"
עם זאת, כאשר מדובר בטענות או בראיות, המהוֹות מענה ישיר לטענות המשיב בתשובתו לבקשת האישור, לא נידרש אישור בית משפט לצירופן כפי שנפסק ברע"א 4215/19 The Procter & Gamble Company נ' שלום אלמוג (30/10/19):
"הלכה מושרשת היא שככלל אין לכלול בתגובה לתשובה לבקשה לאישור תובענה כייצוגית טענות שלא נזכרו בבקשת האישור או ראיות שלא צורפה לה לכתחילה, בלא שניתן לכך אישור מראש מאת בית המשפט; ואולם לא נידרש אישור בית משפט כאשר מדובר בטענות וראיות שהן מענה ישיר לטענות הגנה שהועלו בתשובה לבקשת האישור – וזו גם אמת המידה שלאורה יש לבחון בקשה למחיקת תגובה לתשובה או חלקים ממנה (ראו והשוו: רע"א 3045/19 דרך ארץ היווייז (1997) בע"מ נ' כתראן, [פורסם בנבו] פסקה 6 (6.5.2019)). בהכללה מסוימת, ניתן לומר כי טענות או ראיות שמוסיפות נדבך עובדתי או משפטי לקו הטיעון שבבקשת האישור, או כאלה שסוטות ממנו, לרוב אינן בגדר מענה בלבד (רע"א 8857/17 צור נ' א.מ. יוסף תבל מרכז אירועים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 5 והאסמכתאות שם (27.12.2018))...בהנתן האמור, העובדה שחוות הדעת המשלימה כוללת נתונים או טענות חדשות איננה חזות הכל, והדגש הוא על השאלה אם מדובר במידע וטענות שיש בהם משום מענה ישיר לטענות ההגנה."
ברע"א 9519/17 מיקרוסופט ישראל בע"מ נ' גורודיש (7/7/19), קבעה כבוד השופטת ברון מה הן אמות המידה לפיהן תבחן השאלה האמורה – האם הטענות מהוות מענה ישיר לטענות הגנה שהועלו בתשובה לבקשת האישור אם לאו, כדלקמן:
"אמת המידה המרכזית לבחינת בקשה למחיקת טענות או ראיות מתגובה לתשובה לבקשה לאישור תובענה כייצוגית, היא השאלה אם מתקיימת זיקה בין אותן טענות וראיות שנכללו בתגובה לתשובה לבין טענות ההגנה שהועלו בתשובה לבקשת האישור. כל עוד מדובר בטענות וראיות שמהוות מענה ישיר לטענות הגנה שהועלו בתשובה לבקשת האישור, והכוונה על דרך הכלל לכאלה שלא מוסיפות נדבך עובדתי או משפטי לקו הטיעון שננקט בבקשת האישור (או סוטות ממנו) – אין מניעה לכלול אותן בתגובה לתשובה בלא לקבל היתר מראש מאת בית המשפט. זאת בשונה מטענות או ראיות שמעצם טיבן ואופיין נידרש היה לכלול בגדרי בקשת האישור על מנת לבססה כדבעי. הלכה זו נועדה למנוע מן המבקש המייצג להפוך את התגובה לתשובה ל"מקצה שיפורים" לבקשת אישור הנשענת (לעיתים במודע) על תשתית עובדתית או משפטית רעועה (ראו: רע"א 8857/17 צור נ' א.מ. יוסף תבל מרכז אירועים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 5 והאסמכתאות שם (27.12.2018) (להלן: עניין צור)).
אשר לתכתובות שהתבקש לצרפן, טוענים המבקשים כי המשיבות הבהירו כי בכוונתן לצרף אותן בעצמן במכתב ששלחו לב"כ המבקשים ביום 7/1/20, אולם שינו דעתן לאור הנזק שייגרם להן מהצגתם בהליך.
משכך נטען שהמשיבות לא רשאיות להיתנגד כעת לצרוף התכתובות, הואיל ואלו עונות אחר כל דרישות הפסיקה ובפרט עם קביעתה ולפיה גם מסמכים שהיו קיימים לפני הגשת בקשת האישור, עשויים להדרש כטענת הגנה מפני תשובת הצד שכנגד, כאשר הם רלוואנטיים ויקדמו את ההליך.
...
טענות המשיבות (המבקשות בבקשה דנן):
לטענת המשיבות , בניגוד להלכה הפסוקה ולפיה אין לכלול בתגובה לתשובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית טענות שלא נזכרו בבקשת האישור או ראיות שלא צורפו אליה, תגובת המבקשים לתשובה לבקשת האישור, כוללת טענות מהותיות חדשות ונספחים חדשים, שלא הועלו בבקשת האישור (ולא צורפו לה), שיש בהם משום הרחבת חזית אסורה ומשכך, דין הטענות והנספחים - מחיקה.
לאור האמור, אני דוחה את בקשת המחיקה בעניין זה.
סוף דבר;
הבקשה מתקבלת בחלקה.
אני מורה על מחיקת הסעיפים הבאים מהתגובה לתשובה לבקשת האישור:
הטענה השנייה, השלישית, הרביעית, החמישית והשישית בסעיף 20 לתגובה, וכן סעיף 5 לתצהיר ולדברג וכן נספחים 2-3 לתצהירו של ולדברג.
המזכירות תדוור החלטתי לצדדים.