בקשה למחיקת טענות הגנה של חברת ביטוח

אשר על כן גם הבקשה למחיקת טענות מכתב ההגנה נדחית.

הנחיות אלה קיבלו חותמת למעמדם ע"י ביהמ"ש העליון בשורה של פסקי דין ובהם  רע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' חביב אסולין, ניתן ביום 4.5.06 (להלן: "עניין אסולין"), שם הדגיש כב' השופט רובינשטיין את חשיבותה של ההנחיה האמורה בצמצום פערי הכוחות הקיימים בין המבוטח לחברת הביטוח וקבע כי על בתי המשפט לאמץ מדיניות שיפוטית הנותנת תוקף להנחיות המפקח על הביטוח:  "הנחיות אלה משקפות את המדיניות המשפטית שהוצגה לעיל בדבר ההגנה על המבוטחים וצמצום אי השויון בינם לבין המבטחות; הן אף עולות בקנה אחד עם עקרונות של יעילות משפטית, שכן מבוטח שבפניו תיפרש עמדה ברורה ומנומקת של המבטחת בנוגע לתביעתו, יוכל להעריך את כדאיותה של הגשת תביעה בבית משפט לכך חשיבות מהיבטים שונים, של המבוטח ושל בתי המשפט כאחד". וכך גם ברע"א 2121/14 אליהו חברה לביטוח בע"מ נגד אייש, ניתן ביום 8.7.2014 (להלן: "עניין אליהו") שם הבהיר כב' השופט זילברטל את מהותן של הנחיות אלה כדלקמן: "ההנחיה מבטאת מגמה ברורה ומבורכת של הגנה על ציבור המבוטחים מפני מצב של פערי מידע באשר לעמדתה האמיתית והמפורטת של חברת הביטוח, כדי לאפשר בחינת אופן ההתמודדות עמה. הנחיית המפקח אף תורמת, ולו בעקיפין, למניעת הגשת הליכי סרק לבית המשפט, שכן תובע פוטנציאלי היודע מראש מה הן טענות המבטחת יכול לשקול בצורה מושכלת האם יש מקום להגשת תובענה על-ידו, על כל ההוצאות והסיכונים הכרוכים בהגשת תובענה שסכוייה אינם טובים." בעניינינו, מכתב דחייה מפורט נשלח למבקש רק לאחר שהוגשה על ידו התביעה לבית משפט קמא.

בעיניין אלבז התייחסה כבוד השופטת טולקובסקי לטענות ההגנה אותן תוכל להעלות המבטחת במסגרת כתב הגנתה במידה ולא הגישה מכתב דחייה וקבעה: "על אף כל האמור לעיל, נראה כי יהא זה מרחיק לכת לקבוע כי מבטחת שלא מסרה מכתב דחייה, דוגמאת הנתבעת בעניינינו, לא תורשה להיתגונן בכל טענה שהיא.

...

לכן, בענייננו, אני קובעת כי המשיבה מנועה להעלות כל טענה הקשורה להכחשת התאונה, שכן מדובר בטענת הגנה אשר לא נטענה בתוך זמן סביר.

בעניין אלבז התייחסה כבוד השופטת טולקובסקי לטענות ההגנה אותן תוכל להעלות המבטחת במסגרת כתב הגנתה במידה ולא הגישה מכתב דחייה וקבעה: "על אף כל האמור לעיל, נראה כי יהא זה מרחיק לכת לקבוע כי מבטחת שלא מסרה מכתב דחייה, דוגמת הנתבעת בענייננו, לא תורשה להתגונן בכל טענה שהיא.

סוף דבר ראיתי לקבל את בקשת רשות הערעור בחלקה.

לפיכך פנתה המשיבה ביום 14.8.2017 למחלקה המשפטית של חברת "הראל" לצורך קבלת המידע.

המבקש נסמך על הנחיית המפקח על הביטוח מיום 16.11.1998 לפיה על המבטחת להעלות את כל נימוקי הדחיה בכתב ובהזדמנות הראשונה ולא תהא רשאית להעלות נימוקים נוספים במועד מאוחר יותר, ובהתאם לפסיקה (רע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' חביב אסולין (4.5.06) (להלן: "ענין אסולין")).

בבקשתו למחיקת סעיפים מכתב ההגנה, עותר המבקש למחיקת הטענות בדבר העדר כסוי בטוחי; טענה המכחישה את עצם קרות התאונה או נסיבותיה או קשר סיבתי לניזקי המבקש (המהוה לכשעצמה הרחבת חזית לשיטת המבקש); טענה לגבי אי-המצאת מלוא המסמכים הדרושים; טענה לנכויות קודמות; טענה בדבר הפרת חובת הגילוי ואי-הקטנת הנזק.

קביעה אפריורית בשלב ראשוני של בירור התביעה כי המסמכים אינם רלוואנטיים עלולה לחטוא לאמת, כאשר מדובר בהליכים הנוגעים לאותה תאונה, ואינה מצדיקה מחיקה על הסף של סעיפים מכתב ההגנה טרם עריכת הבירור, אף אם בסופו של יום לא יהיה בחומר המבוקש על ידי המשיבה להועיל לה. המבקש עצמו מודע לנסיבות העיכוב בקבלת החומר מחברת "הראל" ועל פניו אין מדובר בהתמהמהות מכוונת מצד המשיבה והעיכוב סביר בנסיבות.

...

החלטת בית המשפט קמא בית המשפט קמא לא נעתר לבקשת המבקש תוך שסקר את השתלשלות ההליך ונימק את החלטתו.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

בית המשפט קמא סקר את המסגרת הנורמטיבית והעובדות הרלוונטיות והחליט כי המסמכים אותם ביקשה המשיבה לאתר רלוונטיים להגנתה, אשר על כן לא מצא להיעתר לבקשת המבקש למחיקת כתב ההגנה או סעיפים מתוכו.

סוף דבר נוכח האמור, בקשת רשות הערעור נדחית.

טענות המבקש הבסיס המשפטי להגשת בקשה למחיקת סעיפים הנו חוזר המפקח על הביטוח מתאריך 9.12.98, לפיו מנועה חברת הביטוח להעלות טענה בכתב ההגנה שלא הופיעה במכתב הדחייה.

הנחיית המפקח על הביטוח מיום 9.12.98 קובעת כדלקמן: "כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה". בהנחייתו מיום 29.5.2002 חזר המפקח על הדברים, אולם סייג אותם באמרו כי: "...חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לנימוק שהובא לידיעת המבוטח בהזדמנות הראשונה, רק מקום בו מדובר בעובדות ו/או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או אם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם, במועד בו דחתה את התביעה." בית המשפט העליון ברע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' חביב אסולין, ניתן ביום 4.5.06 על ידי כבוד השופט רובינשטיין, נידרש לסוגיית הנחיות המפקח וקבע שהנחיות אלה משקפות את המדיניות המשפטית בדבר ההגנה על המבוטחים וצמצום אי השויון בינם לבין המבטחות.

לאור זאת, משלא הובא כל הסבר של בית משפט קמא הכיצד ניתן להותיר בכתב ההגנה טענה שלא בא זכרה במכתב הדחייה, בנגוד להנחיות המפקח על הביטוח ובנגוד לפסיקה שהובאה לעיל, אני מוצאת לקבל את הבקשה בנוגע לטענה של הפרת חובת הגילוי.

...

עם זאת, אני סבורה כי החלטת בית משפט קמא שלא למחוק את סעיף 12 לכתב ההגנה דורשת התערבות בהיותה מנוגדת לדין.

הנחיית המפקח על הביטוח מיום 9.12.98 קובעת כדלקמן: "כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה". בהנחייתו מיום 29.5.2002 חזר המפקח על הדברים, אולם סייג אותם באמרו כי: "...חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לנימוק שהובא לידיעת המבוטח בהזדמנות הראשונה, רק מקום בו מדובר בעובדות ו/או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או אם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם, במועד בו דחתה את התביעה." בית המשפט העליון ברע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' חביב אסולין, ניתן ביום 4.5.06 על ידי כבוד השופט רובינשטיין, נדרש לסוגיית הנחיות המפקח וקבע שהנחיות אלה משקפות את המדיניות המשפטית בדבר ההגנה על המבוטחים וצמצום אי השוויון בינם לבין המבטחות.

סוף דבר דין בקשת רשות הערעור להתקבל בחלקה.

מעבר לכך, אין תועלת בהחזרת הענין לבית הדין קמא למתן החלטה מחודשת שכן כבר נטען, בין אם בתצהירו של מר גרופמן ובין אם בתגובה לבקשה למחיקת כתב ההגנה, כי לחברות הביטוח במדינת ישראל והמשיבה 2 בכללן אין נהלי חיתום פנימיים בביטוח אבדן כושר עבודה והן מסתמכות על מדריכי חיתום של מבטחי משנה זרים כמו גם על ניסיונם של החתמים.

...

עוד הוסיפו וטענו כי נעתרו להצעת בית הדין הנכבד מיום 10.4.22 וכי אין בידם נהלי חיתום בביטוח אובדן כושר עבודה, ולכן יש לדחות את הבקשה למחיקת כתב ההגנה.

נוכח אי בהירות זו והקושי בהנמקה מצאנו כי יש להחזיר את הענין לבית הדין האזורי להחלטה מחודשת בנושא העיון שהתבקש.

סוף דבר – בקשת רשות הערעור בנוגע לעיון בנהלי החיתום מתקבלת בחלקה במובן זה שהענין מוחזר לבית הדין האזורי לשם מתן החלטה מחודשת ומנומקת.

בנסיבות הענין, משלבקשת המבקש להוציא את התצהיר היתה תרומה לאי הבהירות הדיונית שנוצרה – לא מצאנו מקום לעשות צו להוצאות.

בבקשה נטען כי לפי חוזר המפקח על הביטוח מיום 29.5.2002 ו-9.12.1998, זכאי המבוטח המגיש תביעה לחברת הביטוח לקבל את מלוא עמדתה בנוגע לכל עילות תביעתו בכתב ובהזדמנות הראשונה: "מבוטח או צד ג' המגיש תביעה לחברת הביטוח (להלן: 'התובע') זכאי וצריך לקבל לידיו, בכתב, את מלוא עמדתה של חברת הביטוח בנוגע לכל עילת תביעתו. הסברים ארוכים ושונים שנמסרו לתובע, בשיחות טלפון רבות ארוכות ומנומקות ככל שיהיו, אינן משנות את העובדה שללא מיסמך כתוב בו מוצגת עמדתה של הנתבעת, התובע אינו יכול להתייעץ עם גורמים מקצועיים ולפיכך גם אינו יכול לכלכל את צעדיו.

אילו מדובר היה בעניינינו בטענות לאי-התרת טענות דחייה חדשות שלא מופיעות במכתב הדחייה, כאשר המבטח לא הראה כי לא ידע ולא היה צריך לדעת על המידע בבסיסן, היה מקום לקבל בקשה למחוק טענות דחייה חדשות כאלה מכתב ההגנה.

...

כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה.

אולם המצב בענייננו, בו נשלחו לתובע לפני הגשת התביעה ולפני משלוח מכתב הדחיה, מכתבי אישור תביעת ביטוח בגין "מקרה הביטוח הנדון" בנוגע לטנטון, דומה למצב שבו מבטח כותב במכתב דחייה מפורשות כי הוא דווקא מכיר בכך שאירע מקרה ביטוח (וכי תביעת הביטוח נדחית מטעמים אחרים).

סיכום נוכח התוצאה המעורבת, ועל מנת שהסעד בהחלטה זו יהיה ברור, חלף מחיקה מכתב ההגנה, הנני קובע כי הנתבעת מושתקת מלטעון כי האירוע מושא התביעה לא היה מקרה ביטוח לפי הפוליסות מושא התביעה; כן כי היא מושתקת מלטעון כי התובע מסר פרטים כוזבים, הסתיר מידע או הכשיל את בירור החבות, והכל בנוגע לעצם קרות מקרה ביטוח וכן בנוגע לטנטון.

הנני מוציא את אותו מסמך מהתיק, והוא לא נשקל בכתיבת החלטה זו. בגין התנהלותו הפסולה, החלטתי שלא לזכותו בהוצאות למרות שהוא זכה באופן חלקי בבקשה זו. ניתנה היום, כ"ח אדר תשפ"ג, 21 מרץ 2023, בהעדר הצדדים.