בקשה לכפירה בסמכות בית המשפט או להורות על פורום לא נאות

על אף שבימ"ש קמא מצא כי ענייננו בא בגדר עילת המצאה המנויה בסעיף 500 לתקסד"א וכי עומדת למשיבה עילה לגופו של עניין, עדיין מסור לבית-המשפט שיקול-דעת לבחון האם הפורום הישראלי מהוה "פורום נאות" לידון בהליך, בהשוואה לפורום החלופי (ראה: ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ'CAE Electronics Ltd סעיף 18 לפסק דינו של כב' השופט א' גרוניס (4.9.07).

(ב) בית המשפט יורה על דרך ביצוע ההמצאה, לרבות הגשת כתבי הטענות, והוא רשאי להורות שבנסיבות העניין אין להמציא את המסמכים מחוץ לתחום המדינה".

תקנה 168 לתקנות החדשות קובעת: "הומצא לבעל דין כתב טענות מחוץ לתחום המדינה, רשאי הוא לכפור בסמכות בית המשפט לידון בתובענה או לטעון כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לידון בתובענה; רצה הנתבע לכפור או לטעון כאמור, יגיש בקשה בכתב....". מהאמור בתקנות החדשות עולה כי אמנם, לבימ"ש סמכות להורות כי אין להמציא את המסמכים מחוץ למדינה, אך מטרת הגשת הבקשה ע"י התובע היא לצורך קביעת דרך ביצוע ההמצאה ולא לשם קבלת היתר מבימ"ש להמצאה מחוץ לתחום.

...

נקבע כי אין טעם מיוחד המצדיק בירורה של התובענה בגבולות ישראל, בין היתר כיוון שמירב הזיקות אינן לישראל ולא הונח דבר לסתור מסקנה זו. תמצית טענות המבקשים בבקשת רשות הערעור: חובת ההוכחה לטענת פורום לא נאות מוטל המשיבים, ולא היה מקום לעסוק בכך בבקשה זו. בימ"ש קמא שגה בקביעתו כי הפורום הישראלי אינו הפורום בעל מירב הזיקות לסכסוך.

סיכומו של דבר, הגעתי למסקנה כי בשלב זה, המתקיים "במעמד צד אחד" ובהעדרם של המשיבים, עלה בידי המבקשים להראות כי הפורום בישראל הוא הפורום הנאות.

לסיכום: לאור האמור לעיל, יש ליתן רשות לערער ולקבל את הערעור לגופו.

אני נעתרת לבקשתם של המבקשים למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפסיקה הרלבנטית הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לביטול להיתקבל וכי יש להורות על ביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום.

עד היום, כאשר תובע היה מעוניין להגיש תביעה כנגד נתבע שאיננו נמצא בגבולות המדינה היה עליו לבקש מבית המשפט היתר להמציא את כתב התביעה אל מחוץ לתחום השיפוט, בהתאם להוראת תקנה 500 לתקנות (מעתה ואילך עליו להגיש בקשה לפי תקנה 167 לתקנות החדשות).

לאחר שהיה ניתן ההיתר להמצאה מחוץ לתחום, מטבע הדברים במעמד צד אחד, רשאי היה הנתבע עד כה להגיש בקשה לביטול ההיתר בהתאם לתקנה 502(ב) לתקנות [ומעתה ואילך, להגיש בקשה בהתאם לתקנה 168 לתקנות החדשות, לכפירה בסמכות בית המשפט לידון בתובענה או לטעון כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לידון בה].

הפסיקה עודנה קובעת כי כאשר בית המשפט בישראל מבקש להחיל את סמכותו על נתבע שאינו נמצא בישראל יש לתת מקום ראוי לטענות בדבר פורום בלתי נאות וכי הנטל להוכיח את נאותות הפורום מוטל גם הוא, כמו באשר לשני התנאים הראשונים למתן היתר המצאה מחוץ לתחום, על התובע [ר' לדוגמא: ע"א 3908/08 תיקו בע"מ נ' FOREM BAGCO INC.

...

משכך, טוענות הנתבעות, פסיפיק מנועה מלטעון כאן טענות עובדתיות שונות או סותרות והעלאת הטענות העובדתיות הסותרות אף עולה כדי חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט ומטעם זה בלבד יש לדחות את התביעה על הסף ולבטל את היתר ההמצאה.

לאור כל הנימוקים המפורטים לעיל, אני מקבל את הבקשה לביטול היתר ההמצאה אל מחוץ לתחום ובהתאם מורה על ביטולו.

נוכח החלטה זו מתייתר הצורך לדון בבקשה 13 בתיק ואני מורה על סגירתה.

התובעת תשלם לנתבעות הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.

לפניי בקשת הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת או גרי) לביטול היתר המצאה אל מחוץ לתחום, אשר ניתן במעמד צד אחד על-ידי כבוד השופט רמי חיימוביץ (בסמכותו כרשם) בהחלטה מיום 29.12.2020, ולחלופין לקבוע כי ישראל היא פורום לא נאות, ועל כן יש להורות על עיכוב הליכים.

לאחר ביצוע ההמצאה, קובעת תקנה 168 לתקנות סדר הדין האזרחי: "הומצא לבעל דין כתב טענות מחוץ לתחום המדינה, רשאי הוא לכפור בסמכות בית המשפט לידון בתובענה או לטעון כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לידון בתובענה; רצה הנתבע לכפור או לטעון כאמור, יגיש בקשה בכתב לא יאוחר מהמועד הקבוע להגשת כתב ההגנה; עשה כן, יימנה המועד להגשת כתב הגנה מיום ההחלטה בבקשה". מהתקנה עולה, איפוא, כי הנתבע רשאי להעלות בתגובה להמצאה שתי טענות: כפירה בסמכות בית המשפט ופורום לא נאות.

...

טענות התובעת מתמקדות במסמך הכוונות ובתוקפו המחייב, כמו גם במשא ומתן שנוהל שלא הביא בסופו של דבר לחתימה על טיוטת הסכם ההפצה שצורף לבקשת הנתבעת.

ואפילו היה הנטל על התובעת, אני סבורה כי היא עמדה בו. ואפרט.

סיכומם של דברים – הבקשה לביטול היתר המצאה נדחית.

ביום 30.5.21 הגישה חברת דאו כימיקלים, המיוצגת בייפוי כוח מוגבל, בקשה לכפור בסמכות בית המשפט בישראל לידון בתובענה מחמת העידר סמכות בינלאומית, ולחילופין לסלק את התובענה על הסף מחמת פורום לא נאות (בקשה מס' 33).

שעה שהסכסוך המשפטי נוגע בעיניין המערב גורם זר, שאינו כפוף לסמכות השיפוט הישראלית, על הפורום הישראלי לבסס סמכות שיפוט בינלאומית (לצד סמכותו המקומית והעניינית).

כב' השופט גרוסקופף פסק כי "בעוד שהדרך הראשונה [המצאה בגבולות המדינה ובכלל זה למורשה או לנציג] אינה דורשת כל פנייה לבית המשפט או בקשה ממנו, המצאה בדרך השנייה תלויה בהחלטה של בית המשפט בדבר האופן שבו תבוצע ההמצאה של כתב התביעה לנתבע הזר, וכפופה לשיקול דעתו בשאלה האם מתקיימות עילות ההמצאה הקבועות בתקנה 166 לתקסד"א החדשות" (שם, בפיסקה 17); וראו גם את החלטת כב' השופטת ברון ברע"א 1152/20 Royal Philips Electronic N.V נ' לנואל (פורסם במאגרים; 2021) שפסקה כי "אמנם בנתיים ניכנסו לתוקף התקנות החדשות; אך גם במסגרתן, ואף שלכתחילה לא נידרש עוד היתר לצורך המצאה מחוץ לתחום, גם כיום נתונה לבית משפט סמכות להורות 'שבנסיבות העניין' שלפניו אין לאפשר את המצאת כתבי הטענות מחוץ לתחום המדינה" (שם, בפיסקה 12 להחלטה).

...

על רקע זה אני קובע כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה לבסס את עילת ההמצאה ואת נאותות הפורום הישראלי לבירור המחלוקת.

התוצאה אני קובע כי כתב התביעה הומצא כדין לנתבעת 1 (בהתאם לדיני ההמצאה מחוץ לתחום).

נראה לי שביחס למחלוקת בתחום זה ראוי שכל צד יישא בהוצאותיו.

לפני בקשת אפרים לכפירה בסמכות בית המשפט ולמחיקת התביעה מחמת פורום לא נאות ותניית שיפוט זר. אפרים הוא אזרח שוויץ, תושב אנגליה.

לפיכך, ומאחר שאני מתרשמת כי אכן הפורום הנאות לידון בתובענה הוא הפורום הזר, לא ארחיב אודות סמכות בית המשפט לידון בתובענה לפי הוראות תקנה 166 לתקנות, ואתמקד בסוגיית הפורום הנאות.

כמו כן עתר לקבלת סט חשבונות מבוקר וכן דפי חשבון של חברת Hodgson, חברת Beacons וחברת Genesis, להורות על תיקון רישום בחברות, וכן להורות על המצאת דפי חשבון עבור חשבונותיו הפרטיים של אפרים.

...

על רקע האמור, נדמה כי בית המשפט באנגליה הוא הפורום אשר לו עניין אמיתי לדון בתובענה, וממילא אף שיקולים ציבוריים מובילים למסקנה כי יש להעדיף את הפורום האנגלי על פני הפורום הישראלי.

אך מאחר שהאיזון בין הזיקות נוטה באופן ברור ומשמעותי לכיוון הפורום הזר במקרה זה, ואף נוכח הספק בדבר התקיימות עילות ההמצאה על פי תקנה 166, אין במגמה זו כדי לשנות מהמסקנה לפיה הפורום המוסמך לדון בתובענה הוא הפורום הזר.

סוף דבר אני מורה על מחיקת התביעה על הסף מחמת פורום לא נאות.