמשך לאותה תגובה מוסיף הנתבע כי פנה ל"סנגוריה הציבורית" ולדברי הנתבע, הודע לו כי נידרש להם זמן ללמוד את החומר ולמנות עורך-דין לייצוגו.

בית המשפט העליון היתייחס לאחרונה לסוגי המקרים שבהם יקבע בית המשפט כי בעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט (רע"א 3025/21 אנגל נ' בית הספר גליות בע"מ (פורסם בנבו) – (להלן: "עניין אנגל")) : "קשה להגדיר מראש את מכלול המצבים והפעולות שייחשבו לשימוש לרעה... עם זאת, ניתן בהחלט לעמוד על המאפיינים המסייעים לזהות מקרים שכאלה. יפים לעניין זה דבריה של הנשיאה ד' ביניש בעיניין שנפ: '... בדומה לעיקרון תום-הלב, אף האיסור על ניצול לרעה של הליכי-משפט מבוסס בעקרו על אמת-מידה אובייקטיבית, הנבחנת בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה לגופו. כוונותיו הסובייקטיביות של בעל-הדין והשאלה האם פעל בזדון עשויות להשליך על המסקנה האם עשה שימוש לרעה בהליכי משפט; עם זאת, עיקרו של המבחן בעיניין זה הנו סבירות והגינות, קרי- כיצד היה נוהג בעל דין סביר והגון בנסיבות העניין. התפיסה שבבסיס אמת-המידה האמורה הנה כי השמירה על האנטרס האישי של בעל-דין צריכה להעשות תוך היתחשבות בציפיות הדיוניות המוצדקות של הצדדים האחרים להליך, ותוך מילוי חובותיו של בעל-הדין כלפי בית-המשפט; זאת, על-מנת לאפשר דיון והכרעה במחלוקות שהובאו בפני בית-המשפט, תוך הבטחת הליך שפוטי תקין והוגן לפרט ולציבור בכללותו' (שם, בפיסקה 5). בספרות האקדמית הוצעה לעניין זה אמת מידה 'כפולה' – היתנהלות חסרת תום לב ברמה גבוהה, ופעולה שנעשתה במטרה להשיג תכלית שהיא זרה להליך המשפטי – כגון פגיעה בזולת והטרדתו, שבוש הליכים, השתקה ועוד" העיגון של עקרונות אלה בתקנות החדשות הוא חשוב.

יוזכר כי ככלל, לבית המשפט מוקנים מספר כלים דיוניים כאשר הוא מגיע למסקנה כי בעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט – ובהם סילוק תובענה על הסף, מניעת חקירה קנטרנית, הקמת השתק דיוני וכן פסיקת הוצאות (סנקציה שאף היא מעוגנת בתקנות החדשות – בתקנה 151(ג) להן.

ככל שהנתבע לא ייעשה כן ו/או לא ימלא אחר הוראות התקנות ו/או הוראות החלטות בית המשפט, תוכל התובעת לחדש בקשתה ברוח החלטתי זו. סוף דבר - הבקשה למחיקת כתב ההגנה, בשלב הזה, נדחית.

...

לפיכך, סבורני כי שימוש בתקנה 42 לשם מחיקת כתב הגנה צריך להיעשות בזהירות המתבקשת, במקרים שבהם ברור כי מתקיימות אמות המידה של שימוש לרעה בהליכי משפט – כמו פעולה בחוסר תום לב, או פעולה שתכליתה זרה להליך השיפוטי (כגון השתקה או פגיעה בבעל הדין שכנגד).

בענייננו, סבורני כי כתב ההגנה באופן שהוגש עלול לפגוע בקיום דיון ענייני, ועם זאת אינני סבור, בשלב הזה, כי הגשתו באופן שהוגש מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט המצדיק הפעלת הסנקציה הקבועה בתקנה 42 לתקנות.

ככל שהנתבע לא ייעשה כן ו/או לא ימלא אחר הוראות התקנות ו/או הוראות החלטות בית המשפט, תוכל התובעת לחדש בקשתה ברוח החלטתי זו. סוף דבר - הבקשה למחיקת כתב ההגנה, בשלב הזה, נדחית.

רקע לפני בקשה למחיקה על הסף של התביעה אשר הוגשה נגד לישכת רישום המקרקעין.

לישכת רישום המקרקעין הוסיפה, כי היא מותירה את ההכרעה בנוגע לביטול הערת האזהרה לשיקול דעת בית המשפט.

כפי שצוין בכתב התביעה שכנגד, הערת האזהרה לטובת התובע נרשמה על סמך ייפוי כוח אשר אין התאמה בין מספר הזהות שצוין בו ומספר הזהות של התובע.

לישכת רישום מקרקעין אינה צד בעל עניין אישי במחלוקת הקניינית שנתגלעה בין הצדדים והיא אדישה לגבי מחלוקת זו. במסגרת כתב התביעה טענו התובעים שכנגד לגבי אחת מהערות האזהרה שמחיקתה התבקשה במסגרת התביעה שכנגד, כי "לא נהיר לתובעים כיצד רשם המקרקעין רשם את הערת האזהרה מיום 18.3.2018 לפי שטר מס' 15815/2018/1 לטובת פדידה על יסוד אותו ייפוי כוח הגם שאין התאמה במס' ת.ז לפי אותו ייפוי כוח לבין מס' ת.ז הנכונה של פדידה!" (סעיף 26 לכתב התביעה שכנגד).

...

טענות התובעים שכנגד יש לדחות את הבקשה.

לאחר שקילת מכלול טענות הצדדים והחומר המונח לפני מצאתי, כי דין הבקשה להתקבל מהנימוקים שיפורטו.

ברי, כי אין לאפשר התנהלות כאמור.