מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה למחיקת התנגדות לביצוע שטר בשל מעשה בית דין

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בשנת 2012 הגישה אלמנת המנוח (המשיבה 1) בקשה לבצוע שטר בחתימת המערער ובנו ניר.
ביום 29.12.2020 קיבל בית משפט קמא את בקשת המשיבים והורה על דחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, היתיישנות ושימוש לרעה בהליכי משפט.
ביום 16.12.2020 ביקש למחוק את שמו מכתב התביעה, אך נוכח היתנגדות הנתבעים שמו לא נמחק, ותביעתו נדחתה.
את טענות המערערים שיש לסגור את תיק ההוצאה לפועל בעקבות פסק הדין שניתן בע"א 31395-01-18, יש לברר בהוצאה לפועל במסגרת טענת "פרעתי". לשלמות התמונה נוסיף כי מערער 2 לא התייצב לדיון בעירעור, וכאמור לעיל – לא התייצב גם לדיון בבית משפט השלום ואף ביקש מחיקת שמו מהתביעה.
...
המסקנה היא שהוא אינו עומד על תביעתו ואף אינו עומד על ערעורו.
מנימוקים אלו גם ערעורו נדחה, אך לא מצאנו לחייבו בהוצאות.
לאור האמור לא מצאנו להתערב במסקנת בית משפט קמא שיש לדחות את התביעה על הסף ועל כן הערעור נדחה.

בהליך התנגדות לביצוע שטר (ת"ט) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לפני בקשה למחיקה על הסף, של היתנגדות לבצוע שטר, אשר הגישה החייבת, בשל קיומו של מעשה בית דין.
...
הצדדים חלוקים באשר לדין ודברים שהתקיים ביניהם טרם מסירת השיק לזוכה, כאשר בקצירת האומר יאמר כי הזוכה טוען שהשיק היה שיק לפירעון ואילו החייבת טוענת כי השיק הינו לביטחון, עבור ייצוג עתידי, כאשר בסופו של דבר ייצוג הזוכה את גב' ענבל אור הופסק.
בהתנגדות שלפני טוענת החייבת כי "השיק ניתן כשיק בטחון עבור פעולות עתידיות שהמשיב הבטיח לבצע עבור ביתה ענבל תוך שבמועד מסירתו הסתיר המשיב מהמבקשת כי הוא למעשה חדל מלייצג את ביתה...מעולם לא דובר עם המבקשת כי מדובר בשיק בגין חובות עבר לכאורה..."; "..עם פתיחת התיק בחודש ספטמבר 2016 לא הומצאה לה אזהרה כדין.."; "...החתמתה על 'הסדר חוב' לכאורה (בפועל חתמה על עמוד בודד) הושגה בתחבולה.."; "...עסקינן בתיק הוצל"פ לביצוע שטר שהושג בתרמית..."; "המבקשת תטען כי חשבון תיק ההוצל"פ הקיים אינו משקף את התשלומים ששילמה החייבת לזוכה וכי לפחות שני תשלומים שהועברו לו.... לא עודכנו על ידי הזוכה..." (ראו סעיפים 44 – 57 להתנגדות, תחת הכותרת "לסיכום").
לקראת סיום החלטתי אציין כי אין ולא הייתה כל חובה על הזוכה לצרף תצהיר לבקשה שכן מדובר בטענות משפטיות.
לסיכום ההתנגדות נדחית הן מהטעם של מעשה בית דין מסוג השתק עילה והשתק פלוגתא והן מהטעם שכלל לא ניתן היה להגיש התנגדות במקרה דנן.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

מונחות לפניי שתי בקשות מטעם הצדדים, בקשה אחת מטעם הנתבעים 1-2 (להלן: " המבקשים") , לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בי-דין, או לחילופין, מחמת העידר עילה.
ביום 13/7/21, הגישו המבקשים את השטר לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל, שם הגיש שותפו של המשיב מר לירון סידון היתנגדות לבצוע השטר.
לפי המבקשים, יש לראות בפסק הבוררות , דרך דיונית מוסכמת אשר הכריעה במחלוקת בין הצדדים בכל ההיבטים והסוגיות, המהוה מעשה בית דין, ומכאן שיש לדחות את התביעה נגדם על הסף.
המשיב מטעים כי המדובר אף בהחלטה שהיא מהוה מעשה בי-דין בפני עצמה, משתיקה את המבקשים מלטעון שוב למחיקה , שכן בקשתם נשוא הנידון מהוה מעין ערעור על החלטת כבוד הרשם שהפכה לחלוטה.
...
לא נראה כי בשלב זה של הדיון, ללא דרישה, בירור והתחקות אחר נסיבות החתימה על ההסכם הנ"ל, הצדדים המעורבים ו"הנפשות הפועלות", אורה על סילוק התביעה מסיבה זו. בנסיבות אלה, לאור כל האמור לעיל אני דוחה את בקשת המבקשים לסילוק התביעה נגדם על הסף.
  הבקשה לצירוף תובע לא בכדי, רציתי להכריע בבקשה לצירוף תובע נוסף, שותפו העסקי של המשיב, במסגרת ההחלטה לבקשה סילוק על הסף, שכן כל המקובץ לעיל משליך על קבלת ההחלטה בבקשה זו. איני רואה כי יש מקום לצרף את מר לירון סדון, כתובע נוסף בכתב התביעה, יחד עם זאת, אני מסכימה עם עמדתם של הנתבעים בדבר חיוניות עדותו מר לירון סדון בתיק.
אי לכך הבקשה לצירוף השותף כתובע נדחית, גם היא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב -יפו ת"א 73614-01-23 חברת עורכי דין עזריאלנט לישראל נ' ליברמן מספר בקשה: 2 לפני כבוד השופטת בכירה רונית פינצ'וק אלט המבקשת: שרה ליברמן, עו"ד ע"י ב"כ עו"ד אילן נוי המשיבה: חברת עורכי דין עזריאלנט לישראל ע"י ב"כ עו"ד אוריה גל החלטה
לאחר מתן פס"ד המחוזי, ממילא התייתר הצורך לידון בעירעור והוא נמחק לבקשת הצדדים.
מדובר בפס"ד חלוטים, וכי התביעה מוגשת כהליך פורמאלי על מנת שיהיה ניתן לגבות את ההפרש בלישכת ההוצל"פ. טענות הנתבעת בכתב ההגנה ובבקשה לדחייה על הסף בכתב ההגנה נטען שדין התביעה להדחות על הסף בשל מעשה בי-דין והשתק עילה ופלוגתה וכן בשל שהוי והתיישנות וחוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט.
כאמור מועד תחילת מירוץ ההתיישנות החל לכל המאוחר ביום 14.10.15 עת הוגש תצהיר הנתבעת בבקשת ההיתנגדות לבצוע השטר, ומכאן שהמועד האחרון להגשת התביעה מכוח ההפרה החוזית היה ביום 14.10.22.
...
יוצא אפוא שהתובעת הייתה רשאית להגיש תביעה אך לא עשתה זאת, לא במסגרת תביעה שכנגד, לא במסגרת תביעה עצמאית ולא במסגרת בקשה לתקן את התביעות השטריות שהגישה לכתב תביעה מתוקן שיכלול גם את העילה החוזית.
סוף דבר לאור האמור לעיל, מתקבלת הבקשה לדחיית התביעה על הסף.
התובעת-המשיבה תשלם לנתבעת-המבקשת שכ"ט והוצאות ההליך בסך 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

זאת, לדבריו, בשל מעשה בי דין והשתק עילה תוך שהפנה לקביעות פסק הדין שניתן בבית משפט השלום, להליכי העירעור בהם נקטו שני הצדדים ולהסכם הפשרה ופסק הדין שניתן בעקבותיו בבית המשפט המחוזי.
יש לציין כי ב"כ התובע עומת על ידי בית המשפט בסוגיה זו והשיב כי בהתנגדות לבצוע שטר הנתבע טען כי מועד פרעון ההלוואה עדיין לא הגיע וכי התביעה לדעתו הוגשה מוקדם מדי.
בחלקו השני נכתב כי הסעד המבוקש הוא לחייב את התובע כאן בתשלום פיצוי כספי לנתבע "בשל הנזקים הכלכליים והאחרים שגרם הנתבע (התובע כאן) לתובע (הנתבע כאן) במעלליו ומעשיו בפרשה המבססת תביעה זו, לרבות השמוש הבוטה והפסול שעשה הנתבע כנגד התובע בהליכי נפל משפטיים. הקף הסעד המבוקש הוא בסך של 500,000 ₪ (לצורכי אגרה)". בחלק אליו הפנה התובע (סעיף 17) נטען כדלקמן: "בין היתר העמיד הנתבע (התובע כאן) לתובע (הנתבע כאן) הלוואה במט"ח בסך 120,000 אירו, אשר לא הוחזרה לנתבע, וזאת בשל סרובו של כהן לשלם לאבני את שכר הטירחה עבור ההליכים בהם ייצג אותו אבני שהוערך על ידי אבני בסך של 1,014,033 ₪ (נכון למועד הגשת התביעה כאמור לעיל), ובשל טענת קזוז אותה הפעיל אבני כנגד כהן בגין השירותים המשפטיים המרובים שהוענקו לכהן. בית המשפט השלום בתל אביב פסק לאבני תשלום שכר טירחה ראוי בסך של 240,000 ₪. על פסיקה זו הוגש ערעור". יש לציין שהליך זה נמחק על ידי הנתבע לאחר שהתובע הגיש במסגרתו בקשה לסילוק על הסף בטענה שהנתבע עושה שימוש לרעה בהליכי בית משפט, כי כל מטרתו בהגשתה היא לחמוק מתשלום קרן החוב שנקבע כי עליו לשלם בהתאם לפסק הדין בבית המשפט השלום והמחוזי, אליה צירף את הפרוטוקול בדיון בעירעור בבית המשפט המחוזי.
זאת, בהסתמך על סעיף 15 לחוק ההתיישנות הקובע כי "הוגשה תובענה לפני בית משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מהתובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במניין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה". לא זה המקרה בעיניינו.
...
גם אם אקבל הבחנה זו של התובע, אני סבור שבנסיבות המקרה דנן אין מקום לאפשר לתובע להמשיך בניהולה של תביעה זו. ההליכים המשפטיים התנהלו בין הצדדים החל ממרץ 2015.
יש לציין כי בסופו של דבר אותם הליכים נמחקו והנתבע אף חויב בהוצאות.
סוף דבר לאור התיישנות התביעה במועד הגשתה; לאחר ששוכנעתי כי הסכמת הצדדים ופסק הדין כוללים גם ויתור על תביעת ריבית ולנוכח התנהלותו המטרידה של התובע המהווה שימוש לרעה בהליכי משפט בחוסר תום לב, אני מורה על סילוק התביעה על הסף.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו