בקשה למחיקת הליכים פליליים בעבירות תכנון ובנייה

עוד יצוין כי טרם הגשת התביעה שבכותרת עתר המשיב לצוו מניעה כמעמד צד אחד להפסקת בנייה במקרקעין, כאשר בסופו של יום הסכימו הצדדים על מחיקת הבקשה לצוו המניעה.

בהתאם לטענות הצדדים, ההליך דנן מצוי בטיפול המחלקה המשפטית של האגף לתיכנון ובניה בעריית ירושלים בעקבות תלונת המבקשים, ואף הוגש כנגד המבקשים כתב אישום בגין בנייה ללא היתר לבית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (14014-09-19).

ביחס לטענת המבקשים להעדר סמכות בשל קיומו של הליך מקביל, טוען המשיב, כי ההליך שמתנהל בבית המשפט לעניינים מקומיים הנו הליך פלילי המתייחס לעבירות הבנייה שנעשו בנגוד לחוק, ואינו דן בשאלת הקניין ו/או החזקה, בה עוסקת התביעה דנן, תביעה אזרחית לסילוק יד, אשר הוגשה בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, וכך גם אינו יוצר היתנגשות בין שני ההליכים כאמור.

...

אכן, תביעה שמוגשת באיחור, עשויה להידחות מחמת השיהוי בהגשתה, אולם אין משמעות הדברים כי כל השתהות בהגשת התביעה מביאה לסילוק התביעה מטעם זה (ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, פ"ד נז(5) 433 (2003)).

וזו לשון הסעיף: בית משפט שלום ידון באלה: (3) תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין; מכאן, כי יש לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה זו. ההליך הפלילי בבית המשפט לעניינים מקומיים נפרד להליך אזרחי זה ואין בקיומו של ההליך המתנהל בפני בית המשפט לעניינים מקומיים להשליך על הסעד המתבקש בהליך דכאן, או תלות של הליך זה בהליך המקביל, וכל הליך המתנהל הוא בפני עצמו, ומשכך דין טענת המבקשים להידחות.

בוודאי שלא ניתן לקבוע זאת בשלב מקדמי זה. הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.

על אף ההקף הנרחב של הטענות, ההכרעה בעתירה אינה מורכבת, ומצריכה דיון בשאלות הבאות: האם המשיבים מוסמכים להוציא צוים מכוח הדין החל באיזור להפסקת עבודות ולהריסה, אף כאשר המדובר בבנייה "ישנה" ולא בבנייה "טרייה"? האם היתקיימו התנאים להוצאת צו בכל הנוגע לתשתית העובדתית שהונחה, והאם נפל פגם בתהליך קבלת ההחלטה, במובן זה שהשימוע שנערך לעותרים לא קיים את דרישות המשפט המינהלי? האם המשיבים פעלו משיקולים זרים ומטרה זרה בהוצאת הצוים? לאחר הדיון שהתקיים הגישו הצדדים, לבקשת בית המשפט, השלמת טיעון בשאלת הסמכות למתן צוים מינהליים באשר לבנייה שאיננה בנייה טרייה, וכן התייחסו לשאלה האם בגדריו של הליך פלילי המתנהל לפי הדין החל באיזור, ניתן לבקש צו הריסה.

בקשר לכך קובע סעיף 38(5) כדלקמן: (5)  על אף האמור בכל חוק או תחיקה אחרת, על ועדת התיכנון שהוציאה את ההתראה לביצוע לפעול למחיקת ההפרה לאחר תום התקופה הקבועה בהתראה ולאחר מסירת החלטתה לסרב לבקשה שהוגשה עפ"י ס"ק 4 הנ"ל ויש לה הזכות להיכנס למקום בין ע"י פועליה או ע"י קבלן למחיקת וביטול הפרות הבניה ו/או התיכנון במקרים הבאים:- הפרת תכנית התיכנון המאושרת והוראותיה ותנאיה ותקנות הבניה; (ב)   הפרת תנאי הרשיון בענין הרווחים בין הבנינים והצפיפות והגובה ומספר הקומות; (ג)    הפרת תנאי הרשיון בכל הנוגע לקווי מעברי המים והביוב והאוורור והתאורה; (ד)   שלד הבנין חלד ויש חשש להיתמוטטות הבנין או להינזקותו; (ה)   הבנין נמצא בתוך רכוש המדינה או העיריה או הרכוש הציבורי או פוגע בהם; (ו)    הבנין ללא רשיון במידה והוא מפר את התקנות וההוראות והתנאים ותכניות התיכנון.

במישור המעשי המעבר מהמסלול הפלילי למסלול של אכיפה מנהלית מונע את סירבול ההליך המשפטי, והארכתו על ידי מבצעי העבירה משיקולים טאקטיים (ר' עע"ם 65/13 הועדה המחוזית לתיכנון ובניה חיפה נ' נאות מזרחי בע"מ, פיסקה י"ט (7.7.2013); שפירא, 44).

...

דין הטענות במישור דרך קבלת ההחלטה והוצאת הצווים להידחות.

המדובר בהחלטה שהתקבלה לפני שנים רבות, ובכל מקרה הסמכות לדון בתקיפת ההחלטה הזו אינה מסורה לבית משפט זה. סיכום על יסוד כל האמור, העתירה נדחית.

העותרים ישלמו למשיבים הוצאות בסכום של 10,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

עוד טענה המשיבה כי רק ביום 1.12.21, היינו כשנתיים לאחר קבלת ההתראה, כשנה וחצי לאחר שהוטל עליה הקנס המינהלי, וכחודש לאחר שבית הדין האיזורי לעבודה בבאר-שבע מחק בקשה דומה שהגישה המבקשת בשל חוסר סמכות עניינית, הגישה המבקשת הבקשה מושא ההליך דנן לבית משפט זה. טענות המבקשת לטענת המבקשת, טענה של העדר סמכות מקומית היא טענה מקדמית ויש להעלותה בהזדמנות הראשונה, ומשהמשיבה לא העלתה הטענה בהזדמנות הראשונה, חרף הבקשות הרבות שהגישה ופרק הזמן שחלף, הרי שיש לראותה כמי שהסכימה במודע לסמכות המקומית.

דיון והכרעה בשאלת הסמכות המקומית של בית משפט זה לידון בבקשה: אשר לסדרי הדין החלים בעניינינו- סעיף 255 לחוק התיכנון והבניה קובע כי: "כל עוד לא נקבעו, בחוק זה או בתקנות לפי סעיף 268, סדרי דין להליכים לפי פרק זה, יידונו ההליכים האמורים בדרך ובמועדים שבהם נדונים הליכים פליליים מאותו סוג, בשינויים המחוייבים". מקום בו עסקינן בקנס מינהלי שהוטל על המבקשת בעקבות ביצוע עבירה של שימוש אסור במקרקעין, עבירה לפי סעיף 243(ד) לחוק התיכנון והבניה, הרי שסדרי הדין הרלוואנטיים לענייננו קבועים בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

...

סעיף 6(א) לחסד"פ קובע כי: "דנים נאשם בבית המשפט אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה, כולה או מקצתה, או נמצא מקום מגוריו של הנאשם." כעולה מטענות הצדדים ומן הצרופות שהוגשו, משהעבירה נעברה בכפר קאסם, ומשכתובתה הרשומה של המבקשת גם נמצאת בכפר קאסם הרי שהסמכות המקומית לדון את המבקשת נתונה לבית משפט במחוז מרכז "אשר באזור שיפוטו נעברה העבירה [...] או נמצא מקום מגוריו של הנאשם" .

לאור האמור אני מורה על מחיקת הבקשה מחמת חוסר סמכות מקומית לדון בה. המזכירות תעביר העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

בבית המשפט העליון רע"פ 644/20 לפני: כבוד הרשם רון גולדשטיין המבקשת: חגית גיגי-ויסברג נ ג ד המשיבה: הועדה המקומית לתיכנון ובניה פתח תקווה הוגש הליך ][]החלטה

עיינתי בבקשת רשות העירעור על נספחיה, לרבות בטענותיה של המבקשת באשר לאפשרות הדיונית העומדת לשיטתה להשיג על ההחלטה בפניי בית משפט זה (ראו סעיפים 31-22 לבקשת רשות העירעור), ובאתי לכלל מסקנה כי אין מנוס ממחיקת ההליך על הסף, אשר הוגש בנגוד לסדרי הדין.

בפסק-דינו הורה בית המשפט לענינים מקומיים על ביטול הרשעתה של המבקשת בעבירות תיכנון ובניה, וזאת מכוח סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

...

עיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, לרבות בטענותיה של המבקשת באשר לאפשרות הדיונית העומדת לשיטתה להשיג על ההחלטה בפניי בית משפט זה (ראו סעיפים 31-22 לבקשת רשות הערעור), ובאתי לכלל מסקנה כי אין מנוס ממחיקת ההליך על הסף, אשר הוגש בניגוד לסדרי הדין.

סבורני כי יש לסווג את ההחלטות מיום 2.12.2019 ומיום 9.12.2019 כ"החלטות ביניים".

משלא עמד המבקש במועד שנקבע להגשת הרשימה, ניתנה לו התראה נוספת להגשתה, אך משגם בפעם זו לא הוגשה כל תגובה עד למועד שנקבע – ביום 12-09-22 הבקשה נמחקה; נוכח האמור הגיש המבקש את בקשתו פעם נוספת בתיק זה, ביום 13-09-22.

לשם כך קבע המחוקק תנאים, נהלים והליכים בהם חייבים לעמוד יו"ר הוועדה המקומית (שהנו בעל הסמכות המקורית), יו"ר הוועדה המחוזית (הרשאי ליטול אותה לעצמו) ומנהל היחידה הארצית או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין (הרשאים להעביר את הטיפול בו לכל אחד מהגורמים המוסמכים), בטרם יפעילו סמכותם זו. סעיף 221(א) לחוק התיכנון והבניה מסדיר את סמכותה של הרשות למתן צו הריסה מנהלי, סעיף 221(א) לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק) מסמיך את מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, במקרים מתאימים, ליתן צו הריסה מנהלי, אף מבלי שהתנהל הליך פלילי נגד מבצע עבירת הבניה ובמנותק מקיומו של הליך כזה בזמן מן הזמנים.

סעיף זה קובע גם כי "לא היה סלול רחוב סלול הגובל בנכס בעת אישור הבקשה להיתר בנייה" – כפי שנטען כי מתרחש בעניינינו – "תאשר הערייה, לפי הנוסח של טופס 2 שבתוספת השנייה, כי הליך תיכנון עבודות הסלילה של הרחוב הגובל בנכס מצוי בעיצומו ותחילת סלילת הרחוב צפויה בתוך 12 חודשים ממועד מתן האישור". הווה אומר, כי סעיף זה מקנה לעירייה סמכות לגבות את היטל הסלילה – אף בשלב בו הליך תיכנון עבודות הסלילה של הרחוב מצוי בעיצומו וטרם הבשיל לכדי אישור סופי.

...

     התנהלות בעלי הדין לרבות הארכת ההליך שלא לצורך – לעניין זה מצא בית המשפט, כי הצדדים לא האריכו את ההליך שלא לצורך ברמה הדיונית אך יסודו של ההליך כולו בעובדות לא נכונות שטען להן המבקש וכן בעובדה חשובה אחת, אשר לא טרח להניח לה את הבסיס ולהוכיחה.

הבטחת זכות הגישה לערכאות - לעניין זה מצא בית המשפט כי אין בסכום ההוצאות הנפסק כדי להרתיע מבקשים - עותרים בפוטנציה מלהיזקק לערכאות שיפוטיות אך יש בו כד להרתיעם מלטעון טענות שאינן מבוססות.

      בית המשפט מצא, כי לעניין הליך זה, ובאיזון בין השיקולים, המבקש ישלם למשיבה הוצאותיה בסך  5850  ₪.