בקשה למחיקת כותרת "בסדר דין מקוצר" מתביעה כספית

נקבע כי ביחס לחברות הזרות ולנושאי המשרה לא התמלאה הדרישה כי התביעה לסכום כסף קצוב תתמך ב"ראשית ראיה בכתב", כמצוות תקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

מטעמים אלה ובשים לב לכך שהשיקול בדבר יעילות הדיון הוא שעמד ביסוד ההחלטה לקבל את הבקשה למחיקת כותרת, לא מצא בית המשפט להתערב בה. מכאן הבקשה שלפניי שבגדרה נטען כי טרם נקבעו בפסיקה אמות מידה להפעלת שיקול דעתו של בית משפט במסגרת בקשה למחיקת כותרת, ובפרט בשאלה אם לאפשר לתובע למחוק מתביעתו רכיבים שאינם מתאימים לבירור בסדר דין מקוצר, כך שניתן יהיה להמשיך ולדון ביתר הרכיבים במתכונת זו. לטענת המבקשים, ההחלטות הקודמות בעיניינם שגויות, משום שלא ניתן בהן משקל ראוי להסכמתם לתיקון כתב התביעה ולתום ליבם הדיוני, והן אף מנוגדות לפסיקה הנוהגת בערכאות הדיוניות בנסיבות דומות, כמו גם לקביעות בית משפט זה בפסק הדין בע"א 579/85 אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ(2) 765 (1986).

...

מטעמים אלה ובשים לב לכך שהשיקול בדבר יעילות הדיון הוא שעמד ביסוד ההחלטה לקבל את הבקשה למחיקת כותרת, לא מצא בית המשפט להתערב בה. מכאן הבקשה שלפניי שבגדרה נטען כי טרם נקבעו בפסיקה אמות מידה להפעלת שיקול דעתו של בית משפט במסגרת בקשה למחיקת כותרת, ובפרט בשאלה אם לאפשר לתובע למחוק מתביעתו רכיבים שאינם מתאימים לבירור בסדר דין מקוצר, כך שניתן יהיה להמשיך ולדון ביתר הרכיבים במתכונת זו. לטענת המבקשים, ההחלטות הקודמות בעניינם שגויות, משום שלא ניתן בהן משקל ראוי להסכמתם לתיקון כתב התביעה ולתום לבם הדיוני, והן אף מנוגדות לפסיקה הנוהגת בערכאות הדיוניות בנסיבות דומות, כמו גם לקביעות בית משפט זה בפסק הדין בע"א 579/85 אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ(2) 765 (1986).

לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

אשר לטענת המבקשים בדבר הנזק שייגרם להם כתוצאה מההחלטה לדון בתביעתם נגד פי כמה הבינלאומית במתכונת של סדר דין רגיל, לא שוכנעתי כי בנסיבות העניין מתקיים עיוות דין מן הסוג המצדיק בירור נוסף של עניינם בבית משפט זה. הבקשה נדחית אפוא.

בקשת התובע למחיקת התביעה שבכותרת.

התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר ביום 29.10.12, ע"ס 794,236 ₪, בעילה של עשיית עושר ולא במשפט ועניינה בעיסקה בין אמו המנוחה של התובע לבין המשיבה שנערכה בשנת 2009, במסגרתה העבירה המנוחה כספים לנתבעת והייתה אמורה לקבל מהנתבעת את סכום הקרן בתוספת ריבית הסכמית.

תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 עוסקת בבקשת תובע להפסקת תובענה: (א) רצה תובע או נתבע שהגיש תביעה שכנגד, להפסיק תובענה, או לחזור בו מתביעתו כולה או מקצתה, יגיש בקשה על כך לבית המשפט או לרשם, ואם רצה לעשות כן תוך כדי הדיון יכול שהבקשה תהיה ללא הודעה מוקדמת.

וכן: "בית משפט המתבקש להפסיק הליכים יטה בדרך כלל להיענות לבקשה, אלא אם כתוצאה מהפסקת התובענה יפסיד הנתבע יתרון שזכה בו כבר כגון ממצא לטובתו. עם זאת, כאשר הבקשה מועלית בשלב מוקדם ואם ניתן להגן על זכויות הנתבע על ידי קביעת תנאי שיבטיח הכללת הראייה בהליך אחר אם יחודש, אין הצדקה לסרב לבקשה. דין הליכים שהופסקו כדין הליכים שנמחקו. על בית המשפט לפסוק הוצאות משפט אם הוא נענה לבקשת המחיקה (ראה א.גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית) עמ' 244-245). מכל האמור לעיל עולה כי בכל מקרה של הפסקת תובענה לפי תקנה 154, על בית המשפט לפסוק הוצאות". (נפסקו הוצאות 10,000 ₪ סה"כ).

...

בתגובתה לבקשה, טענה המשיבה כי יש לדחות את התביעה ולא להסתפק במחיקתה.

וכן: "לא ניתן לאכוף על התובעת להמשיך בתביעתה עת היא הגיעה למסקנה כי אין לה, בשלב זה, עניין בניהול תביעתה, אם משום שנוכחה לדעת בעקבות ההליכים שהתקיימו עד עתה שעילת תביעתה אינה איתנה או שיקשה עליה להוכיחה; אם מכל סיבה אחרת הנובעת משינוי נסיבות. בוודאי כאשר התובענה נמצאת בשלביה המוקדמים טרם תחילת שמיעת הראיות. כל שניתן הוא לקבוע את התנאים להפסקת התובענה וחידושה בעתיד, אם תמצא התובעת לנכון לעשות כן, ואת שיעור ההוצאות אשר נגרמו לנתבעות. אני מאפשר לתובעת את הפסקת התובענה, בתנאים אותם אקבע ובתשלום ההוצאות הראויות.." (ת"א 12534-06-12 ח.מ. – ניהול ואחזקת חניונים בע"מ ואח' נ' רמ – נח בע"מ ואח', ניתנה ביום 12.11.2013 פורסם במאגרים המשפטיים).

אשר על כן, אני מורה על הפסקת הדיון בתובענה.

הדיון יחודש מהמקום בו הופסק, בהתאם לחומר הראיות הקיים בתיק, החלטתי מיום 14.7.14 לעניין מינוי המומחה.

ביום 15.7.2020 הגישו הנתבעים "בקשה למחיקת כותרת התביעה 'בסדר דין מקוצר' והעברתו לסדר דין רגיל או לחלופין – בקשת רשות להיתגונן". אם לתמצת את הצריך לענייננו מאותה הבקשה, שלא היא עיקר הדיון כאן, הטענות שהעלו הנתבעים הן שתיים: האחת, כי ההלוואות נושא התובענה הושבו זה מכבר, עד סוף חודש 08/2019, וכל שנותר הוא "רכיב המע"מ" (סעיפים 4 ו- 70 עד 75 לבקשה).

השנייה, כי לא ניתן לנתק תיק זה מתביעה אחרת שהגיש התובע 1, הלל ברק נגד הנתבעים, תביעה כספית הנדונה בת"א 60070-05-20 (להלן, ולשם הנוחות בלבד, תיקרא תביעה זו "התביעה העסקית").

...

האמירה המצוטטת מפי ש"בסופו של דבר מי שיכתוב את פסק הדין זה לא חוש הצדק", כפי שהיא מצוטטת, בלי הקשר, חוטאת לרוחו של הדיון.

הבקשה נדחית.

הנתבעים ישלמו למשיבים סך של 2,000 ₪ הוצאות הבקשה.

בקשת רשות להיתגונן ובקשה למחיקת כותרת, שעניינן בתביעה בסדר דין מקוצר שהגישה התובעת-המשיבה, 28,020 ₪ סכומה.

ברם התביעה הנסבה על החיוב מכוח ההסכם כוללת רכיב אשר ברור כי אין כל התחייבות של חיימוב לשאת בו, והוא של עמלות בסך 1,062 ₪, נזקיה הנטענים של במרום בקשר עם ניסיון לגבות תשע פעמים כספים באמצעות הוראת הקבע שבוטלה, תוך חיובה ב-118 ₪ בכל פעם בגין הפעולה.

למותר לציין שנכונות תובע בתום שמיעת הדיון להסיר מתביעתו רכיב מסוים כדי להציל את כשרות יתרת תביעתו להתברר בסדר דין מקוצר, יכולה להיות מאוחרת יתר על המידה, וזהו המצב כאן.

...

לעניין הכותרת ציין כי הוספת העמלות בסך 1,062 ₪, שאין להן זכר בהסכם, ודאי אינן כשירות להתבע בסדר דין מקוצר, ומכאן שדין התביעה כולה להתברר בסדר דין רגיל.

דין הבקשות להתקבל.

סוף דבר: הכותרת נמחקת, וממילא היה מקום למתן הרשות להתגונן.

עם זאת, לאור טענות המבקשים בדבר הסעד לפי חוק עשיית עושר ובדבר הסעד לצוו מניעה ביקש המשיב למחוק סעדים אלו מתביעתו.

בתשובה טענו המבקשים כי אין מקום לתיקון שמבקש המשיב לבצע לאור בקשתם במטרה להכשיר את הגשת התביעה בסדר דין מקוצר, ומשהודה המשיב כי תביעתו באופן בה הוגשה מתחילה אינה ראויה לדון בסדר דין מקוצר, יש להורות על מחיקת הכותרת.

מטעם זה, למשל, ניתן לתבוע בסדר דין מקוצר החזרתו של סכום כסף אשר שולם על פי חוזה בטענה שחוזה הופר, אף על פי שההפרה אינה מוכחת בכתב.

...

התביעה אינה ראויה, אפוא, להידון בסדר דין מקוצר ואני מורה על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר". המשיב ישא בהוצאות המבקשים בסך של 2,500 ₪.