הלכה פסוקה היא, כי מקום בו מתבקש סילוק על הסף בהיעדר עילת תביעה, היות שהדיון בבקשה מעין זו מבוסס על הנחה לפיה עובדות כתב התביעה יוכחו, אין צורך לתמוך את הבקשה בתצהיר:
"הדיון בבקשה למחיקה על הסף מחמת העידר עילה הוא דיון משפטי המיתמקד בבחינת כתב התביעה, הא ותו לא. אין צורך לצרף תצהיר לבקשה כאמור, שכן בית המשפט אינו מברר את אמתות העובדות אלא יוצא מתוך הנחה שהתובע יצליח להוכיח את כל העובדות להן טען" (ע"א 154/04 הרב אמנון יצחק נ' נוימן (13.2.05)).
זאת, בשל הפגיעה המופרזת שיש בכך בזכותו של הפרט לקניין ובחופש ההיתקשרות שלו:
"אין גם כל הצדקה עניינית להחריג דוקא דירות הנמכרות על ידי חברה קבלנית מתחולתו של החוק, אלא להפך. יש הצדקות חזקות להכללתן, כפי שפורט לעיל. יודגש שוב כי אין מדובר בהחלת איסור הפליה על אדם שעה שהוא מבקש למכור או להשכיר את דירתו הפרטית. מדובר על עוסקים, ובמקרה הנידון מדובר על חברה קבלנית אשר משווקת דירות לציבור הרחב. אין לה כל אינטרס לגיטימי להפלות כשם שאין אינטרס לגיטימי כזה לכל מוכר מוצר אחר, או לספק שירותים או לגורם המפעיל מקום צבורי - שעל כולם אוסר החוק להפלות" (ההדגשה הוספה).
...
"האינטרסים העומדים כנגד איסור ההפליה במכירת מוצרים הם חופש ההתקשרות וזכות הקניין העומדים למוכר. חוק איסור הפליה איזן בין האינטרסים הללו בכך שהגביל את תחולתו למכירת מוצר במסגרת עסקית, להבדיל ממכירה פרטית" (ההדגשות במקור)
"אני סבור כי חוק איסור הפליה חל על שיווק דירות על ידי מי שעיסוקו בכך, להבדיל ממכירה פרטית..."
(פיסקאות 10, 43 לפסק דינו של השופט מזוז.
כך בשים לב למובאה שהובאה לעיל מעניין אוחנה, בה נקבע כי "אם הבעיה המשפטית יש לה פנים לכאן ולכאן ופתרונה אינו קל, כי אז יש ולא ראוי לחתוך הדין במסגרת בקשה למחיקה על הסף".
הכרעה ומתווה להמשך
אני מורה על סילוק התביעה על הסף ככל שהיא נוגעת לעילות לפי חוק איסור הפליה, ולעוולת התרמית.
אני דוחה את הבקשה בנוגע ליתר עילות התביעה.
