בקשה למחיקה או תיקון כתב תביעה בשל אי פירוט עילת תביעה

ביום 14/03/2019 הוגשה מטעם הנתבעות בקשה למחיקת התביעה על הסף בשל אי תשלום אגרה מספקת.

לאחר מספר ארכות הוגש ביום 21/06/2020 כתב הגנה מטעם הנתבעות (ללא חוות דעת), בצרוף בקשה מפורטת לסילוק התביעה על הסף בשל היתיישנות או שהוי קצוני בהגשת התביעה, לדחיית התביעה נגד נתבעת 2, או מחיקתה, או תיקון כתב התביעה ביחס אליה, בשל היותה "שותף מוגבל", ולתיקון כתב התביעה באופן שיכלול פירוט אודות הפרת חובה חקוקה הנטענת על ידם, פירוט פרטים מהותיים תוך צירוף מסמכים מהותיים שמהווים את יסוד עילות התביעה, מחיקת תובעים שאינם בעלי זכויות בבית המשותף, כאלה שמכרו את זכויותיהם בדירות, ותובעי 56 שנפטר, תיקון כתב התביעה נוכח הגשת חוות הדעת מיום 01/12/2019 ותיקון סעיפים 13 ו- 16 לכתב התביעה לעניין הזנק הנטען בהתאם.

...

נוכח אי הגעה להסכמה, אין מנוס אלא ליתן החלטה בבקשה.

היותה של נתבעת 2 "שותף מוגבל" מהווה לכל היותר טענה לגבי חלוקת האחריות בין המבקשות לבין עצמן ושעה שאין הטענה כי נתבעת 2 הינה צד זר להליך, אין מקום לבקשה שהועלתה לעניין זה. לאחר שעיינתי בטיעונים מטעם הצדדים, לא מצאתי כי יש להורות על מחיקת התביעה נגד נתבעות 2-3,.

נוכח הבהרות ב"כ התובעים לעניין זהות התובעים כמפורט לעיל, ובהעדר התנגדות או התייחסות מטעם הנתבעות בתשובתה מיום 19/01/2021, נראה כי תובעים מס' 47 ונתבע מס' 128 אינם רשומים כבעלי הזכויות בדירות, ובהתאם אני מורה על מחיקתם מכתב התביעה.

בקשה למחיקה על הסף או לתיקון כתב התביעה, בשל אי קיום הוראות תקנות סדר הדין האזרחי לפירוט עילת התביעה.

...

דיון לאחר שעניינתי בטענות הצדדים ובחומר הרלוונטי, הגעתי למסקנה שהנתבעת צודקת וכתב התביעה אינו מגלה עילה.

אולם, לפנים משורת הדין, אני מקבל את הבקשה החלופית של הנתבעת, לאפשר לתובעת לתקן את כתב התביעה.

בקשה מטעם הנתבעים בסע"ש 21237-04-21 (להלן: "המבקשים") לסילוק על הסף של התביעה שהוגשה כנגדם מחמת העדר סמכות עניינית או לחילופין להורות לתובעת (להלן: "המשיבה") לתקן את כתב התביעה.

ביום 18.10.21 הגישו המבקשים את הבקשה שבפנינו במסגרתה עתרו למספר סעדים: א.להורות על דחיית התביעה כנגדם על הסף או להורות על תיקון כתב התביעה ודחיית החלקים אשר בית הדין נעדר סמכות עניינית לידון בהם או להעבירם לערכאה המוסמכת; ב.להורות על מחיקה על הסף של החלקים המפורטים בכתב התביעה אשר צוינו במפורש בכתב ההגנה מטעם המשיבה בתביעה הראשונה והועתקו במלואם לכתב התביעה בתביעה הנוכחית.

עוד נטען כי העילות המפורטות בסעיפים 157א'-ה' לכתב התביעה הן עילות שהופיעו כבר כטענת קזוז במסגרת כתב ההגנה שהגישה המשיבה בתביעה הראשונה, ולכן אין צורך ומקום לידון בהם בשנית, וראוי למחקם מכתב התביעה (ר' ס' 13-15 לבקשה).

...

לאחר שעיינו בכתב התביעה, בבקשה לסילוק על הסף ובתגובת המשיבה מצאנו כי אין מקום לקבל את הבקשה, שכן עילות התביעה מצויות בסמכות בית הדין לעבודה.

סוף דבר נוכח האמור, הבקשה לסילוק על הסף נדחית במלואה.

זאת ועוד, המשיבה מאשרת בסעיף 33 לכתב התביעה המתוקן שבחודש נובמבר 2020, הנתבעת שילמה לסל"א סך של 182,738 ₪ בגין 1,920 חיסונים שהוזמנו, די בכך כדי למוטט את הטענה למימון דק. טענת המשיבה כי המימון הדק נלמד מהיעדר יתרות זכות בחשבונות הבנקים של הנתבעת, היא טענה קלושה, שכן הנחה זאת יוצאת מנקודת הנחה לפיה הנתבעת לא תוכל לממן את רכישת החיסונים במודלים אחרים כגון נטילת אשראי או קבלת מקדמות ממזמיני החיסונים.

עוד מוסיפים המבקשים כי יש למחוק את תשובת המשיבה בגין אי תמיכתה בתצהיר אף כי היא כוללת טענות עובדתיות, אשר לא נכללו בתצהירים קודמים עליהם היא נסמכת, ואשר בחלקן הוא ניסיון לערוך מקצה שיפורים לכתב התביעה המתוקן.

בבוחנו בקשה לדחיית או מחיקת התביעה על הסף יניח ביהמ"ש כי העובדות המונחות לפניו בכתב התביעה הינן נכונות, ותחת הנחה זאת יבדוק האם הסעד מגיע לתובע (ע"א 167/63 ג'ראח נ' ג'ראח, פ"ד יז 2617,2624).

אף טענות המבקשים לפיהן הטענות המפורטות בכתב התביעה אינן מקימות עילות להרמת מסך נגדם: שכן דקל לא פעל באופן אישי מטעמו או מטעם עוגיו אלא כאורגן של הנתבעת ומטעמה; לא הובאה כל ראיה לשליטת דקל באשכול החברות של עוגיו; וכי במקרה הנידון אין המדובר בבעל שליטה המנצל את אשכול החברות לרעה - הן טענות עובדתיות המצריכות ליבון, ואין בהן בשלב זה כדי להצדיק דחיית התביעה על הסף.

...

דיון והכרעה בבקשה לפיצול הדיון לאחר עיון בטענות הצדדים אני דוחה את בקשת המבקשים לפיצול ההליך.

אני סבורה שראוי כי שמיעת הדיון תתנהל במקשה אחת, עת המדובר במבקשים אשר התנהלותם והקשר בינם לבין יתר הנתבעים, ולכל הפחות לנתבעת, אינו מנותק, וזאת בין היתר נוכח הקשר בין הנתבעת למבקשים.

אזי המדובר בטענה המקדימה את זמנה, ובכל מקרה, ככל שיבוקש מידע, אשר לטענת המבקשים חשיפתו עלולה לפגוע בהם, יוכלו המבקשים להעלות טענותיהם בעניין זה. סוף דבר הבקשה לסילוק התביעה על הסף והבקשה לפיצול הדיון בתביעה, נדחות.

בהחלטה מיום 28.6.23 הוריתי לתובעים להפקיד ערובה לצורך הבטחת הוצאותיה של הנתבעת 3 בהליך, מהטעם שחרף תיקון כתב התביעה על דרך של הוספת הנתבעת 3 כנתבעת בהליך, בפועל התובעים לא פירטו בכתבי התביעה המתוקנים עילת תביעה מפורטת נגד הנתבעת 3.

המשיבים טוענים כי הם ביצעו עבודות בנייה עבור המבקשת 1 שהיא החברה היזמית והמבקשת 2 אשר היא החברה המבצעת את העבודה באתר וכי חרף מחיקת הנתבעת 3 בשל אי הפקדת הערובה, נותרה במחלוקת שאלת זהות המעסיקים של המשיבים כאשר אין מחלוקת כי העבודה בוצעה בפועל באתר המבקשות ליד בית החולים תל השומר.

בנסיבות אלה, שאלת אחריותן של המבקשות להעסקת המשיבים וכפועל יוצא חבותן בתשלום הזכויות הנטענות בכתב התביעה מצריכה בירור עובדתי ומשפטי ולא שוכנעתי כי יש במידע שהוצג בהליך עד כה – או בהעדרו, כדי להגדיר את ההליך כהליך סרק מובהק המצדיק חיוב המשיבים, אזרחי מדינה החברה באמנת האג, בהפקדת ערובה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכלל החומר שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי בשלב זה לא ניתן לומר שסיכויי תביעת המשיבים כנגד המבקשות קלושים באופן המצדיק להגדיר את ההליך כ"הליך סרק מובהק" ולהורות על הפקדת ערובה.

בנסיבות אלה, שאלת אחריותן של המבקשות להעסקת המשיבים וכפועל יוצא חבותן בתשלום הזכויות הנטענות בכתב התביעה מצריכה בירור עובדתי ומשפטי ולא שוכנעתי כי יש במידע שהוצג בהליך עד כה – או בהיעדרו, כדי להגדיר את ההליך כהליך סרק מובהק המצדיק חיוב המשיבים, אזרחי מדינה החברה באמנת האג, בהפקדת ערובה.

סוף דבר - הבקשה נדחית.