בקשה למחיקת כותרת תביעה בסדר דין מקוצר בתביעת סילוק יד

לפני בקשה למחיקת כותרת תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר.

המחלוקת ע"פ כתבי הטענות הנוגעים לבקשה דלפני, נוגעת לשאלת קיומן של "ראיות בכתב" כמתחייב לשם הגשת תביעה זו בסדר דין מקוצר, ע"פ הוראת סעיף 202(3) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") המאפשר ברורן בסדר דין מקוצר של: "תביעות לסילוק יד ממקרקעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, חל עליו, ובילבד שיש עליהן ראיות שבכתב." לטענת המבקשת, התביעה אינה נתמכת הראיה בכתב המלמדת על קיומן של זכויות תקפות למשיבה במיגרש 6 מושא התביעה בעוד המשיבה מנגד סבורה כי צבר המסמכים שצורף די בו בהחלט בהנתן הגדרת הפסיקה לטיבן של הראיות שבכתב הנדרשות.

...

אציין באופן ספציפי לגבי נספח 4 כי אכן וכפי שטענה המבקשת, עיקרו של זה מושחר ולמשיבה הסבר בענין זה בתשובתה ולא מצאתי הכרח לצורך החלטה זו להתעכב על כך. לאור האמור, הבקשה נדחית ועל המבקשת להגיש תצהיר לביסוס בקשת רשות להתגונן וכך תעשה תוך 30 ימים, תוך הקפדה על תצהיר ענייני הנוגע לעובדות הרלבנטיות בלבד (ראה בענין זה ההחלטה מיום 11.3.19).

רקע דיוני ביום 24.7.2018 הוגשה התובענה דנן בסדר דין מקוצר.

למחרת היום, אך קודם שבית המשפט הספיק לתת החלטה, הוגשה בקשה למחיקת כותרת ובקשת רשות להיתגונן.

ביום 20.5.2019 הגישה התביעה בקשה ראשונה למחוק את כתב ההגנה מחמת סיכול מדידת הנכס שתואמה עם. ביום 30.5.2019 הורה בית המשפט על עיכוב הגשת הסיכומים בבקשת רשות להיתגונן והציע לתובעות להסכים שתנתן רשות, ושהתיק יקודם לגופו באופן מזורז.

החלטת בית המשפט עלולה לגרום לנתבעים הוצאות נוספות ללא צורך, משום שיש מתוה חדש, שהושג בעמל רב, ויש לכבדו ובעניין זה הוגשה בקשה לסילוק על הסף של התובענה.

הלכה זו אומנם רוככה בהערת אגב: "ייתכן, שבמקרה קצוני כאשר לא יכול להיות כלל ספק שבעל דין אינו דובר אמת באומרו כי מיסמך כלשהוא אינו בידיו, יעשה בית המשפט שימוש בסנקציה שבתקנה 122" (רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ, פסקה 6 (14.8.2005) (השופט א' גרוניס)), ובהמשך, בהקשר הקונקרטי של תובענות ייצוגיות, בית המשפט התיר חקירה על התצהיר במסגרת דיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית (רע"א 1690/14 בן אדוה נ' חברת דואר ישראל בע"מ, פסקה 8 (10.4.2014)).

...

התובעות טוענות בתשובתן שדין הבקשה להידחות על הסף משום שכבר ניתנה החלטה מנומקת בבקשת הביטול, ואין להתיר מקצה שיפורים.

ואולם הנסיבות המצטברות שהוכחו – גרירת רגליים, מחדלים חוזרים ונשנים ללא הצדקה מספקת, אי-קיום הצווים שניתנו חרף שלוש סנקציות מידתיות שהוטלו, אורכות מספר ותזכורת מצד בית המשפט, כשלאלה נוספים סיכויי ההגנה שנחזים להיות נמוכים מאוד, הסיבה המסתברת למשיכת הזמן, ואופי התביעה כתביעת פינוי – מטים את הכף יחדיו שלא להיעתר למבוקש.

אף על פי כן אני סבור שמכלול נסיבות העניין הולמות שימוש בה. בסיכומו של דבר, במבט על וממעוף הציפור, החלטה זו אינה מקפחת את הנתבעים במישור הדיוני או המהותי.

סוף דבר הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

הבקשות דנן המבקשים 2-3 בלבד, הגישו 2 בקשות: האחת, בקשה למחיקת כותרת התביעה בסדר דין מקוצר וכן דחייה על הסף עקב העידר סמכות עניינית והתיישנות.

לא ידוע לי על קיומה של הוראה שבדין המונעת הגשת תביעה בסדר דין מקוצר שהסעד היחידי המבוקש בה הנו סילוק יד. בכל הכבוד הראוי, אם אכן המזכירות דרשה הוספת סעד כספי לתביעה, בנגוד לדעתו של ב"כ המשיבים, היה עליו לבקש כי העניין יועבר להכרעתו של רשם בכיר או שופט.

...

מכל מקום, אינני מוצא לנכון בשלב זה, לתת החלטה מפורטת ומנומקת בעניין זה. סבורני שמקומה של טענה זו, כמו טענות נוספות להתברר במסגרת הדיון המקדמי שייערך בתביעה.

לסיכום אני קובע כי התביעה אינה כשירה להידון בסדר דין מקוצר ואני מורה על מחיקת הכותרת.

היחידה המשפטית תנתב את התיק למותב מתאים בהתאם לתכנית העבודה ויומן בימ"ש. המזכירות תמציא העתק החלטתי לב"כ הצדדים ולנתבעת 3 ניתנה היום מוצ"ש יא חשון תשע"ט 20 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.

סיכומי המבקשים בסיכומיהם טענו המבקשים, בין היתר, כדלקמן: כי יש למחוק את כותרת התביעה בסד"מ באשר לטענתם הליך זה מיועד למקרים בהם המצב העובדתי ברור על פניו, כגון תביעת חוב על פי חשבונית או סילוק יד במקרקעין של פולש במקרקעין אשר נעדר זכות במקרקעין.

דיון והכרעה לעניין הבקשה למחיקת כותרת התביעה בסדר דין מקוצר תקנה 202 (3) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן: "ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:

...

לפיכך, אני קובע כי אין מקום למחוק את כותרת התביעה בסדר דין מקוצר.

במקרה כזה עומדת למבקשים הגנה לכאורית – ולפיכך שוכנעתי כי יש לאפשר לצדדים לערוך בירור עובדתי של המחלוקת ביניהם ובירור זה יש לעשות במשפט.

המשיב ישלם את הפרשי האגרה, ותגיש תצהיר והשלמת מסמכים מטעמו, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תוך 30 יום, עם העתק ישירות למבקש.

ומשכך לטענת המבקשת יש להעביר את התביעה לסדר דין רגיל כדי שיכריע בשאלת פירוש להסכמים ולאחר מכן לידון בתביעה לסילוק יד. עוד טוענת המבקשת כי היריבות קיימת בינה לבין התובעת בשאלת הבעלות בגג, עם זאת לא נידרש בתביעה דנא כל סעד כנגד המבקשת.

בכל הנוגע לבקשה למחיקת כותרת תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד – 1984 קובעת: "202. ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:

...

באשר לבקשת המבקשת לעיכוב הליכים ושימוש לרעה בהליכי משפט, הבקשה נדחית, ראו הנימוקים בהחלטת בית המשפט מיום 25.03.15.

" לאחר שעיינתי בטענת הצדדים, איני רואה לנכון להיעתר לבקשת המבקשת למחיקת כותרת התביעה.

באשר לבקשת רשות להתגונן, תקנה 205 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת: "(ג) בית המשפט או הרשם יחליט בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות בקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד." לאחר ששקלתי פעם נוספת את טענות הצדדים ולאור המחלוקת שהועלתה בטענות הצדדים שקשורה גם למשיבות 2 ו 3, סבורני כי יש ליתן למבקשות (הנתבעות 1-3) רשות להתגונן על יסוד הבקשות שהוגשו מטעמן בלבד.