בקשה למחיקת טענות מכתב תשובה והגנה שכנגד

" עם זאת, כאשר מדובר בטענות או בראיות, המהוֹות מענה ישיר לטענות המשיב בתשובתו לבקשת האישור, לא נידרש אישור בית משפט לצירופן כפי שנפסק ברע"א 4215/19 The Procter & Gamble Company נ' שלום אלמוג (30/10/19): "הלכה מושרשת היא שככלל אין לכלול בתגובה לתשובה לבקשה לאישור תובענה כייצוגית טענות שלא נזכרו בבקשת האישור או ראיות שלא צורפה לה לכתחילה, בלא שניתן לכך אישור מראש מאת בית המשפט; ואולם לא נידרש אישור בית משפט כאשר מדובר בטענות וראיות שהן מענה ישיר לטענות הגנה שהועלו בתשובה לבקשת האישור – וזו גם אמת המידה שלאורה יש לבחון בקשה למחיקת תגובה לתשובה או חלקים ממנה (ראו והשוו: רע"א 3045/19 דרך ארץ היווייז (1997) בע"מ נ' כתראן, [פורסם בנבו] פסקה 6 (6.5.2019)). בהכללה מסוימת, ניתן לומר כי טענות או ראיות שמוסיפות נדבך עובדתי או משפטי לקו הטיעון שבבקשת האישור, או כאלה שסוטות ממנו, לרוב אינן בגדר מענה בלבד (רע"א 8857/17 צור נ' א.מ. יוסף תבל מרכז אירועים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 5 והאסמכתאות שם (27.12.2018))...בהנתן האמור, העובדה שחוות הדעת המשלימה כוללת נתונים או טענות חדשות איננה חזות הכל, והדגש הוא על השאלה אם מדובר במידע וטענות שיש בהם משום מענה ישיר לטענות ההגנה." ברע"א 9519/17 מיקרוסופט ישראל בע"מ נ' גורודיש (7/7/19), קבעה כבוד השופטת ברון מה הן אמות המידה לפיהן תבחן השאלה האמורה – האם הטענות מהוות מענה ישיר לטענות הגנה שהועלו בתשובה לבקשת האישור אם לאו, כדלקמן: "אמת המידה המרכזית לבחינת בקשה למחיקת טענות או ראיות מתגובה לתשובה לבקשה לאישור תובענה כייצוגית, היא השאלה אם מתקיימת זיקה בין אותן טענות וראיות שנכללו בתגובה לתשובה לבין טענות ההגנה שהועלו בתשובה לבקשת האישור. כל עוד מדובר בטענות וראיות שמהוות מענה ישיר לטענות הגנה שהועלו בתשובה לבקשת האישור, והכוונה על דרך הכלל לכאלה שלא מוסיפות נדבך עובדתי או משפטי לקו הטיעון שננקט בבקשת האישור (או סוטות ממנו) – אין מניעה לכלול אותן בתגובה לתשובה בלא לקבל היתר מראש מאת בית המשפט. זאת בשונה מטענות או ראיות שמעצם טיבן ואופיין נידרש היה לכלול בגדרי בקשת האישור על מנת לבססה כדבעי. הלכה זו נועדה למנוע מן המבקש המייצג להפוך את התגובה לתשובה ל"מקצה שיפורים" לבקשת אישור הנשענת (לעיתים במודע) על תשתית עובדתית או משפטית רעועה (ראו: רע"א 8857/17 צור נ' א.מ. יוסף תבל מרכז אירועים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 5 והאסמכתאות שם (27.12.2018) (להלן: עניין צור)).

אשר לתכתובות שהתבקש לצרפן, טוענים המבקשים כי המשיבות הבהירו כי בכוונתן לצרף אותן בעצמן במכתב ששלחו לב"כ המבקשים ביום 7/1/20, אולם שינו דעתן לאור הנזק שייגרם להן מהצגתם בהליך.

משכך נטען שהמשיבות לא רשאיות להיתנגד כעת לצרוף התכתובות, הואיל ואלו עונות אחר כל דרישות הפסיקה ובפרט עם קביעתה ולפיה גם מסמכים שהיו קיימים לפני הגשת בקשת האישור, עשויים להדרש כטענת הגנה מפני תשובת הצד שכנגד, כאשר הם רלוואנטיים ויקדמו את ההליך.

...

טענות המשיבות (המבקשות בבקשה דנן): לטענת המשיבות , בניגוד להלכה הפסוקה ולפיה אין לכלול בתגובה לתשובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית טענות שלא נזכרו בבקשת האישור או ראיות שלא צורפו אליה, תגובת המבקשים לתשובה לבקשת האישור, כוללת טענות מהותיות חדשות ונספחים חדשים, שלא הועלו בבקשת האישור (ולא צורפו לה), שיש בהם משום הרחבת חזית אסורה ומשכך, דין הטענות והנספחים - מחיקה.

לאור האמור, אני דוחה את בקשת המחיקה בעניין זה. סוף דבר; הבקשה מתקבלת בחלקה.

אני מורה על מחיקת הסעיפים הבאים מהתגובה לתשובה לבקשת האישור: הטענה השנייה, השלישית, הרביעית, החמישית והשישית בסעיף 20 לתגובה, וכן סעיף 5 לתצהיר ולדברג וכן נספחים 2-3 לתצהירו של ולדברג.

המזכירות תדוור החלטתי לצדדים.

התובעים טוענים כי: (א) התנהלותם הייתה ועודנה כדין, והם פעלו ופועלים בשקיפות מלא ובאופן עינייני; (ב) ההליך נמצא עדיין בשלב מקדמי, וטרם הוגשו תצהירי עדות ראשית ונשמעו ראיות; (ג) אין כל פגיעה בנתבעים וביכולתם להיתגונן כעולה במפורש מכתב ההגנה והתביעות שכנגד בארץ וברומניה; (ד) ו-(ה) הענות לבקשה תסייע לחקר האמת, תקצר את ההליך שנימצא בשלב מקדמי, תייעל את בירור התביעות וההדדיות ותייתר את הצורך בהגשת תביעה חדשה נוספת בעיניין קבוצת החברות קינג דיוויד וכתוצאה מכך שתסרבל את ההליך המורכב גם כך, שכן מחיקת הטענות מכתב התשובה אינה מקימה מעשה בית דין והדרך הנכונה הנה הגשת בקשת לתיקון כתב התביעה".

...

יפים לענייננו דברי בית המשפט העליון ברע"א 8134/13 חברת נ.נ סלטי הנדסה וניהול פרויקטים נ' פינקלשטיין, פס' 6 (5.9.2014): "דין הבקשה לתיקון כתב התביעה לשם הוספת עילות להידחות. אכן, גישת בית המשפט בסוגייה זו היא ליברלית. לכך יש להוסיף, לטובת עמדת המבקשת, כי המשפט עומד בשלביו המקדמיים. ואולם, הן בבקשה שהונחה בפני בית המשפט המחוזי, והן בבקשה שבפניי – לא ניתן כל הסבר מספק באשר לסיבה בגינה עילות רבות אלו לא הופיעו בכתב התביעה המקורי, ואף אין להן ולו זכר בו... עיקר טענתם של באי כוח המבקשת הוא הגישה הליברלית בה נוקטים בתי המשפט בסוגיית תיקונם של כתבי תביעה. ואולם, אין משמעות הדבר כי יתאפשר תיקון שכזה באופן אוטומטי, בהעדר כל הצדקה והסבר המניחים את הדעת...". אין גם רבותא בטענת התובעים לפיה חלק מהתיקונים שנכללו בכתב התביעה המתוקן שהם מבקשים להגיש, וחלק מהנספחים החדשים שהם מבקשים לצרף לו, כבר מופיעים בכתב ההגנה-שכנגד (המתוקן) ולפיכך הם חלק מכתבי הטענות הקיימים בהליך.

לבסוף, דין הבקשה ליתן "הבהרות" לגבי ההחלטות מ-9.3.2023 ומ-8.6.2023 להידחות.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה לתיקון.

עוד נטען כי היתנהלות התובעת גרמה לנתבעים לשאת בהוצאות מיותרות, שכן תחילה נדרשו להגיש תשובה לבקשות האישור, ולאחר שהתובעת החליטה לשנות את עמדתה ולאמץ את התביעה הם נדרשו אף להגיש כתבי הגנה ואת הבקשות לסילוק.

שלישית, נטען כי אין מקום לחיוב קאנבריד בהפקדת ערובה גם לאור סכוייה הגבוהים של התביעה-שכנגד, הנלמדים הן מראיות בכתב שבידי קאנבריד והן מהודאות בעל דין של התובעת בתשובתה לבקשה האישור באשר לחובתה לספק שירותים ותשתיות והפרתן של חובות אלה.

ממילא, קיים ספק אם טענה זו של התובעת בכלל תדון במסגרת ההליך, בשים לב לכך שתלויה ועומדת בפניי בקשה של הנתבעים 3-1 למחיקת הטענה מכתב התשובה ומתשובת התובעת לבקשת הנתבעים 3-1 לסילוק התביעה על הסף, בשל הרחבת חזית אסורה.

...

חסר זה מתחדד על רקע האמור בדוח מנכ"ל קאנבריד, ממנו עולה כי נכון לאותו מועד החברה טרם החלה לשווק את מוצריה, והדברים מקבלים משנה תוקף שעה שעסקינן בחברת הזנק אשר כאמור מטבע הדברים קשה להניח יציבות בפעילותה.

ו.3 סכום הערובה בו יש לחייב את קאנבריד כאמור, התובעת ביקשה לחייב את קאנבריד בערובה בסך של 100,000 ש"ח. לעניין סכום הערובה בגין התביעה-שכנגד (וכאמור בשלב זה לא אחייב את קאנבריד בערובה בגין ההודעה לצד שלישי), אני סבור כי באיזון הראוי בין מכלול השיקולים שפורטו לעיל, ובכלל זאת לעובדה שמדובר בתביעה-שכנגד ולא בתביעה העיקרית, לסכום התביעה-שכנגד בסך של 5.8 מיליון ש"ח, ולהיקפה המצומצם יחסית של התביעה-שכנגד - יש לקבוע את גובה הערובה על סך של 60,000 ש"ח (המהווים כ-1% מסכום התביעה).

סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, אני נעתר לבקשות ההדדיות להפקדת ערובה ומורה כדלקמן: התובעת תפקיד בקופת בית המשפט סך של 360,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית צמודת מדד, כאשר 240,000 ש"ח מתוכו ישמשו להבטחת הוצאות הנתבעים 3-1 ו-120,000 ש"ח להבטחת הוצאות הנתבעים 5-4.

...