רקע
המשיב 2 ז"ל (להלן: המשיב) היה עורך דין במקצועו, ובעל משרד משותף עם המשיבה 3 (להלן: המשיבה), אשר ייצג את המבקשים בתביעת רשלנות רפואית שהסתיימה בפשרה, ובגדרה זכו המבקשים בסך של 250,000 ש"ח אשר הופקדו בחשבון נאמנות בבעלות המשיבים 3-2 (להלן: כספי הפשרה).
ביום 29.12.2021, ובעיצומו של שלב ההוכחות בתביעה האמורה, הגישו המבקשים בקשה למחיקת כתב ההגנה מטעם המשיבים, ולחלופין התבקש כי בית המשפט המחוזי יורה למשיבים לגלות מסמכים ולהשיב על שאלות אשר פורטו בבקשה.
המבקשים מוסיפים וטוענים, בין היתר, כי סרובה של המשיבה לענות על שאלות ביחס לכספי הפשרה הנה מפתיעה וחריגה, וכי תוכנו של המסמך שנחשף בחקירתה מהוה שינוי מהותי מגירסת ההגנה שנטענה לאורך ההליך.
באשר לסעדים של מחיקת כתבי ההגנה ומענה על שאלות, הרי שלפי סעיף 1(10) לצוו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תנתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009 (להלן: הצוו), לא תנתן רשות ערעור על החלטות בנידון, ועל כן, ביחס לסעדים אלו, דין הבקשה להדחות מכוח הצוו (ראו: רע"א 134/11 מורד נ' מיכלובסקי, פסקה 9 (8.2.2011); והשוו לרע"א 1690/14 בן אדוה נ' חברת דואר ישראל בע"מ, פסקה 5 (10.4.2014), שם נקבע כי טענה למחיקת כתב טענות בשל הפרת צו לגילוי מיסמך ספציפי אינה נכללת בגדרי הצוו, בעוד שבעניינינו לא נטען כי הופר צו לגילוי מיסמך ספציפי, אלא, למעשה, כי יש למחוק את כתבי ההגנה של המשיבים בגין מסירת תצהירי גילוי מסמכים שאינם אמת).
...
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.
באשר לסעדים של מחיקת כתבי ההגנה ומענה על שאלות, הרי שלפי סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009 (להלן: הצו), לא תינתן רשות ערעור על החלטות בנדון, ועל כן, ביחס לסעדים אלו, דין הבקשה להידחות מכוח הצו (ראו: רע"א 134/11 מורד נ' מיכלובסקי, פסקה 9 (8.2.2011); והשוו לרע"א 1690/14 בן אדוה נ' חברת דואר ישראל בע"מ, פסקה 5 (10.4.2014), שם נקבע כי טענה למחיקת כתב טענות בשל הפרת צו לגילוי מסמך ספציפי אינה נכללת בגדרי הצו, בעוד שבענייננו לא נטען כי הופר צו לגילוי מסמך ספציפי, אלא, למעשה, כי יש למחוק את כתבי ההגנה של המשיבים בגין מסירת תצהירי גילוי מסמכים שאינם אמת).
נוכח כל האמור , הבקשה נדחית.