בקשה למחיקת כתב הגנה ומתן פסק דין בשל הפרת צו גילוי

ביום 5.2.2018 חתמו התובע (באמצעות בא-כוחו) והנתבעים על הסכם נוסף (להלן: ההסכם הרביעי), בו נכתב, בין השאר: "הואיל ובין המוכר והקונה התגלה סכסוכים בדבר תנאי התשלום והצדדים רוצים להסדיר בהסכם זה את תנאי התשלום, אי לכך הותנה והוסכם בין הצדדים כדלקמן: (1) במעמד חתימת הסכם זה ו/או עד יום 6.2.2018 בשעה 12:320 ישלם הקונה למוכר סך של 50,000 ₪ מתוך התמורה ... (2) תוך 21 יום מיום התשלום הנזכר בס' 1 לעיל ישלים הקונה את מלוא התמורה ... (3) הקונה ישלם סך נוסף של 50,000 ₪ במועד האמור בס' 2 בנוסף לתמורה וזה כפצוי מוסכם על הסכמת המוכר להסדר התשלומים הנ"ל". ביום 15.8.2018 התקשרו הנתבעים בזכרון דברים עם צד שלישי, על-פיו הם מכרו לו תמורת 1,500,000 ₪ את הזכויות אותן רכש הנתבע מס' 1 מהתובע על-פי שני ההסכמים מיום 30.4.2017.

ביום 6.11.2018 הגישו הנתבעים בבית המשפט המחוזי בחיפה בקשה לצוו עשה זמני שיורה לנתבע לשלם את תשלומי מס שבח בהתאם להתחייבויותיו בהסכמי המכר (ת"א 13361-11-18).

ביום 10.4.2019 הגישו הנתבעים בבית משפט השלום בחיפה תביעה בסך 146,000 ₪ נגד התובע (ת"א 2044-04-19) בגין הפרת הסכמי המכר, שעיקרה אי-תשלום מס שבח (להלן: התביעה הראשונה).

בכתב התביעה שכנגד - שהנו זהה לכתב התביעה הנוכחי - נתבעו שני הנתבעים לשלם לתובע 296,000 ₪, על-פי הפרוט הבא: 96,000 ₪ כפצוי מוסכם על הפרת ההסכמים (שהתבטאה באי-תשלום מלוא התמורה), 180,000 ₪ על-פי תנאי ההסכם השלישי ו-20,000 ₪ בגין הפסד מקדמה ששילם התובע על-חשבון רכישת דירה אחרת.

משלא הוגש כתב הגנה, ניתן נגד התובע ביום 29.12.2020 פסק דין בתביעה השנייה.

על שיקול האנטרס הצבורי עמד בית המשפט העליון ברע"א 7070/14 עיזבון אבו ליל נ' עיזבון אלפהום (פורסם בנבו, 14.1.2015): "בהחלטה בבקשה להפסקת תובענה לא נפקד גם מקומו של האנטרס הצבורי, למניעת השחתה לריק של זמן שפוטי יקר. אינטרס מערכתי זה לניצול נכון של המשאבים המוגבלים אינו כלכלי גרידא, אלא מגלם ושומר על זכותם החוקתית לגישה לערכאות של בעלי הדין כולם. בתובענה שבה הושקעו משאבים רבים, הן של הצדדים, הן של בית המשפט, והיא בשלה (או כימעט בשלה) למתן פסק דין, מן הראוי גם לשקוד על כך שפרות ההשקעה לא ירדו לטמיון". הלכה זו מתחדדת לאור השינוי בתקנות החדשות, והדגש שניתן על איזון בין עניינו של בעל הדין הפרטי לבין כלל בעלי הדין והאפשרות למחיקה מחמת שימוש לרעה בהליכי בית משפט (ת"צ (מחוזי מרכז) 48884-01-21 בנקי השקעות בע"מ נ' הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ, פסקה 20 והאזכורים שם (פורסם בנבו, 24.10.2021)).

...

אשר על כן, אני קובע כי אם עד ליום 4.2.2022 לא יפקיד התובע בקופת בית המשפט סך 50,000 ₪, אורה על מחיקת התביעה הנוכחית.

באשר לסעדים של מחיקת כתבי ההגנה ומענה על שאלות, הרי שלפי סעיף 1(10) לצוו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תנתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009 (להלן: הצוו), לא תנתן רשות ערעור על החלטות בנידון, ועל כן, ביחס לסעדים אלו, דין הבקשה להדחות מכוח הצוו (ראו: רע"א 134/11 מורד נ' מיכלובסקי, פסקה 9 (8.2.2011); והשוו לרע"א 1690/14 בן אדוה נ' חברת דואר ישראל בע"מ, פסקה 5 (10.4.2014), שם נקבע כי טענה למחיקת כתב טענות בשל הפרת צו לגילוי מיסמך ספציפי אינה נכללת בגדרי הצוו, בעוד שבעניינינו לא נטען כי הופר צו לגילוי מיסמך ספציפי, אלא, למעשה, כי יש למחוק את כתבי ההגנה של המשיבים בגין מסירת תצהירי גילוי מסמכים שאינם אמת).

לצד האמור, אעיר כי למבקשת שמורה הזכות לערער על החלטת הביניים בסוף הדרך, ככל שתראה לנכון, וזאת במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי, בגדריו ניתן יהיה לבחון את החלטות הביניים שהתקבלו לאורך ההליך באופן מיטבי על רקע מכלול החומר, הקביעות השונות ותוצאתו האופרטיבית של ההליך (ראו: רע"א 5834/03 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' חאדר, פ"ד נח(1) 854, 863-862 (2003); רע"א 8729/15 מדינת ישראל - משרד הבריאות (בית חולים רמב"ם) נ' פלוני, פסקה 12 (21.2.2016); רע"א 8589/15 פלוני נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, פסקה 10 (23.2.2016)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

באשר לסעדים של מחיקת כתבי ההגנה ומענה על שאלות, הרי שלפי סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009 (להלן: הצו), לא תינתן רשות ערעור על החלטות בנדון, ועל כן, ביחס לסעדים אלו, דין הבקשה להידחות מכוח הצו (ראו: רע"א 134/11 מורד נ' מיכלובסקי, פסקה 9 (8.2.2011); והשוו לרע"א 1690/14 בן אדוה נ' חברת דואר ישראל בע"מ, פסקה 5 (10.4.2014), שם נקבע כי טענה למחיקת כתב טענות בשל הפרת צו לגילוי מסמך ספציפי אינה נכללת בגדרי הצו, בעוד שבענייננו לא נטען כי הופר צו לגילוי מסמך ספציפי, אלא, למעשה, כי יש למחוק את כתבי ההגנה של המשיבים בגין מסירת תצהירי גילוי מסמכים שאינם אמת).

נוכח כל האמור , הבקשה נדחית.

בתאריך 17.12.18, הוגשה בקשה מטעם התובע למחיקת כתב ההגנה נוכח הפרת ההוראה להשלמת ההליכים המקדמיים.

בדיון מיום 2.4.19, בית המשפט שטח את מחדלי ב"כ הנתבע, וקבע כי ההחלטה מיום 25.1.19, בדבר מחיקת כתב ההגנה, תבוטל בכפוף לשני תנאים: הראשון, הגשת תצהיר גילוי ותצהיר תשובות לשאלון עד ליום 15.4.19; השני, תשלום הוצאות לתובע בסך 10,000 ₪ עד ליום 12.5.19.

בתאריך 13.9.20, התרה בית המשפט בנתבע להשלים את ההליכים המקדמים עד לתאריך 30.9.20, אחרת יורה שוב על מחיקת כתב ההגנה וייתן פסק דין בהעדר הגנה נגדו.

עוד, הוא טען כי הנתבע ניסה לעתור לבית המשפט לעינייני מישפחה בטבריה על מנת לקבל צו אשר יורה לתובע להפסיק את הבניה אך בקשתו נדחתה.

...

סיכומו של דבר: קו הגבול בין החלקות ייקבע בהתאם למפה המצבית מ/1 לעיל בכדי לאפשר גישה נאותה לשני הצדדים בחלקות.

תביעת התובע באשר לדמי שימוש נדחית.

לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מורה על חיוב התובע בהוצאות הנתבע בסך של 10,000 ₪.

ברקע הדברים תביעה כספית שהגישה התובעת נגד הנתבעת 1 בגין חוב כספי כאשר לטענתה הנתבע 2 חתם על כתב ערבות לחובות הנתבעת 1 כלפיה וכן טענות לבצוע עוולות נזיקיות שונות המהוות גם הפרת חובות של נושא משרה בחברה שאף בעטיין יש להטיל עליו את החבות בחוב הנתבעת 1, ואילו כלפי הנתבעת 3 העלתה התובעת רק את הטענות לגבי העוולות הנזיקיות האמורות.

ביום 29.3.23 הגישה התובעת בקשה למחיקת כתב הגנה ומתן פסק-דין בשל אי קיום הצוו לגילוי המסמכים על ידי הנתבעים לאחר חלוף המועד שנקבע לשם כך. בהחלטתי מיום 17.4.23, שניתנה לאחר קבלת תשובת הנתבעים, לא נעתרתי לבקשה הגם שקבעתי כי גם למקרא התשובה לא היתה כל הצדקה למחדל הנתבעים אולם נוכח חומרת הסנקציה של מחיקת כתב הגנה ובהתאם להוראת תקנה 60(א) לתקנות מצאתי לנכון באותו שלב לקצוב פרק זמן נוסף לקיום הצוו תוך חיוב הנתבעים בהוצאות בסך 1,000 ₪.

...

בפס"ד אנגל הבהיר בית המשפט העליון כך (שם, וראו גם ההפניות המובאות שם) – "קשה להגדיר מראש את מכלול המצבים והפעולות שייחשבו לשימוש לרעה ... עם זאת, ניתן בהחלט לעמוד על המאפיינים המסייעים לזהות מקרים שכאלה. ... '... כוונותיו הסובייקטיביות של בעל-הדין והשאלה האם פעל בזדון עשויות להשליך על המסקנה האם עשה שימוש לרעה בהליכי משפט; עם זאת, עיקרו של המבחן בעניין זה הינו סבירות והגינות ... התפיסה שבבסיס אמת-המידה האמורה הינה כי השמירה על האינטרס האישי של בעל-דין צריכה להיעשות תוך התחשבות בציפיות הדיוניות המוצדקות של הצדדים האחרים להליך, ותוך מילוי חובותיו של בעל-הדין כלפי בית-המשפט ...' ... בספרות האקדמית הוצעה לעניין זה אמת מידה 'כפולה' – התנהלות חסרת תום לב ברמה גבוהה, ופעולה שנעשתה במטרה להשיג תכלית שהיא זרה להליך המשפטי – כגון פגיעה בזולת והטרדתו, שיבוש הליכים, השתקה ועוד"" אין שום ספק כי התנהלות הנתבעים בהליך זה פוגעת בציפיות הדיוניות המוצדקות של התובעת, אינה עולה כדי מילוי חובותיהם כלפי בית המשפט, משבשת את קידום ההליך ונראית על פניה כחוסר תום לב קיצוני, במיוחד לאחר שכבר הוגשו בקשות דומות והבהר כי רק בשל חומרת הסנקציה נפסקו במקרים הקודמים רק הוצאות לחובתם.

מאחר שבדידן טרם ניתנה התראה מפורשת לנתבעים כי במידה שימשיכו במחדליהם מלקיים החלטות עלול כתב ההגנה שלהם להמחק וינתן לחובתם פסק-דין המהווה מעשה בית-דין על כל המשתמע מכך, סבורני כי לא בשלה עדיין העת להטלת סנקציה כה משמעותית.

אשר על כן העתירה למחיקת כתב ההגנה ומתן פסק-דין נדחית, אולם בשל מחדליהם החוזרים ונשנים של הנתבעים אני מורה כדלקמן: הנתבעים ישלימו את כל הנדרש על ידי המומחית, לרבות מסמכים או התייצבות לשם הדגמת חתימות וכל דרישה אחרת שלה, עד ולא יאוחר מיום 30.11.23 (ויודגש כי קביעת מועד מדוייק זה מונעת את הארכת המועד האוטומטית לאור מצב החירום).

הבקשה למחיקת כתבי-טענות תקנה 60(א) בתקנות סדר הדין האזרחי מ-2018 מורה: "הליכי גילוי ועיון נאותים מהוים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן; סבר בית המשפט שבעל דין לא קיים כראוי את חובתו לפי פרק זה, רשאי הוא לחייבו באופן מיידי בהוצאות ובמקרים מיוחדים אף למחוק את כתב-טענותיו". תקנה זו, שהיא גלגולה של תקנה 122 בתקנות סדר הדין האזרחי מ-1984, מסמיכה את בית-המשפט להטיל על בעל-דין שאינו ממלא אחר צו לקיום הליכים מקדמיים סנקציה שביטויה במחיקת כתב-טענותיו; עוד היא מסמיכה את בית-המשפט ליתן ארכה לקיום הצוו.

הדברים תואמים את הפסיקה העשירה לגבי אופן הפעלתה של תקנה 122 ואמות-המידה שחלות על השמוש בה. מחיקת כתב-הגנה היא סנקציה מרחיקת לכת; בית-המשפט ינקוט בה במקרים קצוניים, אם ניכר כי בעל-הדין שלו יוחסה הפרת הצוו פעל בזדון או הביע זילזול ניכר ובוטה בבית-המשפט – ואין תקנה למחדליו [ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' מרדכי, פ"ד מו(3) 793 (1992); רע"א 9265/06 קלאב הוטל ניהול (1996) בע"מ נ' דגן (2007)].

אין זהות בין מחיקת כתב-תביעה ומחיקת כתב-הגנה: מחיקת תביעה איננה יוצרת מעשה בית-דין והתובע רשאי להגיש את תביעתו מחדש בהליך נפרד; לעומת זאת, מחיקת כתב-הגנה סוללת את הדרך למתן פסק-דין נגד הנתבע על-פי כתב-התביעה, ללא בירור, באופן שימצה את הדיון בעילה.

...

לעת הזו, הבקשה בעניין זה נדחית – תוך מתן הוראות מתאימות להלן.

עו"ד כהן ישוחרר אפוא מן הייצוג, בכפוף לאמור בהמשך החלטה זו. סיכומם של דברים בנסיבות הללו, אני מורה כלהלן: עו"ד כהן ישוחרר מייצוג הנתבעת – עם הצגת אישור מסירה ותצהיר מוסר אשר יעידו על המצאת החלטה זו, במסירה אישית על-ידי שליח, לידיו של לוי.